גבריאל בך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גבריאל בך
36. שופט בית המשפט העליון.JPG
נולד 13 במרץ 1927 (בן 88)
מקום לידה הלברשטט, גרמניה Flag of Germany.svg
עלה לישראל 1940
שופט
השתייכות
תקופת כהונה
  • 1969 - 1982 (פרקליט המדינה)
  • 1982 - 1997 (שופט בית המשפט
    העליון)
תפקידים בולטים
פעילויות נוספות
גבריאל בך פונה אל בית המשפט בעת משפט אייכמן, 1961
GabrielBach.jpg

גבריאל בָּךְ (נולד ב-13 במרץ 1927) הוא משפטן ישראלי שכיהן כפרקליט המדינה (19691982) ושופט בית המשפט העליון (19821997). לאחר פרישתו כיהן כיושב ראש הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בך נולד בשנת 1927 בהלברשטט שבגרמניה. בשנת לידתו עברה משפחתו להתגורר בבירה ברלין, שבה חיו עד אוקטובר 1938 וממנה עברו לאמסטרדם שבהולנד. כעבור שנתיים עלו לארץ ישראל[1] בפאטריה, בו חגג בר מצווה. בך השלים את לימודיו היסודיים בגרמניה ובהולנד, ובשנת 1945 סיים את תיכון בית הכרם בירושלים. החל בשנת 1943 היה חבר בארגון "ההגנה".

לאחר שנה של לימודים באוניברסיטה העברית, זכה במלגת כבוד של ממשלת המנדט הבריטי ובזכותה למד משפטים בלונדון. הוא סיים את לימודיו בהצטיינות בשנת 1950 ולאחר מכן נותר באנגליה והתמחה במשרדו של דוד ויצמן. כשחזר לישראל שירת בצה"ל בפרקליטות הצבאית (19511953). את שירותו סיים בדרגת סרן, ולאחריו התקדם בשירות המילואים לשופט בית הדין הצבאי לערעורים, בדרגת אלוף משנה.

פרקליטות המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1953 החל לעבוד בפרקליטות המדינה ועבד בתפקידים שונים במשרד‏[2]. בשנת 1960 היה סגן פרקליט המדינה‏[3], בשנת 1965 קודם למשנה לפרקליט המדינה וביולי 1969 מונה לפרקליט המדינה[4]. בתפקיד זה שימש עד מינויו לבית המשפט העליון בשנת 1982.

בזמן כהונתו בפרקליטות התמחה בתחומי המשפט הפלילי והאזרחי, והופיע בפני ערכאות משפטיות שונות. בשנים 19601962 היה אמון על הכנת וביצוע התביעה במשפט אייכמן[5]. ב-10 ביוני 1963 נשלח לשמש משקיף במשפט של יוסף בן גל ואוטו יוקליק שנעצרו בשווייץ על פעילות במוסד נגד המדענים הגרמנים במצרים[6]. בשנים 1964-1965 טיפל בפרשת תל גיבורים[7]. בספטמבר 1965 הופיע מטעם התביעה במשפט השוחד של יצחק רפאל[8], שהסתיים בזיכויו של רפאל בגלל סירוב להעיד של העד המרכזי של התביעה. בשנת 1967 היה התובע במשפטו של השופט אליעזר מלחי שזוכה מהאשמותיו שקיבל שוחד‏[9].

ניסיונו המקצועי בחו"ל ותחומי התמחותו הנרחבים הביאו לבחירתו לתפקידים משפטיים שונים בגופים בינלאומיים, בין היתר ככתב האו"ם בישראל לנושא מניעת עבריינות. בשנת 1969 טיפל בהגנתו של מרדכי רחמים, מאבטח חברת אל על שהואשם בהריגת מחבלים בשדה התעופה בציריך[10]. מעבר לכך היה חבר במספר ועדות חקירה ממשלתיות‏[11]. בשנת 1965 היה חבר עם שמואל בנדור וצבי אהרוני בוועדת חקירה לבירור פרסום ידיעות על סיוע צבאי של ארצות הברית לממלכת ירדן[12].

