ישיבת מקור חיים (שפע) – הבדלי גרסאות

מקור חיים
	אין תמונה חופשית
ישיבה
תקופת הפעילות	1984–1988 (כ־4 שנים)
מייסדים	הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ), הרב שג"ר
בעלי תפקידים
מנהל	מאיר רבי
ראש הישיבה	הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)
מיקום
מיקום	שכונת מקור חיים
מדינה	ישראל

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־22:52, 23 במאי 2020

ערך זה עוסק בישיבה גבוהה שפעלה בשנות השמונים בירושלים, בראשות הרב עדין שטיינזלץ. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ישיבת מקור חיים (פירושונים).

שגיאות פרמטריות בתבנית:מוסד לימודי
פרמטרים [ סוג מוסד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

ישיבת מקור חיים (מוכרת יותר בכינוי "שפע") הייתה ישיבה גבוהה שפעלה בשנות השמונים בירושלים. הישיבה הוקמה בשנת 1984 על ידי הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ), שעמד בראשה, עם הרב שג"ר ששימש בה ר"מ^[1]. הישיבה הציגה סגנון ניאו חסידי ייחודי. על אף שהתקיימה במשך שנים ספורות, היא השפיעה על מגמות דומות בקרב הציבור הדתי לאומי^[2].

הישיבה נקראה על שם רחוב מקור חיים בירושלים שבו שכנה. היא כונתה "שפע", כשמו של מוסד אחר ללימודי יהדות שהקים הרב שטיינזלץ שנה קודם לכן. בכל שנותיה למדו כמה עשרות בחורים בלבד, שהורכבו בעיקר מקבוצה של תלמידי הרב שג"ר שבאו עמו מישיבת הכותל^[3],חוזרים בתשובה שהיו מקורבים לרב שטיינזלץ ובוגרי ישיבות תיכוניות. לצד מקימיה לימדו בה גם הרב מנחם פרומן (גמרא וחסידות), הרב שמואל ריינר, הרב שבתי רפפורט, הרב יעקב מדן, המשורר אדמיאל קוסמן, פרופסור דוד הנשקה ואחרים.

הישיבה התאפיינה בפתיחות יחסית לתרבות הכללית, הסרת מחיצות בין לימוד הגמרא לעיסוק בחסידות ובעבודה פנימית, וכן עיסוק בתלמוד ירושלמי ובמדרשי הלכה שלא היה נפוץ אז בישיבות הגבוהות.

כשנה וחצי לאחר הקמת הישיבה התבקש הרב פרומן לעזוב את הישיבה, אך הוחזר לאחר מחאות של התלמידים. בסוף זמן קיץ של שנת 1988 עזב הרב שג"ר את הישיבה, ועימו עזבו כמעט כל התלמידים. הישיבה התקיימה עוד שנה עם מחזור חדש, ואז נסגרה. נהוג לייחס את התפרקות הישיבה למתחים וחילוקים שנוצרו בין הרבנים שהובילו את הישיבה או בין תלמידיהם^[2]. לאחר הפירוק הקימו חלק מרבני ותלמידי הישיבה את ישיבת עתניאל. בהמשך שנות התשעים הקים הרב שג"ר עם הרב יאיר דרייפוס את ישיבת שיח יצחק, והרב עדין שטיינזלץ הקים את ישיבת תקוע.

בין בוגרי הישיבה הבולטים: הרב בני קלמנזון, הרב עמי עולמי, הרב דוב זינגר, הרב שמואל אריאל, הפעיל הדתי וחבר הכנסת יהודה גליק, הסופר והעורך יהושע גרינברג, השחקן והיוצר ברוך ברנר והפסיכולוג הרב יצחק מנדלבאום.

קישורים חיצוניים

אריאל הורוביץ, מתח גבוה, מקור ראשון, מוסף "שבת", 18 ביוני 2017

הערות שוליים

^ גילי (מבצרי) זיוון, הגותו של הרב שג"ר כבסיס לדמוקרטיה רב-תרבותית, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2019, אישים, עמ' 2, מסת"ב 4־270־519־965־9
^ ¹ ² אריאל הורוביץ, מתח גבוה, מקור ראשון, מוסף "שבת", 18 ביוני 2017
^ הרב שג"ר נפטר הלילה, באתר כיפה, 11 ביוני, 2007

[1] גילי (מבצרי) זיוון, הגותו של הרב שג"ר כבסיס לדמוקרטיה רב-תרבותית, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2019, אישים, עמ' 2, מסת"ב 4־270־519־965־9

