הולודומור – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון הפירוש המילולי של השם
שורה 92: שורה 92:
{{ויקישיתוף בשורה}}
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [https://www.youtube.com/watch?v=padutL3OMr4 הרצאה של עידן ארץ על ההולודמור, באתר YouTube]
* [https://www.youtube.com/watch?v=padutL3OMr4 הרצאה של עידן ארץ על ההולודמור, באתר YouTube]
* [https://may-8th.com/2016/11/24/holodomor/ הולודומור], באתר [https://may-8th.com/ ה-8 במאי], אוריאל לוי ויעל ניסני

* [http://www.youtube.com/watch?v=9JAiUcqy3lM&feature=related סרט המציג את השתלשלות האירועים שהביאה לרעב]
* [http://www.youtube.com/watch?v=9JAiUcqy3lM&feature=related סרט המציג את השתלשלות האירועים שהביאה לרעב]
* [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=794150&contrassID=2&subContrassID=16&sbSubContrassID=0 אוקראינה הגדירה את "הרעב הגדול" של סטלין כרצח עם] באתר "הארץ"
* [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=794150&contrassID=2&subContrassID=16&sbSubContrassID=0 אוקראינה הגדירה את "הרעב הגדול" של סטלין כרצח עם] באתר "הארץ"

גרסה מ־11:47, 1 בדצמבר 2016


שגיאות פרמטריות בתבנית:עריכה

'נושא2: אירופה' אינו ערך חוקי

הולודומוראוקראינית: Голодомор, "רצח באמצעות רעב" או "הרעבה עד מוות") הוא הרעב ההמוני באוקראינה בין השנים 1932-‏1933. ההולודומור היה חלק מתופעה רחבה יותר של רעב שהתרחש בכל ברית המועצות באותה תקופה. ההולודומור היה האסון הלאומי הגדול ביותר שפקד את אוקראינה בהיסטוריה המודרנית. מספר הנספים ברעב אינו ידוע במדויק, אך על פי הערכות של היסטוריונים נספו בין 3 ל-10 מיליון אוקראינים.

חלק מהחוקרים המודרניים רואים את הרעב כמדיניות מכוונת של הממשל הסובייטי שבראשו עמד יוסיף סטלין, ולא כתוצאה מפגעי טבע. לפי חוקרים אלה, ההולודומור תוכנן על ידי הסובייטים כדי לפגוע באופן ספציפי בלאומיות האוקראינית ובעם האוקראיני, הן ככוח פוליטי והן כישות חברתית.

מקור השם

המונח "הולודומור" מגיע מהמילים "הולוד" (голод) – "רעב", ו"מור" (мор) – "מגפה". אך ישנה סברה שהשם מגיע מהמונח 'Морить голодом' - שפירושו "להרעיב", "להמית ברעב".

הסיבות והתוצאות

בשנות העשרים של המאה העשרים, כאשר ברית המועצות שזה עתה נולדה הייתה חייבת לזכות בחיבתם של אזרחיה, הממשלה עודדה מדיניות ייצוגית של היחידות האתניות והמיעוטים בכל דרגות השלטון. באוקראינה ואפילו באזורים מחוצה לה שיושבו על ידי אוקראינים, "האוקראיניזציה" הייתה היישום של מדיניות ה"קורניזציה" שהייתה פופולרית מאוד באותה התקופה. בתנאים ההם האוקראינים נהנו מעשור של תחיית התרבות הלאומית, חיזוק הזהות הלאומית, ביסוס הייחודיות והקמת אליטה חברתית. עד לתחילת שנות ה-30 התפתחות זו הדאיגה את הממשל הסובייטי, שראה סכנה בחיברות האוקראינים אל האומה האוקראינית ולא עם האידאולוגיה הסובייטית. בתחילת שנות ה-30, מדיניות האוקראיניזציה הוחלפה ברוסיפיקציה (הפיכה לרוסים) כאשר זו גורמת למאבקים חברתיים, תרבותיים ופוליטיים באזורים המיושבים על ידי אוקראינים.

