אונר"א

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמליל אונר"א

אונר"א ראשי תיבות של סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (מאנגלית: UNRWA, ראשי תיבות: United Nations Relief and Works Agency for Palestine Refugees in the Near East) היא גוף של האומות המאוחדות שעוסק בפליטים פלסטינים. הגוף הוקם בנפרד מנציבות האו"ם לפליטים (UNHR), שמטרתה לטפל בכלל הפליטים בעולם, והיא סוכנות האו"ם היחידה המוקדשת לטיפול בקבוצה מסוימת של פליטים.

הקמת הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אונר"א הוקמה 5 ימים בלבד לאחר ייסוד ארגון ה-UNHCR - נציבות הפליטים העליונה של האו"ם, וזאת משום שמטרת ארגון ה-UNHCR הייתה שילוב הפליטים בעולם במדינות בהן הם שוהים - מטרה לה התנגדו מדינות ערב שסירבו ליישב את הפליטים הפלסטינים בתחומן. אונר"א, בעידודן של מדינות ערב, הוקמה שלא במטרה ליישב את הפליטים הפלסטינים באורח קבע במדינות אליהן הגיעו.[1]

הסוכנות הוקמה בעקבות מלחמת העצמאות, במטרה לספק קורת גג ושרותי סעד ובריאות, על סמך החלטה 302 של העצרת הכללית של האו"ם מתאריך 8 בדצמבר 1949, ונטלה עליה את פעולותיה של סוכנות הסעד לפליטים פלסטינים של האו"ם (UNRPR) שהוקמה ב־19 בנובמבר 1948 על פי החלטה 212 של העצרת הכללית.[2] הסוכנות החלה לפעול בשטח ב־1 במאי 1950,[3] כסוכנות סעד זמנית, בהנחה שבעיית הפליטים תיפתר עד שנת 1952. המנדט של אונר"א מחודש כל 3 שנים.

אונר"א פועל גם בשטחים שבהם שולטת ישראל על פי הסכם קומיי-מיצ'למור (Comey-Mitchelmore) שנחתם ב-1967 בין הצדדים.

הגדרת הפליט לפי אונר"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

אונר"א במזרח ירושלים

להבדיל מההגדרה של פליט על פי האמנה בדבר מעמדם של פליטים אשר חלה על כלל הפליטים בעולם, נקטה אונר"א אמת מידה שונה לגבי חלון הזמן והגדרתו של פליט פלסטיני:

פליטי פלסטין הם אנשים אשר מקום מגוריהם הרגיל, מיוני 1946 עד מאי 1948, היה פלסטין, ואשר איבדו הן את בתיהם הן את מקור מחייתם כתוצאה מן הסכסוך הישראלי-ערבי ב-1948.

לפי הגדרת אונר"א - צאצאי פליטים פלסטינים נחשבים גם הם לפליטים, באופן ייחודי השונה מההגדרה הרגילה של פליט.[4] הבדל נוסף הוא שקבלת אזרחות מדינה אחרת איננה פוגעת במעמד הפליט הפלסטיני על פי אונר"א.[5] בשנת 2004 נכללו בקטגוריה זו של פליטים פלסטינים, לפי רישומי אונר"א, 4 מיליון אנשים הזכאים לסיועה. המנדט שניתן לאונר"א, בניגוד למנדט נציבות האו"ם לפליטים אינו כולל טיפול בהשבת הפלסטינים למקום ממנו יצאו.[1]

פעילות אונר"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

את שירותי הארגון מספקים 23,000 עובדים, רובם פלסטינים, ביניהם גם חברי חמאס.[6][7] על פי אונר"א, תקציבה השנתי ב-2014 - 2015 היה כמיליארד דולרים,[8] שמקורם בעיקר במדינות תורמות, שהעיקריות שבהן הן ארצות הברית, קנדה, האיחוד האירופי, בריטניה ושוודיה. רובו של התקציב מוצא על תשלום לאנשי הצוות (ב-2007 - 328.2 מיליון דולר) ומיעוטו לפעולות של הארגון (ב-2007 73.8 מיליון דולר). נטען ששכרו של עובד ממדינה אחרת בשליחות ברצועת עזה יכול להגיע ל-20,000 דולר בחודש.[9]

תוכנית הומניטרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלוקת חלב במרכז של אונר"א בעזה, 1957

השירותים שמספקת אונר"א כוללים טיפול רפואי, חינוך, מזון וביגוד.

