ספרדים ועדות מזרח (מפלגה) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
קידוד קישורים
שורה 13: שורה 13:
}}
}}
{{מנדטים|מקסימום=4|כנסות=2|1949=4|1951=2}}
{{מנדטים|מקסימום=4|כנסות=2|1949=4|1951=2}}
'''ספרדים ועדות מזרח''' הייתה [[מפלגה|מפלגת]] מרכז עדתית-[[יהדות ארצות האסלאם|ספרדית]] בישראל, אשר כיהנה בכנסת [[הכנסת הראשונה|הראשונה]] ו[[הכנסת השנייה|השנייה]], וכן ב[[אספת הנבחרים|אסיפות הנבחרים]] שבימי המנדט.
'''ספרדים ועדות מזרח''' הייתה [[מפלגה|מפלגת]] מרכז עדתית-[[יהדות ארצות האסלאם|ספרדית]] בישראל, אשר כיהנה בכנסת [[הכנסת הראשונה|הראשונה]] ו[[הכנסת השנייה|השנייה]], וכן ב[[אספת הנבחרים|אסיפות הנבחרים]] שבימי המנדט.


==המפלגה בתקופת [[היישוב]]==
==המפלגה בתקופת [[היישוב]]==
[[קובץ:מפלגתסצ.JPG|שמאל|ממוזער|250px|לוגו המפלגה]]
[[קובץ:מפלגתסצ.JPG|שמאל|ממוזער|250px|לוגו המפלגה]]
ראשיתה של התארגנות היהודים הספרדים וה[[מזרחים]] ב[[ארץ ישראל]] הייתה במסגרת [[ועד העדה הספרדית]], שהוקם בשנת [[1860]]. סניפי הוועד המרכזיים פעלו בערים [[ירושלים]], [[יפו]], [[חיפה]] ו[[טבריה]] ותחום פעילותם בקהילות השונות היה ניהול מערכת החינוך, טיפול בענייני ה[[שחיטה]], ה[[קבורה]] וה[[צדקה]].
ראשיתה של התארגנות היהודים הספרדים וה[[מזרחים]] ב[[ארץ ישראל]] הייתה במסגרת [[ועד העדה הספרדית]], שהוקם בשנת [[1860]]. סניפי הוועד המרכזיים פעלו בערים [[ירושלים]], [[יפו]], [[חיפה]] ו[[טבריה]] ותחום פעילותם בקהילות השונות היה ניהול מערכת החינוך, טיפול בענייני ה[[שחיטה]], ה[[קבורה]] וה[[צדקה]].


בשנת [[1918]] נוסדה "הסתדרות הצעירים הספרדים", ששינתה את שמה "[[הסתדרות חלוצי המזרח]]" עם הצטרפות פעילים מזרחים אליה.
בשנת [[1918]] נוסדה "הסתדרות הצעירים הספרדים", ששינתה את שמה "[[הסתדרות חלוצי המזרח]]" עם הצטרפות פעילים מזרחים אליה.


