יצחק בלאזר

יצחק בלאזר

רבי יצחק בּלָאזֶר (1837 - 1907), המכונה גם ר' איצל'ה פטרבורגר (=מפטרבורג), היה מראשוני תנועת המוסר, מגדולי תלמידיו של רבי ישראל מסלנט.

ביוגרפיה

קבר רבי איצל'ה בלאזער בהר הזיתים

רבי יצחק נולד בא' באדר ה'תקצ"ז בעיירה שניפישוק שליד וילנה, בצפון-מערב האימפריה הרוסית (ליטא). בילדותו ניכרו בו כישרונות גדולים, ובגיל ארבע עשרה הדפיס אביו קונטרס שכתב בחריפות גדולה על מסכת בבא קמא. למד בצוותא עם רבי נפתלי אמסטרדם.

בגיל חמש עשרה נישא, ועבר להתגורר בקובנה, בה החל ללמוד בבית מדרשו של רבי ישראל סלנטר. בשנים אלו היה לאחד מבחירי תלמידיו, והיה בין התלמידים בהם טיפל רבי ישראל באופן אישי במיוחד.

מאחר שביקש להתפרנס מיגיע כפיו, למד את מקצוע הצביעה, אך רבו, רבי ישראל סלנטר, אסר עליו לעסוק בו וציוה עליו לכהן ברבנות. בשנת 1862 התקבל רבי יצחק לרבנות פטרבורג (לימים לנינגרד), וכיהן בה שש עשרה שנה ברבנות.

פטרבורג הייתה בבואו אליה כמעט ריקה מיהדות, ומרכז ההשכלה ברוסיה. בבוא רבי יצחק לשם החל בביסוס הקהילה וחיי הדת בעיר, ופתח במלחמה חזיתית עם ראשי המשכילים שבה. המשכילים לא טמנו ידם, והשמיצוהו מעל גבי עיתוניהם. הסופר יהודה לייב גורדון נהג להשתלח בו מעל גבי העתון "המליץ" ולכנותו בלעג "רבי יצחק נפחא" (בלאזר פירושו נפח).

אך עוגמת נפש רבה נגרמה לו בפטרבורג בעיקר מריבוי הבעיות בסידור הגיטין בעיר. בעקבות בעיות רבות בתחום, בעיקר בשל מומרים רבים, החליט רבי יצחק להתפטר ממשרתו.

בתקופת פטרבורג חיבר והדפיס את ספרו "פרי יצחק". בהקדמתו לספר הוא כותב שהמניע לחיבור ספרו הוא היות שלא זכה לילדים, כדי להשאיר אחריו זכר לפחות בכתובים, ולכן הוא קורא לספר פרי יצחק. לימים, לאחר פטירת אשתו והוא כבר בשנותיו המבוגרות, נשא אשה צעירה ונולדו לו ממנה בנו שלמה בלזר ובתו בריינה.

רבי יצחק עבר להתגורר שוב בקובנה. הוא החזיק במקום בית מזיגה גדול בניהול אשתו, ממנו התפרנס, ולימד בבתי המוסר בעיר שייסד רבו, רבי ישראל סלנטר. כמו כן העביר שיעורים רבים בביתו ובישיבות השונות בעיר.

לאחר פרוץ המחלוקת הגדולה נגד שיטת המוסר, עזב רבי יצחק את משרותיו הרשמיות, והתמסר להרבצת המוסר באופן פרטי ולסיוע בהקמת ישיבות של תנועת המוסר, בעיקר בידי חברו רבי יוסף יוזל הורוביץ "הסבא מנובהרדוק". כמו כן נהג לעבור בין הישיבות המוסריות בליטא, ישיבת קלם, ישיבת סלבודקה, ישיבת נובהרדוק ובנותיהן, ולהדריך את תלמידיהן.

עם פטירתו של רבי שמחה זיסל זיו, ה"סבא מקלם", בשנת 1898, התמנה רבי יצחק לאביה הרוחני של ישיבת קלם, ונהג להגיע אליה לעתים קרובות ולהדריך את תלמידיה.

יחסו ליישוב ארץ ישראל היה חיובי, ובשנת 1904 עלה רבי יצחק לארץ והתיישב בירושלים, בה נפגש עם חבריו מצעירותו, רבי נפתלי אמסטרדם, ורבי צבי לויטן, והתגורר בחצר שטרויס שבשכונת מוסררה. סירב לקבל תמיכה, ולמרות חולשתו וזקנותו עבד במשרדי "ועד הכללי" לפרנסתו.

רבי יצחק נפטר בירושלים בי"א באב תרס"ז, ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים לימינו של האדר"ת.

בנו הוא הרב שלמה בלזר. בתו בריינה נישאה לרב חזקיהו יוסף מישקובסקי.

ספריו

• פרי יצחק
• אור ישראל
• כוכבי אור

תקופת חייו של הרב יצחק בלאזר על ציר הזמן
ציר הזמן

ראו גם

• תנועת המוסר

לקריאה נוספת

• הרב דב כ"ץ, תנועת המוסר, ירושלים תשי"ד, כרך ב' ע' 220-273.
• יעקב מרק / שמואל חגי, במחיצתם של גדולי הדור, הוצאת "גויל", ירושלים, תשי"ח.

קישורים חיצוניים

• 'בלזר, ר' יצחק ב"ר שלמה ("ר' איצה'לה מפטרבורג")', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 34 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1232).
• פרטים עליו, באנציקלופיה היהודית "דעת"
• אליאב שוחטמן, הרב יצחק בלזר, "מגד ירחים" (עלון חודשי להנחלת משנת הראי"ה ומורשתו בהוצאת בית הרב), גיליון 167, מנחם אב תשע"ג, עמ' 4

ספרו

• הרב יצחק בלאזר, אור ישראל