יעקב גרטי – הבדלי גרסאות

יעקב גרטי
לידה	18 באוקטובר 1938 (בן 85); ביירות, לבנון הגדולה
ענף מדעי	בוטניקה
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים (בוגר); אוניברסיטת תל אביב (מוסמך, דוקטור)
מנחה לדוקטורט	מרגלית גלון
מוסדות	אוניברסיטת תל אביב

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־19:04, 23 במאי 2021

יעקב גַרטי (Garty; נולד ב-18 באוקטובר 1938) הוא בוטנאי ישראלי, פרופסור אמריטוס לבוטניקה בפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' וייז באוניברסיטת תל אביב, המתמחה בחקר חזזיות ובפרט בחזזיות כביואינדיקטורים ((אנ') מַחְוָונים ביולוגיים) לזיהום והשפעתו של זיהום אוויר על הפיזיולוגיה של החזזית.

ביוגרפיה

גרטי, בנם של וילי גולדנטל ופְלורֵט גרטי^[1] (לבית לוי), יוצאת בולגריה,^[2] נולד בסתיו 1938 בביירות^[1] שבלבנון, וב-1943, בגיל חמש, הגיע עם אמו לארץ ישראל. המשפחה התיישבה במושבה רעננה, שם למד בגן ילדים ובבית הספר העממי (כיום בית הספר מֶגֶד),^[3] ולאחר מכן למד חקלאות בבית הספר החקלאי "מקוה ישראל" (1952–1956). עם סיום לימודיו, התגייס לצה"ל ביולי 1956 ושירת עד ינואר 1959. עם שחרורו למד בשנים 1959–1961 ביולוגיה וחקלאות בבית המדרש למורים, מורות וגננות ע"ש שיין בפתח תקווה וקיבל תעודת הוראה. בשנים 1962–1965 למד לתואר בוגר בחקלאות באוניברסיטה העברית בירושלים, ב-1969–1972 למד לתואר מוסמך בבוטניקה באוניברסיטת תל אביב (בהצטיינות^[4]); התזה, שכותרתה "סקר פלוריסטי והכרת האקולוגיה של החזזיות בצפון ומרכז חצי האי סיני", נעשתה בהנחיית מרגלית גלון. משנת 1972 ועד 1979 המשיך ללמוד באותה אוניברסיטה ובהנחייתה של גלון לתואר דוקטור בבוטניקה; הדיסרטציה שלו הייתה בנושא "חזזיות כאינדיקטורים לזיהום אוויר".

במהלך לימודיו, שימש בשנים 1971–1977 כעוזר הוראה, וב-1978–1980 כמדריך. לאחר סיום הדוקטורט, נסע למחקר פוסט-דוקטורט במחלקה לגאומיקרוביולוגיה באוניברסיטת אולדנבורג שבגרמניה המערבית בחודשים יולי–אוקטובר 1979, ובביולוגיה בתחנת המחקר מקמרדו שבאנטארקטיקה בחודשים נובמבר–דצמבר אותה שנה. בשובו לישראל שימש כחוקר במחלקה לבוטניקה ובמכון לחקר שמירת הטבע (INCR) באוניברסיטת תל אביב מ-1980 עד 1984. באפריל 1984 התמנה למרצה בכיר, וביולי 1988 קיבל קביעות. בנובמבר 1993 קודם לדרגת פרופסור חבר, ובספטמבר 2005 התמנה לפרופסור מן המניין. פרש לגמלאות כפרופסור אמריטוס.

גרטי חבר האגודה הבינלאומית לחקר החזזיות (International Association for Lichenology,‏ IAL) מ-1973, האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה (1973), האגודה הישראלית למדעי הצמח (1986), האגודה הישראלית לחקר חמצן ורדיקלים חופשיים (2000), וחבר כבוד של האגודה האיטלקית לחקר החזזיות (Societa Lichenologica Italiana) מ-2002.

גרטי השתתף בקביעות בתוכנית 'שלושה שיודעים' המשודרת ברדיו 'כאן תרבות', ובערוץ הטלוויזיה 'כאן 11', שם עסק בנושאים רבים: סוקולנטים ("קקטוסים"), שרכים, שרפים וענברים, חזזיות ועוד.

מתגורר בגני עם. נשוי לרחל מאז 1965 ואב לארבעה.

ספריו

מרגלית גלון, יעקב גרטי, חזזיות ישראל: (מדריך מאויר); צילם: עמיקם שוב, תל אביב: עם עובד, תש"מ 1979.
יעקב גרטי, צמחי תרבות; חריזה: יהודה אטלס; ראש הפרויקט: רות סטרול-נוביק; צילומים: אייל ברטוב [ואחרים], תל אביב: רמות; מרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי – בית הספר לחינוך – אוניברסיטת תל אביב ('הספרייה של מבט לגן'), תשס"ט 2009.