[:0-2] ¹ ² אריאל הורוביץ, מתח גבוה, מקור ראשון, מוסף "שבת", 18 ביוני 2017

[3] הרב שג"ר נפטר הלילה, באתר כיפה, 11 ביוני, 2007

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 11: / שורה 11: @@
 '''ישיבת מקור חיים''' (מוכרת יותר בכינוי "שפע") הייתה [[ישיבה גבוהה]] שפעלה בשנות השמונים ב[[ירושלים]]. הישיבה הוקמה בשנת 1984 על ידי הרב [[עדין אבן ישראל|עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)]], שעמד בראשה, עם [[הרב שג"ר]] ששימש בה ר"מ<ref>{{צ-ספר|מחבר=גילי (מבצרי) זיוון|שם=הגותו של הרב שג"ר כבסיס לדמוקרטיה רב-תרבותית|מקום הוצאה=|מו"ל=[[המכון הישראלי לדמוקרטיה]]|שנת הוצאה=2019|קישור=https://www.idi.org.il/media/13320/rabbi-shagar-teachings-a-basis-for-multicultural-democracy.pdf|עמ=2|סדרה=אישים|ISBN=4־270־519־965־9}}</ref>. הישיבה הציגה סגנון [[נאו-חסידות|ניאו חסידי]] ייחודי. על אף שהתקיימה במשך שנים ספורות, היא השפיעה על מגמות דומות בקרב הציבור [[דתיים לאומיים|הדתי לאומי]]<ref name=":0">{{מוסף שבת|אריאל הורוביץ|מתח גבוה|https://musaf-shabbat.com/2017/06/18/מתח-גבוה-אריאל-הורוביץ/|18 ביוני 2017}}</ref>.
-הישיבה נקראה על שם [[מקור חיים (שכונה)|רחוב מקור חיים]] ב[[ירושלים]] שבו שכנה. היא כונתה "שפע", כשמו של מוסד אחר ללימודי יהדות שהקים הרב שטיינזלץ שנה קודם לכן. בכל שנותיה למדו כמה עשרות בחורים בלבד, שכללו גם קבוצה של תלמידי הרב שג"ר שבאו עמו מ[[ישיבת הכותל]]<ref>{{כיפה|2=הרב שג"ר נפטר הלילה|3=%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A9%D7%92%D7%A8-%D7%A0%D7%A4%D7%98%D7%A8-%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94/|4=11 ביוני, 2007}}</ref> ו[[חוזרים בתשובה]] שהיו מקורבים לרב שטיינזלץ. מלבד מקימיה לימדו בה גם הרב [[מנחם פרומן]] (גמרא וחסידות), הרב [[שמואל ריינר]], הרב [[שבתי רפפורט]], הרב [[יעקב מדן]], המשורר [[אדמיאל קוסמן]], פרופסור [[דוד הנשקה]] ואחרים.
+הישיבה נקראה על שם [[מקור חיים (שכונה)|רחוב מקור חיים]] ב[[ירושלים]] שבו שכנה. היא כונתה "שפע", כשמו של מוסד אחר ללימודי יהדות שהקים הרב שטיינזלץ שנה קודם לכן. בכל שנותיה למדו כמה עשרות בחורים בלבד, שהורכבו בעיקר מקבוצה של תלמידי הרב שג"ר שבאו עמו מ[[ישיבת הכותל]]<ref>{{כיפה|2=הרב שג"ר נפטר הלילה|3=%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A9%D7%92%D7%A8-%D7%A0%D7%A4%D7%98%D7%A8-%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94/|4=11 ביוני, 2007}}</ref>,[[חוזרים בתשובה]] שהיו מקורבים לרב שטיינזלץ ובוגרי ישיבות תיכוניות. לצד מקימיה לימדו בה גם הרב [[מנחם פרומן]] (גמרא וחסידות), הרב [[שמואל ריינר]], הרב [[שבתי רפפורט]], הרב [[יעקב מדן]], המשורר [[אדמיאל קוסמן]], פרופסור [[דוד הנשקה]] ואחרים.
 הישיבה התאפיינה בפתיחות יחסית לתרבות הכללית, הסרת מחיצות בין לימוד הגמרא לעיסוק בחסידות ובעבודה פנימית, וכן עיסוק ב[[תלמוד ירושלמי]] וב[[מדרשי הלכה]] שלא היה נפוץ אז בישיבות הגבוהות.
-כשנה וחצי לאחר הקמת הישיבה התבקש הרב פרומן לעזוב את הישיבה, אך הוחזר לאחר מחאות של התלמידים. בסוף [[זמן קיץ]] של שנת 1988 עזב הרב שג"ר את הישיבה, ועימו עזבו כמעט כל התלמידים. הישיבה התקיימה עוד שנה עם מחזור חדש, ואז נסגרה. נהוג לייחס את הסגירה למתחים בין הרבנים שהובילו את הישיבה או בין תלמידיהם<ref name=":0" />. חלק מרבני ותלמידי הישיבה הקימו את [[ישיבת עתניאל]]. בהמשך שנות התשעים הקים הרב שג"ר עם הרב [[יאיר דרייפוס]] את [[ישיבת שיח יצחק]], והרב עדין שטיינזלץ הקים את [[ישיבת תקוע]].
+כשנה וחצי לאחר הקמת הישיבה התבקש הרב פרומן לעזוב את הישיבה, אך הוחזר לאחר מחאות של התלמידים. בסוף [[זמן קיץ]] של שנת 1988 עזב הרב שג"ר את הישיבה, ועימו עזבו כמעט כל התלמידים. הישיבה התקיימה עוד שנה עם מחזור חדש, ואז נסגרה. נהוג לייחס את התפרקות הישיבה למתחים וחילוקים שנוצרו בין הרבנים שהובילו את הישיבה או בין תלמידיהם<ref name=":0" />. לאחר הפירוק הקימו חלק מרבני ותלמידי הישיבה את [[ישיבת עתניאל]]. בהמשך שנות התשעים הקים הרב שג"ר עם הרב [[יאיר דרייפוס]] את [[ישיבת שיח יצחק]], והרב עדין שטיינזלץ הקים את [[ישיבת תקוע]].
 בין בוגרי הישיבה הבולטים: הרב [[בני קלמנזון]], הרב [[עמי עולמי]], הרב [[דוב זינגר]], הרב [[שמואל אריאל (רב)|שמואל אריאל]], הפעיל הדתי ו[[חבר הכנסת]] [[יהודה גליק]], הסופר והעורך [[יהושע גרינברג]], השחקן והיוצר [[ברוך ברנר]] והפסיכולוג הרב [[יצחק מנדלבאום]].