אונר"א

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פירוש נוסף ערך זה עוסק בסוכנות הסעד של האו"ם לפליטים פלסטינים. אם התכוונתם לסוכנות הסעד של האו"ם לפליטים של בעלות הברית (UNRRA), ראו אונרר"א.
סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב
United Nations Relief and Works Agency for Palestine Refugees in the Near East (UNRWA)
פעילות חינוך, בריאות, שירותים חברתיים, סיוע כלכלי
התאגדות סוכנות של האומות המאוחדות
תחום פליטים
מטה הארגון עמאן עריכת הנתון בוויקינתונים
סינוף ארצי ירדן, עזה, הרשות הפלסטינית
סינוף בינלאומי מזרח תיכון
תקופת הפעילות 8 בדצמבר 1949 – הווה (73 שנים)
www.unrwa.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אונר"א (ראשי תיבות של סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב; באנגלית: UNRWA; ראשי תיבות של: United Nations Relief and Works Agency for Palestine Refugees in the Near East) היא גוף של האומות המאוחדות שעוסק במתן שירותים לפליטים פלסטינים. הסוכנות הוקמה בנפרד מנציבות האו"ם לפליטים (UNHCR), שמטרתה לטפל בכלל הפליטים בעולם, והיא סוכנות האו"ם היחידה המוקדשת לטיפול בקבוצה מסוימת של פליטים.

אונר"א כפופה לנציבות האו"ם לפליטים, ופעם בשלוש שנים מחודש המנדט לפעילותה. המנדט חודש ברציפות והוא תקף עד 30 ביוני 2023.[1]

אונר"א פועלת בחמישה אזורים: רצועת עזה, הגדה המערבית ומזרח ירושלים, ירדן, סוריה, ולבנון.[2]

הקמת הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב הוקמה ב-8 בדצמבר 1949 בעקבות מלחמת העצמאות, במטרה לספק קורת גג, שרותי סעד ובריאות לפליטים פלסטינים. הסוכנות הוקמה על סמך החלטה 302 של העצרת הכללית של האו"ם. כשנה לפני כן, ב־19 בנובמבר 1948, בהחלטה 212 קראה העצרת הכללית לסייע לכחצי מיליון הפליטים הפלסטינים. המנדט לטיפול בפליטים ותקציב ייעודי ניתן לנציבות האו"ם לפליטים.[3]

שני מהלכים הובילו להקמת אונר"א כסוכנות עצמאית מסוכנות הפליטים של האו"ם: משלחת קלאפ ועמדת המדינות השכנות לפלסטין. ההמלצה של משלחת בראשות גורדון קלאפ ראתה בטיפול בפליטים את השער להשפעה פוליטית וכלכלית מערבית, ובמיוחד אמריקאית, במזרח הקרוב לקראת שלום ויציבות כלכלית. קלאפ טען שהתפתחות כלכלית אזורית היא תנאי הכרחי לשיקום הפליטים לטווח הארוך.[4][5] מדינות ערב, הבינו שהציפייה מהן היא לקלוט את הפליטים ועל כן פעלו לתקן את דו"ח הביניים של קאלפ בארבעה נושאים: להדגיש את נושא החזרה של הפליטים לבתיהם, לשנות את שמה של סוכנות האו"ם המוצעת שתכלול את המילה פלסטין, הסוכנות החדשה תתיעץ עם מדינות האזור ותקציבה יהיה גמיש.[6][7]ב-8 בדצמבר 1949 אישרה עצרת האו"ם את הקמת אונר"א בהחלטה 302(IV)[8] בתמיכת ישראל ומדינות ערב. הגוש המזרחי ודרום אפריקה נמנעו בהצבעה.[9]

אונר"א החלה לפעול בשטח ב־1 במאי 1950,[10] כסוכנות סעד זמנית. עם תחילת פעילותה, תפקידה הראשוני כלל "סיוע ישיר ובניית תשתיות" לפליטי פלסטין, במטרה "למנוע רעב ומצוקה ... ולקדם שלום ויציבות".[8] בדצמבר 1950, הוגשו לעצרת הכללית של האו"ם דוחות ממנהל אונר"א שהדגישו שהמצב לא השתנה ועל כן הוחלט (החלטה 393(V)) להגדיל את תפקידה של הסוכנות לשילוב מחודש של הפליטים בכלכלת המזרח הקרוב באמצעות השבתם לפלסטין או ישובם מחדש.[5]

מעמד משפטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאונר"א אין מעמד של ארגון מומחה של האו"ם. הארגון שואב את סמכותו החוקית משלושה מקורות: כגוף משני של נציבות האו"ם לפליטים, החלטת העצרת הכללית של האו"ם על הקמת הארגון, ודיווחים קבועים לעצרת האו"ם. בניגוד לנציבות האו"ם לפליטים ולסוכנויות אחרות של האו"ם, אין לאונר"א מסמך עקרונות או חוקה המשמש כבסיס משפטי לפעילותו.

