משה כחלון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
משה כחלון
Kahlon MainPhoto.jpg
לידה 19 בנובמבר 1960 (בן 58)
חדרה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
עיסוק פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה הליכוד, כולנו בראשות משה כחלון עריכת הנתון בוויקינתונים
שר האוצר ה־25
14 במאי 2015 – מכהן
(4 שנים ו-26 שבועות)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
שר התקשורת ה־29
31 במרץ 200918 במרץ 2013
(4 שנים)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
שר הרווחה והשירותים החברתיים ה־26
19 בינואר 201118 במרץ 2013
(שנתיים ו-8 שבועות)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
שר הכלכלה והתעשייה ה־29
1 באוגוסט 201622 בינואר 2017
(25 שבועות)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
חבר כנסת
17 בפברואר 20035 בפברואר 2013
(10 שנים)
31 במרץ 201529 בינואר 2016
(43 שבועות ו-4 ימים)
30 באפריל 2019 – מכהן
(28 שבועות ו-3 ימים)
כנסות ה־1618, 20, 2122
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

משה כחלוֹן (נולד ב-19 בנובמבר 1960, כ"ט בחשוון ה'תשכ"א) הוא שר האוצר בממשלה ה-34 וחבר הכנסת מטעם מפלגת הליכוד. קודם לכן כיהן גם כחבר כנסת מטעם מפלגת כולנו אותה הקים ועמד בראשה עד הבחירות לכנסת ה-22, כשר התקשורת וכשר הרווחה.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כחלון נולד וגדל בשכונת גבעת אולגה שבחדרה. הוא בן למשפחה בת שבעה ילדים. הוריו, יהודה ומיסה כחלון, עלו לישראל מטריפולי שבלוב.[1] בגיל 14 עזב את לימודיו בבית הספר כדי ללמוד מקצוע מעשי, ועבד כמסגר בקיבוץ גן שמואל. במקביל למד במסגרת חינוכית של "הדסה נעורים", וסיים עשר שנות לימוד. ב־1978 התגייס לצה"ל, ובמהלך השירות השלים את לימודיו לתעודת בגרות. הוא שירת עד 1986 בחיל החימוש. בתפקידו האחרון בשירות הקבע היה מדריך ראשי במתקן אימונים עורף צפון, בדרגת רב-סמל.

אחרי שחרורו מצה"ל בשנת 1986, עסק במשך כחמש-עשרה שנה בייבוא מוצרי רכב, עד שנת 2001. במקביל, עסק בפעילות ציבורית בתחומים שונים. בשנים 1990–2001 היה חבר המועצה וההנהלה המורחבת של האגודה למען החייל.

השכלה אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כחלון בעל תואר ראשון במדע המדינה ולימודים כלליים מאוניברסיטת חיפה, סיים לימודי משפטים במכללה האקדמית נתניה, ולמד שמאות רכב במסגרת לימודי חוץ בטכניון. באפריל ובמאי 2013 למד באוניברסיטת הרווארד שבארצות הברית בתוכנית לניהול מתקדם שמטרתו "לבחון קונספטים ניהוליים מפרספקטיבה קפיטליסטית, שוק צרכני וסביבה כלכלית גלובלית".[2]

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת דרכו הפוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

את דרכו הפוליטית החל בסוף שנות ה־80 כשסייע לרמי דותן בהתמודדותו בבחירות לראשות עיריית חיפה. בעקבות מערכת בחירות זו הכיר את עוזי לנדאו, שמינה אותו לראש לשכתו (בשנים 2001–2002) במשרד לביטחון הפנים.[3]

חבר הכנסת (2003–2009)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות לכנסת השש עשרה נבחר לכנסת מטעם הליכוד, וכיהן כסגן יושב ראש הכנסת. נמנה עם המתנגדים לתוכנית ההתנתקות במפלגת הליכוד.

בשנת 2005, ערב ביצוע תוכנית ההתנתקות, הוצע לו על ידי ראש הממשלה אריאל שרון תפקיד השר לקליטת עלייה, אך כחלון סירב. בשנים 2005–2006 היה כחלון יו"ר אתו"ס – החברה לאמנות תרבות וספורט בחיפה.

