בית העלמין העתיק בצפת – הבדלי גרסאות
←הקבורים בבית העלמין: הוספה קלה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| שורה 68: | שורה 68: | ||
* לוחמי ה[[פלמ"ח]] ו[[ההגנה]] שנפלו במערכה על העיר |
* לוחמי ה[[פלמ"ח]] ו[[ההגנה]] שנפלו במערכה על העיר |
||
* הילדים שנרצחו ב[[הפיגוע במעלות|פיגוע במעלות]] |
* הילדים שנרצחו ב[[הפיגוע במעלות|פיגוע במעלות]] |
||
*הרב [[זאב וולף הלוי טירנואר]] - רב בית המדרש "שארית הפליטה" בצפת וחותנו של הרבי |
*הרב [[זאב וולף הלוי טירנואר]] - רב בית המדרש "שארית הפליטה" בצפת וחותנו של הרבי מ[[חסידות נדבורנה|נדבורנה-באניה/צפת]], רבי [[אהרן יחיאל לייפר]] |
||
*הרב אלעזר קעניג - רבה של קהילת ברסלב בצפת |
*הרב אלעזר קעניג - רבה של קהילת ברסלב בצפת |
||
גרסה מ־00:16, 5 בדצמבר 2019
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
בית הקברות היהודי העתיק בצפת הוא מבתי העלמין העתיקים בארץ ישראל. שימש במשך מאות רבות של שנים כמקום קבורה לבני המקום ובהם דמויות בולטות וחשובות במורשת ישראל. בית הקברות מצוי לאורכו של המדרון המערבי של העיר צפת. בקצה רחוב האר"י במורד הר כנען למול נחל עמוד וצופה על הכנרת. מדי שנה מבקרים בו למעלה מ-700 אלף איש הפוקדים את קברי הצדיקים שבמקום ביניהם קברי תנאים, אמוראים, מקובלים ואדמו"רים רבים[1]. בסמוך אל בית הקברות העתיק נמצא "בית הקברות החדש של צפת". בצידו הצפוני נמצא בית הקברות הצבאי של צפת הנמצא על צלע ההר ובקרבתו האנדרטה לזכר שבעה מעולי הגרדום.
בכניסה אל בית הקברות נמצא מקווה האר"י.
היסטוריה
האזכור הקדום ביותר הוא של תלמיד רבי עובדיה מברטנורא בשנת 1495 המזכיר את בית העלמין ואת קברו של הנביא הושע בן בארי. בשנת 1635 בקירוב מספר גרשון בן אליעזר סגל על כפר עין זיתון:"עין זיתון בה בית כנסת בנוי וסגור עם ספר תורה. ולצפון הכפר בית חיים."[2]
מתאר בית העלמין
בית הקברות הישן משתרע על קרקע ששטחה נאמד במאה וחמישים דונם. בעקבות רעש האדמה וגלישת קרקע ניתן למצוא בבית העלמין לעיתים קברים מעל קברים.
החלקה הספרדית העתיקה
מן המאה ה-18 נוצרה הפרדה בקבורה בין הנקברים בני הקהילה האשכנזית לבין בני הקהילה הספרדית. רוב הספרדים נקברו בחלק הצפוני של בית העלמין. לעיתים ניתן למצוא קבורה ספרדית במערות קבורה בחלק הדרומי.
בשנת תשע"ו (2015) גילה ד"ר ניסן שריפי, עורך דין ומרצה למשפטים, את מקום קברו המדויק של הרדב"ז, וזאת לאחר מחקר מעמיק בו סקר ד"ר שריפי מקורות רבים, אשר הצביעו על העובדה, כי הרדב"ז נקבר מימינו של קבר רבי משה מטראני (המבי"ט), בחלקת קבר האר"י, אשר היה תלמידו במצרים. כך, בכ"א בחשוון תשע"ו נערכה הילולה ראשונה על קברו של הרדב"ז, וזאת לאחר למעלה ממאה שנה של היעלמות קברו עקב איתני הטבע (רעידות אדמה וסחף קרקעי) בשילוב עם שימור לקוי של בית הקברות העתיק בצפת[3].
החלקה האשכנזית העתיקה
רוב בני הקהילה האשכנזית בעיר נקברו בחלק הדרומי של בית העלמין.
בית הקברות הצבאי
רוב הקברים בחלקה זו הם מן המאה ה-20 וצפופים מאוד. בחלקה קבורים בין היתר חללי המצור על עכו במלחמת השחרור.
החלקה הספרדית החדשה
לאחר קום המדינה הוקמו שתי חלקות חדשות לאשכנזים ולספרדים.
החלקה האשכנזית החדשה
אתרים בבית העלמין
- מקווה האר"י. המקווה בנוי על מעיין שעל פי המסורת בו נהג האר"י לטבול.
- קברו של ר' פנחס בן יאיר- בתוך כיכר גדולה ישנו עץ גדול שעליו תלויים בדים ושקיות פלסטיק. קבר זה מקובל להקיף שבע פעמים תוך כדי תפילה.
- קורבנות רעידת האדמה שהתרחשה בשנת 1837.
