אנוואר נוסייבה – הבדלי גרסאות

אנוואר נוסייבה
انور نسيبة
לידה	1913; ירושלים, האימפריה העות'מאנית
פטירה	22 בנובמבר 1986 (בגיל 73 בערך); ירושלים, ישראל
מדינה	ירדן
מקום קבורה	ירושלים
השכלה	אוניברסיטת קיימברידג'; קווינס קולג'; American Community School of Abu Dhabi ;
בן או בת זוג	Nuzha Al-Ghussein
; שגיאות פרמטריות בתבנית:תפקיד מנהיג ; פרמטרים ריקים [ סגן ] לא מופיעים בהגדרת התבנית	24 באוקטובר 1954 – 28 במאי 1955; (31 שבועות)
	24 באוקטובר 1954 – 28 במאי 1955; (31 שבועות)
; שגיאות פרמטריות בתבנית:תפקיד מנהיג ; פרמטרים ריקים [ סגן ] לא מופיעים בהגדרת התבנית	4 במאי 1954 – 21 באוקטובר 1954; (24 שבועות ו־3 ימים)
	4 במאי 1954 – 21 באוקטובר 1954; (24 שבועות ו־3 ימים)
	7 באוקטובר 1952 – 5 במאי 1953; (30 שבועות ויום)
	7 באוקטובר 1952 – 5 במאי 1953; (30 שבועות ויום)
	30 בספטמבר 1952 – 7 באוקטובר 1952; (8 ימים)
	30 בספטמבר 1952 – 7 באוקטובר 1952; (8 ימים)

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־20:41, 22 באפריל 2021

אנוואר נוסייבה (בערבית: انور نسيبة; ירושלים, 1913 - 22 בנובמבר 1986) היה מדינאי בתנועה הלאומית הפלסטינית אשר קידם את רעיון האחדות באומה הערבית על יסוד הטענה כי המאחד בין הערבים גדול מהבדלי ההשקפות הקיימים ביניהם. נוסייבה האמין בהשתתפות פעילה במערכת השלטונית הקיימת, זאת כדי לקדם את רעיונות הלאומיות הפלסטינית. מתוך אמונה זו נטל חלק פעיל בשלטון הירדני בין השנים 1951 עד 1967. לאחר מלחמת ששת הימים הוא עודד את בנו, סרי נוסייבה, ליצור קשרים עם ישראלים.

תולדות חייו

נוסייבה נולד בירושלים למשפחה ידועה ובעלת נכסים. אילן היוחסין של משפחתו בירושלים מתחיל עם הכיבוש המוסלמי במאה ה-7 לספירה. הוא למד משפטים באוניברסיטת קיימברידג'. הוא עבד כעורך דין בירושלים והתמנה לשופט במערכת המשפט של המנדט הבריטי בארץ ישראל. בשנת 1948, בעת מלחמת העצמאות הוא נורה ונפצע באש מהדסה הר הצופים, בדרכו מנווה יעקב, בעת שהוביל כנופיה חמושה של ערביי חיפה שהגיעו לירושלים כדי לכבוש את כנסיית הקבר ומסגד עומר^[1]. בעת הטיפול בפציעתו נכרתה רגלו.

לאחר שנעדר מירושלים לתקופה קצרה, ושימש מזכיר ממשלת כל פלסטין, הוא שב אליה לאחר שסופחה לירדן. בשנת 1951 נבחר לפרלמנט הירדני. החל משנות ה-50 הוא מילא תפקידים שונים בממשלת ירדן. בספטמבר 1952 מונה לשר הבינוי והשיכון ובאוקטובר אותה שנה מונה אף לשר ההגנה, תפקידים בהם שימש עד חודש מאי 1953. במאי 1954 מונה בשנית לשר ההגנה ואף לשר החינוך^[2]. הוא שימש כשר ההגנה הירדני עד 28 במאי 1955.

בשנת 1963 הוא מונה על ידי המלך חוסיין לשגריר ירדן בבריטניה. בתקופת כהונתו בלונדון הוא יצר קשרים קרובים עם בני משפחת המלוכה הבריטית. בשנת 1965 מונה למושל ירושלים. לאחר מלחמת ששת הימים הפסיק לשרת במערכת השלטון הירדנית והיה לאחד הפלסטינים הראשונים שיצרו קשרים עם גורמי שלטון בישראל^[3]. הוא שימש יועץ משפטי של אונר"א. בשנות השבעים התפרסמו בעיתונות הישראלית פגישותיו עם לוי אשכול, גולדה מאיר^[4], משה דיין^[5], שלמה הלל, עזר ויצמן ושרים נוספים בממשלות ישראל.