קישורים חיצוניים

פרופ' יעקב גרטי באתר הפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס' וייז, אוניברסיטת תל אביב (באנגלית)

הערות שוליים

^ ¹ ² Who's who in Science and Engineering, 2008, p. 584.
^ יעל גרטי, נחטפים במהירות: כעכי שומשום, באתר ynet, 31 במאי 2009.
^ לאה קליין, ספר הזכרונות של גן מלכה, כיוון חדש, 193 (יולי 2013), עמ' 3; לאה קליין, פרופסור יעקב גרטי מציג תערוכת ציורים, כיוון חדש, 202 (אפריל 2014), עמ' 10.
^ מוסמכים חדשים באוניברסיטת תל-אביב: מדעי החיים: בוטאניקה, דבר, טור 2, 7 ביוני 1973.

[מיהו_מי-1] ¹ ² Who's who in Science and Engineering, 2008, p. 584.

[2] יעל גרטי, נחטפים במהירות: כעכי שומשום, באתר ynet, 31 במאי 2009.

[3] לאה קליין, ספר הזכרונות של גן מלכה, כיוון חדש, 193 (יולי 2013), עמ' 3; לאה קליין, פרופסור יעקב גרטי מציג תערוכת ציורים, כיוון חדש, 202 (אפריל 2014), עמ' 10.

[4] מוסמכים חדשים באוניברסיטת תל-אביב: מדעי החיים: בוטאניקה, דבר, טור 2, 7 ביוני 1973.

