תהילים פ"ג – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 38: | שורה 38: | ||
{{ויקישיתוף בשורה}} |
{{ויקישיתוף בשורה}} |
||
* {{יוטיוב|vJNXsUC6WaE|החזן ציון פלאח|שם=שיר מזמור לאסף - בנוסח יהודי לוב|קליפ=לא}} |
* {{יוטיוב|vJNXsUC6WaE|החזן ציון פלאח|שם=שיר מזמור לאסף - בנוסח יהודי לוב|קליפ=לא}} |
||
* לאה מזור, [http://mikrarevivim.blogspot.com/2019/01/terminus-quo.html לפעמים כל מה שיש הוא terminus a quo, וגם זה נדיר: הערה לתהלים פג] בתוך: ד"ר לאה מזור, על מקרא הוראה וחינוך |
|||
[[קטגוריה:מזמורי תהילים]] |
[[קטגוריה:מזמורי תהילים]] |
גרסה מ־13:24, 20 בינואר 2019
א שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף: |
שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף, אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ, הוא פרק פ"ג מספר תהילים, הפותח במילים אלה. המזמור הוא האחרון מתוך 11 פרקים רצופים, המיוחסים לאסף הלוי – ראש המשוררים במקדש בימי דוד המלך. קריאת הפרק הומלצה בספרי הסגולות, כמועילה לחזרה בשלום מהמלחמה.
תוכן המזמור
מזמור זה הוא תפילה ובקשה מה' לפעול כנגד האויבים המטקסים עצה כיצד להשמיד את עם ישראל. המשורר מבקש מה' שלא ישתוק ויתעלם לנוכח הצרות, שמבקשים האויבים לגרום לישראל. כאן, מתאר אסף את מפגשם של האויבים, ואת כוונתם להשמיד את ישראל, וכל זאת כדי להשכיח את שמם של ישראל והקב"ה מהעולם.
בפסוקים הבאים מובא פירוט, מיהם האויבים הקמים על ישראל:
אדום, ישמעאל, מואב, בני הגר, גבל, עמון, עמלק, פלשתים, יושבי צור, אשור, בני לוט.
בפסוקים י'–י"ב, מבקש המשורר מה', שינהג באויבים אלו, כפי שכבר נהג בעבר באויבי ישראל, ומביא מספר דוגמאות.
- תבוסת מדין, בידי גדעון בן יואש בעֵין דֹּאר - לאחר שבע שנים, שמדיָּן רודים בישראל, ה' שולח את גדעון להילחם בהם, והוא גובר עליהם בעזרת 300 איש בלבד.
- תבוסת יבין מלך חצור, וסיסרא שר צבאו בנחל קישון, שהונחלה בידי ברק בן אבינועם - ברק מנצח בקרב, את האויב שגדול ממנו במספר האנשים ובכלי הרכב, לאחר שה' מהמם אותו.
- הריגת זבח, צלמונע, עורב, וזאב מלכי ושרי מדין, בידי גדעון.
לאחר מכן מבקש אסף מה' שיפעל כנגד האויבים כמו איתני הטבע. כמו הרוח המעיפה את הקש, כמו האש השורפת ומכלה את היער.
כתוצאה מפעולות אלו, אומר המזמור, האויבים, יתביישו עד העלמם, וכל אנשי העולם ידעו, כי ה' לבדו, הוא העליון על כל הארץ.
סיפור תאורטי או תיאור מציאות?
המפרשים התלבטו בשאלה האם המשורר אסף, מתאר תיאור מציאותי עתידי, או שזוהי בקשה כללית מה' לרדוף את אויבי ישראל. הרד"ק בפירושו לספר תהילים, ובעקבותיו גם המלבי"ם, קושרים את שיר מזמור לאסף, עם מלחמה שארעה בתקופת יהושפט מלך יהודה הרביעי. כמתואר בספר דברי הימים ב', פרק כ', כאשר באו בני עמון, בני מואב, ובני שעיר להלחם עם יהושפט.
לדברי המלבי"ם, אסף במזמורו זה, חוזה את פעולתו של אחד מצאצאיו בשם יחזיאל, אשר לאחר תפילותיו של יהושפט, נחה עליו רוח ה', והוא מתנבא.
”וְיַחֲזִיאֵל בֶּן-זְכַרְיָהוּ בֶּן-בְּנָיָה בֶּן-יְעִיאֵל בֶּן-מַתַּנְיָה, הַלֵּוִי--מִן-בְּנֵי אָסָף: הָיְתָה עָלָיו רוּחַ ה', בְּתוֹךְ הַקָּהָל. וַיֹּאמֶר, הַקְשִׁיבוּ כָל-יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם, וְהַמֶּלֶךְ, יְהוֹשָׁפָט: כֹּה-אָמַר ה' לָכֶם, אַתֶּם אַל-תִּירְאוּ וְאַל-תֵּחַתּוּ מִפְּנֵי הֶהָמוֹן הָרָב הַזֶּה--כִּי לֹא לָכֶם הַמִּלְחָמָה, כִּי לֵאלֹהִים.”
יחזיאל מודיע לעם המתפללים עם יהושפט, כי לא להם המלחמה, ואכן ה' מבלבל את האויבים והם נלחמים זה בזה, וניגפים האחד בפני השני.
קישורים חיצוניים
- שיר מזמור לאסף - בנוסח יהודי לוב, בביצוע החזן ציון פלאח, סרטון באתר יוטיוב
- לאה מזור, לפעמים כל מה שיש הוא terminus a quo, וגם זה נדיר: הערה לתהלים פג בתוך: ד"ר לאה מזור, על מקרא הוראה וחינוך