שעבוד האישה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־13:00, 22 בינואר 2015

שעבוד האישה (אנגלית: The Subjection of Women ; תורגם גם בשם: שעבוד הנשים) הוא ספר עיון פילוסופי הטוען בעד שוויון בין המינים, שכתב הפילוסוף ג'ון סטיוארט מיל, ייתכן ביחד עם אשתו הרייט טיילור מיל, בשנת 1869. שעבוד האישה הניח את היסודות הפילוסופים למהפכה הפמיניסטית, ולכן נחשב לאחד החיבורים החשובים ביותר בהגות הפמיניסטית. כאשר הספר יצא לאור לראשונה, הוא התקבל בסערה ועורר מחלוקת עזה, משום שהוא נתפס כפוגעני כלפי הנורמות המקובלות שהסדירו את מעמדם של הגברים והנשים בחברה האירופאית^[1].

רקע

ג'ון סטיוארט מיל זקף לזכותה של אשתו, הרייט טיילור מיל, את השתתפותה בכתיבת הספר, ומספר טיעונים המופיעים בו, דומים לטיעונים שהעלתה הרייט טיילור מיל בספרה 'זכות בחירה לנשים' שפורסם בשנת 1851. יחד עם זאת, מספר חוקרים טוענים כי ג'ון סטיוארט מיל היה מחברו היחיד של הספר^[2]^[3] .

במאה ה-19, הדמות הארכיטיפית של האישה האידאלית כאמא, רעיה ועקרת בית הייתה מושרשת חזק מאוד בחברה האירופאית. אישה הייתה כפופה לגחמותיו של אביה או בעלה, בהתאם לתפיסות המקובלות לפיהן נשים נחותות מגברים פיזית ומנטלית, ולכן צריך לקחת עליהן אחריות ו"לדאוג" להן כמו שיש לנהוג עם ילדים. תאוריות חברתיות שתרמו לתפיסות אלו הן 'הישרדותם של המתאימים ביותר' ודטרמיניזם ביולוגי. בנוסף, תפיסות דתיות תמכו גם הן במבנה משפחתי היררכי ופטריאכלי.

מיל טען כי אי שוויון לנשים הוא שריד מתפיסות עבר המקבלות את המצוי כראוי, אך אין להן עוד מקום בעולם המודרני^[4].

טיעונים

פנייה אל הטבע

אחד הטיעונים ששימשו להצדקת שעבוד הנשים היה הפנייה אל הטבע: "נשים נחותות מגברים באופן טבעי, לכן שלטון הגברים על הנשים הוא טבעי, ומכאן – הוא ראוי". מיל תוקף טיעון זה בטענה כי החברה לא יודעת למה הנשים מסוגלות מהסיבה הפשוטה שהיא מעולם לא אפשרה להן להדגים את כישוריהן. השאלה האם נשים כשירות או לא כשירות לביצוע פעולות מסוימות צריכה להיות מוכרעת על ידי הניסיון. למעשה, טוען מיל, אין אנו יודעים מהו טבען של הנשים משום שהוא עטוף בפרקטיקות הנורמטיביות עליהן גדלו. לא ניתן להכריע בנושא ללא ראיות אמפיריות, ואסור לעצור מבעדן של הנשים לנסות להפגין את כישוריהן, רק משום שאולי הן לא יוכלו להפגין אותם. טיעון המבוסס על פיזיולוגיה ספקולטיבית – הוא ספקולטיבי בעצמו.

הדאגה הגדולה שמפגין המין האנושי בהתערבותו לטובת הטבע היא מיותרת. אם יש דבר מה שנשים אינן מסוגלות לעשות באופן טבעי - די מיותר לאסור עליהן לעשותו

— ג'ון סטיוארט מיל

לטענתו, גברים סותרים את עצמם משום שהם טוענים שנשים לא מסוגלות לעשות פעולות מסוימות, ויחד עם זאת הם אוסרים עליהן מלעשותן. מיל מבקש להראות שהגברים למעשה מודים שנשים אכן מסוגלות לבצע פעולות שונות, אך הגברים אינם רוצים שהן יבצעו אותן.