בבחירות המקדימות לרשימת הליכוד לכנסת ה־17, ב-2006, דורג במפתיע במקום הראשון, והוצב במקום השלישי ברשימת המפלגה לכנסת (המקום השני שוריין לסילבן שלום).

עם עזיבת צחי הנגבי את הליכוד למפלגת קדימה מונה כחלון על ידי יו"ר המפלגה, בנימין נתניהו, ליו"ר מרכז הליכוד. במאי 2008 נבחר רשמית לתפקיד כשגבר על גילה גמליאל בבחירות פנים-מפלגתיות.

לקראת הבחירות לכנסת ה־18 נבחר כחלון במקום החמישי בפריימריז בתנועת הליכוד, והוצב במקום השישי ברשימת התנועה לכנסת.

חקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכנסת ה־17 עמד בראש ועדת הכלכלה עד לאוקטובר 2007. בין החוקים שכחלון נמנה עם יוזמיהם:

שר התקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה כחלון חותם על עסקת בזק עם שאול אלוביץ', 10 באפריל 2010

בחודש מרץ 2009 מונה כחלון לשר התקשורת בממשלת נתניהו השנייה. בינואר 2011 מונה גם לשר הרווחה במקומו של יצחק הרצוג. בתקופת כהונתו כשר התקשורת ביצע את רפורמת הסלולר, עליה הכריז קודמו בתפקיד, אריאל אטיאס.[9][10] הרפורמה כללה מתן רישיונות למפעילי רשתות סלולר וירטואליים ומתן זיכיון לכניסתו של מפעיל סלולרי נוסף, גולן טלקום. רגולציות נוספות שיישם בשוק הסלולר כללו הגבלה של דמי הקישוריות בין רשתות שונות ל־7 אגורות לדקה[11]; הטלת איסור על חיוב הלקוחות בגין עזיבת תוכנית; הטלת איסור על החברות הסלולריות למכור מכשירי סלולר נעולים, שניתנים לשימוש רק עם כרטיסי ה־SIM של המוכרת, וחיובן לפתוח בחינם את המכשירים שכבר מכרו[12] והטלת איסור על חיוב לקוחות ללא ידיעתם בגין הודעות תוכן. רפורמה זו הובילה להגברת התחרות בשוק ולירידה חדה במחירים ובמקביל לירידה ברווחיות חברות התקשורת [דרוש מקור].

בשוק האינטרנט אישר כחלון כניסת חברת תשתיות סיבים אופטיים שלישית, Unlimited, על בסיס התשתית של חברת החשמל. זאת בנוסף לבזק והוט.

ביוני 2011, על רקע מחאת הקוטג', אמר ראש הממשלה נתניהו בישיבת הממשלה: "כחלון עשה דברים גדולים, תהיו כחלונים ותמצאו פתרונות".[13] כחלון מצידו, לקראת הבחירות, תלה את הצלחת הרפורמות שקידם, בשיתוף הפעולה המלא של נתניהו, ואמר שהוא (כחלון) הלך בדרכו.[14]

בדצמבר 2011 קיבל כחלון את אות אביר איכות השלטון.[15]

פסק זמן מהפוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2012 הודיע כחלון שהוא לוקח פסק זמן מהחיים הפוליטיים ולא יתמודד בבחירות המקדימות שיתקיימו בליכוד לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה.[16] בינואר 2013 הודיע שגם לא יכהן כשר בממשלה שתקום לאחר הבחירות. יומיים לפני מועד הבחירות הודיע עם ראש הממשלה בנימין נתניהו כי מינהל מקרקעי ישראל יועבר ממשרד השיכון למשרד ראש הממשלה וכחלון ימונה לתפקיד יו"ר המנהל, כדי שיפעל להוזלת מחירי הדיור.[17] המינוי נכלל במסגרת ההסכם הקואליציוני עם מפלגת יש עתיד,[18] אולם לבסוף נותר המנהל כפוף למשרד השיכון, ועמד בראשו שר השיכון אורי אריאל ממפלגת הבית היהודי.[19]