אונר"א נחשב מבחינה טכנית כארגון זמני. העצרת הכללית של האו"ם מקבלת מדי שנה סדרה של החלטות העוסקות באחריות הארגון, תפקידיו והתקציבים אותם יקבל. המנדט של אונר"א מתחדש כל שלוש שנים, ולאחרונה חודש ב-13 בדצמבר 2019, עד ל-30 ביוני 2023.[11]

הגדרת הפליט לפי אונר"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

משרדי אונר"א במזרח ירושלים

להבדיל מההגדרה של פליט על פי האמנה בדבר מעמדם של פליטים אשר חלה על כלל הפליטים בעולם, הגדרתה של אונר"א לפליט מתייחסת לטריטוריה ולתקופה מוגדרת:

פליטי פלסטין הם אנשים אשר מקום מגוריהם הרגיל, מיוני 1946 עד מאי 1948, היה פלשתינה, ואשר איבדו את בתיהם ואת מקור מחייתם כתוצאה מן הסכסוך ב-1948.

החל משנת 1991, עצרת האו"ם מקבלת החלטה שנתית הכוללת פליטים פלסטיניים ממלחמת ששת הימים ועימותים מאוחרים יותר במנדט של אונר"א.[12]

בניגוד למנדט נציבות האו"ם לפליטים, אונר"א הגדירה את האוכלוסייה לה היא נותנת שירותים כפליטי פלסטין (לפני ההגדרה למעלה), אך גם צאצאיהם מצד האב, כולל ילדים שאומצו חוקית.[13][14] הבדל נוסף הוא שקבלת אזרחות מדינה אחרת איננה פוגעת במעמד הפליט הפלסטיני על פי אונר"א, והבדל שלישי הוא שמעמד הפליטים הרשומים באונר"א אינו מבוטל בעקבות ביצוע פשע מלחמה או פשע נגד האנושות.[15]

עם הקמת אונר"א בשנת 1950 נכללו בהגדרה כ-750,000 פליטים. נכון לשנת 2021, נכללים בה כחמישה מיליון פליטים.[16]

המנדט שניתן לאונר"א אינו כולל טיפול בהשבת הפלסטינים למקום מגוריהם בפלסטין.[7] נכון לשנת 2014, הגדרת הפליט של אונר"א אינה עוסקת בהגנה על פליטים אלא במתן שירותים[11] בשנת 2019' לפי רישומי אונר"א, 5.6 מיליון אנשים הזכאים לסיועה.[17]

בעקבות כיבוש יהודה ושומרון ורצועת עזה בידי ישראל במלחמת ששת הימים, כתב נציב אונר"א, ד"ר לורנס מיצ'למור (אנ'), למיכאל קומיי, היועץ הפוליטי של שר החוץ הישראלי, ב-14 ביוני 1967: "על פי בקשת ממשלת ישראל, אונר"א תמשיך בסיוע לפליטים הפלסטינים, בשיתוף פעולה מלא של רשויות ישראל, בגדה המערבית וברצועת עזה. ממשלת ישראל תקל על משימתה של אונר"א כמיטב יכולתה, בלא לגרוע מתקנות או הסדרים שייתכן שיידרשו משיקולי ביטחון צבאי." המכתב חזר על תוכן שיחה בין השניים. במכתב התגובה שלו כתב קומיי: "אני מסכים שמכתבך ותשובה זו מהווים הסכם זמני בין אונר"א לממשלת ישראל, שיישאר בתוקף עד להחלפתו או לביטולו." חלופת מכתבים זו שימשה מאז כבסיס היחסים בין ישראל לאונר"א.[18][19]

פעילות אונר"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלוקת חלב במרכז של אונר"א בעזה, 1957

הסקר הכלכלי הראשוני המליץ לפתח פרויקטים פיתוח רחבים במדינות הערביות המארחות על מנת לישב את הפליטים הפלסטינים, אולם מדינות ערב התנגדו לתוכנית זו. מאז 1949, אונר"א ביצע מספר גדול של פרויקטים בארבעה תחומים עיקריים: סעד ישיר, סיוע טכני כלכלי, סיוע טכני חינוכי וסיוע פיננסי.[6] הפעילות הראשונה של אונר"א הייתה הקמת בתי ספר במחנות הפליטים.[11]

את שירותי הארגון מספקים 23,000 עובדים, רובם פלסטינים, מכלל התנועות הפלסטיניות ביניהם גם חברי חמאס.[20][21]

תוכנית הומניטרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

השירותים שמספקת אונר"א כוללים טיפול רפואי, חינוך, מזון וביגוד.