אונר"א מטפלת ב-59 מחנות פליטים פלסטינים, הנמצאים בסוריה, בלבנון, בירדן, בירושלים, באזורי יהודה ושומרון וברצועת עזה. במחנות אלה מתגוררים כשליש מסך כל הפליטים הרשומים. פליטים לא רשומים ופליטים שחיים מחוץ למדינות אלו לא מטופלים על ידי אונר"א. הארגון מקיים קייטנות קיץ ברצועת עזה בהן מתקיימות פעילויות ספורט ונופש.[9]

אונר"א פועלת בשיתוף פעולה עם תוכנית המזון העולמית לצמצום הונאה וכפל-ניצול בתוכניות חלוקת המזון שהארגונים מפעילים בקרב הפלסטינים.

תוכנית לימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לפעילות ההומניטרית והחינוכית, לאונר"א מחלקה של מיקרו מימון לעסקים קטנים, הלוואות, ופרויקטי תשתיות - בעיקר במחנות הפליטים.

סיוע לטרור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2003 פרסמה ישראל לעיתונים מסמך שהניו-יורק טיימס כינה אותו "damning intelligence report" (דו"ח המודיעין המרשיע), אשר תיעד פעולות של אונר"א המשמשות ככיסוי לפעולות חבלניות פלסטיניות, לרבות הברחת נשק באמבולנסים של האו"ם ולקיים פגישות של התנזים במבנים של האו"ם.[10] אונר"א, מצדה, האשימה את ישראל בהפרעה לפעילותה ההומניטרית.

סרטים רבים המתעדים שימוש של אמבולנסים של אונר"א בידי מחבלים להובלת מחבלים ואמצעי לחימה במהלך האינתיפאדה השנייה ולאחריה, והודאתו של מזכ"ל אונר"א פיטר האנסן כי הארגון מעסיק פעילי חמאס גרמו לביקורת על הארגון.[11][12] במבצע עופרת יצוקה הופגז מטה אונר"א ב-15 בינואר 2009 לאחר שלטענת צה"ל, נורו ממנו טילים אל עבר כוחותיו.[13] אך התברר כי מערכת איכון של צה"ל זיהתה שיגור רקטה מחצר בית הצמודה לחצר בית הספר של אונר"א שבו שהו האזרחים ולא מחצר בית הספר עצמו.[14]

בשנת 2006, אונר"א ספגה ביקורת רשמית על כך מחברי הקונגרס האמריקאי. במכתבם, שנשלח למזכירת המדינה האמריקאית קונדוליזה רייס, צוין בין השאר: "לאחר סקירה ממצה של הביקורת העצמית של האו"ם, זוהי עובדה ברורה שאונר"א מעוצבת על ידי ניהול כושל, מדיניות לא-יעילה, וכישלון בלהבטיח את ענייני הכספים שלה. עלינו לשדרג את הבקרה הכספית של אונר"א, ולנהל אכיפת חוק בארצות הברית כדי למנוע מכספם של משלמי המסים לתמוך במחבלים".[15]

בדו"ח שפורסם, היועץ המשפטי של אונר"א לשעבר, שהוא גם חוקר עבור מכון המחקר: מדיניות המזרח הקרוב של וושינגטון, ג'יימס ג' לינדזי,[16] ציין: "אונר"א לא נקטה בצעדים כדי לזהות ולדחות מחבלים משורות הסגל שלה או ממקבלי השירות שלה, ולא בצעדים כדי למנוע מחברי ארגונים כמו חמאס מלהצטרף אל הצוות שלה. לאונר"א אין שום בדיקות ביטחוניות לפני העסקת עובדים ואינה מפקחת על ההתנהגות מחוץ לזמן העבודה של עובדיה כדי להבטיח תאימות עם החוקים נגד טרור של הארגון". לינדזי גם ציין כי "ארצות הברית, למרות המימון של כמעט 75 אחוז מהתקציב הראשוני של אונר"א, ההופכים אותה לתורמת הגדולה ביותר שלה, נכשלה באופן רב בלהתאים את אונר"א למטרות מדיניות החוץ של ארצות הברית."[17]

