רובוט צבאי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
שורה 9: שורה 9:
יש המאמינים שעתיד הלוחמה המודרנית יהיה על ידי שימוש במערכות נשק אוטומטיות. [[צבא ארצות הברית]] משקיע רבות ב[[מחקר ופיתוח]] על מנת לפרוס מערכות אוטומטיות שכאלה. המערכת הבולטת ביותר כיום בשימוש היא ה[[מטוס ללא טייס]] (לדוגמה: [[RQ-2 פיוניר]] ו-[[MQ-1 פרדטור]]) היכולה להיות חמושה ב[[טיל אוויר-קרקע|טילי אוויר-קרקע]] ומופעלת מרחוק בתפקידי סיור. בשנים 2004-2005 [[DARPA]] קיימה תחרויות ופרס של 2 מיליון דולר, במטרה לערב חברות פרטיות ואוניברסיטאות כדי לפתח [[כלי רכב בלתי מאויש]] שיוכל לנווט בשטח הקשה ב[[מדבר מוהאבי]], בשנים 2012-2014 התקיימה [[תחרות אתגר הרובוטיקה של דארפ"א|תחרות אתגר הרובוטיקה של DARPA]] במטרה לפתח רובוטי שטח חצי-עצמאיים שיוכלו לבצע "משימות מורכבות בסביבות מסוכנות בהן אדם לא יכול לשרוד", בתחרות זו השתתפו גם חברות ישראליות.<ref name=":1">[http://www.idf.il/1133-19020-he/Dover.aspx רובוטריקים – מאחוריכם: הרובוטים של צה"ל הופכים לחכמים יותר], באתר [[צה"ל]], 22 במאי 2013</ref>
יש המאמינים שעתיד הלוחמה המודרנית יהיה על ידי שימוש במערכות נשק אוטומטיות. [[צבא ארצות הברית]] משקיע רבות ב[[מחקר ופיתוח]] על מנת לפרוס מערכות אוטומטיות שכאלה. המערכת הבולטת ביותר כיום בשימוש היא ה[[מטוס ללא טייס]] (לדוגמה: [[RQ-2 פיוניר]] ו-[[MQ-1 פרדטור]]) היכולה להיות חמושה ב[[טיל אוויר-קרקע|טילי אוויר-קרקע]] ומופעלת מרחוק בתפקידי סיור. בשנים 2004-2005 [[DARPA]] קיימה תחרויות ופרס של 2 מיליון דולר, במטרה לערב חברות פרטיות ואוניברסיטאות כדי לפתח [[כלי רכב בלתי מאויש]] שיוכל לנווט בשטח הקשה ב[[מדבר מוהאבי]], בשנים 2012-2014 התקיימה [[תחרות אתגר הרובוטיקה של דארפ"א|תחרות אתגר הרובוטיקה של DARPA]] במטרה לפתח רובוטי שטח חצי-עצמאיים שיוכלו לבצע "משימות מורכבות בסביבות מסוכנות בהן אדם לא יכול לשרוד", בתחרות זו השתתפו גם חברות ישראליות.<ref name=":1">[http://www.idf.il/1133-19020-he/Dover.aspx רובוטריקים – מאחוריכם: הרובוטים של צה"ל הופכים לחכמים יותר], באתר [[צה"ל]], 22 במאי 2013</ref>