אונר"א מטפלת ב-59 מחנות פליטים פלסטינים, הנמצאים בסוריה, בלבנון, בירדן, בירושלים, באזורי יהודה ושומרון וברצועת עזה. במחנות אלה מתגוררים כשליש מסך כל הפליטים הרשומים. פליטים לא רשומים ופליטים שחיים מחוץ למדינות אלו לא מטופלים על ידי אונר"א. הארגון מקיים קייטנות קיץ ברצועת עזה בהן מתקיימות פעילויות ספורט ונופש.[22]

אונר"א פועלת בשיתוף פעולה עם תוכנית המזון העולמית לצמצום הונאה וכפל-ניצול בתוכניות חלוקת המזון שהארגונים מפעילים בקרב הפלסטינים.

תוכנית לימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אונר"א מפעילה עשרות בתי ספר יסודיים ועל יסודיים ברצועת עזה ועוד כמה אחדים ביהודה ושומרון. המערכת מקבלת אישור לספרי הלימוד מטעם הרשות הפלסטינית והיא כוללת לימודי חשבון, שפה, היסטוריה, ספרות ועוד. מרכז בדין לחקר המזרח התיכון הפועל מזה שנים רבות במעקב אחר תוכניות הלימודים הצביע לא אחת על כך שבמסגרת הלימודית אין הכרה בישראל כמדינה יהודית, המחבלת דלאל מוגרבי שהשתתפה בפיגוע כביש החוף מוצגת כגיבורה לאומית והציונים מוצגים כגנבים וגוזלים. בשנת 2020 הציג שגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן קטעים נבחרים מתוך ספרי הלימוד שעסקו בסוגיות אלה לנציגי אונר"א ודרש לשנותם.[23]

תוכניות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בנוסף לפעילות ההומניטרית והחינוכית, לאונר"א מחלקה של מיקרו מימון לעסקים קטנים, הלוואות, ופרויקטי תשתיות - בעיקר במחנות הפליטים.

מימון הפעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי אונר"א, תקציבה השנתי בשנים 2014–2015 היה כמיליארד דולרים,[24] שמקורם בעיקר במדינות תורמות, שהעיקריות שבהן הן ארצות הברית, קנדה, האיחוד האירופי, בריטניה ושוודיה. רובו של התקציב מוצא על תשלום לאנשי הצוות (ב-2007 - 328.2 מיליון דולר) ומיעוטו לפעולות של הארגון (ב-2007 73.8 מיליון דולר). נטען ששכרו של עובד ממדינה אחרת בשליחות ברצועת עזה יכול להגיע ל-20,000 דולר בחודש.[22]

בינואר 2018 הקפיא ממשל דונלד טראמפ 65 מיליון דולר מתקציב אונר"א מתוך 125 מיליון דולר שתוכננו במקור. גורמים בממשל ודוברת מחלקת המדינה של ארצות הברית הודיעו שכספי התקציב שיעברו לאונר"א אמורים לשמש לתוכניות חיוניות של חינוך ובריאות, ואילו יתר הכסף יושהה עד לבחינה מעמיקה של התנהלות אונר"א, כולל האופן שבו היא פועלת וממומנת.[25] ב-31 באוגוסט 2018 הודיעה ארצות הברית על הפסקת המימון לאונר"א[26] וכן על רפורמה במעמד ה"פליטות" של הפלסטינים.

באוגוסט 2019 הודיעו בלגיה, הולנד ושווייץ, שיקפיאו את המימון שלהן לאונר"א, בעקבות דו"חות פנימיים של הארגון שדלפו לאל-ג'זירה והצביעו על שחיתויות חמורות שמתקיימות בצמרת הארגון.[27] בנובמבר אותה שנה, בעקבות חקירות השחיתות הושעה מנכ"ל הארגון שלאחר מכן הודיע על התפטרותו.[28] חרף הליקויים בפעילות הארגון, אותו חודש הוארך המנדט של הסוכנות ברוב גדול.[29]

בשנת 2020, על רקע המשבר הכלכלי של מגפת הקורונה וחתימת הסכמי אברהם, צמצמו גם בחריין ואיחוד האמירויות את תמיכתן באונר"א כמעט לחלוטין.[30]

במאי 2022 הודיע האיחוד האירופי על קיצוץ במימון השנתי לשנים 2022-2024 ב-40% (ממימון של כ-135 מיליון דולר בשנה בממוצע למימון של 82 מיליון דולר)[31]

טענות לסיוע לטרור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2003 פרסמה ישראל לעיתונים מסמך שתיעד פעולות של אונר"א המשמשות ככיסוי לפעולות חבלניות פלסטיניות, לרבות הברחת נשק באמבולנסים של האו"ם וקיום פגישות של התנזים במבנים של האו"ם.[32] אונר"א, מצדה, האשימה את ישראל בהפרעה לפעילותה ההומניטרית.

