ברוך ברנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ברוך ברנר
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שחקן, רב, שחקן תיאטרון עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ברוך ברנר (נולד ב-1966 בחיפה) הוא שחקן, זמר, ומורה למשחק ישראלי. ברנר הוא אב לילד ומתגורר בירושלים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד וגדל בחיפה במשפחה דתית לאומית, והתחנך במוסדות בני עקיבא.

את השכלתו התורנית רכש כשלמד בישיבת מקור חיים אצל הרב שג"ר, הוסמך לרבנות בישיבת הר עציון, ולמד במכון הגבוה ללימודי יהדות בית מורשה בירושלים. על לימודו אצל הרב שג"ר אמר בראיון ל"הארץ": "בשביל אדם כמוני, שבא מחינוך דתי רגיל, השיעורים שלו היו חוויה כל כך חזקה, עד שלא פעם התחשק לי להתחיל לרקוד אחרי שיעור כזה. שיעורי הגמרא שלו התאפיינו בכך שהוא שם דגש לא על 'מה הגמרא אומרת', אלא על 'מה הטקסט הזה אומר לי', איך הוא מתחבר לעולמי".[1]

בוגר הסטודיו למשחק ניסן נתיב בירושלים, שם סיים את לימודיו ב-1995. בין השנים 1996-1999 למד בקבוצה מצומצמת (פחות מעשרה תלמידים) בסדנה של יז'י גרוטובסקי באיטליה. באותן שנים שימש כרב הקהילה היהודית בפיזה. למד לתואר ראשון בספרות ותיאטרון באוניברסיטת בר-אילן.

מורה למשחק תנועה וקול בסטודיו למשחק ניסן נתיב ירושלים, משמש גם כמנהל אמנותי ובמאי ב"מעבדת תרבות ורטיגו-מטה יהודה" בכפר האקולגי בקיבוץ נתיב הל"ה, ועוסק בהוראת יהדות בבית המדרש החילוני "קולות". בעבר שימש כמורה למשחק בבית הספר לקולנוע "מעלה", לימד תיאטרון ויהדות במכללת אמונה בירושלים ובבית הספר התיכון "אמית דרור" בירושלים.

בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיחק בתיאטרון בישראל, צרפת, פולין, ברזיל ואיטליה. ביים את המחזה "התרנגול", ביים וגילם את המספר במחזה "תיקון הלב".

בשנת 1994 גילם את היהודי הקדוש מפשיסחה במחזה "גוג ומגוג" שביימה מיכל גוברין ע"פ מרטין בובר במעבדה הבינלאומית לתיאטרון יהודי, והמחזה הועלה גם במסגרת פסטיבל ישראל.

בשנת 2000 גילם את ישוע במחזמר "השטן במוסקבה" שביים יבגני אריה בתיאטרון גשר לצד חיים טופול, ישראל דמידוב, ששי קשת וסלבה ביברגל. באותה שנה גילם את שאול המלך לצד גיל קופטש במחזה "המשתה" שכתב וביים שמואל שוחט המספר את סיפור עלייתו ונפילתו של שאול המלך.

ב-2003 כתב וביים במסגרת תיאטרון המעבדה את המחזה שיצר סמי סמיר "מעשה רב פנים" המבוסס על הסיפור "מעשה במלך עניו" המופיע בסיפורי מעשיות משנים קדמוניות מאת רבי נחמן מברסלב. במחזה השתתפו בין השאר ריימונד אמסלם, פיני טבגר וסמי סמיר. על מחזה זה זכה ברנר בפרס מרגלית.

ב-2006 ביים את המחזה "משיח משיח - אך שווא" שיצר סמי סמיר. במחזה שיחקו תלמדי שנה ג' בסטודיו למשחק ניסן נתיב בירושלים.

ב-2007 כתב, ביים (לצד סמי סמיר), וכתב את המוזיקה בהצגה "מסע הציפורים" בתיאטרון תמונע.

ב-2012 כתב (לצד איילת נאה) וביים (לצד סמי סמיר) את ההצגה "ברונו שולץ - העידן הגאוני" שעלתה בתיאטרון תמונע ובתיאטרון החאן.

ב-2014, במסגרת מעבדת התרבות "ורטיגו", ביים ושיחק בהצגה "מעשה מזבוב ועכביש" שעלתה במסגרת המיזם "ימי תרבות" של מפעל הפיס ומשרד התרבות. הצגה זו הוזמנה להופיע בפסטיבל ישראל 2014.

בשנת 2016 הוענק לו פרס שר החינוך לתרבות יהודית בתחום התיאטרון.

בקולנוע ובטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2001 גילם את אבא של אפרים בסרט "שדה מוקשים" שהפיקה חברת "פרי עץ הדעת".

ב-2003 גילם את ר' יחזקאל בפרק החמישי של הטלנובלה החסידית "החצר", לצד עמוס לביא ואביתר לזר. ב-2009 גילם את אהרון, עורך דין חרדי אמריקאי, בסרטו של יגאל נידם "אחים" לצד מיכה סלקטר ואורנה פיטוסי. על משחקו בסרט זה זכה בפרס פיפ"א לשחקן הטוב ביותר 2009 של פסטיבל הטלוויזיה הצרפתי. באותה שנה גילם את יעקב בסרטו של אברהם קושניר "ברוריה" לצד הדר גלרון, סשה דמידוב ואלון אבוטבול. ב-2014 גילם את המדען פנחס פיינברג - ד"ר מוכשר לפיזיקה גרעינית הנלקח מאחורי הקתדרה האקדמאית כדי להפוך לאחראי על ההבטים המדעיים והמעשיים בבניית האופציה הגרעינית של ישראל - בסרט "מבצע חמניה" שכתב וביים אברהם קושניר. בסרט זה שר ברנר את שיר הנושא של הסרט, "שיר שלום של נירים".

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מ-2009 משמש כמנחה וזמר בהרכב ישראלי "אנסמבל תהילים" העוסק בהלחנה ובביצוע מקוריים של פרקי תהילים בראייה בת זמננו. בהרכב מנגן בין השאר יובל מסנר.

הופיע לצד אנדרה היידו בפרויקט המוזיקלי "רזא דשבת".

בשנת 2013 העלה עם המלחינה והצ'לנית ראלי מרגלית את "נוגע במה שאיננו" - מופע משיריה של רבקה מרים. במופע לקחו חלק גם הנגנים יעקב מירון, אורה חורב/אהוד גרליך, ויוני שרון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יאיר שלגהאבא של הרוחנים, באתר הארץ, 17 ביוני 2007‬