בד בבד הוחדרה מדיניות הקולקטיביזציה של החקלאות ועד לשנת 1932 כ-69% ממשקי הבית היו מאוגדים. למרות שהיו אזורים אחרים בברית המועצות שעברו אותו תהליך, החקלאות האוקראינית הייתה זו שהושפעה בצורה העמוקה ביותר. מדיניות הקולקטיביזציה הוכחה כמאוד לא אהודה אצל האוכלוסייה האגררית, כאשר הקולקטיביזציה הייתה עדיין בהתנדבות מעט מאוד חקלאים הצטרפו לחוות שיתופיות. לכן הממשל החל להפעיל לחץ גובר והולך על החקלאים להצטרף לחברה שיתופית, לבסוף בשנת 1929-1930 עשרות אלפי פקידים סובייטים נשלחו לאזורי הכפר כדי לזרז את התהליך.

באותו הזמן ה"עשרים וחמשת אלפים" (עובדי תעשייה ובעיקר בולשביקים אדוקים) נשלחו כדי לעזור בניהול החוות השיתופיות. בנוסף ציפו מהם לחסל את ההתנגדות הגוברת (הפסיבית והאקטיבית) לקולקטיביזציה על ידי אימוץ המדיניות של מה שנקרא אז "הדה-קולאקיזציה": מאסרים של "קולאקים" - כביכול איכרים אמידים שהתנגדו למשטר והחזיקו בתבואה - אותם העבירו כמשפחות שלמות אל אזורי הרי אורל ומרכז אסיה בעיקר קזחסטן, שם הועסקו בתחומים אחרים של הכלכלה, למשל בתעשיית העץ.

למעשה המונח "קולאק" הודבק לכל אדם שהתנגד לתהליך הקולקטיביזציה. רבים היו לא יותר אמידים מאיכרים אחרים. על פי מקורות מידע מתועדים כ-300 אלף אוקראינים מתוך אוכלוסייה של 30 מיליון סבלו מאותה מדיניות והאוקראינים היו כ-15% מ-1.8 המיליונים שהוגדרו כ"קולאקים".

הקולקטיביזציה הוכחה כשלילית בתוצאותיה בתוצר החקלאי בכל מקום, אבל משום שאוקראינה הייתה אזור חקלאי ברובו (כמעט 50% מתפוקת החיטה באימפריה הרוסית הגיעה מאזור אוקראינה, בתחילת המאה ה-20) התוצאות במדינה היו הרות גורל ודרמטיות במיוחד.

כאשר תחזיות התפוקה של התבואה ירדו כך גם האסיפות של התבואה על ידי המדינה קטנו גם כן. עבור קציר 1932 תוכנן לאסוף 29.5 מיליון טונות למדינה מתוך תוצר של 90.7 מיליוני טונות, אבל התוצאה הסופית הייתה תוצר של 55-60 מיליון טונות ולכן המדינה אספה רק 18.5 מיליון טונות של תבואה.

חקיקה רצחנית

ב-7 באוגוסט 1932 הממשל הסובייטי העביר חוק שעל פיו על כל גניבה של רכוש ציבורי בברית המועצות יוטל גזר דין מוות. מהות החוק הייתה רחבה יותר ממה שהיה נדמה וכללה גם את הלקיחה הקטנה ביותר של תבואה על ידי האיכרים לשימוש עצמי. למרות זאת החוק לא נאכף בצורה קשה ונערכו בו שינויים. ב־16 בספטמבר 1932 הפוליטבירו שינה מעט את החוק וקבע כי על גניבה בהיקף קטן של הרכוש הסוציאליסטי לא יינתן גזר דין מוות. לעומת זאת, נקבע כי על חברות בארגון שפועל באופן שיטתי להרס של רכוש השייך למדינה, יוטל עונש מוות. "קולאקים" ללא קשר לחברותם בקולחוז אשר מארגנים התנגדות או לוקחים בגניבה רכוש קולחוזי ותבואה, יש להרגם. עובדי הקולחוז אשר גנבו רכוש או תבואה השייכת לארגון עלולים היו לקבל עד 10 שנות מאסר. גזר דין מוות הוטל רק על גונבים באופן שיטתי.