ב[[צה"ל]] מופעלים משנת 2009 כלי רכב בלתי מאוישים חצי-עצמאיים מסוג [[גארדיום]] המשמשים כאמצעי תצפית בעיקר ב[[פיקוד הדרום]], לאורך [[גדר המערכת סביב רצועת עזה|גדר המערכת]]. כלי הרכב נוסעים לאורך הצירים, כאשר 90% מהזמן הדבר נעשה ללא התערבות המפעיל.<ref name=":1" /> כמו כן קיימים בצה"ל רובוטים המיועדים לפירוק מטעני חבלה הנקראים סה"ר (סייר הנדסי רובוטי), הסה"ר נע בצורה אוטונומית לצורך גילוי מטענים וטיפול בהם.<ref>[http://www.idf.il/1133-16668-he/Dover.aspx העתיד של חיל ההנדסה: סה"ר – גשש הנדסי רובוטי], באתר צה"ל, 24 ביולי 2012
ב[[צה"ל]] מופעלים משנת 2009 כלי רכב בלתי מאוישים חצי-עצמאיים מסוג [[גארדיום]] המשמשים כאמצעי תצפית בעיקר ב[[פיקוד הדרום]], לאורך [[גדר המערכת סביב רצועת עזה|גדר המערכת]]. כלי הרכב נוסעים לאורך הצירים, כאשר 90% מהזמן הדבר נעשה ללא התערבות המפעיל.<ref name=":1" /> באותה שנה החל [[חיל הים]] להפעיל את ה[[פרוטקטור (כלי שיט)|פרוטקטור]], [[כלי שיט בלתי מאויש]].<ref>מיכל דניאלי, [http://www.mako.co.il/pzm-magazine/Article-7e2195d6b468531006.htm כלים בלתי מאוישים בצה"ל: בים, באוויר וביבשה], באתר מאקו, 16 בפברואר 2012</ref> כמו כן קיימים בצה"ל רובוטים המיועדים לפירוק מטעני חבלה הנקראים סה"ר (סייר הנדסי רובוטי), הסה"ר נע בצורה אוטונומית לצורך גילוי מטענים וטיפול בהם.<ref>[http://www.idf.il/1133-16668-he/Dover.aspx העתיד של חיל ההנדסה: סה"ר – גשש הנדסי רובוטי], באתר צה"ל, 24 ביולי 2012
</ref><ref name=":1" />
</ref><ref name=":1" /> באותה שנה החל [[חיל הים]] להפעיל את ה[[פרוטקטור (כלי שיט)|פרוטקטור]], [[כלי שיט בלתי מאויש]].<ref>מיכל דניאלי, [http://www.mako.co.il/pzm-magazine/Article-7e2195d6b468531006.htm כלים בלתי מאוישים בצה"ל: בים, באוויר וביבשה], באתר מאקו, 16 בפברואר 2012</ref>


יחד עם זאת לנשקים אלה יש מגבלה אחת בלהפוך לאוטונומיים בצורה מלאה: נדרשת התערבות מסוימת של בן אדם על מנת לוודא כי לא חל על המטרות מגבלות אש מסוימות, כפי שמוגדר ב[[דיני מלחמה|דיני המלחמה]] של [[אמנות ז'נבה]].
יחד עם זאת לנשקים אלה יש מגבלה אחת בלהפוך לאוטונומיים בצורה מלאה: נדרשת התערבות מסוימת של בן אדם על מנת לוודא כי לא חל על המטרות מגבלות אש מסוימות, כפי שמוגדר ב[[דיני מלחמה|דיני המלחמה]] של [[אמנות ז'נבה]].

גרסה מ־00:56, 12 באפריל 2015

רובוט צבאי הוא רובוט אוטונומי או מופעל מרחוק לשימוש צבאי.

היסטוריה

טלטנק, פברואר 1940

רובוטים צבאיים היו קיימים כבר במלחמת העולם השנייה והמלחמה הקרה שם נעשה שימוש בגלית מוקש עוקב הגרמני והטלטנק הסובייטי.

על אף שהשימוש ברובוטים במלחמה הוא בדרך כלל נושא המוזכר במדע בדיוני, מתבצע מחקר נרחב על מנת שישמשו כאמצעי עתידי ללחימה. כבר היום מספר רובוטים צבאיים נמצאים בשימוש בצבאות שונים בעולם.

יש המאמינים שעתיד הלוחמה המודרנית יהיה על ידי שימוש במערכות נשק אוטומטיות. צבא ארצות הברית משקיע רבות במחקר ופיתוח על מנת לפרוס מערכות אוטומטיות שכאלה. המערכת הבולטת ביותר כיום בשימוש היא המטוס ללא טייס (לדוגמה: RQ-2 פיוניר ו-MQ-1 פרדטור) היכולה להיות חמושה בטילי אוויר-קרקע ומופעלת מרחוק בתפקידי סיור. בשנים 2004-2005 DARPA קיימה תחרויות ופרס של 2 מיליון דולר, במטרה לערב חברות פרטיות ואוניברסיטאות כדי לפתח כלי רכב בלתי מאויש שיוכל לנווט בשטח הקשה במדבר מוהאבי, בשנים 2012-2014 התקיימה תחרות אתגר הרובוטיקה של DARPA במטרה לפתח רובוטי שטח חצי-עצמאיים שיוכלו לבצע "משימות מורכבות בסביבות מסוכנות בהן אדם לא יכול לשרוד", בתחרות זו השתתפו גם חברות ישראליות.[1]