ביקורת נמתחה על הארגון בעקבות הפצת סרטונים רבים המתעדים שימוש של אמבולנסים של אונר"א בידי מחבלים להובלת אנשים ואמצעי לחימה במהלך האינתיפאדה השנייה ולאחריה, וכן בשל הודאתו של מזכ"ל אונר"א פיטר האנסן כי הארגון מעסיק פעילי חמאס.[33][34] במבצע עופרת יצוקה הופגז מטה אונר"א ב-15 בינואר 2009 לאחר שלטענת צה"ל, נורו ממנו טילים אל עבר כוחותיו.[35] אך התברר כי מערכת איכון של צה"ל זיהתה שיגור רקטה מחצר בית הצמודה לחצר בית הספר של אונר"א שבו שהו האזרחים ולא מחצר בית הספר עצמו.[36]

בדו"ח שפורסם, היועץ המשפטי של אונר"א לשעבר, שהוא גם חוקר עבור מכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון, ג'יימס ג' לינדזי,[37] ציין: "אונר"א לא נקטה בצעדים כדי לזהות ולדחות מחבלים משורות הסגל שלה או ממקבלי השירות שלה, ולא בצעדים כדי למנוע מחברי ארגונים כמו חמאס מלהצטרף אל הצוות שלה. לאונר"א אין שום בדיקות ביטחוניות לפני העסקת עובדים ואינה מפקחת על ההתנהגות מחוץ לזמן העבודה של עובדיה כדי להבטיח תאימות עם החוקים נגד טרור של הארגון". לינדזי גם ציין כי "ארצות הברית, למרות המימון של כמעט 75 אחוז מהתקציב הראשוני של אונר"א, ההופכים אותה לתורמת הגדולה ביותר שלה, נכשלה באופן רב בלהתאים את אונר"א למטרות מדיניות החוץ של ארצות הברית."[38]

בשנת 2014, במהלך מבצע צוק איתן, נתגלו על ידי אנשי אונר"א רקטות בבתי ספר של הארגון, דבר שגונה על ידי הארגון. הרקטות ככל הנראה הוחזרו לידי החמאס.[39] כמו כן, במבנה ששימש כמרפאה של אונר"א היה פיר מנהרה והמבנה היה ממולכד. שלושה חיילי יחידת מגלן נהרגו בפיצוץ המבנה.[40]

במהלך 2017 מצא הארגון כי מתחת לשלושה בתי ספר שונים של הארגון ברצועת עזה נחפרו מנהרות טרור.[41]

ביקורת על פעילות אונר"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקידו של הארגון בעיני רבים, כולל בעיני הפלסטינים עצמם, שנוי במחלוקת. ישנה ביקורת נרחבת על אמינות הרישום, טכניקות איסוף הנתונים, וההגדרות הנוגעות לפליטים הפלסטינים על ידי אונר"א. נטען גם כי היא מעסיקה טרוריסטים פלסטינים ידועים, מנציחה את תלות הפלסטינים, מבצעת הסתה נגד ישראל, ומנתבת כסף מממשלות מערביות אל הרשות הפלסטינית על-מנת שזו תוכל לרכוש נשק למחבלים. מדינת ישראל אף תיעדה מקרים בהם אונר"א שימשה ככיסוי לפעילות מחבלים.[42]

בדצמבר 2018 מסרה ועדת אתיקה מטעם סוכנות של האו"ם למזכ"ל האו"ם דו"ח חריף נגד מנכ"ל אונר"א ובכירים נוספים, ואף קראה להדיח את צמרת אונר"א.[43]

הגדרת הפליטים על פי אונר"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. בהגדרת נציבות האו"ם לפליטים, פליט הוא מי שאינו יכול לחזור למקום מגוריו הטבעי והקבוע הקודם. לעומת זאת בהגדרת אונר"א, פליט הוא מי שמקום מגוריו הרגיל משנת 1946 ועד שנת 1948 היה פלשתינה-א"י. על-פי המבקרים, תיחום הזמן לשנתיים (תנאי סף נמוך לקבלת מעמד של תושבות יחסית לתנאי הסף של הנציבות) נועד לעקוף את ההגדרה של הנציבות וליצור הגדרה יחידאית לזרם הגדול של מהגרי עבודה ערבים מרחבי המזרח התיכון שנכנס לארץ ישראל בשנים הללו ולא היו יכולים להחשב פליטים ע"פ הגדרת הנציבות כי ארץ ישראל לא הייתה מקום מגוריהם הטבעי והקבוע. בו בזמן שאפשרו את הזרם הגדול של מהגרי עבודה ערבים סגרו הבריטים את שערי הארץ בפני שארית הפליטה.[44] לעומת זאת הפליטים היהודים ממדינות ערב ענו להגדרה של הנציבות, מכיוון שמדינות ערב היו ביתם הטבעי הקודם מזה מאות שנים, עד שגורשו מהן בעקבות הקמת מדינת ישראל ומלחמת העצמאות.
  2. רק אדם חסר אזרחות נקרא פליט על פי הגדרת הנציבות. מכיוון שישנה אוכלוסייה נרחבת של פליטים מקרב ערביי ארץ ישראל אשר קבלו אזרחות במדינות מוכרות (כמו בירדן) הם אינם זכאים יותר (לפי החוק הבינלאומי ואמנת הפליטים) להכלל במצבת הפליטים. לעומת זאת, ההגדרה של אונר"א אינה מבדילה בין פליט חסר אזרחות לבין פליט שזכה לאזרחות - כולם פליטים עד עצם היום הזה.
  3. הגדרת הפליטים של אונר"א אף אינה מחריגה ממצבת הפליטים את אלו שביצעו פשע מלחמה או פשע נגד האנושות, אוכלוסייה שנציבות האו"ם לפליטים שוללת מהם את מעמד הפליט. כפועל יוצא, לטרוריסטים פלסטינים נשמר מעמד הפליט.[7]
  4. מעמד הפליט בהגדרת נציבות האו"ם לפליטים אינו יכול לעבור גם לילדי הפליטים. לעומת זאת, אונר"א החליטה להמשיך להעניק לדור השני של הפליטים הפלסטינים את מעמד הפליט, ומנציחה בכך את מעמד הפליטות לצאצאי הפליטים הפלסטינים.[45][46]