החל משנת 1978 ועד סמוך למותו, הוא שימש יושב ראש מועצת המנהלים של חברת החשמל המזרח ירושלמית. הוא שימש אף נאמן ומחזיק במפתחות כנסיית הקבר בעיר העתיקה, זכות שבה משפחתו החזיקה לאורך מאות בשנים.

נוסייבה נפטר בירושלים בגיל 74 ונקבר בשטח מסגד אל-אקצא בהלוויית המונים. נוסייבה הותיר ארבעה בנים ושתי בנות. בנו סרי משמש נשיא אוניברסיטת אל-קודס, ובנו זאכי היה יועצו האישי של נשיא איחוד האמירויות הערביות זאיד בן סולטאן.

קישורים חיצוניים

ע. זראי, נוסייבה: האיבה מלאכותית, דבר, 7 ביוני 1968
אלי אייל, את מי מייצג אנואר נוסייבה, מעריב, 18 בפברואר 1972
אבינועם בר-יוסף, נוסייבה - הפלשתיני הגאה שניהל דו-שיח עם ישראל, מעריב, 23 בנובמבר 1986
יהודה ליטני, האיש שחי ומת כג'נטלמן, כותרת ראשית, 26 בנובמבר 1986

הערות שוליים

^ Sari Nusseibeh and Anthony David, Once Upon A Country: A Palestinian Life. Halban Publishers, 2013. ISBN 1905559348
^ הורכבה ממשלה חדשה בירדן, זמנים, 4 במאי 1954
ממשלה חדשה בירדן, דבר, 25 באוקטובר 1954
^ Anwar Nusseibeh, 74; Palestinian Moderate. New York Times, 23 November, 1986
^ אבינועם בר-יוסף, נוסייבה מאשר: נפגשתי עם ג. מאיר לחילופי דעות בלבד - לא כמתווך, מעריב, 10 בפברואר 1972
^ עשר שנות שלטון ישראלי ביהודה ושומרון: 1967-1977. רפי ישראלי (עורך). הוצאת מאגנס, 1980. ISBN 9652333765

[1] Sari Nusseibeh and Anthony David, Once Upon A Country: A Palestinian Life. Halban Publishers, 2013. ISBN 1905559348

[2] הורכבה ממשלה חדשה בירדן, זמנים, 4 במאי 1954
ממשלה חדשה בירדן, דבר, 25 באוקטובר 1954

[3] Anwar Nusseibeh, 74; Palestinian Moderate. New York Times, 23 November, 1986

[4] אבינועם בר-יוסף, נוסייבה מאשר: נפגשתי עם ג. מאיר לחילופי דעות בלבד - לא כמתווך, מעריב, 10 בפברואר 1972

[5] עשר שנות שלטון ישראלי ביהודה ושומרון: 1967-1977. רפי ישראלי (עורך). הוצאת מאגנס, 1980. ISBN 9652333765