במרץ 2013 הושבעה הממשלה החדשה והסתיימה כהונתו של כחלון כשר. בסוף 2013 הקים את "המרכז לרפורמות ומנהיגות" במכללה האקדמית נתניה ועבד בו כמנהל. פרסומי המכון עוסקים בכחלון והתבטאויותיו, והוא ממומן מתרומות של אנשי עסקים, שאת מרביתן גייס כחלון בעצמו.[20]

לקראת בחירות 2015[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 2014 הודיע כחלון כי בכוונתו לחזור לפוליטיקה, אך שיתקשה לשוב לליכוד, שלטענתו זנח את ההיבט החברתי ואת הפרגמטיות המדינית בשל השתלטות של גופי ימין קיצוני. עוד טען, כי התוצאות שהשיגה הממשלה במאבק ביוקר המחיה ובבריחת המוחות אינן טובות, ושעמדותיו ותמיכתו במחאה החברתית בישראל 2011 התנגשו עם עמדותיו של ראש הליכוד נתניהו.[21] ב־20 באוקטובר באותה שנה הצהיר שיקים מפלגה חדשה לקראת הבחירות הבאות,[22] ולמחרת עזב רשמית את הליכוד.[23] בדצמבר, בעקבות הקדמת הבחירות, חתם על הסכם עודפים עם "ישראל ביתנו", ורשם את המפלגה שהקים, "כולנו בראשות משה כחלון".[24] קמפיין המפלגה התמקד בכחלון ובסוגיות כלכליות חברתיות. בבחירות זכתה המפלגה ב־10 מנדטים.

ביוני 2018 הוקרן לראשונה סרט דוקומנטרי בשם "המועמד" המציג את כחלון בימי הבחירות לכנסת.

שר האוצר[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה כחלון בוועידת ישראל לעסקים, 12 בדצמבר 2016

בתקופת כהונתו של כחלון כשר אוצר נשמרה, ככלל, מגמת הצמיחה במשק. כחלון הפנה חלק ניכר מתשומת לבו לנושא מחירי הדיור, בעיקר באמצעות תוכנית "מחיר למשתכן". במסגרת ההסכם הקואליציוני דרש להכפיף למשרד האוצר את מנהל התכנון שהיה קודם לכן במשרד הפנים, וקיבל לאחריותו את רשות מקרקעי ישראל. לדברי כחלון צעדים אלו נועדו לאפשר לו להביא להורדה במחירי הדיור.

ב־14 במאי 2015 מונה לשר האוצר. עם כניסתו לתפקיד מינה למנכ"ל משרדו את שי באב"ד שהיה אחד ממועמדי מפלגת כולנו לכנסת, במקומה של יעל אנדורן. מתוקף תפקידו כשר האוצר הוא חבר הקבינט המדיני-ביטחוני, והוא מונה גם לנציג הממשלה בוועדה לבחירת שופטים.

כחלון תומך בשימור כוחו של בג"ץ, ובהסכם הקואליציוני שערכה סיעתו עם הליכוד כלול סעיף המביע את התנגדות מפלגתו ל"פסקת ההתגברות" שנועדה לאפשר לכנסת, ברוב מיוחד ולפרק זמן מוגבל, לחוקק מחדש חוק שנפסל על ידי בג"ץ. ההסכם פוטר אותה ממחויבות קואליציונית בעניינו, ובכך נמנע קידומו.[25] ההסכם גם מתנה חקיקת חוקי יסוד חדשים או שינוי הקיימים בהסכמת כל סיעות הקואליציה.[26] בדצמבר 2016, לקראת העלאת הצעת חוק ההסדרה לאישור בקריאה ראשונה בכנסת, נוסף לה לפי דרישת כחלון סעיף המחריג ממנה צווים שיפוטיים קיימים, ובכך נמנעה עקיפת פסק הדין המחייב את הרס המאחז עמונה. עם זאת, ב-2018 הביע כחלון נכונות לחקיקה היפותטית שתגן מפני התערבות שיפוטית רק על חקיקה שתכליתה טיפול בבעיית המסתננים.