בצה"ל מופעלים משנת 2009 כלי רכב בלתי מאוישים חצי-עצמאיים מסוג גארדיום המשמשים כאמצעי תצפית בעיקר בפיקוד הדרום, לאורך גדר המערכת. כלי הרכב נוסעים לאורך הצירים, כאשר 90% מהזמן הדבר נעשה ללא התערבות המפעיל.[1] באותה שנה החל חיל הים להפעיל את הפרוטקטור, כלי שיט בלתי מאויש.[2] כמו כן קיימים בצה"ל רובוטים המיועדים לפירוק מטעני חבלה הנקראים סה"ר (סייר הנדסי רובוטי), הסה"ר נע בצורה אוטונומית לצורך גילוי מטענים וטיפול בהם.[3][1]

יחד עם זאת לנשקים אלה יש מגבלה אחת בלהפוך לאוטונומיים בצורה מלאה: נדרשת התערבות מסוימת של בן אדם על מנת לוודא כי לא חל על המטרות מגבלות אש מסוימות, כפי שמוגדר בדיני המלחמה של אמנות ז'נבה.

סוגי רובוטים צבאיים

כלי טיס בלתי מאויש (כטב"מ)

ערך מורחב – כלי טיס בלתי מאויש

כיום ישנם מגוון רחב של כטב"מים למגוון משימות. בנוסף לכטב"מי מודיעין או הטעיה ישנם כטב"מי תקיפה, המסוגלים לירות חימוש מדויק במטרות קרקעיות.

לדוגמה: הרמס 450, סקיילרק 1 והארופ.

כלי רכב בלתי מאויש (כרב"מ)

רובוט SWORDS חמוש במקלע M249

כרב"מ הוא כלי רכב על פני הקרקע ומבלי שנמצא עליו בן אדם. נועד בעיקר למשימות סיור, ובמצבים בהם נוכחות אדם עלולה להיות מסוכנת. הכרב"מ מצויד בדרך כלל בחיישנים על מנת לקבל קלט מהסביבה.

לדוגמה: אוונגרד, גרדיום ו-SWORDS.

כלי שיט בלתי מאויש (כשב"מ)

כשב"מ יכול לשמש למשימות סיור ימיות, לוחמה ימית או איתור מוקשים ימיים, בצורה אוטונומית או כאשר הוא נשלט מרחוק, כחלק מצי של ספינות מאוישות או לבדו.

לדוגמה: קטאנה, פרוטקטור

רובוטים לסילוק פצצות

חלק מהרובוטים יכולים לנוע בצורה אוטונומית, לזהות מטענים ולנטרלם.

לדוגמה: אנדרוס MarkV-A1

השפעה

יתרונות

מייג'ור קנת רוז מצבא ארצות הברית מונה את היתרונות ברובוטים צבאיים בלחימה[4]:

"מכונות אינן מתעייפות. הן לא סוגרות את העיניים. הן לא מסתתרות תחת עצים כשמתחיל לרדת גשם ולא מדברות עם חבריהן... תשומת לב אנושית לפרטים בתורנות שמירה, יורדת בצורה משמעותית לאחר שלושים הדקות הראשונות... מכונות אינן יודעות פחד".

ניתן דגש על כיצד להפוך את הרובוטים ליותר אוטונומיים, עד לרמה בה הם יוכלו לפעול בכוחות עצמם למשך תקופה ממושכת, ואפילו מעבר לקווי האויב. רוב הרובוטים הצבאיים מופעלים מרחוק ואינם נושאים נשק, הם משמשים למעקב, איסוף מודיעין, נטרול מטענים ועוד. הרובוטים שכן מצויידים בנשק מופעלים מרחוק כך שלא יהיו מסוגלים להרוג בצורה אוטונומית.

XM1219 - רכב רובוטי חמוש

סיכונים

ב-2009 נערכה ועידה בהשתתפות מומחים ודנו במצב היפותטי שבו רובוטים ומחשבים יהיו עצמאיים ויקבלו החלטות לבדם, הדבר ידוע כסינגולריות טכנולוגית. חלק מהמומחים העלו שאלות בנוגע לרובוטים צבאיים, במיוחד לכאלה שניתנת להם מידה מסוימת של אוטונומיות. צי ארצות הברית הפיק דוח בנושא שמצביע על כך שככל שהרובוטים הצבאיים יהפכו למורכבים יותר, צריכה להיות תשומת לב גדולה יותר ליכולת שלהם לקבל החלטות אוטונומיות[5].

