תומאס קלסטיל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־07:12, 8 באפריל 2016

תבנית:מנהיג1 תומאס קלסטיל (בגרמנית: Thomas Klestil;‏ 4 בנובמבר 1932 – 6 ביולי 2004) היה פוליטיקאי ודיפלומט אוסטרי. ב-1992 הוא נבחר לכהונת נשיא אוסטריה העשירי ונבחר לתקופת כהונה נוספת ב-1998. תקופת כהונתו השנייה הייתה אמורה להסתיים ב-8 ביולי 2004, אך הוא מת יומיים לפני כן.

לפני הנשיאות

תומאס קלסטיל נולד בווינה למשפחה ממעמד העובדים. אביו עבד בחברת החשמליות של וינה. קלסטיל התחנך בבית ספר ברובע לאנדשטרסה, שם נמנה המוזיקאי ג'ו זאווינול על חבריו לספסל הלימודים. הוא המשיך את לימודיו באוניברסיטת וינה לכלכלה ועסקים (Wirtschaftsuniversität Wien) וב-1957 הוענק לו תואר דוקטור מטעמה.^[1] לאחר שנכנס לשירות הציבורי, עבד קלסטיל באוסטריה ומחוצה לה, למשל בארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD). ב-1969 הוא הקים את הקונסוליה הכללית של אוסטריה בלוס אנג'לס, שם הוא התיידד עם ארנולד שוורצנגר.^[1] כמי שהשפה האנגלית הייתה שגורה על פיו, כיהן קלסטיל כשגריר אוסטריה באו"ם בין השנים 1978 – 1982 וכשגריר בארצות הברית בין השנים 1982 – 1987.^[2]

נשיא

לאחר שהוצגה מועמדותו לתפקיד הנשיא על ידי מפלגת העם האוסטרית, החליף קלסטיל את קורט ולדהיים בתפקידו ב-8 ביולי 1992. עם זאת, ההתנכרות בין קלסטיל לבין מפלגתו במהלך תקופת כהונתו הייתה כה בולטת, עד כי הייתה יריבות גלויה בין הקנצלר וולפגנג שיסל לבין קלסטיל, כאשר ב-2000 הושבעה ממשלתו החדשה של שיסל בהשתתפותה של מפלגתו של ירג היידר, מפלגת החירות האוסטרית. קלסטיל, שבמהלך מסע הבחירות שלו הצהיר שהוא יהיה נשיא "אקטיבי", מתח ביקורת שוב ושוב על ממשלת אוסטריה ובראיון שהעניק ב-2003 לעיתון שווייצרי, הוא הצהיר שמבחינה תאורטית, בסמכותו לפזר את הממשלה בכל עת שהוא ימצא לנכון לעשות כן. למעשה חוקת אוסטריה מעניקה סמכויות מרחיקות לכת כאלו לנשיא, אך בסמכויות אלו לא נעשה כל שימוש על ידי קודמיו של קלסטיל.

התמיכה בקריית מטרסדורף

קלסטיל העניק את תמיכתו לפיתוחה של השכונה החרדית, קריית מטרסדורף, שליד ירושלים, אשר נוסדה ב-1959 על ידי שמואל ארנפלד לזכרן של שבע הקהילות של בורגנלנד, שנכחדו בשואה ושמטרסדורף הייתה אחת מהן. בנו של הרב ארנפלד, הרב עקיבא ארנפלד, שהיה נשיא השכונה, יצר קשרים הדוקים עם ממשלת אוסטריה כדי לקבל מימון לכמה מוסדות בשכונה, כולל גן ילדים ובית האבות "נווה שמחה". במהלך ביקורו של קלסטיל בישראל בשנת 1994, הוא ערך סיור בקריית מטרסדורף. בעקבות ביקור זה הוא אירח את הרב ארנפלד בקבלת פנים רשמית בארמון הופבורג בווינה ב-24 בינואר 1995.^[3]

חייו האישיים

לקלסטיל, שלושה ילדים בוגרים מנישואיו לאשתו הראשונה, אדית, שממנה הוא התגרש זמן קצר לאחר היבחרו לנשיאות. ב-1992 הוא נשא לאישה את חברתו לעבודה, מרגוט לפלר.