מספר שבועות לאחר מינויו הודיע שלא יעסוק בענייני משק הגז, בשל קשריו עם איש העסקים קובי מימון,[27] זאת, אף על פי שבראיון ששודר בערוץ 2 לפני הבחירות, אמר שקשריו עם איש העסקים לא ישפיעו על פעולותיו בנושא. משה כחלון ויואב גלנט (מס' 2 ברשימת כולנו) נמנעו מלהצביע בעניין מתווה הגז, בנימוק של ניגוד עניינים, אך כחלון עודד את סיעתו להצביע בעד המתווה.

בתחילת 2017 היה כחלון השר היחיד שהתנגד ליוזמתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לבטל את הקמת תאגיד השידור הישראלי ובמקומו לשקם את רשות השידור. לבסוף הושגה פשרה לפיה התאגיד יוקם, אולם גוף החדשות שלו יתבסס על עובדי החדשות של רשות השידור.[28] לבסוף בוטלה הצעת החוק לפיצול תאגיד השידור, עקב זכיית ישראל באירוויזיון. תאגיד השידור האירופאי דורש כי הגוף שישדר את האירוויזיון יהיה בעל חטיבת חדשות, מה שלא היה מתקיים אם הצעת החוק לפיצול התאגיד הייתה עוברת.

במאי 2017 הועברו חלק מסמכויותיו של כחלון כשר אוצר הנוגעות לחוק התקשורת, לחוק משק הגז הטבעי ולחוק הנפט אל השר אלי כהן.[29]

בשנים 2016 ו-2017 נמנע כחלון מלמסור לוועדת הכספים את המלצותיו בנוגע להעלאת גיל הפרישה לנשים, וכתוצאה מכך דחתה הוועדה את תחילתו של מהלך זה ביותר משנה.[30]

בנובמבר 2017 מינה כחלון את שאול מרידור לראש אגף התקציבים באוצר.

קידם את החוק האוסר על שיווק אופציות בינאריות מישראל למדינות אחרות, ביוזמת יו"ר רשות ניירות ערך, שמואל האוזר.

ביוני 2017 מינה את ועדת קוצ'יק לבחינת סמכויות הנהלת משרד האוצר, עקב מחלוקות וביקורות הנוגעות לממשקים בין מנכ"ל המשרד ובין ראשי האגפים בו.[31]

מיסוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיניות האוצר בתקופת כחלון, בתמיכתו של ראש הממשלה נתניהו, הייתה להפחית את נטל המיסים העיקריים, הפחתה שהסתכמה בכ-13 מיליארד ש"ח בשנה.[32] זאת חרף אזהרות נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, כי הדבר עלול להוביל לחריגה מיעד הגירעון. כחלון סבר, כי הפחתת שיעורי המס לא תפגע בהכנסות המדינה: "תפיסת העולם שלי אומרת: כמה שאדרוש פחות מיסים, ההכנסה של המדינה תהיה גבוהה יותר"[33]. בעקבות עודף בגביית המיסים הביא כחלון להורדת שיעור מס ערך מוסף מ־18% ל־17%, החל מ־1 באוקטובר 2015. כן הופחת במהלך כהונתו מס החברות מ-26.5% ל-23%, מדרגות מס ההכנסה רווחו, והוגדלו בהוראת שעה נקודות הזיכוי להורים לילדים עד גיל 5 שנים.[34] בסוף 2017 הורה להפחית משמעותית, בחלק מהמקרים לאפס, את שיעורי המכס על מוצרי תינוקות, מכשירי חשמל ביתיים, בגדים ומוצרים נוספים. כעבור שנה נמצא כי עלות ההקלה לאוצר המדינה הייתה כ-1.5 מיליארד ש"ח, והמחיר לצרכן ירד במידה קטנה בהרבה מהפחתת המכס.[35] ניסיונו של כחלון להטיל מס ריבוי דירות על המחזיקים בשלוש דירות ומעלה נכשל, לאחר שבג"ץ פסק שנפל פגם יסודי בהליך חקיקתו.[36]