בשנת 2014, במהלך מבצע צוק איתן, נתגלו על ידי אנשי אונר"א רקטות בבתי ספר של הארגון, דבר שגונה על ידי הארגון. הרקטות ככל הנראה הוחזרו לידי החמאס.[18] כמו כן, במבנה ששימש כמרפאה של אונר"א היה פיר מנהרה והמבנה היה ממולכד. שלושה חיילי יחידת מגלן נהרגו בפיצוץ המבנה.[19]

במהלך 2017 מצא הארגון כי מתחת לשלושה בתי ספר שונים של הארגון ברצועת עזה נחפרו מנהרות טרור.[20]

ביקורת על פעילות אונר"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקידו של הארגון בעיני רבים, כולל בעיני הפלסטינים עצמם, שנוי במחלוקת. ישנה ביקורת נרחבת על אמינות הרישום, טכניקות איסוף הנתונים, וההגדרות הנוגעות לפליטים הפלסטינים על ידי אונר"א. נטען גם כי היא מעסיקה טרוריסטים פלסטינים ידועים, מנציחה את תלות הפלסטינים, מבצעת השטנה לישראל, ומנתבת כסף מממשלות מערביות אל הרשות הפלסטינית על-מנת שזו תוכל לרכוש נשק למחבלים. מדינת ישראל אף תיעדה מקרים בהם אונר"א שימשה ככיסוי לפעילות מחבלים.[21]

ביקורת על הגדרת הפליטים של אונר"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. בהגדרת נציבות האו"ם לפליטים, פליט הוא מי שאינו יכול לחזור למקום מגוריו הטבעי והקבוע הקודם. לעומת זאת בהגדרת אונר"א, פליט הוא מי שמקום מגוריו הרגיל משנת 1946 ועד שנת 1948 היה פלסטין. על-פי המבקרים, תיחום הזמן לשנתיים (תנאי סף נמוך לקבלת מעמד של תושבות יחסית לתנאי הסף של הנציבות) נועד לעקוף את ההגדרה של הנציבות וליצור הגדרה יחידאית לזרם הגדול של מהגרי עבודה ערבים מרחבי המזרח התיכון שנכנס לארץ בשנים הללו ולא היו יכולים להחשב פליטים ע"פ הגדרת הנציבות כי ארץ ישראל לא הייתה מקום מגוריהם הטבעי והקבוע. בו בזמן שאפשרו את הזרם הגדול של מהגרי עבודה ערבים סגרו הבריטים את שערי הארץ בפני שארית הפליטה. לעומת זאת הפליטים היהודים ממדינות ערב ענו להגדרה של הנציבות, מכיוון שמדינות ערב היו ביתם הטבעי הקודם מאז אלפי שנים, עד שגורשו בעקבות הקמת מדינת ישראל ומלחמת העצמאות.
  2. רק לאדם חסר אזרחות הזכות להקרא פליט על פי הגדרת הנציבות. ומכיוון שישנה אוכלוסייה נרחבת של פליטים מקרב ערביי ארץ ישראל אשר קבלו אזרחות במדינה מוכרת (כמו בירדן) הם אינם זכאים (לפי החוק הבינלאומי ואמנת הפליטים) להכלל במצבת הפליטים. לעומת זאת, ההגדרה של אונר"א אינה מבדילה בין פליט חסר אזרחות לבין פליט שזכה לאזרחות - כולם פליטים עד עצם היום הזה.
  3. הגדרת הפליטים של אונר"א אף אינה מחריגה ממצבת הפליטים את אלו שבצעו פשע מלחמה או פשע נגד האנושות, אוכלוסייה שנציבות האו"ם לפליטים שוללת מהם את מעמד הפליט. כפועל יוצא לטרוריסטים פלסטינים נשמר מעמד הפליט.[1]
  4. מעמד הפליט בהגדרת נציבות האו"ם לפליטים אינו יכול לעבור גם אל ילדי הפליטים. לעומת זאת, כשהופיע הדור השני של הפליטים הפלסטינים, אונר"א החליטה להמשיך להעניק להם את מעמד הפליט, ולמעשה נותנת מעמד נצחי לצאצאי הפליטים הפלסטינים.[22][23]