רצון ההנהגה הספרדית והמזרחית להשתלב בנציגויות השלטון של היישוב הניעה אותה להקים ועדים והסתדרויות בעלי אופי פוליטי יותר. כך בשנת 1920, סמוך למועד הבחירות ל[[אספת הנבחרים]] הראשונה, הוקמה "הסתדרות היהודים הספרדים בארץ ישראל", שהייתה איחוד בין ועד העדה הספרדית והסתדרות חלוצי המזרח. ההתמודדות ברשימה המשותפת ניסתה ליצור ריכוז כוח פוליטי שיביא לייצוג הולם של הספרדים והמזרחים באספת הנבחרים, במוסדות היישוב ובמוסדות [[ההנהלה הציונית]].
רצון ההנהגה הספרדית והמזרחית להשתלב בנציגויות השלטון של היישוב הניעה אותה להקים ועדים והסתדרויות בעלי אופי פוליטי יותר. כך בשנת 1920, סמוך למועד הבחירות ל[[אספת הנבחרים]] הראשונה, הוקמה "הסתדרות היהודים הספרדים בארץ ישראל", שהייתה איחוד בין ועד העדה הספרדית והסתדרות חלוצי המזרח. ההתמודדות ברשימה המשותפת ניסתה ליצור ריכוז כוח פוליטי שיביא לייצוג הולם של הספרדים והמזרחים באספת הנבחרים, במוסדות היישוב ובמוסדות [[ההנהלה הציונית]].
שורה 40: שורה 40:
===המאבק ללגיטימציה===
===המאבק ללגיטימציה===
הניסיון לבסס דרישות פוליטיות על סמך הזהות העדתית והתרבותית של הספרדים והמזרחים, נתפסה כמגמה של התרחקות ושל חוסר רצון להשתלב ביישוב הישן. תיוג הספרדים והמזרחים כמתבדלים פגע ב[[לגיטימציה]] להתארגנותם. על כך נכתב בעיתון [[הבקר]]: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= על הספרדים לחשב היטב את דרכם... אנו מרגישים את עצמנו ארצישראלים בכל, מתנגדים ניגוד גמור לאותו טון של התבדלות עדתית... הספרדים שהם ילידי הארץ צריכים להיות ראשונים לטשטוש גבולין.|מקור="הבקר" 25 ביוני 1942 }}
הניסיון לבסס דרישות פוליטיות על סמך הזהות העדתית והתרבותית של הספרדים והמזרחים, נתפסה כמגמה של התרחקות ושל חוסר רצון להשתלב ביישוב הישן. תיוג הספרדים והמזרחים כמתבדלים פגע ב[[לגיטימציה]] להתארגנותם. על כך נכתב בעיתון [[הבקר]]: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= על הספרדים לחשב היטב את דרכם... אנו מרגישים את עצמנו ארצישראלים בכל, מתנגדים ניגוד גמור לאותו טון של התבדלות עדתית... הספרדים שהם ילידי הארץ צריכים להיות ראשונים לטשטוש גבולין.|מקור="הבקר" 25 ביוני 1942 }}
בתגובה טענו נציגי המפלגה כי הם מסכימים עם הטענה שארגון עדתי לשמו אינו חיובי, וכי הם אינם רואים בארגון זה מטרה כשלעצמה, אלא אמצעי להשתלבות.
בתגובה טענו נציגי המפלגה כי הם מסכימים עם הטענה שארגון עדתי לשמו אינו חיובי, וכי הם אינם רואים בארגון זה מטרה כשלעצמה, אלא אמצעי להשתלבות.


המפלגה התמודדה ב[[הבחירות לאספה המכוננת|בחירות לכנסת הראשונה]] ב-[[1949]] וזכתה ב-4 מנדטים. המפלגה הצטרפה ל[[קואליציה]], ומנהיגה [[בכור שלום שטרית]] מונה ל[[שר המשטרה]]. שטרית עזב את המפלגה והצטרף ל[[מפא"י]] לקראת [[הבחירות לכנסת השנייה]] ב-[[1951]], והמפלגה נותרה ללא מנהיג אמיתי. היא זכתה רק בשני מנדטים, והצטרפה למפלגת [[הציונים הכלליים]], שהייתה אז המפלגה השנייה בגודלה בכנסת וחברה ב[[ממשלת ישראל|ממשלה]]. לימים הצטרפה [[המפלגה הפרוגרסיבית]] אל הציונים הכלליים בהקמת [[המפלגה הליברלית]], שנמנתה ב-[[1973]] על מייסדי [[הליכוד]].
המפלגה התמודדה ב[[הבחירות לאספה המכוננת|בחירות לכנסת הראשונה]] ב-[[1949]] וזכתה ב-4 מנדטים. המפלגה הצטרפה ל[[קואליציה]], ומנהיגה [[בכור שלום שטרית]] מונה ל[[שר המשטרה]]. שטרית עזב את המפלגה והצטרף ל[[מפא"י]] לקראת [[הבחירות לכנסת השנייה]] ב-[[1951]], והמפלגה נותרה ללא מנהיג אמיתי. היא זכתה רק בשני מנדטים, והצטרפה למפלגת [[הציונים הכלליים]], שהייתה אז המפלגה השנייה בגודלה בכנסת וחברה ב[[ממשלת ישראל|ממשלה]]. לימים הצטרפה [[המפלגה הפרוגרסיבית]] אל הציונים הכלליים בהקמת [[המפלגה הליברלית]], שנמנתה ב-[[1973]] על מייסדי [[הליכוד]].
שורה 61: שורה 61:
| '''הכנסת השנייה (1951)'''
| '''הכנסת השנייה (1951)'''
| 2 מנדטים: [[אליהו אלישר]], [[בנימין ששון]]
| 2 מנדטים: [[אליהו אלישר]], [[בנימין ששון]]
| ב-[[10 בספטמבר]] [[1951]] הצטרפה הסיעה, יחד עם [[התאחדות התימנים בישראל]], ל[[הציונים הכלליים|ציונים הכלליים]].
| ב-[[10 בספטמבר]] [[1951]] הצטרפה הסיעה, יחד עם [[התאחדות התימנים בישראל]], ל[[הציונים הכלליים|ציונים הכלליים]].
|}
|}


