לדלג לתוכן

מחלקת הצילום של המושבה האמריקאית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הול לארס לרסון בעבודתו
תמונת טקס כניעת ירושלים בפני הבריטים 1917. התמונה עברה צביעה מאוחרת בצבע שמן
תמונה סטריאוסקופית של העיר העתיקה
שירות הצילום של מטסון נראה בתחתית בניין מלון פאסט
שירות הצילום של מטסון

מחלקת הצילום של המושבה האמריקאיתאנגלית: American Colony Photo Department) פעלה במושבה האמריקאית בירושלים משנת 1898 ועד מחצית המאה ה-20, ובמסגרתה צולמו אלפי תמונות בכל רחבי המזרח התיכון. חלק מהתמונות הפכו לסמלי תקופה, מפני שהנציחו אירועים היסטוריים חשובים. ביניהם ניתן למנות את ביקורו של וילהלם השני, קיסר גרמניה בארץ ישראל ב-1898, או את כניסתו של הגנרל הבריטי אדמונד אלנבי דרך שער יפו לירושלים, עם כיבוש העיר ב-1917. רוב התמונות של מחלקת הצילום נתרמו לספריית הקונגרס האמריקאי בשנת 1964, ובכך הפכו לנחלת הכלל.

הקמת מחלקת הצילום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושבה האמריקאית בירושלים הוקמה בשנת 1881 על ידי קהילה אמריקאית-שוודית אוטופית. הקהילה הורכבה מנוצרים פרוטסטנטים דבקי אמונה, שדגלו בערכי שיתופיות דמויי סוציאליזם, וראו את ייעודם בעיסוק בצדקה וחסד למען תושבי העיר.

מחלקת הצילום של המושבה הוקמה על ידי אלייז'ה מאיירס (Elijah Meyers), יהודי מומר שהיגר לארץ ישראל מהודו. מאיירס היה חובב צילום מושבע ולכן כאשר בשנת 1898 התבקש הצלם היהודי ישעיהו רפאלוביץ לצלם אלבום מתמונות הארץ (עבור הקונגרס הציוני השלישי, שהתקיים בשנה שלאחר מכן) הוא ביקש ממאיירס להתלוות אליו. השניים יצאו למסע בחודשים פברואר-מרס 1898, ועברו במושבות יהודה והדרום, מישור החוף ומושבות הגליל. באוקטובר 1898 תיעד מאיירס במצלמתו את מסעו של קיסר גרמניה וילהלם השני, קיסר גרמניה לארץ ישראל. הביקוש לתמונות היה גבוה מאוד, ומכירתן הכניסה כסף רב לקופת המושבה האמריקאית. בעקבות ההצלחה הוקמה מחלקת הצילום במושבה, בה פעלו ברבות השנים צלמים ידועים כמו הול לארס לרסון ואריק מטסון. לרסון, שהיה מהמתיישבים השוודים במושבה, נחשב למוכשר שבצלמי מחלקת הצילום, ובמהלך מסעותיו הרבים במזרח התיכון הנציח אנשים ומקומות רבים. דב גביש כותב על עבודתו של לרסון: "ניחן בכשרון התבוננות ותפיסה המאפיינים צלם אומן. הוא הנציח במצלמתו את האמיתי והמקורי שבכל תופעה, וערנותו לימדה אותו לחפש תמונות ואירועים בעלי משמעות בתולדות הארץ...". לזכותו של לרסון יש לזקוף חלק ניכר מהתמונות ההיסטוריות של המושבה מתקופת מלחמת העולם הראשונה. לרסון מונה לראש מחלקת הצילום בשנת 1904, תפקיד בו כיהן במשך 30 שנה, והמשיך לכהן בו גם כאשר מונה כקונסול שוודיה בארץ ישראל המנדטורית בין השנים 19211925.

צלם נוסף שהיה פעיל במחלקת הצילום היה ג'ון ד. וויטינג. וויטינג התמחה בעיקר בכתיבה ופרסם כתבות רבות על רשמי מסעותיו בארץ ישראל ובארצות השכנות, אשר חלק גדול מהן פורסמו בביטאון החברה הגאוגרפית האמריקנית.