הכנסות חד-פעמיות, כגון מיסים שהתקבלו מרווחי מכירתן של החברות מובילאיי וסודהסטרים, סייעו לאוצר לעמוד ביעדי הגירעון למרות הפחתות המיסים הניכרות, אך במרץ 2019, לקראת סוף כהונתה של הממשלה, התפרסם כי הגירעון בתקציב הממשלה עלה על החזוי, בעיקר כתוצאה מהורדת שיעורי המס בשנים הקודמות.[37] ביוני אותה שנה פורסם שהגירעון צפוי להגיע בסוף 2019 ל-51 מיליארד ש"ח, שהם 11 מיליארד ש"ח מעבר לתכנון, ובסוף 2020 צפויה החריגה להגיע ל-22.6 מיליארד ש"ח.[38] לטיפול מיידי בבעיה החליטה הממשלה על קיצוץ בהוצאותיה, ובהמשך צפויה העלאת מיסים.[39]

רפורמות והסכמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכהונתו כשר אוצר פוצל ממשרד האוצר אגף שוק ההון, ביטוח וחסכון והפך לרשות עצמאית. בתקופתו אושר במסגרת חוק ההסדרים כלל הנומרטור אשר מחייב מציאת מקור תקציבי להצעות שאמורות להתקיים במהלך שלוש השנים הקרובות ומחייב את משרד האוצר להציג לממשלה את תחזיות הגירעון הממשלתי פעם בחצי שנה (יוני ודצמבר). במסגרת חוק ההסדרים אושרו גם רפורמת התמרוקים ורפורמה במכון התקנים.[דרושה הבהרה]

בנוסף, כשר אוצר עבר החוק לשינוי מבנה הבורסה בתל אביב והפיכתה לגוף למטרות רווח.[40]

כחלון הגיע יחד עם שר האנרגיה יובל שטייניץ להסכמות עם חברת החשמל וההסתדרות על רפורמה במשק החשמל, במאי 2018. במסגרת הרפורמה תמכור חברת החשמל תחנות כח ותוגבר התחרות במקטע הייצור, תופרד חברת ניהול המערכת מחברת החשמל, ויפרשו כ-4,000 עובדים.[41] עלות הרפורמה לפי ההערכות היא כ-7 מיליארד שקלים לאורך שנות הרפורמה, והיא תמומן מאי הורדת תעריף החשמל לציבור.

ביוני 2018 חתם על הסכם לרפורמה יחד עם שר התחבורה ישראל כץ בחברת אגד, שבו יועברו לחברה כמיליארד שקלים בשנה למשך 10 שנים. במסגרת הרפורמה עד 2030 כל קווי התחבורה הציבורית של אגד יועמדו למכרז, 3,100 מהחברים והעובדים הוותיקים באגד יפרשו לגמלאות, אגד תהפוך מקואופרטיב לחברה בע"מ, וייכנס אליה משקיע אסטרטגי שיחזיק 50%.[42][43]

במסגרת תפקידו נתן אישור להפרטת הדואר, תהליך אשר החל כבר מספר שנים לפני כן, במסגרתו ייכנס משקיע פרטי לחברת דואר ישראל.[44]

הסכם שנחתם באוקטובר 2018 עם הרפתנים הישראלים, ובמסגרתו נקבע שיועברו אליהם 450 מיליון שקלים לאורך שנות הרפורמה, לעומת 400 מיליון שקלים שהיו בהסכם הקודם עם הרפתנים. במסגרת ההסכם, עד שנת 2027 יופחתו המכסים על חלב. עם זאת, ההסכם שומר על התכנון המרכזי של משק החלב בישראל.[45]

באוקטובר 2018 אישר משה כחלון תוספת תקציבית רטרואקטיבית לשוטרי משטרת ישראל בגובה 20 מיליארד שקל לאורך השנים. דבר אשר הביא לקיצוץ רוחבי בתקציב הממשלה מיד לאחר מכן לטובת מימון הרפורמה.[46] ההסכם גרר ביקורת רבה עקב ההוצאה התקציבית הגדולה, החריגה בגודלה ביחס לרפורמות והסכמים אחרים.

