אונר"א

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סמליל אונר"א

אונר"א ראשי תיבות של סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרובאנגלית: UNRWA, ראשי תיבות: United Nations Relief and Works Agency for Palestine Refugees in the Near East) היא גוף של האומות המאוחדות שעוסק בפליטים פלסטינים. הגוף הוקם בנפרד מנציבות האו"ם לפליטים (UNHR), שמטרתה לטפל בכלל הפליטים בעולם, והיא סוכנות האו"ם היחידה המוקדשת לטיפול בקבוצה מסוימת של פליטים.

הקמת הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אונר"א הוקמה 5 ימים בלבד לאחר ייסוד ארגון ה-UNHCR - נציבות הפליטים העליונה של האו"ם, וזאת משום שמטרת ארגון ה-UNHCR הייתה שילוב הפליטים בעולם במדינות בהן הם שוהים - מטרה לה התנגדו מדינות ערב שסירבו ליישב את הפליטים הפלסטינים בתחומן. אונר"א, בעידודן של מדינות ערב, הוקמה במטרה שלא ליישב את הפליטים הפלסטינים באורח קבע במדינות אליהן הגיעו.[1]

הסוכנות הוקמה בעקבות מלחמת העצמאות, במטרה לספק קורת גג ושרותי סעד ובריאות, על סמך החלטה 302 של העצרת הכללית של האו"ם מתאריך 8 בדצמבר 1949, ונטלה עליה את פעולותיה של סוכנות הסעד לפליטים פלסטינים של האו"ם (UNRPR) שהוקמה ב־19 בנובמבר 1948 על פי החלטה 212 של העצרת הכללית.[2] הסוכנות החלה לפעול בשטח ב־1 במאי 1950,[3] כסוכנות סעד זמנית, בהנחה שבעיית הפליטים תיפתר עד שנת 1952. המנדט של אונר"א מחודש כל 3 שנים.

אונר"א פועל גם בשטחים שבהם שולטת ישראל על פי הסכם קומיי-מיצ'למור (Comey-Mitchelmore) שנחתם בשנת 1967 בין הצדדים.

הגדרת הפליט לפי אונר"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

אונר"א במזרח ירושלים

להבדיל מההגדרה של פליט על פי האמנה בדבר מעמדם של פליטים אשר חלה על כלל הפליטים בעולם, נקטה אונר"א אמת מידה שונה לגבי חלון הזמן והגדרתו של פליט פלסטיני:

פליטי פלסטין הם אנשים אשר מקום מגוריהם הרגיל, מיוני 1946 עד מאי 1948, היה פלסטין, ואשר איבדו הן את בתיהם הן את מקור מחייתם כתוצאה מן הסכסוך הישראלי-ערבי ב-1948.

לפי הגדרת אונר"א - צאצאי פליטים פלסטינים נחשבים גם הם לפליטים, באופן ייחודי השונה מההגדרה הרגילה של פליט.[4] הבדל נוסף הוא שקבלת אזרחות מדינה אחרת איננה פוגעת במעמד הפליט הפלסטיני על פי אונר"א.[5] בשנת 2004 נכללו בקטגוריה זו של פליטים פלסטינים, לפי רישומי אונר"א, 4 מיליון אנשים הזכאים לסיועה. המנדט שניתן לאונר"א, בניגוד למנדט נציבות האו"ם לפליטים אינו כולל טיפול בהשבת הפלסטינים למקום ממנו יצאו.[1]

פעילות אונר"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

את שירותי הארגון מספקים 23,000 עובדים, רובם פלסטינים, ביניהם גם חברי חמאס.[6][7]

מימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי אונר"א, תקציבה השנתי בשנים 2014–2015 היה כמיליארד דולרים,[8] שמקורם בעיקר במדינות תורמות, שהעיקריות שבהן הן ארצות הברית, קנדה, האיחוד האירופי, בריטניה ושוודיה. רובו של התקציב מוצא על תשלום לאנשי הצוות (ב-2007 - 328.2 מיליון דולר) ומיעוטו לפעולות של הארגון (ב-2007 73.8 מיליון דולר). נטען ששכרו של עובד ממדינה אחרת בשליחות ברצועת עזה יכול להגיע ל-20,000 דולר בחודש.[9]

בינואר 2018 הקפיא ממשל דונלד טראמפ 65 מיליון דולר מתקציב אונר"א מתוך 125 מיליון דולר שתוכננו במקור. גורמים בממשל ודוברת מחלקת המדינה של ארצות הברית הודיעו שכספי התקציב שיעברו לאונר"א אמורים לשמש לתוכניות חיוניות של חינוך ובריאות, ואילו יתר הכסף יושהה עד לבחינה מעמיקה של התנהלות אונר"א, כולל האופן שבו היא פועלת וממומנת.[10] ב-31 באוגוסט 2018 הודיעה ארצות הברית על הפסקת המימון לאונר"א[11] וכן על רפורמה במעמד ה"פליטות" של הפלסטינים.