שורה 69: שורה 69:
== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
* {{סיעת עבר|89}}
* {{סיעת עבר|89}}
* רשימות מועמדים מלאות: [http://www.idi.org.il/media/511774/%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA%201-%20%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA%20%D7%90%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93%20%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%95%D7%AA%20%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97.pdf לכנסת הראשונה], [http://www.idi.org.il/media/512579/%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA%202-%20%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA%20%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%95%D7%AA%20%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97.pdf לכנסת השנייה], [http://www.idi.org.il/media/512829/%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA%203-%20%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA%20%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%95%D7%AA%20%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97.pdf לכנסת השלישית], ו[http://www.idi.org.il/media/512997/%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA%204-%20%D7%90%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93%20%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%20%D7%9E%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%9D%20%D7%A9%D7%9C%20%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%9D.pdf לכנסת הרביעית (בשם איחוד לאומי)]
* רשימות מועמדים מלאות: [http://www.idi.org.il/media/511774/כנסת%201-%20רשימת%20איחוד%20ספרדים%20ועדות%20המזרח.pdf לכנסת הראשונה], [http://www.idi.org.il/media/512579/כנסת%202-%20רשימת%20ספרדים%20ועדות%20המזרח.pdf לכנסת השנייה], [http://www.idi.org.il/media/512829/כנסת%203-%20רשימת%20ספרדים%20ועדות%20המזרח.pdf לכנסת השלישית], ו[http://www.idi.org.il/media/512997/כנסת%204-%20איחוד%20לאומי%20מיסודם%20של%20ספרדים.pdf לכנסת הרביעית (בשם איחוד לאומי)]


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==

גרסה מ־14:33, 24 באפריל 2019

ספרדים ועדות מזרח
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מנהיגים בכור שלום שטרית, אליהו אלישר
תקופת הפעילות 1948 – 10 בספטמבר 1951 (כ־3 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
אפיון מפלגת מרכז עדתית
כנסות מועצת המדינה הזמנית, 1, 2
ממשלות הממשלה הזמנית, 1, 2
אותיות ס,סצ
שיא כוחה 4 מנדטים (הכנסת הראשונה)
נוצרה מתוך נוצרה כמפלגה עצמאית
התמזגה לתוך הציונים הכלליים
מיקום במפה הפוליטית מרכז
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ח"כים בסיעה בכנסות שבהן פעלה

ספרדים ועדות מזרח הייתה מפלגת מרכז עדתית-ספרדית בישראל, אשר כיהנה בכנסת הראשונה והשנייה, וכן באסיפות הנבחרים שבימי המנדט.

המפלגה בתקופת היישוב

לוגו המפלגה

ראשיתה של התארגנות היהודים הספרדים והמזרחים בארץ ישראל הייתה במסגרת ועד העדה הספרדית, שהוקם בשנת 1860. סניפי הוועד המרכזיים פעלו בערים ירושלים, יפו, חיפה וטבריה ותחום פעילותם בקהילות השונות היה ניהול מערכת החינוך, טיפול בענייני השחיטה, הקבורה והצדקה.

בשנת 1918 נוסדה "הסתדרות הצעירים הספרדים", ששינתה את שמה "הסתדרות חלוצי המזרח" עם הצטרפות פעילים מזרחים אליה.

רצון ההנהגה הספרדית והמזרחית להשתלב בנציגויות השלטון של היישוב הניעה אותה להקים ועדים והסתדרויות בעלי אופי פוליטי יותר. כך בשנת 1920, סמוך למועד הבחירות לאספת הנבחרים הראשונה, הוקמה "הסתדרות היהודים הספרדים בארץ ישראל", שהייתה איחוד בין ועד העדה הספרדית והסתדרות חלוצי המזרח. ההתמודדות ברשימה המשותפת ניסתה ליצור ריכוז כוח פוליטי שיביא לייצוג הולם של הספרדים והמזרחים באספת הנבחרים, במוסדות היישוב ובמוסדות ההנהלה הציונית.