ביקורת על אמינות הרישום וטכניקת איסוף הנתונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2004 היו לפי רישומי אונר"א, 4 מיליון אנשים הזכאים לסיועה. אונר"א מטפלת ב-59 מחנות פליטים פלסטינים, הנמצאים בסוריה, לבנון, ירדן, ירושלים, אזורי יהודה ושומרון ורצועת עזה. במחנות אלה מתגוררים כשליש מסך כל הפליטים הרשומים. בראיונות רשמיים הודו פקידי אונר"א כי הם לא בודקים לעומק את זהותם של הנזקקים לשירותיהם ומטפלים ביו"ש גם בערבים שאינם במעמד של פליטות.[דרוש מקור] נוסף על כך, היסטוריונים, כמו מרתה גלהורן ודוקטור וולטר פינר, מאשימים את אונר"א בעיוות מכוון של הסטטיסטיקה על הפליטים, ואף בהונאה גמורה. פינר למשל, כתב כי בשנת 1959 בפועל מספר הפליטים היה אז רק 367,000.‏[24]

מפקד אוכלוסין משותף ללשכות המרכזיות לסטטיסטיקה הלבנונית והפלסטינית שנערך במהלך בין החודשים מרץ לספטמבר 2017 העלה כי בלבנון חיים 174,422 פליטים פלסטינים ונתון זה נמוך פי שלושה ממספר הרשומים באונר"א כפליטים פלסטינים בלבנון, העומד על חצי מיליון איש.[25]

ביקורת על יחס מועדף[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000, אונר"א הוציאה יותר מ-$72 בממוצע לכל פליט פלסטיני, בעוד שנציבות האו"ם לפליטים הוציאה בערך $53 בממוצע לכל פליט משאר העולם, דבר המצביע כי הפליטים הפלסטינים זוכים ליחס טוב יותר על ידי האומות המאוחדות מכל פליט אחר בעולם.[26] עוד נטען על ידי מבקרים כי אונר"א היא דוגמה להטייה של האומות המאוחדות נגד מדינת ישראל, ושעל הפליטים הפלסטינים לקבל יחס זהה ליחס הפליטים משאר העולם.[27]

על פי לינדזי, "אין גם שום הצדקה לבזבוז של מיליוני דולרים לסיוע הומניטרי הניתנים כתרומה עבור אלו שיכולים להרשות לעצמם לשלם עבור שירותי אונר"א, וישנם רבים כאלה".[28]

ביקורת על הנצחת מצב הפליטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבים, בעיקר בישראל, אך גם במדינות ערב, רואים בארגון גוף המנציח את בעיית הפליטים הפלסטינים, מאחר שבמקום לסייע להם להיקלט במדינות בהן נמצאים מחנות הפליטים (כמו בלבנון ובירדן), הם מסייעים למעשה בשימור מצבם. אונר"א מעניקה שירותי חינוך, תעסוקה, בריאות ורווחה במסגרות המשרתות בלעדית את צאצאי הפליטים, ומעודדת את הזכאים לשירותיה שלא לפנות למערכות הסיוע המקומיות במדינות מושבם לקבלת שירותים מקבילים. כפילות מערכתית זו יוצרת פערים כלכליים עמוקים בין תושבים המקבלים את עזרת הארגון לבין אזרחי המדינה, והאיבה הטבעית הנוצרת מפערים אלו מנותבת להנצחת השאיפה העממית לחיסול מדינת ישראל, בהיותה ה"חטא הקדמון" האשמה בנכבה. על פי לינדזי, "אונר"א מעדיפה להיות כבולה למחשבה הפוליטית הפלסטינית שמועלית על ידי אלו המתכוונים להגשים את תביעת שיבתם לאדמה שהיא כיום מדינת ישראל".[29]

תכליתה של הנציבות האו"ם לפליטים היא שילוב הפליטים במדינות בהן הם שוהים, תכלית אליה התנגדו מדינות ערב. מבחינה זאת, על פי מבקריה, אונר"א (שהוקמה בלחץ מדינות ערב) אכן הוקמה במטרה שלא ליישב את הפליטים באורח קבע במדינות אליהן הגיעו. על פי ד"ר עינת וילף אונר"א הוא "ארגון פלסטיני עוין הפועל להנצחת חלום השיבה... תחת כסות דקיקה של פעילות הומניטרית מקיים אונר"א פעילות פוליטית מובהקת, שכל מטרתה להנציח את מצב הפליטות הפלסטיני ולטפח את חלום השיבה. כך אונר"א מקיים ומפתח את התשתית הרעיונית שעליה גדל הדור הבא של מי שנאבקים נגד ישראל.".[30]

