ישראמקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ישראמקו נגב 2 שותפות מוגבלת
סוג: שותפות מוגבלת
שנת הקמה: 1989
משרד ראשי: פתח תקווה
מייסדים: יוסף (ג'ו) אלמליח
ארמנד האמר
אנשי מפתח: חיים צוף (יו"ר), יוסף לוי (מנכ"ל)
מוצרים עיקריים: חיפושי נפט וגז
שווי שוק: 10.2 מיליארד ש"ח (12 ביולי 2015)
הכנסות: 1.53 מיליארד ש"ח (2015)[1]
רווח תפעולי: 1.21 מיליארד ש"ח (2015)[1]
רווח: 1.04 מיליארד ש"ח (2015)[1]
עובדים: 20

ישראמקו נגב 2 שותפות מוגבלת הוקמה על פי הסכם שותפות מוגבלת בין השותף הכללי - ישראמקו אויל אנד גז בע"מ לבין השותף המוגבל - ישראמקו ניהול (1988) בע"מ. השותפות המוגבלת נרשמה ב-3 במרץ 1989. מטרת השותפות היא להשתתף בפעילות חיפושי נפט וגז והפקתם בישראל. יחידות ההשתתפות של השותפות רשומות למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב.[2] יחידות ההשתתפות של השותפות כלולות במדד תל אביב 25.

השותף הכללי - ישראמקו אויל אנד גז בע"מ נמצא בבעלות נפטא חברה ישראלית לנפט בע"מ, חברה הרשומה בעצמה למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב. בעלת השליטה בחברה היא חברת יואל שבבעלות אנשי העסקים קובי מימון וחיים צוף.[3]

ישראמקו אינק[עריכת קוד מקור | עריכה]

לישראמקו אויל אנד גז בע"מ ישנה חברה אחות בשם ישראמקו אינק (Isramco, Inc) שמניותיה נסחרות בנאסד"ק ונמצאת בבעלות נפטא חברה ישראלית לנפט בע"מ. לחברה זכויות בנכסי נפט וגז הכוללות בארות נפט וגז מפיקות וזכויות חיפוש במדינות שונות בארצות הברית; אך לחברה אין קשר ישיר לישראמקו - נגב 2 (למעט קשרי בעלות). בסוף שנת 2007 מכרה ישראמקו אינק האמריקנית את כל הפעילות וההחזקות שלה בישראל. מדובר במכירה של יחידות ההשתתפות בשותפויות הנפט המוגבלות ישראמקו נגב 2 (8.12%), חנ"ל ים המלח (24.97%) ונפטא חיפושים (%0.12) לחברת 'חברת הנפט לישראל' (חנ"ל) במכירה מחוץ לבורסה.[4]

נכסי הנפט והגז של השותפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חזקת "תמר" (חלקה של השותפות: 28.75%) - רזרבות הגז הטבעי בשדה תמר כוללות צפי סביר למכירת BCM 8.7 ‏(Billion cubic metres)
  • חזקת "מד יבנה" (חלקה של השותפות: 49.8633%) - בחזקה מצוי מאגר הגז הטבעי "אור".
  • חזקת "דלית" (חלקה של השותפות:28.75%) - בחזקה מצוי מאגר הגז הטבעי "דלית".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת החברה ישראמקו אינק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1982 הקימו איש העסקים יוסף (ג'ו) אלמליח וארמנד האמר, מיליונר יהודי־אמריקאי שהקים את חברת אוקסידנטל פטרוליום, את חברת ההחזקות י.ו.א.ל (ראשי תיבות של Jerusalem Oil Exploration Ltd), שתחתיה הוקמה החברה הבת ישראמקו אינק, שהונפקה בבורסת נאסד"ק בארצות הברית בשנת 1983. הקבוצה קיבלה רישיונות קידוח לחיפושי נפט בשטחים עצומים ברחבי מדינת ישראל.[5] בין השנים 1983-‏1985 ביצעה ישראמקו ארבעה קידוחים בהשקעה של 8 מיליון דולר באזור ים המלח ("קידוחי גורים"). בקידוח גורים 4 התגלה נפט בעומק של כאלף מטר, בשכבה מגיל קרטיקון תחתון. 9,124 חביות נפט הופקו מגורים 4 במשך 14 חודשי הפקה, אך המשך ההפקה לא התאפשר בגלל פריצה מוקדמת של מי האקויפר הנמצאים מתחת למאגר לתוך הבאר, והקידוח הוגדר לא כלכלי.[6]

בשנת 1985 הקימה ישראמקו את "נגב 1 שותפות מוגבלת" בשותפות עם י.ו.א.ל, פספורט בע"מ (חברה נוספת בשליטת ג'ו אלמליח שהחזיקה בי.ו.א.ל), נפטא חברה ישראלית לנפט בע"מ, "דלק" חברת הדלק הישראלית בע"מ, דלק חיפושי נפט בע"מ (כיום דלק אנרגיה) ושותפים נוספים. עד שנת 1988 ביצעה חיפושי וקידוחי נפט בהשקעה של 19 מיליון דולר ללא הצלחה ופורקה.