רישומים ואיסוף הנתונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2004 היו לפי רישומי אונר"א, ארבעה מיליון אנשים הזכאים לסיועה. אונר"א מטפלת ב-59 מחנות פליטים פלסטינים, הנמצאים בסוריה, לבנון, ירדן, ירושלים, אזורי יהודה ושומרון ורצועת עזה. היסטוריונים, כמו מרתה גלהורן ווולטר פינר, מאשימים את אונר"א בעיוות מכוון של הסטטיסטיקה על הפליטים. פינר למשל, כתב כי בשנת 1959 כי לפי מחקרו, בפועל מספר הפליטים היה אז רק 367,000.‏[47] נכון ל-2018 רשומים באונרא 449,957 בני אדם כפליטים בלבנון.[48] לעומת זאת על פי מפקד האוכלוסין הלבנוני רשומים 174,422 בני אדם כפליטים.[49] לדברי נציגת אונר"א בלבנון רשומים אצלם כלל הנרשמים מכלל השנים, אבל אין מידע ורישום על העוזבים ועל מי שנמצא בפועל כיום בלבנון.[50][51] נכון ל-2018 אונרא מדווחת כי היא מטפלת בכחמישה מיליון בני אדם, כשב-1948 הוגדרו על ידיה 700,000 בני אדם כפליטים כתוצאה מהסכסוך הערבי ישראלי.[52] זאת כאשר ב-2018 פורסם כי בדו"ח פנימי של מחלקת המדינה של ארצות הברית מוערך המספר האמיתי בכ-20,000 בני אדם.[53]

שימוש בכספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000, אונר"א הוציאה יותר מ-$72 בממוצע לכל פליט פלסטיני, בעוד שנציבות האו"ם לפליטים הוציאה בערך $53 בממוצע לכל פליט משאר העולם, דבר המצביע כי הפליטים הפלסטינים זוכים ליחס טוב יותר על ידי האומות המאוחדות מכל פליט אחר בעולם.[54] עוד נטען על ידי מבקרים כי אונר"א היא דוגמה להטייה של האומות המאוחדות נגד מדינת ישראל, ושעל הפליטים הפלסטינים לקבל יחס זהה ליחס הפליטים משאר העולם.[55] כמות העובדים של UNHCR עומדת על בין 5,000-8,000 המטפלים ב-17 מיליון פליטים ואילו אונר"א מעסיקה בין 25,000-30,000 עובדים המטפלים לטענתם בכ-5.2 מיליון בני אדם. מדובר על כמות עובדים של פי חמישה, המטפלת באוכלוסייה קטנה בהרבה.[56]

בשנת 2006, פנו שני חברי קונגרס, מארק קירק וסטיב רוטמן למזכירת המדינה האמריקאית, קונדוליזה רייס, וקראו לה להגביר את הפיקוח על אונר"א לאחר שדו"ח פנימי חשף מנגנוני ניהול לא תקינים וכן ביקשו לבדוק האם פעילות הארגון עומדת בעמידה בחוקים הפדרליים למניעת טרור.[57]

בניר עמדה שפרסם מכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון ב-2009 נכתב בין היתר כי, "אין גם שום הצדקה לבזבוז של מיליוני דולרים לסיוע הומניטרי הניתנים כתרומה עבור אלו שיכולים להרשות לעצמם לשלם עבור שירותי אונר"א, וישנם רבים כאלה".[58]

