הכנסת השנייה
ערך ללא מקורות
| ||
ערך ללא מקורות | |
מדינה | ישראל |
---|---|
ממשלות |
הממשלה השלישית הממשלה הרביעית הממשלה החמישית הממשלה השישית |
תקופת כהונה |
20 באוגוסט 1951 – 15 באוגוסט 1955 (4 שנים) |
מערכת בחירות | 30 ביולי 1951 |
הנהגה | |
יו"ר הכנסת | יוסף שפרינצק |
סגני יו"ר הכנסת |
חנה למדן בנימין מינץ יוסף סרלין יעקב קליבנוב זאב שפר |
ראש הממשלה |
דוד בן-גוריון משה שרת |
ראש הקואליציה | יעקב שמשון שפירא, עקיבא גוברין |
ראש האופוזיציה | מאיר יערי, פרץ ברנשטיין |
הרכב הכנסת | |
סיעות הקואליציה |
מספר חברי הקואליציה - 66 מפא"י (47)
הפועל המזרחי (8)
המזרחי (2)
קידמה ועבודה (1)
חקלאות ופיתוח (1) |
מספר חברי הקואליציה |
66 / 120 |
סיעות האופוזיציה |
מספר חברי האופוזיציה - 54 הציונים הכלליים (23)
חרות (8)
מפ"ם (7)
מק"י (7)
אגודת ישראל (3)
|
מספר חברי האופוזיציה |
54 / 120 |
מפלגת השלטון | מפא"י |
הכנסת השנייה הושבעה ב-20 באוגוסט 1951 (י"ח באב תשי"א). הרכבה נקבע בבחירות שנערכו ב-30 ביולי 1951. כהונת הכנסת נמשכה מעל 4 שנים עבריות, ו-5 ימים בלבד פחות מ4 שנים לועזיות מלאות, והסתיימה ב-15 באוגוסט 1955 (כ"ז באב תשט"ו), עם התכנסות הכנסת השלישית.
יושב-ראש הכנסת היה יוסף שפרינצק. סגני יושב-ראש היו זאב שפר, בנימין מינץ, חנה למדן ויוסף סרלין.
מזכיר הכנסת היה משה רוזטי.
הרכב פוליטי
[עריכת קוד מקור | עריכה]שם הסיעה | מספר מושבים | |
---|---|---|
מפא"י | 45 | |
הציונים הכלליים | 20 | |
מפ"ם | 15 | |
הפועל המזרחי | 8 | |
תנועת החרות | 8 | |
מק"י | 5 | |
המפלגה הפרוגרסיבית | 4 | |
רשימה דמוקרטית לערביי ישראל | 3 | |
אגודת ישראל | 3 | |
ספרדים ועדות מזרח | 2 | |
פועלי אגודת ישראל | 2 | |
המזרחי | 2 | |
קידמה ועבודה | 1 | |
התאחדות התימנים | 1 | |
חקלאות ופיתוח | 1 |
אירועים מרכזיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסכם השילומים שנחתם במהלך כהונתה של הכנסת השנייה, לווה באירועים סוערים. ב-6 בינואר 1952 עלה ההסכם לסדר יומה של הכנסת השנייה, ולאחר שלושה ימי דיון נערכה הצבעה במליאה. ההחלטה שהתקבלה הייתה לייפות את כוחה של הממשלה לנהל את המשא ומתן. ההחלטה התקבלה ברוב של 61 חברי כנסת מול 50 מתנגדים ו-6 נמנעים. 3 חברי כנסת נעדרו. בייפוי כוחה של הממשלה תמכו 45 חברי הכנסת של מפא"י, 6 מתוך שמונת החברים בהפועל המזרחי 3 מהמפלגה הפרוגרסיבית, אחד מהמזרחי (דוד צבי פנקס) ואחד מאגודת ישראל (אברהם דויטש) וחמשת נציגי המיעוטים (הרשימה הדמוקרטית לערביי ישראל, קידמה ועבודה וחקלאות ופיתוח).[1] הקואליציה ככלל, ומפלגות מפא"י ו"הפועל המזרחי" בנפרד, נתנו לחברים ניצולי השואה חופש הצבעה, כדי לא להעמידם בדילמה מוסרית. חופש ההצבעה ניתן רק לאחר שהתברר לבן-גוריון שקיים רוב התומך בהחלטה.
