מחשבה חופשית – הבדלי גרסאות
סקריפט החלפות (לעיתים) |
|||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
* [[ניהליזם]] |
* [[ניהליזם]] |
||
* [[ספקנות]] |
* [[ספקנות]] |
||
==קישורים חיצוניים== |
|||
{{ויקישיתוף בשורה}} |
|||
{{קצרמר|פילוסופיה}} |
{{קצרמר|פילוסופיה}} |
||
גרסה מ־13:54, 5 בספטמבר 2018
מחשבה חופשית היא תפיסה פילוסופית לפיה צריך כל אדם לבסס עמדה לגבי האמת לפי היגיון, התנסות, חוויה אישית ואימפרסיוניזם (התרשמותיות) בלי להתבסס על תפיסת עולמה של סמכות מסוימת, של מסורת או של דוגמה דתית תוך דחית האמונה. הישום הקוגניטיבי של המחשבה החופשית נקרא "חשיבה חופשית" ומבצעיה נקראים "חושבים חופשיים". המונח נכנס לשימוש במאה ה-17 לתאר את העיסוק החופשי שהתפתח אז במסורות הדתיות ובדוגמה הנוצרית. המושג מקושר לעיתים קרובות לביקורת על הדת, כפירה, אגנוסטיות, ואתאיזם. שורשי עקרון המחשבה החופשית נעוצים כבר בעת העתיקה, חשיבה ביקורתית כנגד הדת, הממסד והנורמות שגשגו בתקופה ההלניסטית, בין היתר בזכות משנתו של סוקרטס חי כמה עשרות שנים קודם לכן. רבים מיחסים השפעה גם לרפורמציה הפרוטסטנטית, תקופת הרנסאנס ועידן הנאורות על החשיבה החופשית במערב.
שנת 1600 נחשבת בעיני רבים כציון דרך בהיסטוריה של המחשבה החופשית בשל הוצאתו להורג של ג'ורדנו ברונו, נזיר מהמסדר הדומיניקני, אסטרונום, מדען ופילוסוף אטלקי שהוצא להורג בשל סתירה בין התאוריה אסטרונומית לאמונת הכנסייה הקתולית. המחשבה החופשית קודמה באירופה בידי פילוסופים בני תקופת ההשכלה כדוגמת ג'ון לוק ווולטר.
בארצות הברית של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 התפתחה תנועה חברתית בעלת שם זהה (Freethought) בעלת מאפיינים אנרכיסטיים שדגלה בביקורת על הממסד הדתי ובהפיכת הפרט לחופשי מבחינה פוליטית ורוחני. רעיונותיה נתמכו על ידי כתבי עת פילוסופים בתקופה כדוגמת ליברטי ועל ידי הוגי דעות אנרכו-אינדיבידואליסטים שונים.