תחרות במערכת הבנקאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד מנושאי הדגל של מפלגת כולנו לפני הבחירות לכנסת היה קידום התחרות במערכת הבנקאית, וזאת על ידי הקמת ועדת שטרום וקידום החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל.

המלצות ועדת שטרום עברו כחוק בכנסת, ובתוכן הדרישה להפרדת חברות כרטיסי האשראי ישראכרט ולאומי כארד מבנק הפועלים ובנק לאומי בהתאמה. חברות כרטיסי האשראי כאל נותרה במסגרת החוק תחת בנק דיסקונט.

בנוסף דרש החוק מהבנקים למכור את אחזקותיהם בחברת שב"א, כך שכל אחד לא יוכל להחזיק יותר מ-10%.

בנוסף, במסגרת חוק ההסדרים לתקציב 2019 קידם את הקמת מערכת "עקוב אחרי" בבנקאות, אשר עתידה לאפשר מעבר חשבון בנק במהירות ולהגביר עוד יותר את התחרות בתחום הבנקאי.

תפקידים נוספים בתקופת כהונתו באוצר[עריכת קוד מקור | עריכה]

כחלון הפסיק ב־27 בינואר 2016 את חברותו בכנסת העשרים, במסגרת סעיף 42ג לחוק יסוד: הכנסת ("החוק הנורווגי הקטן") ובמקומו נכנס לכנסת אכרם חסון. כתוצאה מהתפטרויות שרים, כיהן לתקופות קצרות כממלא מקום שר במשרדי איכות הסביבה (יוני-אוגוסט 2016) והשיכון (ינואר 2019). בין אוגוסט 2017 לינואר 2018 כיהן גם כשר הכלכלה והתעשייה.

בחירות 2019[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות לכנסת ה-21, שנערכו באפריל 2019, ירדה מפלגת "כולנו" לארבעה מנדטים בלבד. לקראת הבחירות לכנסת ה-22 חזר כחלון ל"ליכוד",[47] והוצב במקום החמישי ברשימתה לכנסת.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתגורר בשכונת אחוזה בחיפה, נשוי ואב לשלושה ילדים.