בשנת 1969 טיפל אישית, כפרקליט המדינה, במשפטו של מייקל רוהאן, בפרשת הצתת מסגד אל-אקצא, בגלל רגישות הפרשה‏[13]. בשנים 1971-1972 עסק רבות בפרשת נתיבי נפט ובבקשתו של מאיר לנסקי לעלות לישראל‏[14]. בשנים 1972-1974 טיפל במעצר ובהגבלות על הרב מאיר כהנא[15]. בשנת 1974 טיפל במעצרו ומשפטו של הארכיבישוף הילריון קפוצ'י. בשנת 1975 היה מעורב בטיפול בנאשמי רצח רחל הלר[16]. בשנת 1976 היה מעורב בטיפול בפרשת אשר ידלין. בשנת 1978 ייצג את המדינה בבג"ץ נגד הפקעת אדמות לצורך הקמת בית אל[17] ואלון מורה. בשנים 1980-1981 היה מעורב בהחלטות לגבי הגשת כתב אישום נגד אהרן אבו חצירא והופיע כתובע במשפט.

שופט בבית המשפט העליון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 1982 החליטה הוועדה לבחירת שופטים על מינויו כשופט בבית המשפט העליון, למרות התנגדות שלושת השופטים מבית המשפט העליון בוועדה‏[18][19]. בך כיהן 15 שנים כשופט בבית המשפט העליון. הוא נחשב לשופט ליברל, במיוחד בכל הנוגע לחופש הביטוי, לדיני איסוף ראיות ולזכויות הנשים. (זכורים במיוחד פסקי הדין שלו בעניין גיל הפרישה לנשים וכן בפרשת כרמלה בוחבוט, שבה הקל בעונשה של אישה שהרגה את בעלה לאחר שהתעלל בה במשך שנים רבות). במערכת הבחירות לכנסת האחת עשרה כיהן כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית, ויצר אמנה תקדימית לשמירת כללי התנהלות במערכת הבחירות, שעליה חתמו נציגי כל המפלגות הגדולות.

לאחר הפרישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2003 עמד בך בראש הוועדה לבחירת היועץ המשפטי לממשלה שפסלה את מועמדיו של שר המשפטים לתפקיד‏[20] והמליצה על שלושה מועמדים, בהם מני מזוז, שזכה בתפקיד‏[21] ובשנת 2005 עמד בראש הוועדה בחרה את היועץ המשפטי של הכנסת‏[22]. מספר שנים עמד בך בראשות הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה[23]. כיום, בין היתר, הוא יו"ר הוועדה לתכנון שטרי כסף, מעות ומטבעות זיכרון בבנק ישראל. כן כיהן בך כיו"ר הוועדה המחלקת את פרס א.מ.ת.

בשנת 2005 זכה באות אביר איכות השלטון למפעל חיים.