אני דוחה את הטענה שניתן לדעת מהו טבעם של המינים, כל עוד מתבססים על קשריהם הנוכחים האחד בשני. עד שלא יהיה קיים שוויון, לא ניתן לדעת מהם ההבדלים בין גברים ונשים. את טבעם של שני המינים ניתן לדעת רק כאשר מאפשרים להם לפתח את אישיותם באופן חופשי

— ג'ון סטיוארט מיל

אם החברה באמת ובתמים רוצה לגלות את טבעם של היחסים בין המינים, עליה לאפשר שוק חופשי בו נשים יוכלו להפגין את כישוריהן, ובמסגרתו תובטח להן תמורה כלכלית הוגנת עבור תרומתן לחברה. רק מצב זה, ישקף את האינטרסים והכישוריים האמיתיים שלהן.

מיל טען כי אפילו במדינות לא שיווניות כמו אנגליה וצרפת, בהינתן ההזדמנות, נשים יכולות להצטיין. כדוגמה הוא ציין את המלכה אליזבת הראשונה, המלכה ויקטוריה וז'אן ד'ארק. כאשר ההזדמנות לשוויון ניתנת, נשים מפגינות את כישוריהן, ולכן יש לאפשר להן שוויון הזדמנויות.

הטיעון התועלתני

כתועלתן, מיל היה משוכנע כי התפתחותה המוסרית והאינטלקטואלית של האנושות, תעלה בהכרח את רמת האושר של כלל החברה. העובדה שכחמצית מן האנושות לא תורמת לחברה במרחב הציבורי נתפסה על ידי מיל כמכשול להתפתחות האנושית. פתיחה של שערי מוסדות ההשכלה עבור נשים תוביל להתפתחות אינטלקטואלית של כלל החברה^[5].

השעבוד על פי חוק של מין אחד למין האחר – שגוי מעיקרו, ומהווה עתה את אחד המכשולים העיקריים לשיפור מצבו של האדם, וכי יש להמירו בעקרון של שוויון מוחלט, שאינו מעניק כוח או זכויות לצד אחד, ואף אינו מטיל מגבלות על הצד האחר

— ג'ון סטיוארט מיל

נשים מתחנכות להתנהג כחלשות, רגשניות וכנועות, לפי הדעות הקדומות המסורתיות. אם נאפשר חברה שוויונית, טוען מיל, אנו נראה שהנשים ירוויחו מכך כאינדיבידואליות. הן ישתחררו מהדיכוי לפיו הן צריכות לנהוג כפי שהגברים מצווים עליהן, ובכך החברה תרוויח מאוד. שוויון יכפיל את הכישורים המנטלים הזמינים לשירות האנושות. הפוטנציאל של חצי מהאוכלוסייה יבוא לידי ביטוי, ויתרום רבות להתפתחות ולקדמה האנושית.

מיל טען כי שחרור האישה יועיל גם לגברים. על ידי שחרור האישה, נשים יוכלו לתקשר ולהתחבר ברמה האינטלקטואלית טוב יותר עם בעליהן, דבר אשר ישפר את היחסים בין זוגות נשואים.

מוסד הנישואים

מיל תוקף את חוקי הנישואים, אותם הוא מקשר לשעבוד האישה, ותומך ברפורמות שיבטלו את ההגבלות על נשים נשואות: שינוי חוק הירושה שיאפשר לנשים להחזיק ברכושן גם לאחר מות בעליהן, ופתיחת שוק העבודה גם לנשים על מנת שיוכלו להבטיח לעצמן יציבות ועצמאות כלכלית.

זכות הבחירה

מיל טען כי לאנשים צריכה להיות שמורה זכות הבחירה על מנת להגן על זכויותיהם ולהיות עצמאיים, הן מוסרית והן אינטלקטואלית. טיעון זה תקף לגברים ולנשים כאחד. נשים מהוות כמחצית מהאוכלוסייה, ומשום שהכרעות פוליטיות משפיעות גם על נשים, מגיע גם להן לקבל את זכות הבחירה. מיל מניח כי רוב הגברים מצביעים עבור מתמודדים לפרלמנט שתומכים בהמשך שעבוד האישה, ולכן נשים חייבות לקבל את זכות הבחירה כדי להגן על האינטרסים שלהן.

תחת כל התנאים וללא שום מגבלה, גברים מקבלים את זכות הבחירה. אין שום הצדקה לכך שנשים לא יהנו מאותה הזכות

— ג'ון סטיוארט מיל

מיל לא עסק בשחרור האישה רק ברמה התאורטית אלא גם ברמה הפרקטית. הוא היה נשיא NSWS - הארגון הסופרג'יסטי הלאומי הראשון בבריטניה שדרש זכות בחירה לנשים, וניצל את מעמדו כחבר בפרלמנט הבריטי כדי לדרוש זכות זו. במותו, הוריש מחצית מהונו לקידום השכלת נשים.