אחיו הבכור, קובי כחלון, קבלן לעבודות חשמל ואיש עסקים, שימש כסגן ראש עיריית ירושלים מטעם רשימתו של ראש העיר ניר ברקת בשנים 2008–2015. קובי כחלון מקורב מאד למשה, ומילא תפקיד מרכזי בהקמת מפלגת כולנו, במסע הבחירות שלה ובמשא-ומתן להרכבת הממשלה.[48] בסוף 2018 העביר קובי כחלון, שלא נשא בתפקיד רשמי כלשהו, הנחיות לבכירי משרד השיכון, בפרק הזמן שבין התפטרות השר והמנכ"ל למינויה של שרה חדשה.[49]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שי חורב, משה כחלון, בלקסיקון החיפאים אישים ודמויות בחיפה, דוכיפת הוצאה לאור, עמ' 202, 2018.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לי-אור אברבך, כחלון הזדמנויות: ראיון עם שר התקשורת משה כחלון, באתר nrg‏, 19 בספטמבר 2009
  2. ^ לירון שמם, ‏משה כחלון, תעודת סטודנט כבר הוצאת?, באתר ‏mako‏‏, ‏5 בנובמבר 2012‏
  3. ^ מגזין ממון, ידיעות אחרונות, 28 במאי 2009
  4. ^ Emblem of Israel.svg חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 12), התשס"ז–2007, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת.
  5. ^ Emblem of Israel.svg חוק דם טבורי, התשס"ז–2007, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת.
  6. ^ Emblem of Israel.svg חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 74), התשס"ו–2005 , במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת.
  7. ^ Emblem of Israel.svg חוק משק החשמל (תיקון מס' 6), התשס"ז–2007, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת.
  8. ^ Emblem of Israel.svg חוק הרשות הלאומית למורשת יהדות לוב, התשס"ז–2007, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת.
  9. ^ הודעת משרד התקשורת, משרד התקשורת פועל לכניסתם של מפעילים סלולרים נוספים, באתר משרד התקשורת, 6 בינואר 2009
  10. ^ אמיתי זיו, אריאל אטיאס מציג: האתגרים של משה כחלון, באתר TheMarker‏, 2 באפריל 2009
  11. ^ הודעת משרד התקשורת, דמי הקישוריות הסלולרית יירדו בצורה משמעותית, באתר משרד התקשורת 31 בדצמבר 2010
  12. ^ הודעת משרד התקשורת, הרפורמה בענף התקשורת יוצאת לדרך, באתר משרד התקשורת, 29 בדצמבר 2010
  13. ^ יאיר אלטמן ואטילה שומפלבי, נתניהו על הקוטג': "תהיו כחלונים ותמצאו פתרון", באתר ynet, 19 ביוני 2011
  14. ^ לפי קטעים מוקלטים שהוצגו בדף הפייסבוק של הליכוד
  15. ^ משה כחלון, איתן ששינסקי ומירב ארלוזורוב נבחרו לאבירי איכות השלטון, באתר TheMarker
  16. ^ אטילה שומפלבי, פצצה פוליטית: משה כחלון לא יתמודד בפריימריז, באתר ynet, 14 באוקטובר 2012
    אטילה שומפלבי ומורן אזולאי, משה כחלון: עוזב את הכנסת, לא את הליכוד, באתר ynet, 15 באוקטובר 2012
  17. ^ פנחס וולף‏, מחטף בחירות? כחלון ימונה ליו"ר מועצת מנהל מקרקעי ישראל, באתר וואלה! NEWS‏, 20 בינואר 2013
  18. ^ ההסכם הקואליציוני עם יש עתיד - המסמך המלא, באתר כלכליסט, 15 במרץ 2013
  19. ^ מורן אזולאי ואטילה שומפלבי, נתניהו חזר בו, כחלון לא ימונה ליו"ר המנהל, באתר ynet, 4 ביוני 2013
  20. ^ שרון שפורר, נתי טוקר, כמה מרוויח כחלון במכון המחקר בנתניה, ומיהו הרכש החדש שלו מערוץ 2, באתר TheMarker‏, 15 בדצמבר 2014
    רשימת פרסומי המכון; "הרשימה של כחלון", הפלוג, 4 ביולי 2014
  21. ^ אמירה לם, כחלון חוזר: "הליכוד קיפל את הדגל החברתי", באתר ynet, 8 באפריל 2014
  22. ^ איתי בלומנטל, כחלון: אקים מפלגה שתטפל ביוקר המחיה, באתר ynet, 20 באוקטובר 2014