תוכנית הומניטרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלוקת חלב במרכז של אונר"א בעזה, 1957

השירותים שמספקת אונר"א כוללים טיפול רפואי, חינוך, מזון וביגוד.

אונר"א מטפלת ב-59 מחנות פליטים פלסטינים, הנמצאים בסוריה, בלבנון, בירדן, בירושלים, באזורי יהודה ושומרון וברצועת עזה. במחנות אלה מתגוררים כשליש מסך כל הפליטים הרשומים. פליטים לא רשומים ופליטים שחיים מחוץ למדינות אלו לא מטופלים על ידי אונר"א. הארגון מקיים קייטנות קיץ ברצועת עזה בהן מתקיימות פעילויות ספורט ונופש.[9]

אונר"א פועלת בשיתוף פעולה עם תוכנית המזון העולמית לצמצום הונאה וכפל-ניצול בתוכניות חלוקת המזון שהארגונים מפעילים בקרב הפלסטינים.

תוכנית לימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לפעילות ההומניטרית והחינוכית, לאונר"א מחלקה של מיקרו מימון לעסקים קטנים, הלוואות, ופרויקטי תשתיות - בעיקר במחנות הפליטים.

סיוע לטרור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2003 פרסמה ישראל לעיתונים מסמך שהניו-יורק טיימס כינה אותו "damning intelligence report" (דו"ח המודיעין המרשיע), אשר תיעד פעולות של אונר"א המשמשות ככיסוי לפעולות חבלניות פלסטיניות, לרבות הברחת נשק באמבולנסים של האו"ם ולקיים פגישות של התנזים במבנים של האו"ם.[12] אונר"א, מצדה, האשימה את ישראל בהפרעה לפעילותה ההומניטרית.

סרטים רבים המתעדים שימוש של אמבולנסים של אונר"א בידי מחבלים להובלת מחבלים ואמצעי לחימה במהלך האינתיפאדה השנייה ולאחריה, והודאתו של מזכ"ל אונר"א פיטר האנסן כי הארגון מעסיק פעילי חמאס גרמו לביקורת על הארגון.[13][14] במבצע עופרת יצוקה הופגז מטה אונר"א ב-15 בינואר 2009 לאחר שלטענת צה"ל, נורו ממנו טילים אל עבר כוחותיו.[15] אך התברר כי מערכת איכון של צה"ל זיהתה שיגור רקטה מחצר בית הצמודה לחצר בית הספר של אונר"א שבו שהו האזרחים ולא מחצר בית הספר עצמו.[16]

בשנת 2006, אונר"א ספגה ביקורת רשמית על כך מחברי הקונגרס האמריקאי. במכתבם, שנשלח למזכירת המדינה האמריקאית קונדוליזה רייס, צוין בין השאר: "לאחר סקירה ממצה של הביקורת העצמית של האו"ם, זוהי עובדה ברורה שאונר"א מעוצבת על ידי ניהול כושל, מדיניות לא-יעילה, וכישלון בלהבטיח את ענייני הכספים שלה. עלינו לשדרג את הבקרה הכספית של אונר"א, ולנהל אכיפת חוק בארצות הברית כדי למנוע מכספם של משלמי המסים לתמוך במחבלים".[17]

בדו"ח שפורסם, היועץ המשפטי של אונר"א לשעבר, שהוא גם חוקר עבור מכון המחקר: מדיניות המזרח הקרוב של וושינגטון, ג'יימס ג' לינדזי,[18] ציין: "אונר"א לא נקטה בצעדים כדי לזהות ולדחות מחבלים משורות הסגל שלה או ממקבלי השירות שלה, ולא בצעדים כדי למנוע מחברי ארגונים כמו חמאס מלהצטרף אל הצוות שלה. לאונר"א אין שום בדיקות ביטחוניות לפני העסקת עובדים ואינה מפקחת על ההתנהגות מחוץ לזמן העבודה של עובדיה כדי להבטיח תאימות עם החוקים נגד טרור של הארגון". לינדזי גם ציין כי "ארצות הברית, למרות המימון של כמעט 75 אחוז מהתקציב הראשוני של אונר"א, ההופכים אותה לתורמת הגדולה ביותר שלה, נכשלה באופן רב בלהתאים את אונר"א למטרות מדיניות החוץ של ארצות הברית."[19]