מותו

ב-5 ביולי 2004, שלושה ימים לפני מועד סיום כהונתו, לקה קלסטיל באוטם שריר הלב או באי-ספיקת לב, שנגרם ככל הנראה עקב מחלת ריאות ממנה סבל זמן רב, ובעקבות כך התדרדר מצבו הרפואי. תומאס קלסטיל מת ב-6 ביולי 2004, בשעה 23:33 זמן מקומי מקריסת איברים כללית, בבית החולים הכללי של וינה.^[1]. ב-9 ביולי הוא נקבר בחלקת הנשיאים שבבית הקברות המרכזי בווינה. בין האישים המרכזיים שנכחו בטקס הלוויה היו נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, נשיא אוסטריה לשעבר ומזכ"ל האו"ם לשעבר, קורט ולדהיים ומושל קליפורניה, ארנולד שוורצנגר, יליד אוסטריה.^[4] קלסטיל היה הנשיא האוסטרי החמישי שמת במהלך כהונתו מאז 1950.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תומאס קלסטיל בוויקישיתוף
מידע מאתר בית נשיא אוסטריה (באנגלית)
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית רויטרס, יממה לפני תום הכהונה: מת נשיא אוסטריה, באתר ynet, 7 באפריל 2004

הערות שוליים

[טיימס-1] ¹ ² ³ "Thomas Klestil, 71, Austrian Who Redeemed the Presidency". The New York Times. 2004-07-07. Retrieved 2009-01-09.

[2] "Diplomatic Representation for Republic of Austria". U.S. Department of State. Retrieved 2009-01-08.

[3] Engel, Reinhard (5 February 1995). "Jerusalem rabbi visits Austria 'to create a bridge' to Vienna". Jewish Telegraphic Agency. Retrieved 4 October 2012.

[4] "Funeral held for Austrian leader". BBC News. 10 July 2004. Retrieved 25 May 2010.