תרגום לעברית

הספר תורגם לעברית בידי שונמית ליפשיץ ויצא בהוצאת רסלינג בשנת 2009. המהדורה העברית כוללת הקדמה מאת יופי תירוש וזהר כוכבי. חלקים מהספר תורגמו על ידי דפנה רוזנבלוט ופורסמו ב-2006 במסגרת מקראה בנושא פמיניזם^[6].

לקריאה נוספת

עמוד הספר 'שעבוד האישה' - קטלוג הוצאת רסלינג
זכויות הנשים על פי ג'ון סטיוארט מיל - גלריה - עכבר העיר
שעבוד האישה - ויקיטקסט באנגלית

ראו גם

זכויות האישה
על החירות - ספר העוסק בסוגיית חירויות הפרט מאת ג'ון סטיוארט מיל

הערות שוליים

^ שעבוד האישה, הוצאת רסלינג, 2009
^ Tong, Rosemarie (2009). Feminist Thought: A More Comprehensive Introduction. Westview Press (Perseus Books). p. 17
^ Mill, Mrs. John Stuart (1851). The Enfranchisement of Women (July 1851 ed.). London: Westminster & Foreign Quarterly Review. p. 27. Retrieved 4 June 2014
^ שעבוד האישה, פרק א'
^ שעבוד האישה, פרק ב
^ ג'ון סטיוארט מיל, שעבוד הנשים, 1869, תרגום: דפנה רוזנבלוט, עריכה והקדמה: שרון הלוי. בתוך: ללמוד פמיניזם: מקראה, , עמודים 41-47, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2006.

[1] שעבוד האישה, הוצאת רסלינג, 2009

[2] Tong, Rosemarie (2009). Feminist Thought: A More Comprehensive Introduction. Westview Press (Perseus Books). p. 17

[3] Mill, Mrs. John Stuart (1851). The Enfranchisement of Women (July 1851 ed.). London: Westminster & Foreign Quarterly Review. p. 27. Retrieved 4 June 2014

[4] שעבוד האישה, פרק א'