בשנת 2014, במהלך מבצע צוק איתן, נתגלו על ידי אנשי אונר"א רקטות בבתי ספר של הארגון, דבר שגונה על ידי הארגון. הרקטות ככל הנראה הוחזרו לידי החמאס.[20] כמו כן, במבנה ששימש כמרפאה של אונר"א היה פיר מנהרה והמבנה היה ממולכד. שלושה חיילי יחידת מגלן נהרגו בפיצוץ המבנה.[21]

במהלך 2017 מצא הארגון כי מתחת לשלושה בתי ספר שונים של הארגון ברצועת עזה נחפרו מנהרות טרור.[22]

ביקורת על פעילות אונר"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקידו של הארגון בעיני רבים, כולל בעיני הפלסטינים עצמם, שנוי במחלוקת. ישנה ביקורת נרחבת על אמינות הרישום, טכניקות איסוף הנתונים, וההגדרות הנוגעות לפליטים הפלסטינים על ידי אונר"א. נטען גם כי היא מעסיקה טרוריסטים פלסטינים ידועים, מנציחה את תלות הפלסטינים, מבצעת השטנה לישראל, ומנתבת כסף מממשלות מערביות אל הרשות הפלסטינית על-מנת שזו תוכל לרכוש נשק למחבלים. מדינת ישראל אף תיעדה מקרים בהם אונר"א שימשה ככיסוי לפעילות מחבלים.[23]

ביקורת על הגדרת הפליטים של אונר"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. בהגדרת נציבות האו"ם לפליטים, פליט הוא מי שאינו יכול לחזור למקום מגוריו הטבעי והקבוע הקודם. לעומת זאת בהגדרת אונר"א, פליט הוא מי שמקום מגוריו הרגיל משנת 1946 ועד שנת 1948 היה פלסטין. על-פי המבקרים, תיחום הזמן לשנתיים (תנאי סף נמוך לקבלת מעמד של תושבות יחסית לתנאי הסף של הנציבות) נועד לעקוף את ההגדרה של הנציבות וליצור הגדרה יחידאית לזרם הגדול של מהגרי עבודה ערבים מרחבי המזרח התיכון שנכנס לארץ בשנים הללו ולא היו יכולים להחשב פליטים ע"פ הגדרת הנציבות כי ארץ ישראל לא הייתה מקום מגוריהם הטבעי והקבוע. בו בזמן שאפשרו את הזרם הגדול של מהגרי עבודה ערבים סגרו הבריטים את שערי הארץ בפני שארית הפליטה.[24] לעומת זאת הפליטים היהודים ממדינות ערב ענו להגדרה של הנציבות, מכיוון שמדינות ערב היו ביתם הטבעי הקודם מאז אלפי שנים, עד שגורשו בעקבות הקמת מדינת ישראל ומלחמת העצמאות.
  2. רק לאדם חסר אזרחות הזכות להקרא פליט על פי הגדרת הנציבות. ומכיוון שישנה אוכלוסייה נרחבת של פליטים מקרב ערביי ארץ ישראל אשר קבלו אזרחות במדינה מוכרת (כמו בירדן) הם אינם זכאים (לפי החוק הבינלאומי ואמנת הפליטים) להכלל במצבת הפליטים. לעומת זאת, ההגדרה של אונר"א אינה מבדילה בין פליט חסר אזרחות לבין פליט שזכה לאזרחות - כולם פליטים עד עצם היום הזה.
  3. הגדרת הפליטים של אונר"א אף אינה מחריגה ממצבת הפליטים את אלו שביצעו פשע מלחמה או פשע נגד האנושות, אוכלוסייה שנציבות האו"ם לפליטים שוללת מהם את מעמד הפליט. כפועל יוצא לטרוריסטים פלסטינים נשמר מעמד הפליט.[1]
  4. מעמד הפליט בהגדרת נציבות האו"ם לפליטים אינו יכול לעבור גם אל ילדי הפליטים. לעומת זאת, כשהופיע הדור השני של הפליטים הפלסטינים, אונר"א החליטה להמשיך להעניק להם את מעמד הפליט, ולמעשה נותנת מעמד נצחי לצאצאי הפליטים הפלסטינים.[25][26]