בך נישא בשנת 1955 לרות, בתו של יהודה ארזי[24], ונולדו להם בת ושני בנים‏[25]. אחד מבניו, עורך הדין יהונתן בך, נפטר ממחלה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יעל רוזמן, גבריאל בך: פרקליט, שופט וג'נטלמן, ידיעות ספרים, 2011.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אי אפשר להוציאו מכליו, מעריב, 9 באפריל 1961
  2. ^ דחתה פניית רומק, מעריב, 18 באוקטובר 1956
  3. ^ גבריאל שטרסמןכשבית הסוהר הוא משחק ילדים, מעריב, 9 בפברואר 1960
  4. ^ יוסף צוריאל, הסניגור באופיו - פרקליט המדינה, מעריב, 21 ביולי 1969
  5. ^ התביעה ריכזה כבר חומר מספיק, מעריב, 7 בנובמבר 1960
  6. ^ משפט בן גל ויוקליק מחר, דבר, 9 ביוני 1963
  7. ^ גולן מבקש חומר מסייע, חרות, 6 בנובמבר 1964
    צבי לביא18 חודשי מאסר לעו"ד ש. ירקוני, מעריב, 3 בדצמבר 1964
  8. ^ החל משפטו של י. רפאל, דבר, 7 בספטמבר 1965
  9. ^ יחיאל לימור, השופט מלחי הכתיב לי בקשה לעיכוב פעולות, מעריב, 16 בינואר 1967
    יחיאל לימור, ההוכחות אינן משאירות ספק לאשמתו של השופט מלחי, מעריב, 10 ביולי 1967
  10. ^ שר המשפטים: יש סיכויים שרחמים לא יועמד לדין, מעריב, 25 במרץ 1969
    שלום רוזנפלדהשוטרות השוויציות אצו אל רחמים ללחוץ את ידו, מעריב, 23 בדצמבר 1969
  11. ^ אושרו המלצות ועדה לאבטחת חומר מסווג במשרדי ממשלה, דבר, 12 באפריל 1976
  12. ^ אשכול הורה לחקור, מעריב, 19 בפברואר 1965
    ילקוט הפרסומים, 18 בפברואר 1965, עמוד 1307
  13. ^ יחיאל לימור, רוהאן היה מאושפז, מעריב, 9 באוקטובר 1969
  14. ^ בך: כל בר דעת יבין, דבר, 23 במרץ 1972
  15. ^ הרב כהנא מואשם בנסיון לפגוע, דבר, 1 ביולי 1973
  16. ^ בית המשפט העליון דחה ערעור, דבר, 7 ביולי 1976
  17. ^ פרקליט המדינה נימק לבג"ץ, דבר, 24 בנובמבר 1978
  18. ^ מינויי כשופט עליון - הלם שאצטרך להתרגל אליו, דבר, 17 בינואר 1982
  19. ^ יש צורך לברר האם הדברים סותרים את הנאמר ב: היום תבחר הוועדה את שלושת השופטים העליונים, דבר, 6 בינואר 1982. נראה שיש בכל זאת דברים בגו, שכן הוא נבחר רק בגל שני.
  20. ^ אפרת וייס, נפסלה מועמדותו של יורם טורבוביץ' ליועץ המשפטי, באתר ynet‏, 8 בדצמבר 2003
  21. ^ ברוך קראהוועדה לבחירת היועמ"ש החלה בבחינת המועמדים, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2003
  22. ^ הדס מגן, ‏השופט בדימוס גבריאל בך יעמוד בראשות הוועדה לבחירת היועץ המשפטי לכנסת, באתר גלובס, 13 באפריל 2005
  23. ^ זאב קליין, ‏השופט גבריאל בך, יו"ר הוועדה למינויים בכירים בשירות הציבורי, על הליך בחירתו של נגיד בנק ישראל, באתר גלובס, 6 בינואר 2005
  24. ^ פרסום נשואין, הצופה, 5 באוקטובר 1955
  25. ^ מצור מוסרי, מעריב, 17 באוקטובר 1980


פרקליטי המדינה

חיים כהןארווין שימרוןקולין גילוןצבי בר-ניבגבריאל בךיונה בלטמןדורית בינישעדנה ארבלערן שנדרמשה לדורשי ניצן

יושבי ראש ועדת הבחירות המרכזית
מנחם דונקלבלוםיצחק אולשןשמעון אגרנטיואל זוסמןצבי ברנזוןמשה לנדויאלפרד ויתקוןחיים כהןאליהו מנימשה עציונייצחק כהןמאיר שמגרגבריאל בךמרים בן-פורתאליעזר גולדברגאברהם חלימהתיאודור אוראליהו מצאמישאל חשיןדליה דורנריעקב טירקלדורית בינישאליעזר ריבליןאילה פרוקצ'יהמרים נאוראליקים רובינשטייןסלים ג'ובראן Knesset building.jpg