[5] שעבוד האישה, פרק ב

[6] ג'ון סטיוארט מיל, שעבוד הנשים, 1869, תרגום: דפנה רוזנבלוט, עריכה והקדמה: שרון הלוי. בתוך: ללמוד פמיניזם: מקראה, , עמודים 41-47, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2006.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:John Stuart Mill by London Stereoscopic Company, c1870.jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[ג'ון סטיוארט מיל]] - [[1870]]]]
 [[קובץ:Taylor-harriet.jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[הרייט טיילור מיל]] ]]
-'''שעבוד האישה''' ([[אנגלית]]: '''The Subjection of Women''' ; תורגם גם בשם: '''שעבוד הנשים''''') ''הוא [[ספר עיון]] [[פילוסופי]] הטוען בעד [[שוויון]] בין המינים, שכתב הפילוסוף [[ג'ון סטיוארט מיל]], ייתכן ביחד עם אישתו [[הרייט טיילור מיל]], בשנת [[1869]]. שעבוד האישה הניח את היסודות הפילוסופים למהפכה ה[[פמיניזם|פמיניסטית]], ולכן נחשב לאחד החיבורים החשובים ביותר בהגות הפמיניסטית. כאשר הספר [[יצא לאור]] לראשונה, הוא התקבל בסערה ועורר מחלוקת עזה, משום שהוא נתפס כפוגעני כלפי הנורמות המקובלות שהסדירו את מעמדם של ה[[גברים]] וה[[נשים]] בחברה ה[[אירופה|אירופאית]]{{הערה|'''שעבוד האישה''', [[הוצאת רסלינג]], 2009}}.
+'''שעבוד האישה''' ([[אנגלית]]: '''The Subjection of Women''' ; תורגם גם בשם: '''שעבוד הנשים''''') ''הוא [[ספר עיון]] [[פילוסופי]] הטוען בעד [[שוויון]] בין המינים, שכתב הפילוסוף [[ג'ון סטיוארט מיל]], ייתכן ביחד עם אשתו [[הרייט טיילור מיל]], בשנת [[1869]]. שעבוד האישה הניח את היסודות הפילוסופים למהפכה ה[[פמיניזם|פמיניסטית]], ולכן נחשב לאחד החיבורים החשובים ביותר בהגות הפמיניסטית. כאשר הספר [[יצא לאור]] לראשונה, הוא התקבל בסערה ועורר מחלוקת עזה, משום שהוא נתפס כפוגעני כלפי הנורמות המקובלות שהסדירו את מעמדם של ה[[גברים]] וה[[נשים]] בחברה ה[[אירופה|אירופאית]]{{הערה|'''שעבוד האישה''', [[הוצאת רסלינג]], 2009}}.
 == רקע ==
-ג'ון סטיוארט מיל זקף לזכותה של אישתו, הרייט טיילור מיל, את השתתפותה בכתיבת הספר, ומספר טיעונים המופיעים בו, דומים לטיעונים שהעלתה הרייט טיילור מיל בספרה '[[זכות בחירה לנשים (ספר)|זכות בחירה לנשים]]' שפורסם בשנת [[1851]]. יחד עם זאת, מספר חוקרים טוענים כי ג'ון סטיוארט מיל היה מחברו היחיד של הספר{{הערה|Tong, Rosemarie (2009). Feminist Thought: A More Comprehensive Introduction. Westview Press (Perseus Books). p. 17}}{{הערה|Mill, Mrs. John Stuart (1851). The Enfranchisement of Women (July 1851 ed.). London: Westminster & Foreign Quarterly Review. p. 27. Retrieved 4 June 2014}} .
+ג'ון סטיוארט מיל זקף לזכותה של אשתו, הרייט טיילור מיל, את השתתפותה בכתיבת הספר, ומספר טיעונים המופיעים בו, דומים לטיעונים שהעלתה הרייט טיילור מיל בספרה '[[זכות בחירה לנשים (ספר)|זכות בחירה לנשים]]' שפורסם בשנת [[1851]]. יחד עם זאת, מספר חוקרים טוענים כי ג'ון סטיוארט מיל היה מחברו היחיד של הספר{{הערה|Tong, Rosemarie (2009). Feminist Thought: A More Comprehensive Introduction. Westview Press (Perseus Books). p. 17}}{{הערה|Mill, Mrs. John Stuart (1851). The Enfranchisement of Women (July 1851 ed.). London: Westminster & Foreign Quarterly Review. p. 27. Retrieved 4 June 2014}} .