השלכות

עוברי-אורח כבר לא מתעניינים בחקלאים הגוססים מרעב בצידי הדרך, חרקוב 1933

בשנת 1932 כאשר היה ברור שאספקת התבואה הייתה נמוכה מההערכות של הממשלה, הואשמו ה"קולאקים", הלאומנים והפטליוראים בהפחתה של התוצר החקלאי. לפי הדוח של נשיא בית המשפט העליון ב-15 בינואר 1933 כ-103 אלף בני אדם הואשמו בגניבה לפי החוק שהתקבל. 79 אלף מהמקרים הועברו לטיפול בית המשפט: 4,880 נידונו למוות, 26,086 ל-10 שנות מאסר ו-48,097 לעונשים אחרים. אלו שנידונו למוות הואשמו בעיקר כ"קולאקים", רבים מהאחרים לא היו קולאקים.

ויאצ'סלב מולוטוב שהיה ראש ועדה מיוחדת, נשלח לאוקראינה כדי למלא אחר אכיפת החוקים ומילוי המכסה. צו סודי שהוצא ב-9 בנובמבר קבע שעל ארגוני הביטחון הסובייטים להגביר את האפקטיביות. מולוטוב ציווה גם שאם לא תשאר תבואה בכפר יש לקחת כל מזון אחר הקיים בכפר.

ב-6 בדצמבר הותקנו חוקים חדשים אשר הטילו את הסנקציות הבאות על הכפרים האוקראינים שנחשדו בתת-ביצוע של תהליך איסוף התבואה: איסור על אספקת מוצרים או אוכל לכפרים; החרמת כל מוצר למאכל או תבואה שנמצא באזור; איסור על מסחר כלשהו; החרמת כל המשאבים הפיננסים. מחזיקי תבואה או הסוחרים בה נשפטו, והאכיפה נעשתה בעזרת "בריגדות ההלם" שביקרו לעתים קרובות בכפרים כדי לאסוף את התבואה. מעשים אלו נעשו ללא התחשבות באיכרים, ובאם הם שמרו מספיק אוכל להאכיל את עצמם או לזריעה עבור הקציר הבא.

הרעב השפיע בעיקר על האוכלוסייה הכפרית ובהשוואה לרעב הקודם בשנת 1921-1922 שנוצר בעקבות בצורת והבא ב-1947, הרעב של 1932-1933 באוקראינה לא נוצר מהתמוטטות התשתיות או ממלחמה אלא כתוצאה מהחלטות מנהליות ופוליטיקה מכוונת. התוצאות היו קטסטרופליות: תוך מספר חודשים, אזור הכפר באוקראינה, אחד האזורים הפוריים ביותר בעולם היה זירת התרחשות לרעב כללי.

מספר הקורבנות

מספר הקורבנות של ההולודומור אינו ידוע במדויק. במשך השנים ניתנו הערכות של היסטוריונים לפיהן נספו בין 3 ל-10 מיליון אוקראינים.[1]

על פי מסמכי ארכיון מברית המועצות מתו בהולודומור לפחות 2.7 מיליון בני אדם. כמיליון מתוכם היו מקרים של תמותת תינוקות. היסטוריונים מודרניים בדקו את נתוני הארכיון והתאימו אותם לנתונים של סקרי אוכלוסין שנעשו באותה תקופה. על פי חישוביהם, מספר הנספים הוא כ- 3.2 מיליון.

