לדלג לתוכן

RQ-2 פיוניר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
RQ-2 פיוניר
AAI RQ-2 Pioneer
מאפיינים כלליים
יצרן תאגיד AAI, התעשייה האווירית לישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת שירות 1986–2007 (כ־21 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

RQ-2 פיוניר (RQ-2 Pioneer) הוא מטוס ללא טייס שפותח במשותף על ידי תאגיד AAI והתעשייה האווירית לישראל. הפיוניר שירת בצי האמריקני, חיל הנחתים האמריקני, וצבא ארצות הברית ופעל מבסיסים קרקעיים ומספינות[1].

פיתוח ה"פיוניר" היה הפרויקט הראשון של חברת "מזל"ט בע"מ", שהייתה מיזם משותף של תאגיד תדיראן והתעשייה האווירית, שהחלה לפעול ב-1985[2]. החברה הוקמה בעקבות התחרות העזה בין שתי החברות בתחום[3]. החברה התמודדה במכרז של הצי האמריקני בו זכתה בינואר 1986. על פי תנאי המכרז החלק העיקרי של הייצור בוצע בארצות הברית[4]. תחילה נמסרו 3 מערכות הכוללת יחידת קרקע ו-8 מזל"טים ובדצמבר 1986 הוזמנו עוד שלוש מערכות[5]. שנה אחר כך נכנסו המערכות לשימוש מבצעי במפרץ הפרסי[6]. ב-1989 תדיראן נטשה את תחום הכטב"מים ומכרה את חלקה במיזם לתעשייה האווירית, שהקימה על בסיס זה מפעלה "מל"ט"[7].

בשנת 1991, "הפיוניר" ביצע בהצלחה משימות איסוף מודיעין במהלך מלחמת המפרץ[8], עקב כך הוזמנו מערכות נוספות[9]. אחר כך גם הופעל ה"הפיוניר" גם במלחמת קוסובו[10], ומלחמת עיראק[11]. ב-2005 הפעילו הצי האמריקני וחיל הנחתים שתי מערכות פיוניר כל אחד (אחת לאימונים), כשבכל מערכת חמישה כטב"מים או יותר.

בתחילה הופעל מספינות לאיתור ואיכון מטרות לצורך ירי ארטילרי, אך משימותיו התפתחו למשימות סיור ואיסוף מודיעין, בעיקר עבור כוחות אמפיביים. את הפיוניר ניתן לשגר בעזרת רקטה, מעוט, או ממסלול המראה. בסיום הגיחה הפיוניר נתפס ברשת, או נעצר בעזרת וו עצירה. הפיוניר יכול לשאת מטען ייעודי (מטע"ד) במשקל של כ-35 ק"ג ולשהות באוויר במשך 5 שעות. הפיוניר נושא מטע"ד אלקטרואופטי או תת-אדום, ומשדר בזמן אמת את תמונת הווידאו לתחנה קרקעית באמצעות תקשורת רדיו בקו-ראייה בטווח התדרים C.

מאפיינים כלליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
RQ-2B Pioneer
RQ-2B Pioneer
  • אורך: 4.3 מטר (14 רגל)
  • גובה: 100.6 ס"מ (3.3 רגל)
  • מוטת כנפיים: 5.2 מטר (16.9 רגל)
  • משקל: 205 ק"ג (452 פאונד)
  • גובה פעולה מרבי 4,600 מטר
  • מהירות 205 קמ"ש
  • הנעה: מנוע Sachs בעל 26 כוח סוס או 19 קילוואט
  • זמן פעולה מקסימלי: 4 שעות
  • קיבולת מכל דלק: 46 ליטרים
  • טווח: 100 מיל
  • מהירות: 110 קשר
  • סייג רום: 4,600 מטר (15,000 רגל)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ דרור מרום, ‏הצי האמריקני הפסיק הפעלת מזל"טי ה"פיוניר" מתוצרת תע"א בשל חוסר שביעות רצון, באתר גלובס, 1 בינואר 1997
  2. ^ אבי קרטין, הוקמה החברה המשותפת למזל"ט, חדשות, 8 בינואר 1985
  3. ^ מרדכי ברקאי, תלונת התעשייה האווירית נגד תדיראן - על רק עיסקת מזל"ט עם מדינה זרה, דבר, 31 במרץ 1982
  4. ^ עודד גרנות, ישראל תמכור מערכות מזל"ט לצי האמריקני, מעריב, 7 בינואר 1986
  5. ^ אלכס פישמן, ארה"ב קנתה מאיתנו מזל"טים נוספים, חדשות, 17 בדצמבר 1986
  6. ^ דן ארקין, סגן שר הצי האמריקני: למזל"ט הישראלי ־ הצלחה עצומה במפרץ הפרסי, מעריב, 18 במרץ 1988
  7. ^ תמיר שפר, תע״א ותדיראן הסכימו לפרק את חברת מזל״ט המשותפת, חדשות, 30 בינואר 1989
  8. ^ דן ארקין, מזל"טים ישראלים ערכו 320 טיסות מבצעיות מעל עירק, מעריב, 18 באוקטובר 1991
  9. ^ עתי"ם, צבא אוה"ב רוצה עוד מזלטים של תע־א, חדשות, 18 בפברואר 1991
  10. ^ המטוס הייחודי נוסה לראשונה בבוסניה, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2001
  11. ^ רן דגוני, וושינגטון, ‏החיילים האמריקנים בעיראק מסרבים להיפרד מהמל"ט "פיוניר" מתוצרת התעשיה האווירית, באתר גלובס, 18 באוקטובר 2004