ביקורת על הרישומים וטכניקות איסוף הנתונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2004 היו לפי רישומי אונר"א, 4 מיליון אנשים הזכאים לסיועה. אונר"א מטפלת ב-59 מחנות פליטים פלסטינים, הנמצאים בסוריה, לבנון, ירדן, ירושלים, אזורי יהודה ושומרון ורצועת עזה. במחנות אלה מתגוררים כשליש מסך כל הפליטים הרשומים. בראיונות רשמיים הודו פקידי אונר"א כי הם לא בודקים לעומק את זהותם של הנזקקים לשירותיהם ומטפלים ביו"ש גם בערבים שאינם במעמד של פליטות.[דרוש מקור] נוסף על כך, היסטוריונים, כמו מרתה גלהורן ודוקטור וולטר פינר, מאשימים את אונר"א בעיוות מכוון של הסטטיסטיקה על הפליטים, ואף בהונאה גמורה. פינר למשל, כתב כי בשנת 1959 בפועל מספר הפליטים היה אז רק 367,000.‏[27] נכון ל-2018 רשומים באונרא 449,957 בני אדם כפליטים בלבנון.[28] לעומת זאת על פי מפקד האוכלוסין הלבנוני רשומים 174,422 בני אדם כפליטים.[29] לדברי נציגת אונר"א בלבנון רשומים אצלם כלל הנרשמים מכלל השנים, אבל אין מידע ורישום על העוזבים ועל מי שנמצא בפועל כיום בלבנון.[30][31] נכון ל-2018 אונרא מדווחת כי היא מטפלת בכ-5 מיליון בני אדם, כשב-1948 הוגדרו על ידיה 700,000 בני אדם כפליטים כתוצאה מהסכסוך הערבי ישראלי.[32] ב-2018 פורסם כי בדו"ח פנימי של מחלקת המדינה בממשל האמריקאי מוערך המספר האמיתי בכ-20,000 בני אדם.[33]

ביקורת על הוצאת כספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000, אונר"א הוציאה יותר מ-$72 בממוצע לכל פליט פלסטיני, בעוד שנציבות האו"ם לפליטים הוציאה בערך $53 בממוצע לכל פליט משאר העולם, דבר המצביע כי הפליטים הפלסטינים זוכים ליחס טוב יותר על ידי האומות המאוחדות מכל פליט אחר בעולם.[34] עוד נטען על ידי מבקרים כי אונר"א היא דוגמה להטייה של האומות המאוחדות נגד מדינת ישראל, ושעל הפליטים הפלסטינים לקבל יחס זהה ליחס הפליטים משאר העולם.[35] כמות העובדים של UNHCR עומדת על בין 5,000-8,000 המטפלים ב-17 מיליון פליטים ואילו אונר"א מעסיקה בין 25,000-30,000 עובדים המטפלים לטענתם בכ-5.2 מיליון בני אדם. מדובר על כמות עובדים של פי חמישה, המטפלת באוכלוסייה קטנה בהרבה.[36]

על פי לינדזי, "אין גם שום הצדקה לבזבוז של מיליוני דולרים לסיוע הומניטרי הניתנים כתרומה עבור אלו שיכולים להרשות לעצמם לשלם עבור שירותי אונר"א, וישנם רבים כאלה".[37]

ביקורת על הנצחת מצב הפליטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבים, בעיקר בישראל, אך גם במדינות ערב, רואים בארגון גוף המנציח את בעיית הפליטים הפלסטינים, מאחר שבמקום לסייע להם להיקלט במדינות בהן נמצאים מחנות הפליטים (כמו בלבנון ובירדן), הם מסייעים למעשה בשימור מצבם. אונר"א מעניקה שירותי חינוך, תעסוקה, בריאות ורווחה במסגרות המשרתות בלעדית את צאצאי הפליטים, ומעודדת את הזכאים לשירותיה שלא לפנות למערכות הסיוע המקומיות במדינות מושבם לקבלת שירותים מקבילים. כפילות מערכתית זו יוצרת פערים כלכליים עמוקים בין תושבים המקבלים את עזרת הארגון לבין אזרחי המדינה, והאיבה הטבעית הנוצרת מפערים אלו מנותבת להנצחת השאיפה העממית לחיסול מדינת ישראל, בהיותה ה"חטא הקדמון" האשמה בנכבה. על פי לינדזי, "אונר"א מעדיפה להיות כבולה למחשבה הפוליטית הפלסטינית שמועלית על ידי אלו המתכוונים להגשים את תביעת שיבתם לאדמה שהיא כיום מדינת ישראל".[38]