על אף המחקר ההיסטורי, פוליטיקאים אוקראינים נוהגים לנקוב במספרים גדולים יותר. בנאום של ויקטור יושצ'נקו בפני הקונגרס של ארצות הברית בשנת 2005 הוא טען שההולודומור גבה את חייהם של 20 מיליון בני אדם.[2] לאחר מכן, במאמר בוול סטריט ג'ורנל בשנת 2007, הוא תיקן את דבריו וטען שנספו בין 7 ל-10 מיליון אוקראינים.[3]

דברי יושצ'נקו זכו לביקורת מפי היסטוריונים רבים, בהם סטיבן ויטקרופט (אנ'), המתמחה בהיסטוריה סובייטית בתחילת המאה העשרים. ויטקרופט תומך במחקר המודרני המבוסס על חישוב נתונים דמוגרפיים ולפיו מספר הנספים, כולל קורבנות רעב ותמותת תינוקות, הוא כ- 3.2 מיליון בני אדם.

עמדות בינלאומיות כיום

על אף שהיסטוריונים לא הגיעו להסכמה אם המדיניות המכוונת שהובילו הסובייטים מתאימה להגדרה של "רצח עם", היו מדינות שהגדירו אותו ככזה, בהן: אוסטרליה[4], איטליה[5], אנדורה,[6] אסטוניה[7], אקוואדור[8], ארגנטינה[9], ארצות הברית[10][11], גאורגיה[12] [13], הונגריה[14], הוותיקן[15], לטביה[16], ליטא[17], מקסיקו[18], ספרד[19] [20], פאראגוואי[21], פולין[22], פרו[23], צ'ילה[24], צ'כיה[25] קולומביה[26] וקנדה[27]. כמו כן הצטרפו להגדרה זו הערים: רומא[28], ריו דה ז'ניירו[29], גרנדולה בפורטוגל[30] ואספלוגס דה-לוברגט (עיר לוויין של ברצלונה) בספרד(קטלוניה)[31]

מצד שני, רוסיה מסרבת בכל תוקף לתת לרעב את ההגדרה רצח עם, וטוענת שמדובר בהשלכה של הקולקטיביזציה שממנה סבלו כל עמי ברית המועצות[32] החלטה ברוח דומה קיבלו גם: גרמניה[33] וסלובקיה[34].

עמדה דומה הביע גם ארגון אונסק"ו, שבהחלטתו נאמר ש"אין לראות בהולודומור פעולה מכוונת נגד העם האוקראיני, בשל העובדה שמהרעב סבלו גם עמים אחרים בברית המועצות"[35]. התנגדותה הנמרצת של רוסיה מנעה עד כה גם דיון בנושא בעצרת הכללית של האו"ם[36]. בשל עמדה זו של המוסדות הבינלאומיים, ישראל הביעה את הכרתה בהולודומור, אך לא כ"רצח עם"[37], זאת למרות בקשה מפורשת של נשיא אוקראינה בביקורו בישראל[38]

בנובמבר 2006 הועבר חוק בפרלמנט האוקראיני, שעל פיו הכחשת רצח העם האוקראיני היא עבירה על החוק באוקראינה[39].

ב-3 ביולי 2008 הכיר הפרלמנט של האיחוד האירופי בהולודומור באוקראינה, אך סירב לדון בהצעה להכיר בו כרצח עם.[40]

נכון ל-2011, קבעו 13 מדינות כי הרעב היה למעשה רצח עם שתוכנן על ידי השלטון הסובייטי בראשותו של סטלין, וזאת על מנת להטיל טרור על העם האוקראיני ולמנוע בכך התקוממות אפשרית בעתיד.