הנצחת מצב הפליטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבים, בעיקר בישראל, אך גם במדינות ערב, רואים בארגון גוף המנציח את בעיית הפליטים הפלסטינים, מאחר שבמקום לסייע להם להיקלט במדינות בהן נמצאים מחנות הפליטים (כמו בלבנון ובירדן), הם מסייעים למעשה בשימור מצבם. אונר"א מעניקה שירותי חינוך, תעסוקה, בריאות ורווחה במסגרות המשרתות בלעדית את צאצאי הפליטים, ומעודדת את הזכאים לשירותיה שלא לפנות למערכות הסיוע המקומיות במדינות מושבם לקבלת שירותים מקבילים. כפילות מערכתית זו יוצרת פערים כלכליים עמוקים בין תושבים המקבלים את עזרת הארגון לבין אזרחי המדינה, והאיבה הטבעית הנוצרת מפערים אלו מנותבת להנצחת השאיפה העממית לחיסול מדינת ישראל, בהיותה ה"חטא הקדמון" האשמה בנכבה. על פי לינדזי, "אונר"א מעדיפה להיות כבולה למחשבה הפוליטית הפלסטינית שמועלית על ידי אלו המתכוונים להגשים את תביעת שיבתם לאדמה שהיא כיום מדינת ישראל".[59]

תכליתה של הנציבות האו"ם לפליטים היא שילוב הפליטים במדינות בהן הם שוהים, תכלית אליה התנגדו מדינות ערב. מבחינה זאת, על פי מבקריה, אונר"א (שהוקמה בלחץ מדינות ערב) אכן הוקמה במטרה שלא ליישב את הפליטים באורח קבע במדינות אליהן הגיעו. על פי ד"ר עינת וילף אונר"א הוא "ארגון פלסטיני עוין הפועל להנצחת חלום השיבה... תחת כסות דקיקה של פעילות הומניטרית מקיים אונר"א פעילות פוליטית מובהקת, שכל מטרתה להנציח את מצב הפליטות הפלסטיני ולטפח את חלום השיבה. כך אונר"א מקיים ומפתח את התשתית הרעיונית שעליה גדל הדור הבא של מי שנאבקים נגד ישראל.".[60]

ספרי הלימוד והתכנים הנלמדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי דוחו"ת שנכתבו על ספרי הלימוד של אונר"א, חלק מהספרים מכילים תכנים לאומניים ומדגישים את זכות השיבה, ואינם מציגים את מדינת ישראל על המפה ואת הישראלים כאנושיים או דנים באפשרות ריאלית של שלום בין העמים.[61][62][63] חלק מספרי הלימוד הרשמיים בבתי הספר של אונר"א, מחנכים לג'יהאד נגד ישראל.[21] בעקבות הביקורת, הפחית הארגון את כמות התכנים הקוראים מפורשות למאבק מזוין, אך הם עדיין כוללים דברי שבח למחבלים שביצעו פיגועי טרור.[דרוש מקור]

דו"ח חסר תקדים של ועדת האו"ם למיגור אפליה גזעית ב-2019 מציג תכנים המכילים הסתה לשנאה, אלימות ואנטישמיות בתוכנית הלימודים של הרשות הפלסטינית ושל אונר"א, וקורא להסירם.[64]

במאי 2022 גינה האיחוד האירופי בהחלטה תקדימית את סוכנות הפליטים על שימושה בחומרי חינוך המסיתים לשנאה ואלימות נגד ישראל ונגד יהודים בבתי הספר של האו"ם בגדה המערבית ובעזה,[65] וקיצץ כ-40% מתמיכתו השנתית בארגון.[66] ביולי 2022 פרסם ארגון UN WATCH דו"ח המתעד 113 מקרים של הסתה לאנטישמיות וטרור בקרב מורים ופעילים באונר"א, רבים מהם מורים מהרשות הפלסטינית, בהם גם פרסום תכנים נאו-נאצים.[67]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיינו גם בפורטלים:
פורטל המזרח התיכון
ההיסטוריה