ביקורת על ספרי הלימוד והתכנים הנלמדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי דוחו"ת שנכתבו על ספרי הלימוד של אונר"א, חלק מהספרים מכילים תכנים לאומניים ומדגישים את זכות השיבה, הם אינם מציגים את מדינת ישראל על המפה ואת הישראלים כאנושיים או דנים באפשרות ריאלית של שלום בין העמים.[31] חלק מספרי הלימוד הרשמיית בבתי הספר של אונר"א, מחנכים לג'יהד נגד ישראל.[7] בעקבות הביקורת הפחית הארגון את כמות התכנים הקוראים מפורשות למאבק מזוין, אך הם עדיין כוללים דברי שבח למחבלים שביצעו פיגועי טרור.[דרוש מקור]

מחקר שנעשה על ידי ד"ר ארנון גרויס וד"ר רוני שקד, ראש יחידת המזרח התיכון במכון טרומן לקידום השלום, ופורסם בספטמבר 2017, בדק 201 ספרי לימוד במקצועות שונים בכיתות א'-י"ב. מסקירת ממצאי המחקר, הם כותבים כי "ניתן לסכם את התייחסות ספרי הלימוד של הרש"פ לישראל, ליהודים ולשלום בשלושה עיקרי יסוד: דה לגיטימציה, דמוניזציה, ואינדוקטרינציה למאבק אלים במקום קריאה לשלום. על בסיס עיקרי יסוד אלה נבנה נרטיב המציג את הסכסוך בצורה מעוותת מבחינה היסטורית ...דבר זה טומן בחובו השלכות כבדות משקל על עתידם ועתיד ילדיהם, וגם מצביע על מטרות הרש"פ לטווח ארוך, ועל מידת מעורבותה של אונר"א במטרות אלה. מוסיפים וטוענים החוקרים שלא יתכן שבבתי הספר של אונר"א, שאינה צד לסכסוך, ואמורה להיות מחויבת לעקרונות האו"ם בדבר פתרון של שלום ומחויבת מוסרית להגן על תלמידיה מפני מלחמה וסבל, "יילמדו טקסטים הקוראים למאבק אלים נגד ישראל ולג'יהאד, ביחוד כאשר מאבק זה מכוון לשטחי ישראל הריבונית כפי שהיא מוכרת בזירה הבינ"ל" - מדינת ישראל אינה קיימת על מפת ארץ ישראל בספרי הלימוד של מערכת החינוך הפלסטינית. "מצב ספרי הלימוד בבתיה"ס שלה טעון תיקון מיידי... ומצופה מהמדינות הדמוקרטיות, המממנות את פעילותה החינוכית, לדרוש זאת [32][33][34] דובר אונר"א, כריסטופר גאנס, התייחס למחקר וממצאיו וטען כי הוא "בלתי מדויק ומטעה" כי, לדבריו, 178 מתוך 201 הספרים שנבדקו במסגרתו "אינם בשימוש בבתיה"ס של אונרא" וכי "במספר המועט של המקרים שבהם נמצאו נושאים המעוררים דאגה יצרנו חומר משלים מועשר לשימוש בכיתות הלימוד שלנו".[35]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Legal Aspects of the Palestinian Refugee Question;
    יפה זילברשץ ונמרה גורן-אמיתי, שיבת פליטים פלסטינים לתחומי מדינת ישראל, עמוד 29
  2. ^ Mitchell Geoffrey Bard, The Complete Idiot's Guide to Middle East Conflict, מהדורה שנייה (שנת 2003) בהוצאת Alpha, עמ' 161–162
  3. ^ שאלות ותשובות באתר אונר"א (בעברית)
  4. ^ מיהו פליט פלסטיני - מתוך אתר אונר"א
  5. ^ יפה זילברשץ, נמרה גורן-אמיתי, בעריכת רות גביזון, שיבת פליטים פלסטינים לתחומי מדינת ישראל - נייר עמדה, מרכז מציל"ה, למחשבה ציונית, יהודית, ליברלית והומניסטית, ירושלים, תש"ע-2010, ע"מ 10
  6. ^ דיאנה בחור-ניר, ראש אונר"א: יש בארגון אנשי חמאס, זו לא בעיה, באתר ynet, 4 באוקטובר 2004
  7. ^ 7.0 7.1 ישראל היום (מוסף ישראל השבוע),22.8.14., נדב שרגאי, עמוד 10
  8. ^ PROGRAMME BUDGET 2014 - 2015