בשנת 2008 נפתח בקייב מוזיאון הקרוי אנדרטת הזיכרון לציון קורבנות הרעב ההמוני באוקראינה, ובשנת 2010 קיבל מעמד של מוזיאון לאומי.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הולודומור בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Ukraine remembers famine horror, באתר ה-BBC, ‏24 בנובמבר 2007 (באנגלית).
  2. ^ Ukrainian President Yushchenko Yushchenko's Address before Joint Session of U.S. Congress, כתבה מאורכבת מאתר נשיא אוקראינה, ‏6 באפריל 2005 (באנגלית).
  3. ^ Holodomor - State of the union, כתבה מאורכבת מאתר הוול סטריט ג'ורנל, ‏24 בנובמבר 2007 (באנגלית).
  4. ^ SJ No. 114 7 FOREIGN AFFAIRS--UKRAINIAN FAMINE
  5. ^ RISOLUZIONE IN COMMISSIONE 7/00384
  6. ^ Proposta d’acord relativa al 75è aniversari de l’Holodomor de 1932-1933
  7. ^ ЗАЯВА РІЙГІКОГУ 20 жовтня 1993 р.
  8. ^ Aprueba resolución: CONGRESO SE SOLIDARIZA CON PUEBLO UCRANIANO
  9. ^ Аргентина признала Голодомор в Украине геноцидом
  10. ^ Proclamation 5273—Commemoration of the Great Famine in the Ukraine
  11. ^ H. Res. 356
  12. ^ The Statement "On Perpetuation of the Memory of Victims of the Political Repressions/Genocide in 1932-1933 in Ukraine"
  13. ^ Грузия признала Голодомор в Украине актом геноцида
  14. ^ Országgyűlési határozati javaslat az 1932-33. évi nagy ukrajnai éhínség 70. évfordulójára
  15. ^ MESSAGE OF JOHN PAUL II ON THE OCCASION OF THE 70th ANNIVERSARY OF HOLODOMOR
  16. ^ DEKLARĀCIJA Par 1932. un 1933.gadā PSRS veiktajām represijām pret Ukrainas tautu
  17. ^ SEIMAS OF THE REPUBLIC OF LITHUANIA STATEMENT ON THE COMMEMORATION OF THE VICTIMS OF POLITICAL REPRESSIONS AND FAMINE/GENOCIDE IN UKRAINE IN 1932-1933
  18. ^ CÂMARA DOS DEPUTADOS DO CONGRESSO NACIONAL DO MÉXICO APROVOU A RESOLUÇÃO DEDICADA AO 75º DO HOLODOMOR DE 1932-1933 NA UCRÂNIA COMO ATA DE GENOCIDIO
  19. ^ conmemoración del 75.º aniversario de la gran ambruna sufrida por el pueblo ucraniano en 1932-1933
  20. ^ Испания признала голодомор геноцидом украинского народа
  21. ^ Solidaridad para con el pueblo ucraniano
  22. ^ o projekcie uchwały w sprawie rocznicy Wielkiego Głodu na Ukrainie (druk nr 90)
  23. ^ comemorarse el 75 aniversario de la Tragedia de Holodomor
  24. ^ Cámara pide reconocer hambruna en Ucrania en 1933
  25. ^ Чехия признала Голодомор геноцидом украинского народa
  26. ^ Колумбия признала Голодомор 1932-1933 годов геноцидом украинского народа
  27. ^ to recognize the Ukrainian Famine/Genocide of 1932-33 and to condemn any attempt to deny or distort this historical truth as being anything less than a genocide
  28. ^ Рим признал Голодомор 1932-33 годов в Украине геноцидом
  29. ^ В Бразилии Голодомор признали геноцидом
  30. ^ Португалия признала Голодомор 1932-33 гг. в Украине актом геноцида
  31. ^ Горсовет испанского города осудил голодомор в Украине
  32. ^ Госдума не признала Голодомор 1932-1933 годов актом геноцида
  33. ^ Меркель не признала Голодомор
  34. ^ Словакия не признала Голодомор 1932-1933 годов актом геноцида
  35. ^ ЮНЕСКО не признала голодомор в Украине геноцидом
  36. ^ U.N. denies Ukraine's genocide claim
  37. ^ Израиль признает Голодомор, но не геноцид украинцев
  38. ^ אוקראינה תבקש מישראל להכיר ברצח העם שביצע סטלין
  39. ^ Закон о Голодоморе 1932-1933 годов на Украине (2006)
  40. ^ Европа признала Голодомор в Украине