ב-7 בינואר 1952, במהלך הדיון בכנסת, קיימו מתנגדי ההסכם הפגנה גדולה, שהחלה בכיכר ציון בירושלים, וצעדה לבניין הכנסת (אז בבית פרומין, מרחק דקות הליכה מהכיכר). יושב-ראש מפלגת חרות, חבר הכנסת מנחם בגין, שנאם בהפגנה, דיבר בחריפות רבה נגד הממשלה. לאחר דבריו של בגין החל ההמון לצעוד לעבר הכנסת. על הכנסת הופקדו שוטרים רבים שפרסו סביבה גדרות תיל והציבו ברחובות מחסומים רבים. חרף ניסיונות המשטרה לבלום את המפגינים באלות ובגז מדמיע, הגיעו המפגינים למפתן הכנסת והשליכו אבנים לתוך אולם המליאה. במהלך ההפגנה נפצעו כמאתיים אזרחים וכמאה וארבעים שוטרים. ח"כ חנן רובין נפגע מאבן בראשו ועוד מספר חברי כנסת שרסיסי החלונות המנופצים פגעו בהם. עיתון "הארץ" תיאר את רחבת הכנסת באותו היום כ"שדה קרב". בגין נשא נאום חריף מאוד בתוך המליאה, במהלכו כינה את בן-גוריון "פשיסט" ו"חוליגן".
חברי הכנסת
[עריכת קוד מקור | עריכה]חברי הכנסת שכיהנו בכנסת זו:
חילופי גברי
[עריכת קוד מקור | עריכה]תאריך | חבר הכנסת היוצא | חבר הכנסת המחליף | רשימה | סיבה |
---|---|---|---|---|
10 בספטמבר 1951 | משה קול | אידוב כהן | המפלגה הפרוגרסיבית | התפטרות |
אברהם גרנות | ישעיהו פורדר | |||
2 בנובמבר 1951 | יעקב מרידור | אליעזר שוסטק | תנועת החרות | |
4 באפריל 1952 | יחזקאל הן | רחל צברי | מפא"י | נפטרו |
13 ביולי 1952 | אליעזר קפלן | אברהם כלפון | ||
14 באוגוסט 1952 | דוד צבי פנקס | ישראל שלמה בן-מאיר | הפועל המזרחי | |
8 בדצמבר 1952 | יצחק בן-צבי | יעקב ניצני | מפא"י | התפטרות (מונה לנשיא המדינה) |
21 בדצמבר 1952 | אליהו הכרמלי | שלמה הלל | נפטרו | |
25 במאי 1953 | אברהם דויטש | זלמן בן-יעקב | אגודת ישראל | |
6 ביולי 1953 | אריה בן-אליעזר | חיים כהן-מגורי | תנועת החרות | התפטרות |
1 בדצמבר 1953 | דוד הכהן | ברוך קמין | מפא"י | התפטרות (עקב מינויו לשגריר ישראל בבורמה) |
בעלי תפקידים
[עריכת קוד מקור | עריכה]התפקיד | שם | סיעה | הערות | |
---|---|---|---|---|
נשיאות הכנסת | ||||
יושב ראש הכנסת | יוסף שפרינצק | מפא"י | ||
סגני יושב ראש הכנסת | זאב שפר | מפא"י | ||
בנימין מינץ | פועלי אגודת ישראל | |||
חנה למדן | מפ"ם | |||
יוסף סרלין | הציונים הכלליים | |||
יושבי ראש הוועדות הקבועות | ||||
ועדת הכנסת | דוד בר-רב-האי | מפא"י | ||
ועדת הכספים | ישראל גורי | |||
ועדת החוץ והביטחון | מאיר ארגוב | |||
ועדת הפנים | יוסף ספיר | הציונים הכלליים | 18 בספטמבר 1951 - 3 בנובמבר 1952 | |
נחום חת | 3 בנובמבר 1952 - 15 באוגוסט 1955 | |||
ועדת החוקה, חוק ומשפט | משה אונא | הפועל המזרחי | ||
ועדת החינוך | שושנה פרסיץ | הציונים הכלליים | ||
ועדת הכלכלה | מרדכי בנטוב | מפ"ם | ||
ועדת העבודה | עקיבא גוברין | מפא"י | ||
ועדת השירותים החברתיים | בנימין אבניאל | תנועת החירות | 18 בספטמבר 1951 – 3 בנובמבר 1953 | |
אריה אלטמן | 18 בספטמבר 1951 – 3 בנובמבר 1953 | |||
ועדת השירותים הציבוריים | אריה אלטמן | 18 בספטמבר 1951 – 3 בנובמבר 1953 | ||
בנימין אבניאל | 3 בנובמבר 1953 – 15 באוגוסט 1955 | |||
ראש האופוזיציה | פרץ ברנשטיין | הציונים הכלליים | 8 באוקטובר 1951 – 24 בדצמבר 1952 | |
מאיר יערי | מפ"ם | 24 בדצמבר 1952 – 29 ביוני 1955 | ||
פרץ ברנשטיין | הציונים הכלליים | 29 ביוני 1955 – 15 באוגוסט 1955 | ||
בעלי תפקידים | ||||
מזכיר הכנסת | משה רוזטי |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הכנסת השנייה, באתר הכנסת
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הכנסת אישרה הצעת הממשלה בדבר השילומים, הארץ, 10 בינואר 1952