תמונות מחלקת הצילום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

צלמי המושבה האמריקנית תיעדו אירועים היסטוריים, שהתחוללו בארץ ישראל ובמזרח התיכון במהלך כמאה שנות פעילותם. בין התמונות ניתן למנות, כאמור, את ביקורו של הקיסר, וכן את מכת הארבה הקשה שפקדה את ארץ ישראל ב-1915; קרבות מלחמת העולם הראשונה בין הצבא הטורקי לצבא הבריטי; חנוכת האוניברסיטה העברית בהר הצופים ב-1925; תוצאות רעידת האדמה של שנת 1927; מאורעות תרפ"ט בירושלים וברחבי הארץ; ביקורו של קיסר אתיופיה, היילה סילאסי בשנות ה-30; המרד הערבי הגדול של שנת 1936, ועוד. תמונות רבות הן צילומי נוף ואתרים ארכאולוגיים והיסטוריים, וכן ממראות הארץ כמו השוק ביפו בתחילת המאה ה-20 או החוף הצפוף וההומה של תל אביב בשנות ה-30. כן הרבו צלמי המושבה להנציח אתרים דתיים נוצריים, שנמכרו כגלויות לצליינים. סדרה גדולה הוקדשה למושבות החלוצים היהודיות של בני העלייה הראשונה, וכן לדמויות ולטיפוסים שונים שאפיינו את הארץ, כמו בדואים, בעלי מלאכה שונים, יהודים חרדים, ועוד.

בחלק ניכר מהאירועים ההיסטוריים שאותם תיעדו, נכחו צלמי המושבה ביוזמתם, כמו בטקס כיבוש ירושלים בידי אלנבי ב-11 בדצמבר 1917. לאירועים אחרים, לעומת זאת הם הוזמנו במיוחד, כמו לטקס כניעת העיר בפני הבריטים יומיים קודם לכן, בבוקר ה-9 בדצמבר. המזמין היה ראש עיריית ירושלים, חוסיין סלים חוסייני, שביקש להנציח את האירוע ההיסטורי. צלם המושבה האמריקאית התלווה לפמליית ראש העיר, אך לאחר שפיתח את התמונות וביקש את עזרת הבריטים בשליחתן לעיתוני העולם באמצעות דואר דיפלומטי, קיבל לפתע הוראה מגבוה להשמידן, על מנת שרק הטקס בו השתתף אלנבי ייזכר כסמל לכניעת העיר. בעקבות כך אבדו כמעט כל תצלומי טקס כניעה זה, מלבד כמה תמונות בודדות, עליהן התעקש הצלם לשמור.

ממשלת המנדט בארץ ישראל העסיקה את צלמי המושבה באופן קבוע, והם הוזמנו להנציח טקסים ואירועים חשובים. בין אלה אפשר למנות את טקס הנחת אבן הפינה לבניין עיריית ירושלים ההיסטורי ב-1930, חגיגות הכתרת המלך ג'ורג' השישי ב-1936, טקס חנוכתו של בניין הדואר המרכזי ברחוב יפו בירושלים ב-1938, וחגיגות הניצחון עם סיום מלחמת העולם השנייה ב-1945. מצלמות צלמי המושבה אף הנציחו טקסי חתונה של אנשי ממשל וצבא בריטיים, שנערכו על פי רוב בקתדרלת סנט ג'ורג' האנגליקנית או בכנסיית סנט אנדרוז הסקוטית.

טכנולוגיה ושיווק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הידע הראשוני בצילום הביא עמו, כאמור, מאיירס, והוא זה שלימד את צלמי המושבה הצעירים מהי קומפוזיציה, מהו עומק שדה וכדומה. מאיירס הביא עמו מהודו ציוד צילום בסיסי, אולם בהמשך רכשו צלמי המושבה ציוד צילום משוכלל בארצות הברית, שכמוהו לא נראה עד אז בארץ.

אחד מאותם צלמים צעירים היה אריק מטסון השוודי, שהתמחה עוד בנערותו בתפעול חדר החושך של מחלקת הצילום. בחדר זה הוא פגש את אדית יאנטיס, נערה בת המושבה ממשפחה אמריקנית והשניים נישאו. הזוג מטסון שכלל מאוד את טכנולוגיית הצילום של המחלקה, ולזכותם יש לזקוף את עיקר השדרוגים המשמעותיים שנעשו במהלך השנים, בהם צביעת התמונות בצבע שמן לאחר פיתוחן; שימוש במצלמות סטריאוסקופיות, כדי לקבל תמונות שנראות תלת־ממדיות; צילומי אוויר וצילום תת-אדום.

תמונות מחלקת הצילום נמכרו בחנות המושבה, שפעלה ברחבת שער יפו (באזור מלון אימפריאל), בה נמכרו מוצרים שונים פרי עמלם של חברי המושבה.

