רבי שמעון בן חלפתא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי שמעון בן חלפתא
קברו בצפת
ציון המיוחס לרבי שמעון בן חלפתא, יחד עם אחיו רבי יוסי ואביו רבי חלפתא. על פי שער הגלגולים הציון בצפת
מקום קבורה בית העלמין העתיק בצפת
תקופת פעילות דור רביעי לתנאים
רבותיו רבי יהודה הנשיא, רבי מאיר
בני דורו רבי חייא, רבי שמעון ברבי

רבי שמעון בן חלפתא היה תנא בדור הרביעי.

היה מבאי ביתו של רבי יהודה הנשיא, והיה חביב עליו מאד. היה חברו של רבי חייא, עמו למד בבית המדרש בטבריה[1]. את תורתו קיבל מרבי מאיר.

התגורר בעין נוטרה.

רבי שמעון בן חלפתא מוזכר במשנה רק פעם אחת - במשנה האחרונה בש"ס, שם מובא: "אמר רבי שמעון בן חלפתא: לא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום, שנאמר: ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם"[2].

מהמסופר עליו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד הבבלי מובא שרבי שמעון בן חלפתא היה אדם כבד בשר. מסופר, כי ביום חם הוא ביקש מבתו לנופף עליו במניפה כדי להשיב עליו רוח קרה, וישלם לה בככרות של בשמים בשם נרד. לפתע נשבה רוח, נענה רבי שמעון: כמה ככרות נרד עלי להביא לבעל הרוח (- אלוהים)![3]

היה עני מרוד, ולא היה לו די להוצאות שבת ויום טוב. בעקבות תפילתו, ניתנה לו מרגלית מן השמים, ובתמורתה השתמש לצורך הוצאות שבת ויום-טוב. כששמעה על כך אשתו, אמרה שאינה מסכימה לזה, כדי שלא יחסר מחלקו לעולם הבא. הלך רבי שמעון בן חלפתא לשדה והתפלל, וחזרו ונטלו אותה ממנו[4]. חז"ל אמרו, שהנס השני גדול מן הראשון, כי מהשמים נותנים ולא לוקחים בחזרה את מתנות השמים[5].

בתלמוד הירושלמי מובא מעשה בו טייל עם רבי חייא בבקעת ארבל עם הנץ החמה, ואלו דימו בכך את גאולת ישראל לעתיד לבוא: "רבי חייא רבא ורבי שמעון בן חלפתא הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתה וראו איילת השחר שבקע אורה, אמר רבי חייא רבה לרבי שמעון בן חלפתא, בי רבי, כך היא גאולתן של ישראל, בתחילה קימאה קימאה, כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת"[6].

בית הכנסת העתיק בארבל על רקע בקעת ארבל, בה התהלך רבי שמעון בן חלפתא עם רבי חייא.

על פי האמור בספר שער הגלגולים[7] הוא טמון בבית העלמין העתיק בצפת: "בלכתך מצפת, לצד מערב לבית הקברות הנז"ל, יש שם באר א', ונקרא בור של גויזו, והנה שם יותר רחוק מעט לצד מערב, קבור רבי שמעון בן חלפתא, ואין בו שום היכר".

לאחרונה אותר אזור קבורתו על ידי ועד אהלי צדיקים, וסומן[דרוש מקור].

האומרים בשמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד הירושלמי רבי בא בר זבדא, רבי חוניא דברת חוורין, ורבי יעקב בר אידי מביאים מפעם לפעם מימרות בשמו, וייתכן שחלקם היו תלמידיו[8].

זהותו של אביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדעה הרווחת היא שרבי שמעון היה בנו של רבי חלפתא הראשון ואחיו של רבי יוסי.

יש הטוענים שכיוון שרבי חלפתא ראה את רבן גמליאל הזקן, לא הגיוני שבנו יכיר את רבי יהודה הנשיא שחי דורות רבים אחריו, ולכן הם טוענים שהוא היה בנו של רבי חלפתא ברבי יוסי, ונינו של רבי חלפתא הראשון[9].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רות רבה ג, ד לפרק א, יז.
  2. ^ משנה, מסכת עוקצין, פרק ג', משנה י"ב
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף פ"ה, עמוד א'.
  4. ^ שמות רבה פנ"ב ג, ומדרש תהילים
  5. ^ תענית כה, א (לגירסת העין יעקב והב"ח). הובא במת"כ לשמות רבה שם
  6. ^ תלמוד ירושלמי, ברכות פ"א ה"א.
  7. ^ הקדמה ל"ז
  8. ^ הרב אהרן הימן, "רבי חוניא דברת חוורן", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק א, עמוד 413, באתר HebrewBooks
  9. ^ הרב אהרן הימן, "רבי שמעון בן חלפתא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג, עמודים 1174-1176, באתר HebrewBooks