היבטים חוקיים ואתיים

ישנם המתנגדים לפיתוח רובוטים צבאיים אוטונומיים בעלי נשק, הדבר נובע משלוש סיבות עיקריות: [6]

פרופסור נואל שארקי הוא מדען מחשבים מומחה בינלאומי לרובוטיקה ולאינטליגנציה מלאכותית שהרצה באוניברסיטת שפילד בבריטניה. הוא מציין כי ההבחנה בין לוחמים ללא מעורבים היא משימה קשה ומורכבת מדי לרובוט. בנוסף טוען שארקי כי עיקרון המידתיות הוא דבר אשר צריך להיקבע על ידי מפקדים, בהתאם למקרה.[6]

הרובוט עלול להתקלקל או לתפקד שלא על פי התכנון בעקבות כניסת וירוס או פגיעה מכדור לדוגמה, כתוצאה מכך הוא יכול לפעול כנגד כוחות ידידותיים, לפגוע בחפים מפשע ואף לבצע פשעי מלחמה. עולה השאלה מי האחראי משפטית ומוסרית למעשיו של הרובוט בשדה הקרב, האם המפקד שהגדיר את התוכנית? האם החברה המייצרת של הרובוט? שאלות אלה נותרו נכון להיום ללא מענה.[6]

מנגד, יש הטוענים כי ניתן לתכנת רובוטים כך שיהיו מוסריים. בשנת 2002 הרובוטיקאי Gianmarco Veruggio, עשה שימוש לראשונה במונח "רובו-אתיקה" (Roboethics), שעיקרו הטמעה של מוסר ברובוט. מדובר במשימה מורכבת, אך אם היא תצלח, הטענה היא כי הרובוטים יוכלו להיות יותר מוסריים מבני אדם ולקבל החלטות טובות יותר בדילמות אתיות.[7]

אפקט פסיכולוגי

חיילים אמריקאיים נותנים שמות לרובוטים המשרתים לצידם, לפעמים הם נקראים על שמות חבריהם האנושיים, משפחה, מפורסמים, חיות מחמד או על שם החייל שמפעיל אותם. "מין" הרובוט נקשר בדרך כלל למצב הזוגי של החייל המפעיל.

לעתים מודבקות מדליות פקטיביות על הרובוטים ואף נערכו הלוויות לרובוטים שנהרסו.[8] ראיונות שנערכו עם חיילים העוסקים בגילוי חומרי נפץ העלו כי על אף שהם מרגישים טוב יותר לאבד רובוט מאשר בן אדם, הם גם מרגישים כעס ותחושת אובדן אם הרובוט נהרס. סקר שנערך בקרב 746 אנשי צבא אמריקאיים הצביע על כך ש-80% מהם אוהבים את הרובוטים הצבאיים שלהם, כאשר החיבה גדולה יותר כלפי רובוטיים קרקעיים מאשר אוויריים.[8] השרדות יחד במצבים מסוכנים מגדילה את החיבור בין החייל לרובוט, והתקדמות עתידית בתחום הבינה המלאכותית עשוי לחזק חיבור זה.[8]

ראו גם

קישורים חיצוניים

היבטים חוקיים ואתיים

ארגונים

כתבות עיתונאיות

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 רובוטריקים – מאחוריכם: הרובוטים של צה"ל הופכים לחכמים יותר, באתר צה"ל, 22 במאי 2013
  2. ^ מיכל דניאלי, כלים בלתי מאוישים בצה"ל: בים, באוויר וביבשה, באתר מאקו, 16 בפברואר 2012
  3. ^ העתיד של חיל ההנדסה: סה"ר – גשש הנדסי רובוטי, באתר צה"ל, 24 ביולי 2012
  4. ^ Robot soldiers, באתר הבי.בי.סי., 12 באפריל 2002
  5. ^ New Navy-funded Report Warns of War Robots Going "Terminator"
  6. ^ 1 2 3 שחר סמוחה, חיסול אוטומטי: קבלו את הדור הבא של הרובוטים הצבאיים, באתר גלובס, 7 במרץ 2013
  7. ^ ד"ר משה נחמני, לתכנת רובוטים מוסריים, 22 ביולי 2014
  8. ^ 1 2 3 Soldiers <3 robots: Military bots get awards, nicknames ... funerals, חדשות NBC, 28 בספטמבר 2013
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=רובוט_צבאי&oldid=16765216"