-ב[[המאה התשע-עשרה|מאה ה-19]], הדמות ה[[ארכיטיפ|ארכיטיפית]] של האישה האידיאלית כאמא, רעיה ו[[עקרת בית]] הייתה מושרשת חזק מאוד בחברה האירופאית. אישה הייתה כפופה לגחמותיו של אביה או בעלה, בהתאם לתפיסות המקובלות לפיהן נשים נחותות מגברים פיזית ומנטלית, ולכן צריך לקחת עליהן אחריות ו"לדאוג" להן כמו שיש לנהוג עם ילדים. תיאוריות חברתיות שתרמו לתפיסות אלו הן '[[דרוויניזם חברתי|הישרדותם של המתאימים ביותר]]' ו[[דטרמיניזם ביולוגי]]. בנוסף, תפיסות דתיות תמכו גם הן במבנה משפחתי [[היררכיה|היררכי]] ו[[פטריארכיה|פטריאכלי]].
+ב[[המאה התשע-עשרה|מאה ה-19]], הדמות ה[[ארכיטיפ]]ית של האישה האידאלית כאמא, רעיה ו[[עקרת בית]] הייתה מושרשת חזק מאוד בחברה האירופאית. אישה הייתה כפופה לגחמותיו של אביה או בעלה, בהתאם לתפיסות המקובלות לפיהן נשים נחותות מגברים פיזית ומנטלית, ולכן צריך לקחת עליהן אחריות ו"לדאוג" להן כמו שיש לנהוג עם ילדים. תאוריות חברתיות שתרמו לתפיסות אלו הן '[[דרוויניזם חברתי|הישרדותם של המתאימים ביותר]]' ו[[דטרמיניזם ביולוגי]]. בנוסף, תפיסות דתיות תמכו גם הן במבנה משפחתי [[היררכיה|היררכי]] ו[[פטריארכיה|פטריאכלי]].
 מיל טען כי אי שוויון לנשים הוא שריד מתפיסות עבר המקבלות את [[בעיית הראוי-מצוי|המצוי כראוי]], אך אין להן עוד מקום בעולם ה[[מודרני]]{{הערה|שעבוד האישה, פרק א'}}.
 == טיעונים ==
 ===[[פנייה אל הטבע]]===
-אחד הטיעונים ששימשו להצדקת [[עבדות|שעבוד]] הנשים היה הפנייה אל הטבע: "נשים נחותות מגברים באופן טבעי, לכן שלטון הגברים על הנשים הוא טבעי, ומכאן – הוא ראוי". מיל תוקף טיעון זה בטענה כי החברה לא יודעת למה הנשים מסוגלות מהסיבה הפשוטה שהיא מעולם לא אפשרה להן להדגים את כישוריהן. השאלה האם נשים כשירות או לא כשירות לביצוע פעולות מסוימות צריכה להיות מוכרעת על ידי הניסיון. למעשה, טוען מיל, אין אנו יודעים מהו טבען של הנשים משום שהוא עטוף בפרקטיקות הנורמטיביות עליהן גדלו. לא ניתן להכריע בנושא ללא ראיות [[אמפיריות]], ואסור לעצור מבעדן של הנשים לנסות להפגין את כישוריהן, רק משום שאולי הן לא יוכלו להפגין אותם. טיעון המבוסס על [[פיזיולוגיה]] [[ספקולציה|ספקולטיבית]] – הוא ספקולטיבי בעצמו.
+אחד הטיעונים ששימשו להצדקת [[עבדות|שעבוד]] הנשים היה הפנייה אל הטבע: "נשים נחותות מגברים באופן טבעי, לכן שלטון הגברים על הנשים הוא טבעי, ומכאן – הוא ראוי". מיל תוקף טיעון זה בטענה כי החברה לא יודעת למה הנשים מסוגלות מהסיבה הפשוטה שהיא מעולם לא אפשרה להן להדגים את כישוריהן. השאלה האם נשים כשירות או לא כשירות לביצוע פעולות מסוימות צריכה להיות מוכרעת על ידי הניסיון. למעשה, טוען מיל, אין אנו יודעים מהו טבען של הנשים משום שהוא עטוף בפרקטיקות הנורמטיביות עליהן גדלו. לא ניתן להכריע בנושא ללא ראיות [[אמפיריות]], ואסור לעצור מבעדן של הנשים לנסות להפגין את כישוריהן, רק משום שאולי הן לא יוכלו להפגין אותם. טיעון המבוסס על [[פיזיולוגיה]] [[תאוריה|ספקולטיבית]] – הוא ספקולטיבי בעצמו.
-{{ציטוט| תוכן= הדאגה הגדולה שמפגין המין האנושי בהתערבותו לטובת הטבע היא מיותרת. אם יש דבר מה שנשים אינן מסוגלות לעשות באופן טבעי -  די מיותר לאסור עליהן לעשותו