  9. ^ 9.0 9.1 Islamists torch summer camp in Gaza, May-24-2010, Newsfeedresearcher Site
  10. ^ מייקל ויינס (4 בינואר 2003). "Killing of U.N. Aide by Israel Bares Rift With Relief Agency". ניו יורק טיימס. בדיקה אחרונה ב-3 באוקטובר 2009. 
  11. ^ משה אלעד (טור דעה), לייבש את אונר"א, באתר ynet, 19 במרץ 2006
  12. ^ פעילי חמאס מקבלים משכורות מאונר"א, באתר וואלה! NEWS‏, 4 באוקטובר 2004
  13. ^ ליאור רותם, גורמי צבא: מטה אונר"א הותקף כי נורו משם טילים, באתר nrg‏, 15 בינואר 2009
  14. ^ עמוס הראלבצה"ל מודים: טעינו בבחירת אמצעי התגובה לירי המחבלים, באתר הארץ, 11 בינואר 2009
  15. ^ UNRWA fails to comply with US anti-terrorism law, ג'רוסלם פוסט, 29 בספטמבר 2006
  16. ^ James G. Lindsay "Policy Focus #91 - Fixing UNRWA: Repairing the UN’s Troubled System of Aid to Palestinian Refugees", January 2009
  17. ^ UNRWA staff not tested for terror ties', Jerusalem Post
  18. ^ הודעת הארגון, אתר אונר"א; ברק רביד, בפעם השנייה בתוך שבוע: אנשי אונר"א מצאו מצבור טילים בבית ספר בעזה, הארץ, 22 ביולי 2014
  19. ^ מלכודת במרפאת אונר"א, ישראל היום.
  20. ^ "אונר"א חשפה: מנהרה של חמאס עברה מתחת לבית ספר שלה" (בעברית). בדיקה אחרונה ב-3 בינואר 2018. 
  21. ^ ‫דוד בדין - סוכנות ידיעות מקור ישראלי, אונרא והפליטים הפלסטינים, באתר ערוץ 7, 17 במרץ 2009‬
  22. ^ http://tchelet.org.il/article.php?id=306
  23. ^ http://www.cfnepr.com/%D7%91.html
  24. ^ Pinner, Dr. Walter (1967) [1959]. How many refugees? and The Legend of the Arab Refugees. McGibbon & Kee. עמ' ?. 
  25. ^ עמירה הסמפקד אוכלוסין בלבנון: מספר הפליטים הפלסטינים במדינה קטן פי שלושה מנתוני האו"ם, באתר הארץ, 24 בדצמבר 2017
  26. ^ משה אפרת. "UNRWA." The Continuum Political Encyclopedia of the Middle East. Ed. אברהם סלע. New York: Continuum, 2002. p.887.
  27. ^ [1] לדוגמה: הצהרתו של הסנאטור בונד על אנטישמיות
  28. ^ [2] Fixing UNRWA: Repairing the UN’s Troubled System of Aid to Palestinian Refugees
  29. ^ James G. Lindsay "Policy Focus #91 - Fixing UNRWA: Repairing the UN’s Troubled System of Aid to Palestinian Refugees", January 2009, p. 65
  30. ^ עינת וילף, לחשוף את הבלוף של אונר"א, באתר ישראל היום, 31 באוגוסט 2014
  31. ^ James G. Lindsay "Policy Focus #91 - Fixing UNRWA: Repairing the UN’s Troubled System of Aid to Palestinian Refugees", January 2009, p. 43; p. 61
  32. ^ ספרי הלימוד של הרשות הפלסטינית (רש"פ): ההתייחסות ליהודים, לישראל ולשלום, עיון, איסוף ותרגום: ד"ר ארנון גרויס וד"ר רוני שקד, בהוצאת מרכז שמעון ויזנטל, פורום המזרח התיכון, ספטמבר 2017
  33. ^ נדב שרגאי, ‏שיעור בהסתה, באתר ישראל היום, 11 בינואר 2018
  34. ^ "ישראל נעלמה מהמפה: הסתה בספרי הלימוד של אונר"א". NRG (בעברית). בדיקה אחרונה ב-3 בינואר 2018. 
  35. ^ ארנון גרויס, אונרא אימצה האינדוקטרינציה המנוגדת לשלום של הרש"פ, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 20 בדצמבר 2017