- קורבנות המגפה והרעב של מלחמת העולם הראשונה ביניהם 104 מצבות של נספי גירוש תל אביב.
- מצבת עולי הגרדום- בבית הקברות נקברו שבעה עולים מ-12 לוחמי המחתרות שהוצאו להורג בתלייה על ידי הבריטים בכלא עכו בשנת 1947.
- קורבנות הפיגוע במעלות.
- קורבנות הפיגוע באוטובוס ילדי אביבים.
הקבורים בבית העלמין
בין הקבורים בצפת ישנם מחכמי צפת שחיו בעיר במאה ה-16, הרוגי רעש האדמה שפקד את העיר בשנת 1837, קרבנות הפרעות שהתרחשו בעיר בתקופת המנדט הבריטי, עולי הגרדום, ועוד. ביניהם:
- הנביא בארי – הייחוס הקדום ביותר בבית הקברות.
- הנביא הושע בן בארי על פי מסורת האר"י אינו קבור שם, אלא התנא רבי יהושע בן חנניה. ישנם שהעלו השערה כי עצם היות קבורת אביו (בארי) במקום נוצרה הטעות.
- חנה ושבעת בניה (לא ידוע המקום המדויק)
- רבי יהושע בן חנניה
- רבי פינחס בן יאיר
- הינוקא מכפר סכנין
- רבי שמעון בן חלפתא (לא ידוע המקום המדויק)
- רבי חנינא בן הרכינס
- הרוגי בית דין – קודם החורבן
- רבי סעדיה גאון (לא ידוע המקום המדויק)
- רבי בחיי בן יוסף אבן פקודה – בעל ספר "תורת חובות הלבבות" (לא ידוע המקום המדויק)
- רבי שלמה אלקבץ
- רבי משה קורדובירו.
- רבי יוסף קארו מחבר ה"שולחן ערוך"
- רבי משה מטראני (המבי"ט)
- רבי יצחק לוריא – האר"י
- רבי משה אלשיך
- רבי דוד מלובין
- רבי לייב בעל הייסורים
- רבי יוסף יהודה חכים - חכם באשי של צפת.
- ישראל אריה לייב שניאורסון, אחיו של האדמו"ר מליובאוויטש
- הרב לוי ביסטריצקי - רב העיר צפת
- רבי משה הגר מראדוביץ[4] (נינו של רבי מנחם מנדל הגר מקוסוב)
- לוחמי הפלמ"ח וההגנה שנפלו במערכה על העיר
- הילדים שנרצחו בפיגוע במעלות
- הרב זאב וולף הלוי טירנואר - רב בית המדרש "שארית הפליטה" בצפת וחותנו של הרבי מנדבורנה-באניה/צפת, רבי אהרן יחיאל לייפר
- הרב אלעזר קעניג - רבה של קהילת ברסלב בצפת
שיקום בית העלמין
הזנחת המקום באופן מתמשך הביאה לכך שקברים רבים נעלמו. יששכר דב פטמן, ניצול שואה שעלה ארצה בשנות הארבעים, עשה רישום ומיפוי חלקיים לכשלושת אלפים מצבות מתוכן כאלף וארבע מאות נושאות כתובות[5]. תיעודו של פטמן שימש כבסיס לסקר נרחב שנעשה על ידי חוקר ארץ ישראל רמי יזרעאל החל משנת 1990. בתחילת שנות התשעים הוחלט לשקם את בית העלמין ולהתאים אותו לביקורי מאות אלפי עולי הרגל והמבקרים המגיעים אליו בכל שנה. בשנת 2011 נשרף חלק מבית העלמין, ולאחר זמן קצרו שופץ בשנית, כולל דרכי גישה נאותות, ושיקום מערך הניקוז במקום.[6].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מגזין ארץ וטבע, בית העלמין העתיק, באתר ynet, 11 באוגוסט 2003
- בני משה, צפת: התלמידים מאמצים קברי אלמונים, באתר ערוץ 7, 14 באפריל 2013.
- רשימת קברים באתר מועצה הדתית צפת.
- בית העלמין בצפת באתר מאגר בתי העלמין היהודים הבינלאומי (באנגלית).
- בית העלמין העתיק בצפת, באתר BillionGraves
הערות שוליים
- ^ מגזין ארץ וטבע, בית העלמין העתיק, באתר ynet, 11 באוגוסט 2003
- ^ נתן שור, תולדות צפת עמוד 100, הוצאת עם עובד.
- ^ כתבה באתר הידברות
- ^ מידע נוסף, בשנת תרנ"ז[1897] עלה ארצה, התיישב בחיפה, ולאחר מכן קבע מושבו בצפת, עד פטירתו בתרס"ב [1901], נטמן לא הרחק מקבר האר"י. תורתו בספר "ויקח משה".
- ^ חגי עמיצור, צפת וכל נתיבותיה בעריכת אייל מירון, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים.
- ^ קובי דוד, אחרי השריפה, מי ישפץ את בית העלמין הישן בצפת?, באתר וואלה, 23 ביולי 2011