+{{ציטוט| תוכן= הדאגה הגדולה שמפגין המין האנושי בהתערבותו לטובת הטבע היא מיותרת. אם יש דבר מה שנשים אינן מסוגלות לעשות באופן טבעי - די מיותר לאסור עליהן לעשותו
 |מקור=[[ג'ון סטיוארט מיל]]|מרכאות=כן|}}
 לטענתו, גברים סותרים את עצמם משום שהם טוענים שנשים לא מסוגלות לעשות פעולות מסוימות, ויחד עם זאת הם אוסרים עליהן מלעשותן. מיל מבקש להראות שהגברים למעשה מודים שנשים אכן מסוגלות לבצע פעולות שונות, אך הגברים אינם רוצים שהן יבצעו אותן.
-{{ציטוט| תוכן= אני דוחה את הטענה שניתן לדעת מהו טבעם של המינים, כל עוד מתבססים על קשריהם הנוכחים האחד בשני. עד שלא יהיה קיים שוויון, לא ניתן לדעת מהם ההבדלים בין גברים ונשים. את טבעם של שני המינים ניתן לדעת רק כאשר מאפשרים להם לפתח את [[אישיות|אישיותם]] באופן חופשי
+{{ציטוט| תוכן= אני דוחה את הטענה שניתן לדעת מהו טבעם של המינים, כל עוד מתבססים על קשריהם הנוכחים האחד בשני. עד שלא יהיה קיים שוויון, לא ניתן לדעת מהם ההבדלים בין גברים ונשים. את טבעם של שני המינים ניתן לדעת רק כאשר מאפשרים להם לפתח את [[אישיות]]ם באופן חופשי
 |מקור=[[ג'ון סטיוארט מיל]]|מרכאות=כן|}}
 אם החברה באמת ובתמים רוצה לגלות את טבעם של היחסים בין המינים, עליה לאפשר שוק חופשי בו נשים יוכלו להפגין את כישוריהן, ובמסגרתו תובטח להן תמורה כלכלית הוגנת עבור תרומתן לחברה. רק מצב זה, ישקף את האינטרסים והכישוריים האמיתיים שלהן.
-מיל טען כי אפילו במדינות לא שיווניות כמו [[אנגליה]] ו[[צרפת]], בהינתן ההזדמנות, נשים יכולות להצטיין. כדוגמה הוא ציין את המלכה [[אליזבת הראשונה]], [[המלכה ויקטוריה]] ו[[ז'אן ד'ארק|ז'אן ד'ארק]]. כאשר ההזדמנות לשוויון ניתנת, נשים מפגינות את כישוריהן, ולכן יש לאפשר להן שוויון הזדמנויות.
+מיל טען כי אפילו במדינות לא שיווניות כמו [[אנגליה]] ו[[צרפת]], בהינתן ההזדמנות, נשים יכולות להצטיין. כדוגמה הוא ציין את המלכה [[אליזבת הראשונה]], [[המלכה ויקטוריה]] ו[[ז'אן ד'ארק]]. כאשר ההזדמנות לשוויון ניתנת, נשים מפגינות את כישוריהן, ולכן יש לאפשר להן שוויון הזדמנויות.
 ===[[תועלתנות|הטיעון התועלתני]]===
 [[קובץ:John Stuart Mill, Vanity Fair, 1873-03-29.jpg|160px|ממוזער|שמאל|"הפילוסוף הנשי" - [[קריקטורה]] של [[ג'ון סטיוארט מיל|מיל]] שפורסמה ב[[כתב עת|כתב העת]] [[ואניטי פייר]] - [[1873]]]]
-כתועלתן, מיל היה משוכנע כי התפתחותה ה[[מוסר|מוסרית]] וה[[אינטלקטואל|אינטלקטואלית]] של ה[[אנושות]], תעלה בהכרח את רמת ה[[אושר]] של כלל החברה. העובדה שכחמצית מן האנושות לא תורמת לחברה במרחב הציבורי נתפסה על ידי מיל כמכשול להתפתחות האנושית. פתיחה של שערי מוסדות ה[[השכלה]] עבור נשים תוביל להתפתחות אינטלקטואלית של כלל החברה{{הערה|שעבוד האישה, פרק ב}}.
+כתועלתן, מיל היה משוכנע כי התפתחותה ה[[מוסר]]ית וה[[אינטלקטואל]]ית של ה[[אנושות]], תעלה בהכרח את רמת ה[[אושר]] של כלל החברה. העובדה שכחמצית מן האנושות לא תורמת לחברה במרחב הציבורי נתפסה על ידי מיל כמכשול להתפתחות האנושית. פתיחה של שערי מוסדות ה[[השכלה]] עבור נשים תוביל להתפתחות אינטלקטואלית של כלל החברה{{הערה|שעבוד האישה, פרק ב}}.