הקמת שותפות ישראמקו נגב 2[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1989 השותפים בנגב 1 הקימו את שותפות ישראמקו נגב 2 במטרה לגייס הון נוסף ולהמשיך בחיפושי נפט בישראל. לצורך כך נמכרו יחידות ההשתתפות של השותפות בבורסה לניירות ערך בתל אביב. השותפות קיבלה את רישיונות "נגב אשקלון" (כולל "מובלעת ים") ו"נגב נירים" (כולל "מובלעת בשור") לקידוחים יבשתיים בנגב ובהרי יהודה, בקידוח "בשור 1" לא נמצא נפט והוא ננטש בראשית 1994.

בשנת 1991 קיבלה השותפות את רישיונות "מד תל אביב", "מד יבנה", "מד אשדוד", "מד חדרה" ו"מד השרון" לחיפושי נפט וגז טבעי ימיים במדף היבשתי של מדינת ישראל. בשני קידוחים ימיים נמצא נפט, ב"ים 2" מול חופי אשדוד וב"ים יפו" מול חופי הרצליה. ג'ו אלמליח הציג אז בקבוק של נפט שהוצא מים-2 במסיבת עיתונאים, ויחידות השותפות של ישראמקו זינקו באלפי אחוזים בבורסה לניירות ערך בתל אביב. אולם בפברואר 1994 הודיעה ישראמקו שכמות הנפט לא מצדיקה את ההשקעה הכספית בקידוח, והציוד הטכני לא עמד בדרישות. מחיר יחידות השותפות של ישראמקו בבורסה צנח.[7]

בסך הכל בין השנים 1982-‏1994, גייסו חברות יואל וישראמקו כחצי מיליארד שקל מהציבור בבורסה ובסדרה של עסקאות מבלי להפיק נפט.[8]

מכירת החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1995 מכר ג'ו אלמליח את גרעין השליטה בחברת פספורט (שם החברה שונה בהמשך לאקויטל בע"מ), אשר החזיק בשרשור בקבוצת החברות יואל וישראמקו תמורת 17 מיליון דולר לחברת קווי אשראי לישראל של יובל רן,[9] בחודש נובמבר 1995 הצטרפו אנשי העסקים קובי מימון וחיים צוף לגרעין השליטה של פספורט כשרכשו 50% ממניות החברה.[10] בחודש פברואר 1996 הצטרפה לגרעין השליטה של פספורט משפחת לבנת, בעלת השליטה בקבוצת תעבורה, אך בינואר 1997 מכרה את מרבית אחזקתה למימון וצוף. בחודש יולי 1997 כשלה חברת קווי אשראי לישראל בהחזר התשלום הראשון של הלוואה שניתנה לה בחודש ינואר על ידי קובי מימון וקבוצת תעבורה. כתוצאה מכך, קיבלו קובי מימון, וחיים צוף את מניותיה של קווי אשראי בקבוצת החברות.[11]

בשנת 1997 הורחבה פעילות ישראמקו אינק לארצות הברית באמצעות רכישת מספר נכסי נפט וגז שם, בעוד שותפות ישראמקו נגב 2 המשיכה בחיפושי נפט וגז בישראל.[12]

חיפושים כושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1998, ישראמקו ביצעה את קידוח "גבים 1" שבשטח רישיון "שדרות", כ-2 קילומטר דרומית לעיר שדרות. הקידוח הגיע לעומק של 4,500 מטר, אך לא נתגלו בו ממצאים המצביעים על קיומם של נפט או גז. העלות הכוללת של הבאר הייתה כ-6.6 מיליון דולר.[13]

במהלך 10 השנים הבאות המשיכה ישראמקו בפעילות החיפושים הימית שלה במזרח הים התיכון, עם שותפיה קבוצת דלק[14] וענקית האנרגיה העולמית בריטיש גז (BG Group)[15]. בשנת 2000, ביצעה את קידוח הגז "רומי 1", מול חופי נתניה, במסגרת רישיון "מרין מרכז". הקידוח התבצע לעומק של 1,700 מטר. אחרי שהקידוח הגיע לעומקו הסופי, בוצעו בו בדיקות חשמליות, שבעקבות תוצאותיהן השליליות הוחלט לנטוש את הקידוח. החברה השקיעה בקידוח 5 מיליון דולר.[16] באותה שנה ביצעה את קידוח "ניר 1" במרחק של 19 ק"מ מחופי אשקלון ו-4 ק"מ מקידוח מרי של שותפות ים תטיס לעומק של 1,900 מטר. באוקטובר 2000, הודיעה ישראמקו כי על פי דו"ח שהוכן על ידי חברת ייעוץ אמריקאית, שהעריכה את כמות הגז הכוללת במאגר, מכיל "ניר 1" כ-274 מיליארד רגל מעוקב גז, בשווי כולל של כמיליארד דולר.[17] כמו כן, הגישה הצעה לאספקת גז טבעי לחברת החשמל.[18] בשנת 2003 ביצעה את קידוח האימות "ניר 2" (במרחק כק"מ מ"ניר 1") שנועד לבחון את כדאיות ההפקה המסחרית של הגז ממאגר ניר שהתגלה בקידוח "ניר 1". לאחר פענוח הנתונים שהתקבלו ממבחני ההפקה, עלה כי כמויות הגז שאותרו בקידוח אינן מצדיקות הפקה מסחרית.[19]