  23. ^ גיא עזרא, ‏רשמית: כחלון עזב את הליכוד, באתר "סרוגים", 21 באוקטובר 2014
  24. ^ מורן אזולאי, הלוגו של "כולנו" וכחלון: שחור במרכז, באתר ynet, 10 בדצמבר 2014
    הודעה על הגשת בקשה לרישום מפלגה בפנקס המפלגות, י"פ 6941 מ-14 בדצמבר 2014
  25. ^ סעיף 37 להסכם
  26. ^ סעיף 34 להסכם
  27. ^ אורי תובל, כחלון משנה כיוון: לא אעסוק בנושא הגז בגלל חברותי עם קובי מימון, באתר כלכליסט, 26 במאי 2015
  28. ^ עמרי מילמן, נתניהו וכחלון הודיעו רשמית: נאמץ את מתווה הפשרה - תוקם חברת חדשות נפרדת לתאגיד, באתר כלכליסט, 30 במרץ 2017;
    יוסי ורטרהתקף השיגעון של נתניהו: מי שצפה בו השבוע מהצד יצא מבועת, באתר הארץ, 31 במרץ 2017
  29. ^ מזכירות הממשלה, העברת סמכויות שר האוצר הנוגעות לטיפול במשק הגז הטבעי ובתחום התקשורת, משרד ראש הממשלה
  30. ^ יהודה שרוני, ‏בנוגע להעלאת גיל הפרישה לנשים, כחלון מחליט שלא להחליט, באתר מעריב השבוע, 9 במאי 2017
    יועמ"ש ועדת הכספים: כחלון פועל בניגוד לחוק בעניין גיל הפרישה לנשים, באתר כלכליסט, 7 במאי 2017
  31. ^ משרד האוצר, הוועדה לבחינת סמכויות הנהלת משרד האוצר, משרד האוצר, ‏19/06/2017
  32. ^ חגי עמיתהדילמה של כחלון: להוריד את המע"מ - או להפחית שוב את המסים הישירים?, באתר TheMarker‏, 8 באפריל 2018
  33. ^ יאיר קראוס, ימין משה: יו"ר כולנו בטוח שיישאר במשרד האוצר אחרי הבחירות, מקור ראשון, 3 במרס 2019
  34. ^ עמרי מילמן, הצלחה לכחלון: הכנסת אישרה את הגדלת נקודות הזיכוי במס להורים עובדים, באתר כלכליסט, 10 במאי 2017
  35. ^ עמית תומר, התוכנית לביטול המכסים תימשך, אף שמחירי המוצרים לא ירדו כמצופה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 17 בדצמבר 2018
  36. ^ בג"ץ 10042/16 קווטינסקי צחי ואחרים נ' כנסת ישראל ואחרים, ניתן ב-6 באוגוסט 2017
  37. ^ עמירם ברקת, ‏אם זה היה תלוי בכחלון, הגירעון כבר היה 4%, באתר גלובס, 8 במרץ 2019
  38. ^ עמירם ברקת, ‏מורה נבוכים לגירעון: מה הבעיה והאם צריך לדאוג?, באתר גלובס, 24 ביוני 2019
  39. ^ אורי פסובסקי, עמירם ברקת, ‏הממשלה אישרה קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה בפעם ה-15: לאן הולכים מכאן?, באתר גלובס, 24 ביוני 2019
  40. ^ ynet, הכנסת אישרה סופית את שינוי מבנה הבורסה, באתר ynet, 20 במרץ 2017
  41. ^ "צפו: לאחר דיונים ארוכים: הרפורמה ההיסטורית בחשמל יוצאת לדרך". דבר ראשון (בעברית). בדיקה אחרונה ב-23 בנובמבר 2018. 
  42. ^ "הממשלה מחלצת את אגד - תמורת פרישה של 3,100 עובדים והכנסת תחרות". TheMarker (בעברית). בדיקה אחרונה ב-23 בנובמבר 2018. 
  43. ^ אגד קיבלה מתנה של 10 מיליארד ש', ואת אף אחד זה לא מעניין, גלובס, ‏2018-06-15 (בעברית)
  44. ^ משרד האוצר, ועדים שרים להפרטה בראשות שר האוצר כחלון אישרה פה אחד: הפרטת דואר ישראל יוצאת לדרך
  45. ^ קריסטל, מירב (26 באוקטובר 2018). "הרפתנים אישרו את ההסכם לאסדרת ענף החלב - השוק ייפתח לייבוא בהדרגה". Ynet (בעברית). בדיקה אחרונה ב-23 בנובמבר 2018. 
  46. ^ "רפיסות וחוסר אחריות הגובלת ברשלנות: כך חילק כחלון צ'ק של 20 מיליארד שקל לשוטרים". TheMarker (בעברית). בדיקה אחרונה ב-23 בנובמבר 2018. 
  47. ^ מורן אזולאי, הסוף של מפלגת כולנו: כחלון התפקד לליכוד, באתר ynet, 31 ביולי 2019
  48. ^ אורי תובל, האיש שילחש באוזנו של שר האוצר הבא, באתר כלכליסט, 2 באפריל 2015
  49. ^ נופר משה, אחיו של משה כחלון העביר הנחיות לבכירים במשרד השיכון, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 10 בינואר 2019