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אונר"א בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Nichols, Michelle (2019-12-13). "In face of U.S. opposition, U.N. renews agency helping Palestinian refugees". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2020-11-22.
  2. ^ UNRWA & UNHCR 2007, p. 2,4.
  3. ^ 212 (III). Assistance to Palestine refugees, unispal.un.org, ‏19 November 1948
  4. ^ L. Takkenberg, UNRWA and the Palestinian Refugees After Sixty Years: Some Reflections, Refugee Survey Quarterly 28, 2009-01-01, עמ' 253–259 doi: 10.1093/rsq/hdp050
  5. ^ 1 2 M. Rosenfeld, From Emergency Relief Assistance to Human Development and Back: UNRWA and the Palestinian Refugees, 1950-2009, Refugee Survey Quarterly 28, 2009-01-01, עמ' 286–317 doi: 10.1093/rsq/hdp038
  6. ^ 1 2 David P. Forsythe, UNRWA, the Palestine Refugees, and World Politics: 1949–1969, International Organization 25, 1971, עמ' 26–45 doi: 10.1017/S0020818300026102
  7. ^ 1 2 3 Legal Aspects of the Palestinian Refugee Question;
    יפה זילברשץ ונמרה גורן-אמיתי, שיבת פליטים פלסטינים לתחומי מדינת ישראל, עמוד 29
  8. ^ 1 2 302 (IV). Assistance to Palestine Refugees 1/. הנוסח המלא של החלטת האו"ם 302
  9. ^ Khouri, Fred (1985). The Arab–Israeli Dilemma (3rd ed.). Syracuse University Press. pp. 129–130. ISBN 0-8156-2340-2.
  10. ^ שאלות ותשובות באתר אונר"א (בעברית)
  11. ^ 1 2 3 S Akram, The Oxford handbook of refugee and forced migration studies, עריכה: Elena Fiddian-Qasmiyeh, Gil Loescher, Katy Long, and Nando Sigona, First edition, 2014, פרק UNRWA and Palestinian refugees, מסת"ב 978-0-19-965243-3
  12. ^ "The Mandate of UNRWA at 60"
  13. ^ "Consolidated Eligibility and Registration Instructions" (PDF). UNRWA. Persons who meet UNRWA's Palestine Refugee criteria These are persons whose regular place of residence was Palestine during the period 1 June 1946 to 15 May 1948, and who lost both home and means of livelihood as a result of the 1948 conflict. Palestine Refugees, and descendants of Palestine refugee males, including legally adopted children, are eligible to register for UNRWA services. The agency accepts new applications from persons who wish to be registered as Palestine Refugees. Once they are registered with UNRWA, persons in this category are referred to as Registered Refugees or as Registered Palestine Refugees.
  14. ^ מיהו פליט פלסטיני - מתוך אתר אונר"א
  15. ^ יפה זילברשץ, נמרה גורן-אמיתי, בעריכת רות גביזון, שיבת פליטים פלסטינים לתחומי מדינת ישראל - נייר עמדה, מרכז מציל"ה, למחשבה ציונית, יהודית, ליברלית והומניסטית, ירושלים, תש"ע-2010, עמ' 10
  16. ^ אתר אונר"א
  17. ^ The European Union contributes EUR 12.6 million to support Palestinian refugees from Syria in Jordan, UNRWA, ‏23 September 2020 (באנגלית)
  18. ^ שמעון מנדס, אונר"א - מדינת האו"ם, בפורום "ארץ הצבי", ‏17 במאי 2009.
  19. ^ חילוף איגרות בין ישראל ובין אונר״א, באתר נבו הוצאה לאור, ‏14 ביוני 1967.
  20. ^ דיאנה בחור-ניר, ראש אונר"א: יש בארגון אנשי חמאס, זו לא בעיה, באתר ynet, 4 באוקטובר 2004
  21. ^ 1 2 ישראל היום (מוסף ישראל השבוע),22.8.14., נדב שרגאי, עמוד 10
  22. ^ 1 2 Islamists torch summer camp in Gaza, May-24-2010, Newsfeedresearcher Site
  23. ^ מצגת באתר מרכז בדין לחקר המזרח התיכון
  24. ^ PROGRAMME BUDGET 2014 - 2015
  25. ^ עמרי נחמיאס‏, אחרי האיומים: ארה"ב תעביר רק מחצית מכספי הסיוע לפלסטינים, באתר וואלה!‏, 17 בינואר 2018
    רויטרס, אונר"א מגיבה להקפאת הסיוע: "פגיעה בביטחון באזור", באתר ynet, 17 בינואר 2018.
  26. ^ יותם רוזנוולד, ארה"ב הודיעה כי מהיום תפסיק את המימון לאונר"א, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 31 באוגוסט 2018.
  27. ^ https://www.makorrishon.co.il/news/161081/, מקור ראשון
  28. ^ איתמר אייכנר, שחיתות וקידום מאהבת פלסטינית: ראש אונר"א התפטר, באתר ynet, 6 בנובמבר 2019
  29. ^ ברק רביד, בתום הצבעה: עצרת האו"ם האריכה את המנדט של אונר"א, באתר חדשות 13, 15 בנובמבר 2019