מצע ותחומי פעילות

ניסוח מטרות ההסתדרות משנת 1936:

  • איחוד כל העדות הספרדיות תחת השם 'הסתדרות הספרדים'.
  • הרמת מצבם התרבותי והחברתי.
  • הרחבת השתתפותם בבניין הבית הלאומי.
  • הגנת זכויותיהם בכל המוסדות הלאומיים הציבוריים והרשמיים.

האמצעים:

  1. סידור הרצאות ומפעלים תרבותיים.
  2. הפצת הכרה בין הספרדים בנוגע לכל השאלות התרבותיות, החברתיות והמשקיות הקשורות בהגשמת הבית הלאומי בארץ ישראל.
  3. דאגה למילוי התחייבויות שמטילה התנועה הלאומית על כל היישוב.
  4. עזרה וסיוע לייסוד מוסדות הבראה ומפעלים כספיים, כלכליים ומשקיים בארץ.
  5. הבטחת באות כוח מתאימה בכל המוסדות הלאומיים, הציבוריים והרשמיים.
  6. אימוץ ועזרה לעליה הספרדית.[1]

המאבק ללגיטימציה

הניסיון לבסס דרישות פוליטיות על סמך הזהות העדתית והתרבותית של הספרדים והמזרחים, נתפסה כמגמה של התרחקות ושל חוסר רצון להשתלב ביישוב הישן. תיוג הספרדים והמזרחים כמתבדלים פגע בלגיטימציה להתארגנותם. על כך נכתב בעיתון הבקר:

על הספרדים לחשב היטב את דרכם... אנו מרגישים את עצמנו ארצישראלים בכל, מתנגדים ניגוד גמור לאותו טון של התבדלות עדתית... הספרדים שהם ילידי הארץ צריכים להיות ראשונים לטשטוש גבולין.

"הבקר" 25 ביוני 1942

בתגובה טענו נציגי המפלגה כי הם מסכימים עם הטענה שארגון עדתי לשמו אינו חיובי, וכי הם אינם רואים בארגון זה מטרה כשלעצמה, אלא אמצעי להשתלבות.

המפלגה התמודדה בבחירות לכנסת הראשונה ב-1949 וזכתה ב-4 מנדטים. המפלגה הצטרפה לקואליציה, ומנהיגה בכור שלום שטרית מונה לשר המשטרה. שטרית עזב את המפלגה והצטרף למפא"י לקראת הבחירות לכנסת השנייה ב-1951, והמפלגה נותרה ללא מנהיג אמיתי. היא זכתה רק בשני מנדטים, והצטרפה למפלגת הציונים הכלליים, שהייתה אז המפלגה השנייה בגודלה בכנסת וחברה בממשלה. לימים הצטרפה המפלגה הפרוגרסיבית אל הציונים הכלליים בהקמת המפלגה הליברלית, שנמנתה ב-1973 על מייסדי הליכוד.

מספר חברי מפלגה לא הסכימו לאיחוד עם הציונים הכלליים, והתמודדו עצמאית בבחירות לכנסת השלישית, אז קיבלו 6,994 קולות, שהם 0.8%, ולא עברו את אחוז החסימה (שעמד אז על 1%). הם התמודדו גם ברביעית, אז קיבלו 2,456 קולות שהם 0.2% (גם כן מתחת לאחוז החסימה שנשאר 1%).

נציגי המפלגה בכנסת

כנסת חברי כנסת הערות
מועצת המדינה הזמנית (1948) נציג אחד: בכור שלום שטרית
הכנסת ה-1 (1949) 4 מנדטים: אליהו אלישר, אברהם אלמליח, משה בן-עמי, בכור שלום שטרית.
הכנסת השנייה (1951) 2 מנדטים: אליהו אלישר, בנימין ששון ב-10 בספטמבר 1951 הצטרפה הסיעה, יחד עם התאחדות התימנים בישראל, לציונים הכלליים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ידיעות הסתדרות הספרדים בתל- אביב. 15 בנובמבר 1935. ע' 4.