שינויים במחלקת הצילום וסגירתה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1934, בעקבות מאבקים פנימיים בין המתיישבים האמריקאים והשוודיים, התפרקה קומונת המושבה, אך רבים מחבריה נשארו לגור בירושלים והיו מעורים בחיי העיר. לרסון עזב את המושבה ואת מחלקת הצילום, ואת ניהולה נטל עתה אריק מטסון. בהדרכתו, המשיכו הצלמים לפעול בירושלים בחנות שכורה בחזית מלון פאסט שנקראה 'שירות הצילום של מטסון' (Matson Photo Service). מטסון העניק שירותי צילום לספרים, עיתונים ומגזינים שונים ברחבי העולם באופן קבוע, בצד תמונות נוף וגלויות שנמכרו לתיירים. במקביל מכר מטסון שקופיות צבעוניות של נופי ארץ ישראל, ואף שיווק תמונות שצולמו בידי צלמים אחרים.

'שירות הצילום של מטסון' פעל עד אחרי מלחמת העולם השנייה. בשנת 1946, בעקבות תנועת המרי העברי והאלימות הגואה בארץ ישראל, עקרה משפחת מטסון לדרום קליפורניה, אך החנות בירושלים המשיכה לפעול אף לאחר קום מדינת ישראל עד לשנות ה-50. במהלך מלחמת העצמאות ניזוקה החנות מאוד, אך רוב החומר הארכיוני הועבר מבעוד מועד למרתפי בניין ימק"א בירושלים וכך ניצל. בעקבות חלוקת ירושלים בין מדינת ישראל וירדן ודעיכת התיירות בעיר, פסקה פעילות 'שירות הצילום של מטסון' באופן סופי, והצלמים התפזרו.

תרומת התמונות לספריית הקונגרס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטסון ובני משפחתו הוסיפו למכור את תצלומי המושבה בקליפורניה עד לשנות ה-60 של המאה ה-20. בשנת 1964 פנה מטסון לספריית הקונגרס האמריקאי בהצעה לתרום את אוצר התמונות שברשותו. מטרת התרומה הייתה לעזור בשימור התמונות ההיסטוריות והנצחתן, כמו גם בהפיכתן לנחלת הכלל. העברת התמונות לספריית הקונגרס נמשכה כמה שנים, וכללה את העברתם של כ-20,000 נגטיבים ו-11 אלבומים מביתו של מטסון וכן אלה שאוחסנו עד אז בימק"א. השנים הארוכות במרתף הטחוב בבניין הימק"א לא היטיבו עם הנגטיבים הרגישים, וחלק מהם ניזוקו מרטיבות ואבק. בשנת 1970 הושלמה ההעברה, ובעקבותיה נסרקו כל התמונות באופן דיגיטלי, כולל מספור, תארוך ומידע על אודות נסיבות הצילום. כ-13,000 מהתמונות הועלו לאוסף התמונות המקוון של ספריית הקונגרס האמריקאי כתמונות מ"אוסף אדית ואריק מטסון".[1]

תרומה נוספת של תמונות צלמי המושבה לספריית הקונגרס התקבלה בשנות ה-90 מידי ולנטין וסטר, צאצאית למשפחת המייסדים של המושבה האמריקאית, אשר תרמה את אוסף התמונות שהיה ברשות משפחתה. בשנת 2007 נתגלו במרתפי מבנה המושבה האמריקאית בירושלים עשרות ארגזים, ובהם אלפי תמונות ונגטיבים. מנהלי המקום, שהם צאצאיהם של מקימי המושבה, מיינו את החומר ושלחו את חלקו לספריית הקונגרס. התמונות נוספות, כולל מסמכים ויומנים, נשמרו במקום במוזיאון קטן.[2] במוזיאון היהודי ההיסטורי באמסטרדם שמורות כ-1000 שקופיות זכוכית המתארות את ארץ התנ"ך, אוסף בוקי בועז לצילום ישראלי, מבשרת ציון, כולל מעל 10,000 צילומים, גלויות, שקופיות ומסמכים של המושבה בכלל ושל מחלקת הצילום בפרט.

אוספים נוספים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2018, התגלה חלק נוסף מאוסף הצילום של המושבה שהחזיק הצלם וקונסול שוודיה בירושלים, לארס (לואיס) לארסון.[3] כמו כן שני אלבומים שייתכן ששימשו מעין קטלוגים לצורכי חנות הצילום של המושבה, נמצאו בעזבונו של איש העסקים הירושלמי משה כרמל, שהציל אותם מחנות צילום בוערת ב-1948.[4]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]