  30. ^ אוהד חמו, ‏הנקמה של איחוד האמירויות ובחריין ברשות: קיצוץ ענק בתקציבי אונר"א, באתר ‏מאקו‏‏, ‏5 בפברואר 2021‏
  31. ^ אייכנר, איתמר (2022-05-16). "בעקבות ההסתה בתכני הלימוד: האיחוד האירופי יקצץ כ-40% מהמימון לאונר"א". Ynet. נבדק ב-2022-07-01.
  32. ^ מייקל ויינס (4 בינואר 2003). "Killing of U.N. Aide by Israel Bares Rift With Relief Agency". ניו יורק טיימס. נבדק ב-2009-10-03. {{cite news}}: (עזרה)
  33. ^ משה אלעד, לייבש את אונר"א, באתר ynet, 19 במרץ 2006
  34. ^ פעילי חמאס מקבלים משכורות מאונר"א, באתר וואלה!‏, 4 באוקטובר 2004
  35. ^ ליאור רותם, גורמי צבא: מטה אונר"א הותקף כי נורו משם טילים, באתר nrg‏, 15 בינואר 2009
  36. ^ עמוס הראל, בצה"ל מודים: טעינו בבחירת אמצעי התגובה לירי המחבלים, באתר הארץ, 11 בינואר 2009
  37. ^ James G. Lindsay "Policy Focus #91 - Fixing UNRWA: Repairing the UN’s Troubled System of Aid to Palestinian Refugees", January 2009
  38. ^ UNRWA staff not tested for terror ties', Jerusalem Post
  39. ^ הודעת הארגון, אתר אונר"א; ברק רביד, בפעם השנייה בתוך שבוע: אנשי אונר"א מצאו מצבור טילים בבית ספר בעזה, הארץ, 22 ביולי 2014
  40. ^ מלכודת במרפאת אונר"א, ישראל היום.
  41. ^ "אונר"א חשפה: מנהרה של חמאס עברה מתחת לבית ספר שלה". נבדק ב-2018-01-03.
  42. ^ דוד בדין - סוכנות ידיעות מקור ישראלי, אונרא והפליטים הפלסטינים, באתר ערוץ 7, 17 במרץ 2009
  43. ^ דו"ח של האו"ם: להדיח את צמרת אונר"א, באתר ישראל היום, 29 ביולי 2019
  44. ^ הפלשתינים: מהגרים חדשים וצאצאי ותיקים, באתר www.news1.co.il
  45. ^ http://tchelet.org.il/article.php?id=306
  46. ^ http://www.cfnepr.com/ב.html
  47. ^ Pinner, Dr. Walter (1967) [1959]. How many refugees? and The Legend of the Arab Refugees. McGibbon & Kee. pp. ?.
  48. ^ "Lebanon | UNRWA". UNRWA. נבדק ב-2018-02-03.
  49. ^ כמה "פליטים" פלסטינים יש בלבנון?, באתר ערוץ 7
  50. ^ رقم مفاجئ عن عدد الفلسطينيين في لبنان!, www.alarabiya.net (בערבית)
  51. ^ לאן נעלמו הפלשתינאים של לבנון, באתר www.gplanet.co.il
  52. ^ "Who We Are UNRWA". UNRWA. נבדק ב-2018-02-03.
  53. ^ "State Department Hiding 'Game Changer' Report on Myth of Palestinian Refugees". Washington Free Beacon (באנגלית אמריקאית). 2018-01-18. נבדק ב-2018-08-04.
  54. ^ משה אפרת. "UNRWA." The Continuum Political Encyclopedia of the Middle East. Ed. אברהם סלע. New York: Continuum, 2002. p.887.
  55. ^ [1] לדוגמה: הצהרתו של הסנאטור בונד על אנטישמיות
  56. ^ "כל האמת על אונר"א: נתונים ומידע שימושי". mako. 2016-08-30. נבדק ב-2018-02-03.
  57. ^ Report: UNRWA violating regulations, The Jerusalem Post | JPost.com (ב־American English)
  58. ^ [2] Fixing UNRWA: Repairing the UN’s Troubled System of Aid to Palestinian Refugees
  59. ^ James G. Lindsay "Policy Focus #91 - Fixing UNRWA: Repairing the UN’s Troubled System of Aid to Palestinian Refugees", January 2009, p. 65
  60. ^ עינת וילף, לחשוף את הבלוף של אונר"א, באתר ישראל היום, 31 באוגוסט 2014; ראו גם: השוואה בין אונר"א ל-UNHCR, ביוטיוב
  61. ^ James G. Lindsay "Policy Focus #91 - Fixing UNRWA: Repairing the UN’s Troubled System of Aid to Palestinian Refugees", January 2009, p. 43; p. 61
  62. ^ ספרי הלימוד של הרשות הפלסטינית (רש"פ): ההתייחסות ליהודים, לישראל ולשלום, עיון, איסוף ותרגום: ד"ר ארנון גרויס וד"ר רוני שקד, בהוצאת מרכז שמעון ויזנטל, פורום המזרח התיכון, ספטמבר 2017
  63. ^ נדב שרגאי, ‏שיעור בהסתה, באתר ישראל היום, 11 בינואר 2018
  64. ^ איתמר אייכנר, האו"ם דורש מהפלסטינים: הסירו תכנים מסיתים מספרי הלימוד, באתר ynet, 31 באוגוסט 2019
  65. ^ איתמר אייכנר, לראשונה: האיחוד האירופי גינה את אונר"א על תכנים מסיתים בספרי לימוד, באתר ynet, 28 באפריל 2021
  66. ^ איתמר אייכנר, בעקבות ההסתה בתכני הלימוד: האיחוד האירופי יקצץ כ-40% מהמימון לאונר"א, באתר ynet, 16 במאי 2022
  67. ^ דו"ח חדש חושף: מורים של האו"ם תומכים בפומבי ברצח ישראלים, באתר www.maariv.co.il
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אונר%22א&oldid=36175486"