תכליתה של הנציבות האו"ם לפליטים היא שילוב הפליטים במדינות בהן הם שוהים, תכלית אליה התנגדו מדינות ערב. מבחינה זאת, על פי מבקריה, אונר"א (שהוקמה בלחץ מדינות ערב) אכן הוקמה במטרה שלא ליישב את הפליטים באורח קבע במדינות אליהן הגיעו. על פי ד"ר עינת וילף אונר"א הוא "ארגון פלסטיני עוין הפועל להנצחת חלום השיבה... תחת כסות דקיקה של פעילות הומניטרית מקיים אונר"א פעילות פוליטית מובהקת, שכל מטרתה להנציח את מצב הפליטות הפלסטיני ולטפח את חלום השיבה. כך אונר"א מקיים ומפתח את התשתית הרעיונית שעליה גדל הדור הבא של מי שנאבקים נגד ישראל.".[39]

ביקורת על ספרי הלימוד והתכנים הנלמדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי דוחו"ת שנכתבו על ספרי הלימוד של אונר"א, חלק מהספרים מכילים תכנים לאומניים ומדגישים את זכות השיבה, ואינם מציגים את מדינת ישראל על המפה ואת הישראלים כאנושיים או דנים באפשרות ריאלית של שלום בין העמים.[40][41][42] חלק מספרי הלימוד הרשמיים בבתי הספר של אונר"א, מחנכים לג'יהאד נגד ישראל.[7] בעקבות הביקורת, הפחית הארגון את כמות התכנים הקוראים מפורשות למאבק מזוין, אך הם עדיין כוללים דברי שבח למחבלים שביצעו פיגועי טרור.[דרוש מקור]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אונר"א בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Legal Aspects of the Palestinian Refugee Question;
    יפה זילברשץ ונמרה גורן-אמיתי, שיבת פליטים פלסטינים לתחומי מדינת ישראל, עמוד 29
  2. ^ Mitchell Geoffrey Bard, The Complete Idiot's Guide to Middle East Conflict, מהדורה שנייה (שנת 2003) בהוצאת Alpha, עמ' 161–162
  3. ^ שאלות ותשובות באתר אונר"א (בעברית)
  4. ^ מיהו פליט פלסטיני - מתוך אתר אונר"א
  5. ^ יפה זילברשץ, נמרה גורן-אמיתי, בעריכת רות גביזון, שיבת פליטים פלסטינים לתחומי מדינת ישראל - נייר עמדה, מרכז מציל"ה, למחשבה ציונית, יהודית, ליברלית והומניסטית, ירושלים, תש"ע-2010, ע"מ 10
  6. ^ דיאנה בחור-ניר, ראש אונר"א: יש בארגון אנשי חמאס, זו לא בעיה, באתר ynet, 4 באוקטובר 2004
  7. ^ 7.0 7.1 ישראל היום (מוסף ישראל השבוע),22.8.14., נדב שרגאי, עמוד 10
  8. ^ PROGRAMME BUDGET 2014 - 2015
  9. ^ 9.0 9.1 Islamists torch summer camp in Gaza, May-24-2010, Newsfeedresearcher Site
  10. ^ עמרי נחמיאס‏, אחרי האיומים: ארה"ב תעביר רק מחצית מכספי הסיוע לפלסטינים, באתר וואלה! NEWS‏, 17 בינואר 2018
    רויטרס, אונר"א מגיבה להקפאת הסיוע: "פגיעה בביטחון באזור", באתר ynet, 17 בינואר 2018.
  11. ^ יותם רוזנוולד, ארה"ב הודיעה כי מהיום תפסיק את המימון לאונר"א, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 31 באוגוסט 2018.
  12. ^ מייקל ויינס (4 בינואר 2003). "Killing of U.N. Aide by Israel Bares Rift With Relief Agency". ניו יורק טיימס. בדיקה אחרונה ב-3 באוקטובר 2009. 
  13. ^ משה אלעד (טור דעה), לייבש את אונר"א, באתר ynet, 19 במרץ 2006
  14. ^ פעילי חמאס מקבלים משכורות מאונר"א, באתר וואלה! NEWS‏, 4 באוקטובר 2004
