מיכל הלפרין – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 14: שורה 14:
|למניין=10
|למניין=10
|התחלת כהונה=[[מרץ]] [[2016]]
|התחלת כהונה=[[מרץ]] [[2016]]
|סיום כהונה=
|סיום כהונה=מכהנת
|הקודם בתפקיד=[[דוד גילה]]
|הקודם בתפקיד=[[דוד גילה]]
|הבא בתפקיד=
|הבא בתפקיד=

גרסה מ־20:54, 23 בנובמבר 2019

מיכל הלפרין
מיכל הלפרין, 2015
מיכל הלפרין, 2015
לידה 1966 (בת 58 בערך)
ירושלים, ישראל ישראלישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
בן או בת זוג אבנר הלפרין עריכת הנתון בוויקינתונים
הממונה על התחרות ה־10
מרץ 2016 – מכהנת
(כ־8 שנים ו־8 שבועות)
תחת שר הכלכלה והתעשייה בנימין נתניהו, משה כחלון ואלי כהן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מיכל הלפרין (נולדה ב-1966) היא עורכת דין ישראלית המכהנת כממונה על התחרות (בתחילת כהונתה נקרא התפקיד "הממונה על ההגבלים העסקיים").

ביוגרפיה

הלפרין גדלה בירושלים. הוריה נולדו בגרמניה ועבדו באוניברסיטה העברית: אביה שימש כפרופסור לכימיה, ואמה כדוקטור לפיזיקה.[1] סיימה ב-1990 תואר ראשון בהצטיינות במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים. את ההתמחות עשתה אצל שופט בית המשפט העליון גבריאל בך. בשנת 1991 החלה לעבוד במשרד עורכי הדין "ארדניסט, בן נתן ושות'" ובשנים 1996 עד 2000 כיהנה כשותפה במשרד. היא התמחתה בתחום המשפט האזרחי ובפרט בדיני תאגידים, הגבלים עסקיים, תובענות ייצוגיות ובמשפט מנהלי. בשנים 2000–2001 עבדה במשרד עורכי הדין "Mintz, Levin, Cohn, Ferris, Glovsky, and Popeo" בבוסטון שבארצות הברית.

בינואר 2002 מונתה לסגנית ראש הרשות להגבלים עסקיים והיועצת המשפטית לרשות, כיהנה בתפקיד זה עד 2006. בתחילת 2007 הצטרפה כשותפה למשרד עורכי הדין "מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות'", הקימה ועמדה בראש מחלקת ההגבלים העסקיים במשרד. במסגרת זו הלפרין ייצגה בין השאר את שותפות חיפושי הגז "ישראמקו" מול הרשות להגבלים עסקיים, בנושאים הקשורים למתווה הגז.[2] במרץ 2016 מונתה לממונה על ההגבלים העסקיים. במסגרת הסכם ניגוד עניינים עם מינויה התחייבה לא לעסוק במשך שנה וחצי בענייני תעופה, בשירותי מיזוג ATM, הפעלת מערכת תקשורת בין סולקים ומנפיקים והפצת תוכנה אשראית, ובעניינים הנוגעים לחברת תנובה.[3]

ב-2006 הצטרפה למועצה הציבורית של ארגון "אמון הציבור" וכיהנה כראש ועדת המשפטנים של הארגון עד מינויה לממונה על ההגבלים העסקיים.

כממונה על ההגבלים העסקיים

פעלה במספר תחומים בין היתר:

  • מניעת החזרת הפיקוח ומשטר התכנון של מועצת הלול לתחום העופות למאכל שהייתה מייקרת את העופות; בהופעתה בוועדת הכלכלה בנובמבר 2018 טענה כי “כל שרשרת הייצור, הקמעונאים, המשווקים, הסיטונאים. מי שיישא בעלות זה בעיקר הצרכן העני הישראלי, וגם החקלאי הקטן יראה מעט מאוד מהדבר הזה. היחיד שיישא במחיר הזה הוא הצרכן הישראלי. אם תצביעו בעד ההצעה הזו אתם מצביעים בעד העלאת יוקר המחיה”.[4]
  • במסגרת ניסיון להגנה על חברות יצור המלט המקומיות (בעיקר על המונופול נשר מפעלי מלט ישראליים), גורמים במשרד הכלכלה המליצו על הטלת מס היצף גבוה בשיעור 7%-22% על מלט מיובא בטענה שמחירו זול מידי. הלפרין כתבה מכתב ובו המליצה על מניעת הטלת היטל היצף על מלט מיובא שכן “היטל היצף עלול לגדוע את התחרות ולשלול מהציבור את פירותיה והכול בשעה שבהטלת היטל אין כל תועלת אשר בכוחה לשמש משקל נגדל לנזק הגדול שייגרם בוודאות לתחרות בענף הצמנט ולציבור”. לבסוף מאבקה נשא פרי ושר הכלכלה אלי כהן החליט להטיל מס היצף זניח בשיעור של רבע אחוז.
  • פעילות נגד הצעת חוק שביקשה לאסור מכירת מוצרים לצרכן הסופי במחיר הפסד בשיטה השיווקית Loss-leader. בחוות הדעת שלה נכתב כי "הגבלת יכולתם של קמעונאים לעשות שימוש בפרקטיקה עלולה לפגוע בתחרות שבין הקמעונאים, שעלולה בתורה לזלוג להפחתת התחרות שבין הספקים".
  • פעלה לקידום הצעת חוק ההגבלים העסקיים.

חיים אישיים

הלפרין נשואה לאבנר הלפרין, מנכ"ל חברת המכשור הרפואי ארליסנס, ואם לארבעה.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מיכל הלפרין בוויקישיתוף

הערות שוליים