 {{ציטוט| תוכן= השעבוד על פי חוק של מין אחד למין האחר – שגוי מעיקרו, ומהווה עתה את אחד המכשולים העיקריים לשיפור מצבו של האדם, וכי יש להמירו בעקרון של שוויון מוחלט, שאינו מעניק כוח או זכויות לצד אחד, ואף אינו מטיל מגבלות על הצד האחר
 |מקור=[[ג'ון סטיוארט מיל]]|מרכאות=כן|}}
-נשים מתחנכות להתנהג כחלשות, רגשניות וכנועות, לפי ה[[דעה קדומה|דעות הקדומות]] ה[[מסורת|מסורתיות]]. אם נאפשר חברה שוויונית, טוען מיל, אנו נראה שהנשים ירוויחו מכך כ[[אינדיבידואליזם|אינדיבידואליות]]. הן ישתחררו מה[[דיכוי]] לפיו הן צריכות לנהוג כפי שהגברים מצווים עליהן, ובכך החברה תרוויח מאוד. שוויון יכפיל את הכישורים המנטלים הזמינים לשירות האנושות. ה[[פוטנציאל]] של חצי מהאוכלוסיה יבוא לידי ביטוי, ויתרום רבות להתפתחות ולקדמה האנושית.
+נשים מתחנכות להתנהג כחלשות, רגשניות וכנועות, לפי ה[[דעה קדומה|דעות הקדומות]] ה[[מסורת]]יות. אם נאפשר חברה שוויונית, טוען מיל, אנו נראה שהנשים ירוויחו מכך כ[[אינדיבידואליזם|אינדיבידואליות]]. הן ישתחררו מה[[דיכוי]] לפיו הן צריכות לנהוג כפי שהגברים מצווים עליהן, ובכך החברה תרוויח מאוד. שוויון יכפיל את הכישורים המנטלים הזמינים לשירות האנושות. ה[[יכולת|פוטנציאל]] של חצי מהאוכלוסייה יבוא לידי ביטוי, ויתרום רבות להתפתחות ולקדמה האנושית.
 מיל טען כי שחרור האישה יועיל גם לגברים. על ידי שחרור האישה, נשים יוכלו לתקשר ולהתחבר ברמה האינטלקטואלית טוב יותר עם בעליהן, דבר אשר ישפר את היחסים בין זוגות נשואים.
 == [[נישואים|מוסד הנישואים]] ==
 מיל תוקף את חוקי הנישואים, אותם הוא מקשר לשעבוד האישה, ותומך ב[[רפורמה|רפורמות]] שיבטלו את ההגבלות על נשים נשואות: שינוי חוק ה[[ירושה]] שיאפשר לנשים להחזיק ברכושן גם לאחר מות בעליהן, ופתיחת [[שוק העבודה]] גם לנשים על מנת שיוכלו להבטיח לעצמן יציבות ועצמאות [[כלכלה|כלכלית]].
 ==[[זכות הבחירה]]==
-מיל טען כי לאנשים צריכה להיות שמורה זכות הבחירה על מנת להגן על [[זכויות|זכויותיהם]] ולהיות עצמאיים, הן מוסרית והן אינטלקטואלית. טיעון זה תקף לגברים ולנשים כאחד. נשים מהוות כמחצית מהאוכלוסיה, ומשום שהכרעות פוליטיות משפיעות גם על נשים, מגיע גם להן לקבל את זכות הבחירה. מיל מניח כי רוב הגברים מצביעים עבור מתמודדים ל[[פרלמנט]] שתומכים בהמשך שעבוד האישה, ולכן נשים חייבות לקבל את זכות הבחירה כדי להגן על ה[[אינטרס|אינטרסים]] שלהן.
+מיל טען כי לאנשים צריכה להיות שמורה זכות הבחירה על מנת להגן על [[זכויות]]יהם ולהיות עצמאיים, הן מוסרית והן אינטלקטואלית. טיעון זה תקף לגברים ולנשים כאחד. נשים מהוות כמחצית מהאוכלוסייה, ומשום שהכרעות פוליטיות משפיעות גם על נשים, מגיע גם להן לקבל את זכות הבחירה. מיל מניח כי רוב הגברים מצביעים עבור מתמודדים ל[[פרלמנט]] שתומכים בהמשך שעבוד האישה, ולכן נשים חייבות לקבל את זכות הבחירה כדי להגן על ה[[אינטרס]]ים שלהן.
 {{ציטוט| תוכן= תחת כל התנאים וללא שום מגבלה, גברים מקבלים את זכות הבחירה. אין שום הצדקה לכך שנשים לא יהנו מאותה הזכות
 |מקור=[[ג'ון סטיוארט מיל]]|מרכאות=כן|}}
 מיל לא עסק בשחרור האישה רק ברמה התאורטית אלא גם ברמה הפרקטית. הוא היה נשיא [[NSWS]] - הארגון ה[[סופרג'יזם|סופרג'יסטי]] הלאומי הראשון בבריטניה שדרש [[זכות בחירה לנשים]], וניצל את מעמדו כחבר ב[[הפרלמנט הבריטי|פרלמנט הבריטי]] כדי לדרוש זכות זו. במותו, הוריש מחצית מהונו לקידום השכלת נשים.