  15. ^ ליאור רותם, גורמי צבא: מטה אונר"א הותקף כי נורו משם טילים, באתר nrg‏, 15 בינואר 2009
  16. ^ עמוס הראלבצה"ל מודים: טעינו בבחירת אמצעי התגובה לירי המחבלים, באתר הארץ, 11 בינואר 2009
  17. ^ UNRWA fails to comply with US anti-terrorism law, ג'רוסלם פוסט, 29 בספטמבר 2006
  18. ^ James G. Lindsay "Policy Focus #91 - Fixing UNRWA: Repairing the UN’s Troubled System of Aid to Palestinian Refugees", January 2009
  19. ^ UNRWA staff not tested for terror ties', Jerusalem Post
  20. ^ הודעת הארגון, אתר אונר"א; ברק רביד, בפעם השנייה בתוך שבוע: אנשי אונר"א מצאו מצבור טילים בבית ספר בעזה, הארץ, 22 ביולי 2014
  21. ^ מלכודת במרפאת אונר"א, ישראל היום.
  22. ^ "אונר"א חשפה: מנהרה של חמאס עברה מתחת לבית ספר שלה" (בעברית). בדיקה אחרונה ב-3 בינואר 2018. 
  23. ^ ‫דוד בדין - סוכנות ידיעות מקור ישראלי, אונרא והפליטים הפלסטינים, באתר ערוץ 7, 17 במרץ 2009‬
  24. ^ הפלשתינים: מהגרים חדשים וצאצאי ותיקים, www.news1.co.il
  25. ^ http://tchelet.org.il/article.php?id=306
  26. ^ http://www.cfnepr.com/%D7%91.html
  27. ^ Pinner, Dr. Walter (1967) [1959]. How many refugees? and The Legend of the Arab Refugees. McGibbon & Kee. עמ' ?. 
  28. ^ "Lebanon | UNRWA". UNRWA. בדיקה אחרונה ב-3 בפברואר 2018. 
  29. ^ כמה "פליטים" פלסטינים יש בלבנון?, ערוץ 7 (בעברית)
  30. ^ رقم مفاجئ عن عدد الفلسطينيين في لبنان!, www.alarabiya.net (בערבית)
  31. ^ לאן נעלמו הפלשתינאים של לבנון, www.gplanet.co.il
  32. ^ "Who We Are UNRWA". UNRWA. בדיקה אחרונה ב-3 בפברואר 2018. 
  33. ^ "State Department Hiding 'Game Changer' Report on Myth of Palestinian Refugees". Washington Free Beacon (באנגלית). 18 בינואר 2018. בדיקה אחרונה ב-4 באוגוסט 2018. 
  34. ^ משה אפרת. "UNRWA." The Continuum Political Encyclopedia of the Middle East. Ed. אברהם סלע. New York: Continuum, 2002. p.887.
  35. ^ [1] לדוגמה: הצהרתו של הסנאטור בונד על אנטישמיות
  36. ^ "כל האמת על אונר"א: נתונים ומידע שימושי". mako. 30 באוגוסט 2016. בדיקה אחרונה ב-3 בפברואר 2018. 
  37. ^ [2] Fixing UNRWA: Repairing the UN’s Troubled System of Aid to Palestinian Refugees
  38. ^ James G. Lindsay "Policy Focus #91 - Fixing UNRWA: Repairing the UN’s Troubled System of Aid to Palestinian Refugees", January 2009, p. 65
  39. ^ עינת וילף, לחשוף את הבלוף של אונר"א, באתר ישראל היום, 31 באוגוסט 2014
  40. ^ James G. Lindsay "Policy Focus #91 - Fixing UNRWA: Repairing the UN’s Troubled System of Aid to Palestinian Refugees", January 2009, p. 43; p. 61
  41. ^ ספרי הלימוד של הרשות הפלסטינית (רש"פ): ההתייחסות ליהודים, לישראל ולשלום, עיון, איסוף ותרגום: ד"ר ארנון גרויס וד"ר רוני שקד, בהוצאת מרכז שמעון ויזנטל, פורום המזרח התיכון, ספטמבר 2017
  42. ^ נדב שרגאי, ‏שיעור בהסתה, באתר ישראל היום, 11 בינואר 2018