תהילים פ"ג – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Bnrus (שיחה | תרומות)
שורה 38: שורה 38:
{{ויקישיתוף בשורה}}
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{יוטיוב|vJNXsUC6WaE|החזן ציון פלאח|שם=שיר מזמור לאסף - בנוסח יהודי לוב|קליפ=לא}}
* {{יוטיוב|vJNXsUC6WaE|החזן ציון פלאח|שם=שיר מזמור לאסף - בנוסח יהודי לוב|קליפ=לא}}
* לאה מזור, [http://mikrarevivim.blogspot.com/2019/01/terminus-quo.html לפעמים כל מה שיש הוא terminus a quo, וגם זה נדיר: הערה לתהלים פג] בתוך: ד"ר לאה מזור, על מקרא הוראה וחינוך

[[קטגוריה:מזמורי תהילים]]
[[קטגוריה:מזמורי תהילים]]

גרסה מ־13:24, 20 בינואר 2019

א שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף:
ב אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵל:
ג כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ רֹאשׁ:
ד עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד וְיִתְיָעֲצוּ עַל צְפוּנֶיךָ:
ה אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד:
ו כִּי נוֹעֲצוּ לֵב יַחְדָּו עָלֶיךָ בְּרִית יִכְרֹתוּ:
ז אָהֳלֵי אֱדוֹם וְיִשְׁמְעֵאלִים מוֹאָב וְהַגְרִים:
ח גְּבָל וְעַמּוֹן וַעֲמָלֵק פְּלֶשֶׁת עִם יֹשְׁבֵי צוֹר:ה ט גַּם אַשּׁוּר נִלְוָה עִמָּם הָיוּ זְרוֹעַ לִבְנֵי לוֹט סֶלָה:
י עֲשֵׂה לָהֶם כְּמִדְיָן כְּסִיסְרָא כְיָבִין בְּנַחַל קִישׁוֹן:
יא נִשְׁמְדוּ בְעֵין דֹּאר הָיוּ דֹּמֶן לָאֲדָמָה:
יב שִׁיתֵמוֹ נְדִיבֵמוֹ כְּעֹרֵב וְכִזְאֵב וּכְזֶבַח וּכְצַלְמֻנָּע כָּל נְסִיכֵמוֹ:
יג אֲשֶׁר אָמְרוּ נִירֲשָׁה לָּנוּ אֵת נְאוֹת אֱלֹהִים:
יד אֱלֹהַי שִׁיתֵמוֹ כַגַּלְגַּל כְּקַשׁ לִפְנֵי רוּחַ:
טו כְּאֵשׁ תִּבְעַר יָעַר וּכְלֶהָבָה תְּלַהֵט הָרִים:
טז כֵּן תִּרְדְּפֵם בְּסַעֲרֶךָ וּבְסוּפָתְךָ תְבַהֲלֵם:
יז מַלֵּא פְנֵיהֶם קָלוֹן וִיבַקְשׁוּ שִׁמְךָ ה':
יח יֵבֹשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ עֲדֵי עַד וְיַחְפְּרוּ וְיֹאבֵדוּ:
יט וְיֵדְעוּ כִּי אַתָּה שִׁמְךָ ה' לְבַדֶּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הָאָרֶץ:

שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף, אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ, הוא פרק פ"ג מספר תהילים, הפותח במילים אלה. המזמור הוא האחרון מתוך 11 פרקים רצופים, המיוחסים לאסף הלוי – ראש המשוררים במקדש בימי דוד המלך. קריאת הפרק הומלצה בספרי הסגולות, כמועילה לחזרה בשלום מהמלחמה.

תוכן המזמור

מזמור זה הוא תפילה ובקשה מה' לפעול כנגד האויבים המטקסים עצה כיצד להשמיד את עם ישראל. המשורר מבקש מה' שלא ישתוק ויתעלם לנוכח הצרות, שמבקשים האויבים לגרום לישראל. כאן, מתאר אסף את מפגשם של האויבים, ואת כוונתם להשמיד את ישראל, וכל זאת כדי להשכיח את שמם של ישראל והקב"ה מהעולם.

בפסוקים הבאים מובא פירוט, מיהם האויבים הקמים על ישראל:

אדום, ישמעאל, מואב, בני הגר, גבל, עמון, עמלק, פלשתים, יושבי צור, אשור, בני לוט.

בפסוקים י'י"ב, מבקש המשורר מה', שינהג באויבים אלו, כפי שכבר נהג בעבר באויבי ישראל, ומביא מספר דוגמאות.

לאחר מכן מבקש אסף מה' שיפעל כנגד האויבים כמו איתני הטבע. כמו הרוח המעיפה את הקש, כמו האש השורפת ומכלה את היער.

כתוצאה מפעולות אלו, אומר המזמור, האויבים, יתביישו עד העלמם, וכל אנשי העולם ידעו, כי ה' לבדו, הוא העליון על כל הארץ.

סיפור תאורטי או תיאור מציאות?

המפרשים התלבטו בשאלה האם המשורר אסף, מתאר תיאור מציאותי עתידי, או שזוהי בקשה כללית מה' לרדוף את אויבי ישראל. הרד"ק בפירושו לספר תהילים, ובעקבותיו גם המלבי"ם, קושרים את שיר מזמור לאסף, עם מלחמה שארעה בתקופת יהושפט מלך יהודה הרביעי. כמתואר בספר דברי הימים ב', פרק כ', כאשר באו בני עמון, בני מואב, ובני שעיר להלחם עם יהושפט.

לדברי המלבי"ם, אסף במזמורו זה, חוזה את פעולתו של אחד מצאצאיו בשם יחזיאל, אשר לאחר תפילותיו של יהושפט, נחה עליו רוח ה', והוא מתנבא.

”וְיַחֲזִיאֵל בֶּן-זְכַרְיָהוּ בֶּן-בְּנָיָה בֶּן-יְעִיאֵל בֶּן-מַתַּנְיָה, הַלֵּוִי--מִן-בְּנֵי אָסָף: הָיְתָה עָלָיו רוּחַ ה', בְּתוֹךְ הַקָּהָל. וַיֹּאמֶר, הַקְשִׁיבוּ כָל-יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם, וְהַמֶּלֶךְ, יְהוֹשָׁפָט: כֹּה-אָמַר ה' לָכֶם, אַתֶּם אַל-תִּירְאוּ וְאַל-תֵּחַתּוּ מִפְּנֵי הֶהָמוֹן הָרָב הַזֶּה--כִּי לֹא לָכֶם הַמִּלְחָמָה, כִּי לֵאלֹהִים.”

יחזיאל מודיע לעם המתפללים עם יהושפט, כי לא להם המלחמה, ואכן ה' מבלבל את האויבים והם נלחמים זה בזה, וניגפים האחד בפני השני.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תהילים פ"ג בוויקישיתוף