רבי פינחס בן יאיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
רבי פינחס בן יאיר
דור שלישי לתנאים
חבריו רבי שמעון בר יוחאי
רבי יהודה הנשיא
אביו יאיר (שעל פי דעה אחת, נקבר יחדיו בצפת, אך ככל הנראה אינה נכונה)
מקום קבורתו בית העלמין העתיק בצפת

רבי פינחס בן יאיר (ג'תתק"ל - ג'תתק"ס, 170 - 200) היה תנא בן הדור השלישי[1] לתנאים.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

התגורר לכאורה בלוד, והיה ידוע בחסידותו המופלאה. חברו של רבי יהודה הנשיא ובן משפחתו של רשב"י, וכנראה חתנו.

ישנן כמה דעות לגבי זהותו של רבי פינחס. בזוהר[2] נכתב שרבי פנחס בן יאיר היה חמיו של רבי שמעון בר יוחאי, אך בגמרא[3] נראה שהיה חתנו. במענה לזה נענו כמה תשובות:

  • א. שהזוהר נכתב בזמן מאוחר וכנראה טעה הכותב.
  • ב. שבגמרא יש טעות סופר ויש לגרוס חותנו[4].
  • ג. שיש לקרוא את המילים המופיעות בגמרא "שמע רבי פנחס בן יאיר חתניה ונפק לאפיה" בפיסוק אחר, כלומר, שרבי פנחס בן יאיר שמע את רשב"י חתנו מגיע ויצא לקראתו [חיבת ירושלים].
  • ד. שהיו שני אנשים שנקראו רבי פנחס, אחד חתנו של רשב"י והשני חותנו[5], תשובה זאת נדחתה במשך הדורות על פי ההגיון, אך יכל להיות שהיו אכן שני אנשים בתקופת חז"ל בשם זה ללא כל קשר לחתנו של רשב"י.

המקור הוא הגמרא אלא שייתכן שיש אפשרות לקרוא בפיסוק אחר או שישנה טעות.[6]

מאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמריו מופיעים בברייתות או באגדתות המפוזרים תלמוד הבבלי. אמנם מאמריו של רבי פינחס בן יאיר מועטים (הוא מוזכר בשמונה הקשרים בתלמוד הבבלי), אך הם מאופיינים בתוכן העמוק שבהם, ועוסקים על פי רוב בנושאים של מוסר וטהרת המידות.

Cquote2.svg

רבי פינחס בן יאיר אומר: משחרב בית המקדש בושו חברים ובני חורין וחפו ראשם, ונדלדלו אנשי מעשה וגברו בעלי זרוע ובעלי לשון, ואין דורש ואין מבקש ואין שואל. על מי לנו להשען? על אבינו שבשמים.

Cquote3.svg
משנה סוטה ט טו

בנוסף, הספר מסילת ישרים לרבי משה חיים לוצאטו מבוסס על מאמרו: "תורה מביאה לידי זהירות, זהירות מביאה לידי זריזות, זריזות מביאה לידי נקיות, נקיות מביאה לידי פרישות, פרישות מביאה לידי טהרה, טהרה מביאה לידי חסידות, חסידות מביאה לידי ענווה, ענוה מביאה לידי יראת חטא, יראת חטא מביאה לידי קדושה, קדושה מביאה לידי רוח הקודש, רוח הקודש מביאה לידי תחיית המתים".

יש לציין שהתקיים מחקר רב בנוגע למבנה הנכון של הברייתא הנ"ל, בעיקר בשל חשיבותה הרבה כהדרכה לחיים נכונים. ישנן גרסאות רבות ושונות של סדר המידות המובאות בברייתא ובגרסאות שונות אף מוצאים מידות שונות.

מקום קבורתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי מסורת הנמסרה בשם האריז"ל[7], הוא נקבר בבית העלמין העתיק בצפת תחת גל אבנים. על פי מסורת תלמידי האור החיים, ישנה מערה חלולה ההולכת מקברו עד מירון[8]. יש שטענו שאביו נקבר עמו.[9]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עד לדור החמישי
  2. ^ בלק ר, ב
  3. ^ שבת ל"ג, ב
  4. ^ הגהות רא"מ הורוויץ, חשק שלמה, יעב"ץ. סדר הדורות בשם ספר היוחסין, מקדש מלך, החיד"א בהגהותיו על הזוהר חלק א, יא
  5. ^ חיבת ירושלים מאמר גולת עליות
  6. ^ עיין במסעות ירושלים, מאמר סדר יום תשיעי הערה 16 בהוכחה מהזוהר
  7. ^ עמק המלך, אגרות הר"ש שלומל
  8. ^ איגרת אחד התלמידים לרבי אברהם ישמעאל חי סנגוינטי
  9. ^ מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל חלק ב', עיר: צפת