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 41: / שורה 41: @@
 '''תומאס קלסטיל''' (ב[[גרמנית]]: '''Thomas Klestil''';{{כ}} [[4 בנובמבר]] [[1932]] – [[6 ביולי]] [[2004]]) היה [[פוליטיקאי]] ו[[דיפלומט]] [[אוסטריה|אוסטרי]]. ב-[[1992]] הוא נבחר לכהונת [[נשיא אוסטריה]] העשירי ונבחר לתקופת כהונה נוספת ב-[[1998]]. תקופת כהונתו השנייה הייתה אמורה להסתיים ב-[[8 ביולי]] [[2004]], אך הוא מת יומיים לפני כן.
 ==לפני הנשיאות==
-תומאס קלסטיל נולד ב[[ווינה]] למשפחה ממעמד העובדים. אביו עבד בחברת ה[[חשמלית|חשמליות]] של וינה. קלסטיל התחנך בבית ספר ב[[ווינה#הרבעים של וינה|רובע]] לאנדשטרסה, שם נמנה המוזיקאי [[ג'ו זאווינול]] על חבריו לספסל הלימודים. הוא המשיך את לימודיו ב[[אוניברסיטת וינה לכלכלה ועסקים]] (Wirtschaftsuniversität Wien) וב-[[1957]] הוענק לו תואר דוקטור מטעמה.{{הערה|שם=טיימס|1=[http://www.nytimes.com/2004/07/07/world/thomas-klestil-71-austrian-who-redeemed-the-presidency.html?_r=0 "Thomas Klestil, 71, Austrian Who Redeemed the Presidency". The New York Times. 2004-07-07. Retrieved 2009-01-09.]}} לאחר שנכנס לשירות הציבורי, עבד קלסטיל באוסטריה ומחוצה לה, למשל ב[[הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי|ארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי]] (OECD). ב-[[1969]] הוא הקים את ה[[קונסוליה]] הכללית של אוסטריה ב[[לוס אנג'לס]], שם הוא התיידד עם [[ארנולד שוורצנגר]].{{הערה|שם=טיימס}} כמי שהשפה ה[[אנגלית]] הייתה שגורה על פיו, כיהן קלסטיל כ[[שגריר]] אוסטריה ב[[האו"ם|או"ם]] בין השנים [[1978]] – [[1982]] וכשגריר ב[[ארצות הברית]] בין השנים [[1982]] – [[1987]].{{הערה|1=[http://www.state.gov/s/cpr/91559.htm "Diplomatic Representation for Republic of Austria". U.S. Department of State. Retrieved 2009-01-08.]}}
+תומאס קלסטיל נולד ב[[וינה|ווינה]] למשפחה ממעמד העובדים. אביו עבד בחברת ה[[חשמלית|חשמליות]] של וינה. קלסטיל התחנך בבית ספר ב[[ווינה#הרבעים של וינה|רובע]] לאנדשטרסה, שם נמנה המוזיקאי [[ג'ו זאווינול]] על חבריו לספסל הלימודים. הוא המשיך את לימודיו ב[[אוניברסיטת וינה לכלכלה ועסקים]] (Wirtschaftsuniversität Wien) וב-[[1957]] הוענק לו תואר דוקטור מטעמה.{{הערה|שם=טיימס|1=[http://www.nytimes.com/2004/07/07/world/thomas-klestil-71-austrian-who-redeemed-the-presidency.html?_r=0 "Thomas Klestil, 71, Austrian Who Redeemed the Presidency". The New York Times. 2004-07-07. Retrieved 2009-01-09.]}} לאחר שנכנס לשירות הציבורי, עבד קלסטיל באוסטריה ומחוצה לה, למשל ב[[הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי|ארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי]] (OECD). ב-[[1969]] הוא הקים את ה[[קונסוליה]] הכללית של אוסטריה ב[[לוס אנג'לס]], שם הוא התיידד עם [[ארנולד שוורצנגר]].{{הערה|שם=טיימס}} כמי שהשפה ה[[אנגלית]] הייתה שגורה על פיו, כיהן קלסטיל כ[[שגריר]] אוסטריה ב[[האו"ם|או"ם]] בין השנים [[1978]] – [[1982]] וכשגריר ב[[ארצות הברית]] בין השנים [[1982]] – [[1987]].{{הערה|1=[http://www.state.gov/s/cpr/91559.htm "Diplomatic Representation for Republic of Austria". U.S. Department of State. Retrieved 2009-01-08.]}}
 ==נשיא==
 לאחר שהוצגה מועמדותו לתפקיד הנשיא על ידי [[מפלגת העם האוסטרית]], החליף קלסטיל את [[קורט ולדהיים]] בתפקידו ב-[[8 ביולי]] [[1992]]. עם זאת, ההתנכרות בין קלסטיל לבין מפלגתו במהלך תקופת כהונתו הייתה כה בולטת, עד כי הייתה יריבות גלויה בין ה[[קנצלר אוסטריה|קנצלר]] [[וולפגנג שיסל]] לבין קלסטיל, כאשר ב-[[2000]] הושבעה ממשלתו החדשה של שיסל בהשתתפותה של מפלגתו של [[ירג היידר]], [[מפלגת החירות האוסטרית]]. קלסטיל, שבמהלך מסע הבחירות שלו הצהיר שהוא יהיה נשיא "אקטיבי", מתח ביקורת שוב ושוב על ממשלת אוסטריה ובראיון שהעניק ב-[[2003]] לעיתון [[שווייץ|שווייצרי]], הוא הצהיר שמבחינה תאורטית, בסמכותו לפזר את הממשלה בכל עת שהוא ימצא לנכון לעשות כן. למעשה [[חוקת אוסטריה]] מעניקה סמכויות מרחיקות לכת כאלו לנשיא, אך בסמכויות אלו לא נעשה כל שימוש על ידי קודמיו של קלסטיל.