שדה תמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תמר (שדה גז)

בדצמבר 2000, רכשה ישראמקו מבריטיש גז זכויות בשיעור של % 10 מ"רישיונות גל", היתר לחיפושי נפט וגז בשטח 12.000 קמ"ר, שכיסה את מרבית הים התיכון העמוק הישראלי.[20]בשנת 2001, ערכה בריטיש גז מחקרים סייסמיים שהצביעו על פוטנציאל משמעותי של גז במבנה תמר ודלית. בסוף 2002, הקבוצה החילטה לקדם את קידוח תמר, בעלות שהוערכה בכ-40 מיליון דולר.[21]. במאי 2005 נטשה בריטיש גז את המיזם מבלי לבצע את קידוח החיפוש, אחרי שלא הצליחה לסגור חוזה מול חברת החשמל. שדה הגז התגלה בינואר 2009,[22]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 ישראמקו: דוח תקופתי ושנתי לשנת 2015 באתר מאי"ה.
  2. ^ ישראמקו נגב 2, שותפות מוגבלת דוח רבעוני ליום 31 במרץ 2010
  3. ^ חשיפת "גלובס": מיהו חיים צוף - הבעלים על הנייר של ישראמקו?, באתר גלובס, 5 בפברואר 2010
  4. ^ האופוריה סביב "תמר 1": האם 1.43% מהקידוח שווים זינוק של 87% ב-3 ימים? מניית 'ישראמקו אינק' האמריקנית זינקה בתגובה לתגלית הגז שמול חופי חיפה, יכול להיות שמישהו פה התבלבל? אריאל אטיאס, BizPortal, ‏21 בינואר 2009
  5. ^ קרן צוריאל הררי, ריקוד ההיעלמות של ג'ו אלמליח, באתר כלכליסט, 23 ביוני 2011
  6. ^ מודיעין אנרגיה- שותפות מוגבלת דו"ח תקופתי לשנת 2006
  7. ^ בדצמבר 93' הצמידו לי שומר ראש, 8 בפברואר 2004, מירב ארלוזורוב, הארץ
  8. ^ ת"א-אלכסנדריה: ג'ו אלמליח גייס 122 מיליון דולר לחברת נדל"ן בארצות הברית י.ו.א.ל, שאת השליטה בה מכר אלמליח באוגוסט 95', מחזיקה %7 מחברת השקעות השולטת במונפקת גלובס, 21 ביולי 1997
  9. ^ נתן ליפסון, חיפש נפט, מצא כסף, באתר הארץ, 8 בפברואר 2004
  10. ^ המפרק: "יובל רן וקובי מימון בזזו עד תום את קופת קווי אשראי", 14 בינואר 2010, הדס מגן, גלובס
  11. ^ קובי מיימון וחיים צוף שעד כה סירבו לכל חשיפה תקשורתית שולחים את חיים צוף לשכב על הגדר בשבי קובי מיימון באתר חדשות האנרגיהת 04/06/2011
  12. ^ "Isramco Inc · SEC 10KSB filling · For 12/31/98". 
  13. ^ ישראמקו - קידוח "גבים 1" עדיין יבש, באתר גלובס, 25 במאי 1998
  14. ^ ישראמקו תבצע 2 קידוחים בעלות של 45 מ' דולר, באתר גלובס, 29 בדצמבר 1998
  15. ^ דוד חיון, ‏בריטיש-גז עשויה לשלב את ישראמקו ברישיונות הימיים שקיבלה ממשרד התשתיות, באתר גלובס, 13 באוקטובר 1999
  16. ^ דוד חיון, ‏ישראמקו נטשה את קידוח "רומי 1" מול נתניה; השקיעה בו 5 מ' ד', באתר גלובס, 31 בדצמבר 2000
  17. ^ שלומי גולובינסקי, עכשיו זה רשמי: קידוח ניר 1 של ישראמקו-בריטיש גז מכיל גז בשווי כולל של מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 11 באוקטובר 2000
  18. ^ ישראמקו הגישה הצעה לאספקת גז טבעי לחברת החשמל ביחד עם בריטיש גז, באתר TheMarker‏, 22 בנובמבר 2000
  19. ^ עמירם כהן, קידוח הגז "ניר 2" לא מסחרי; יימשכו הבדיקות לגבי מסחריות "ניר 1", באתר הארץ, 19 בנובמבר 2003
  20. ^ הסכם לרכישת זכויות בנכסי נפט. 17/12/2000 במאי"ה מערכת אינטרנט להודעות החברות
  21. ^ דוד חיון, ‏הקבוצה בראשות בריטיש גז תשקיע 40 מיליון דולר בקידוח מול חיפה, באתר גלובס, 23 בדצמבר 2002‬
  22. ^ אבי בר-אלי, התגלית הגדולה מעולם: גז טבעי פי 3 מ"ים תטיס" - בערך כלכלי של 15 מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 18 בינואר 2009