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 8: / שורה 8: @@
 |מקום קבורה=[[ירושלים]]
 |תאריך לידה=1913
-|מקום לידה=[[ירושלים]]
+|מקום לידה=[[ירושלים]], [[האימפריה העות'מאנית]]
 |תאריך פטירה=22 בנובמבר 1986
-|מקום פטירה=[[ירושלים]]
+|מקום פטירה=[[ירושלים]], [[ישראל]]
 |אתר אינטרנט=
 |תפקיד1={{תפקיד מנהיג
@@ שורה 30: / שורה 30: @@
 |סיום כהונה=[[21 באוקטובר]] [[1954]]
 |סגן=
-|מנהיג דת בתקופה=
-|מונרך בתקופה=
-|הקודם בתפקיד=
-|הבא בתפקיד=
-|אירועים בתקופתו=
 }}
 |תפקיד3={{תפקיד מנהיג
@@ שורה 41: / שורה 36: @@
 |התחלת כהונה=[[7 באוקטובר]] [[1952]]
 |סיום כהונה=[[5 במאי]] [[1953]]
-|סגן=
-|מנהיג דת בתקופה=
-|מונרך בתקופה=
-|הקודם בתפקיד=
-|הבא בתפקיד=
 |אירועים בתקופתו=
 }}
@@ שורה 53: / שורה 43: @@
 |התחלת כהונה=[[30 בספטמבר]] [[1952]]
 |סיום כהונה=[[7 באוקטובר]] [[1952]]
-|סגן=
-|מנהיג דת בתקופה=
-|מונרך בתקופה=
-|הקודם בתפקיד=
-|הבא בתפקיד=
 |אירועים בתקופתו=
 }}
@@ שורה 68: / שורה 53: @@
 לאחר שנעדר מירושלים לתקופה קצרה, ושימש מזכיר [[ממשלת כל פלסטין]], הוא שב אליה לאחר שסופחה ל[[ירדן]]. בשנת 1951 נבחר לפרלמנט הירדני. החל מ[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] הוא מילא תפקידים שונים בממשלת ירדן. בספטמבר 1952 מונה לשר הבינוי והשיכון ובאוקטובר אותה שנה מונה אף לשר ההגנה, תפקידים בהם שימש עד חודש מאי 1953. במאי 1954 מונה בשנית לשר ההגנה ואף לשר החינוך{{הערה|{{זמנים||הורכבה ממשלה חדשה בירדן|1954/05/04|00122}}{{ש}}{{דבר||ממשלה חדשה בירדן|1954/10/25|00114}}}}. הוא שימש כשר ההגנה הירדני עד 28 במאי 1955.
-בשנת 1963 הוא מונה על ידי [[המלך חוסיין]] ל[[שגריר]] ירדן ב[[בריטניה]]. בתקופת כהונתו בלונדון הוא יצר קשרים קרובים עם בני משפחת [[המלוכה הבריטית]]. בשנת 1965 מונה למושל ירושלים. לאחר מלחמת ששת הימים הפסיק לשרת במערכת השלטון הירדנית והיה לאחד הפלסטינים הראשונים שיצרו קשרים עם גורמי שלטון בישראל{{הערה|[http://www.nytimes.com/1986/11/24/obituaries/anwar-nusseibeh-74-palestinian-moderate.html Anwar Nusseibeh, 74; Palestinian Moderate]. '''New York Times''', 23 November, 1986}}. הוא שימש יועץ משפטי של [[אונר"א]]. בשנות השבעים התפרסמו בעיתונות הישראלית פגישותיו עם [[לוי אשכול]], [[גולדה מאיר]]{{הערה|{{מעריב|אבינועם בר-יוסף|נוסייבה מאשר: נפגשתי עם ג. מאיר לחילופי דעות בלבד - לא כמתווך|1972/02/10|00109}}}}, [[משה דיין]]{{הערה|'''עשר שנות שלטון ישראלי ביהודה ושומרון: 1967-1977'''. רפי ישראלי (עורך). הוצאת מאגנס, 1980. {{ISBN|9652333765}}}}, [[שלמה הלל]], [[עזר ויצמן]] ושרים נוספים בממשלות ישראל.
+בשנת 1963 הוא מונה על ידי [[המלך חוסיין]] ל[[שגריר]] ירדן ב[[בריטניה]]. בתקופת כהונתו בלונדון הוא יצר קשרים קרובים עם בני משפחת [[המלוכה הבריטית]]. בשנת 1965 מונה למושל ירושלים. לאחר מלחמת ששת הימים הפסיק לשרת במערכת השלטון הירדנית והיה לאחד הפלסטינים הראשונים שיצרו קשרים עם גורמי שלטון בישראל{{הערה|[http://www.nytimes.com/1986/11/24/obituaries/anwar-nusseibeh-74-palestinian-moderate.html Anwar Nusseibeh, 74; Palestinian Moderate]. '''New York Times''', 23 November, 1986|כיוון=שמאל}}. הוא שימש יועץ משפטי של [[אונר"א]]. בשנות השבעים התפרסמו בעיתונות הישראלית פגישותיו עם [[לוי אשכול]], [[גולדה מאיר]]{{הערה|{{מעריב|אבינועם בר-יוסף|נוסייבה מאשר: נפגשתי עם ג. מאיר לחילופי דעות בלבד - לא כמתווך|1972/02/10|00109}}}}, [[משה דיין]]{{הערה|'''עשר שנות שלטון ישראלי ביהודה ושומרון: 1967-1977'''. רפי ישראלי (עורך). הוצאת מאגנס, 1980. {{ISBN|9652333765}}}}, [[שלמה הלל]], [[עזר ויצמן]] ושרים נוספים בממשלות ישראל.
 החל משנת 1978 ועד סמוך למותו, הוא שימש יושב ראש מועצת המנהלים של [[חברת החשמל המזרח ירושלמית]]. הוא שימש אף נאמן ומחזיק במפתחות [[כנסיית הקבר]] בעיר העתיקה, זכות שבה משפחתו החזיקה לאורך מאות בשנים.