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 |תאריך לידה=[[18 באוקטובר]] [[1938]]
 |תאריך פטירה=
+| מקום לידה = [[ביירות]], [[לבנון הגדולה]]
 |ענף מדעי=[[בוטניקה]]
 |מקום לימודים=[[האוניברסיטה העברית בירושלים]] (בוגר){{ש}}[[אוניברסיטת תל אביב]] (מוסמך, דוקטור)
@@ שורה 17: / שורה 18: @@
 ==ביוגרפיה==
-גרטי, בנם של וילי גולדנטל ופְלורֵט גרטי{{הערה|שם=מיהו מי}} (לבית לוי), יוצאת [[יהדות בולגריה|בולגריה]],{{הערה|{{ynet|יעל גרטי|נחטפים במהירות: כעכי שומשום|3723717|31 במאי 2009}}.}} נולד בסתיו [[1938]] ב[[ביירות]]{{הערה|שם=מיהו מי|''Who's who in Science and Engineering'', 2008, p. 584.}} שב[[לבנון הגדולה|לבנון]], וב-[[1943]], בגיל חמש, [[עלייה לארץ ישראל#העליות הגדולות עד להקמת המדינה|הגיע]] עם אמו ל[[ארץ ישראל המנדטורית|ארץ ישראל]]. המשפחה התיישבה ב[[מושבה]] [[רעננה]], שם למד בגן ילדים ובבית הספר העממי (כיום בית הספר מֶגֶד),{{הערה|לאה קליין, [http://sfile-pull.f-static.com/image/users/201440/ftp/my_files/iton/raanana.pdf?id=13229546#page=3 ספר הזכרונות של גן מלכה], '''כיוון חדש''', 193 (יולי 2013), עמ' 3; לאה קליין, [http://www.amutaraanana.co.il/image/users/201440/ftp/my_files/iton/%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%95%D7%9F%20%D7%97%D7%93%D7%A9%20%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9C%202014.pdf?id=17030547#page=10 פרופסור יעקב גרטי מציג תערוכת ציורים], '''כיוון חדש''', 202 (אפריל 2014), עמ' 10.}} ולאחר מכן למד חקלאות ב[[בתי ספר חקלאיים בארץ ישראל|בית הספר החקלאי]] "[[מקוה ישראל]]" (1952–1956). עם סיום לימודיו, [[גיוס לצה"ל|התגייס לצה"ל]] ביולי 1956 ו[[שירות בצה"ל|שירת]] עד ינואר [[1959]]. עם שחרורו למד בשנים 1959–[[1961]] [[ביולוגיה]] ו[[חקלאות]] ב[[סמינר שיין|בית המדרש למורים, מורות וגננות ע"ש שיין]] ב[[פתח תקווה]] וקיבל [[תעודת הוראה]]. בשנים [[1962]]–[[1965]] למד לתואר בוגר ב[[הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית|חקלאות]] ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]], ב-1969–[[1972]] למד לתואר מוסמך בבוטניקה ב[[אוניברסיטת תל אביב]] (בהצטיינות{{הערה|{{דבר||מוסמכים חדשים באוניברסיטת תל-אביב: מדעי החיים: בוטאניקה|1973/06/07|01303|טור 2}}.}}); התזה, שכותרתה "סקר [[פלורה|פלוריסטי]] והכרת האקולוגיה של החזזיות בצפון ומרכז [[חצי האי סיני]]", נעשתה בהנחיית [[מרגלית גלון]]. משנת 1972 ועד [[1979]] המשיך ללמוד באותה אוניברסיטה ובהנחייתה של גלון לתואר [[דוקטור]] בבוטניקה; ה[[דיסרטציה]] שלו הייתה בנושא "חזזיות כאינדיקטורים לזיהום אוויר".
+גרטי, בנם של וילי גולדנטל ופְלורֵט גרטי{{הערה|שם=מיהו מי}} (לבית לוי), יוצאת [[יהדות בולגריה|בולגריה]],{{הערה|{{ynet|יעל גרטי|נחטפים במהירות: כעכי שומשום|3723717|31 במאי 2009}}.}} נולד בסתיו [[1938]] ב[[ביירות]]{{הערה|שם=מיהו מי|''Who's who in Science and Engineering'', 2008, p. 584.}} שב[[לבנון הגדולה|לבנון]], וב-[[1943]], בגיל חמש, [[עלייה לארץ ישראל#העליות הגדולות עד להקמת המדינה|הגיע]] עם אמו ל[[ארץ ישראל המנדטורית|ארץ ישראל]]. המשפחה התיישבה ב[[מושבה]] [[רעננה]], שם למד בגן ילדים ובבית הספר העממי (כיום בית הספר מֶגֶד),{{הערה|לאה קליין, [http://sfile-pull.f-static.com/image/users/201440/ftp/my_files/iton/raanana.pdf?id=13229546#page=3 ספר הזכרונות של גן מלכה], '''כיוון חדש''', 193 (יולי 2013), עמ' 3; לאה קליין, [http://www.amutaraanana.co.il/image/users/201440/ftp/my_files/iton/כיוון%20חדש%20אפריל%202014.pdf?id=17030547#page=10 פרופסור יעקב גרטי מציג תערוכת ציורים], '''כיוון חדש''', 202 (אפריל 2014), עמ' 10.}} ולאחר מכן למד חקלאות ב[[בתי ספר חקלאיים בארץ ישראל|בית הספר החקלאי]] "[[מקוה ישראל]]" (1952–1956). עם סיום לימודיו, [[גיוס לצה"ל|התגייס לצה"ל]] ביולי 1956 ו[[שירות בצה"ל|שירת]] עד ינואר [[1959]]. עם שחרורו למד בשנים 1959–[[1961]] [[ביולוגיה]] ו[[חקלאות]] ב[[סמינר שיין|בית המדרש למורים, מורות וגננות ע"ש שיין]] ב[[פתח תקווה]] וקיבל [[תעודת הוראה]]. בשנים [[1962]]–[[1965]] למד לתואר בוגר ב[[הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית|חקלאות]] ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]], ב-1969–[[1972]] למד לתואר מוסמך בבוטניקה ב[[אוניברסיטת תל אביב]] (בהצטיינות{{הערה|{{דבר||מוסמכים חדשים באוניברסיטת תל-אביב: מדעי החיים: בוטאניקה|1973/06/07|01303|טור 2}}.}}); התזה, שכותרתה "סקר [[פלורה|פלוריסטי]] והכרת האקולוגיה של החזזיות בצפון ומרכז [[חצי האי סיני]]", נעשתה בהנחיית [[מרגלית גלון]]. משנת 1972 ועד [[1979]] המשיך ללמוד באותה אוניברסיטה ובהנחייתה של גלון לתואר [[דוקטור]] בבוטניקה; ה[[דיסרטציה]] שלו הייתה בנושא "חזזיות כאינדיקטורים לזיהום אוויר".
-במהלך לימודיו, שימש בשנים [[1971]]–[[1977]] כעוזר הוראה, וב-[[1978]]–[[1980]] כמדריך. לאחר סיום הדוקטורט, נסע למחקר [[פוסט-דוקטורט]] במחלקה ל[[גאומיקרוביולוגיה]] ב[[אוניברסיטת אולדנבורג]] שב[[גרמניה המערבית]] בחודשים יולי–אוקטובר 1979, ובביולוגיה ב[[תחנת מקמרדו|תחנת המחקר מקמרדו]] שב[[אנטארקטיקה]] בחודשים נובמבר–דצמבר אותה שנה. בשובו לישראל שימש כחוקר במחלקה ל[[בוטניקה]] ובמכון לחקר [[שמירת טבע|שמירת הטבע]] (INCR) באוניברסיטת תל אביב מ-[[1980]] עד [[1984]]. באפריל 1984 התמנה ל[[מרצה בכיר]], וביולי [[1988]] קיבל [[קביעות]]. בנובמבר [[1993]] קודם לדרגת פרופסור חבר, ובספטמבר [[2005]] התמנה ל[[פרופסור מן המניין]]. פרש לגמלאות כ[[פרופסור אמריטוס]].
+במהלך לימודיו, שימש בשנים [[1971]]–[[1977]] כעוזר הוראה, וב-[[1978]]–[[1980]] כמדריך. לאחר סיום הדוקטורט, נסע למחקר [[פוסט-דוקטורט]] במחלקה ל[[גאומיקרוביולוגיה]] ב[[אוניברסיטת אולדנבורג]] שב[[גרמניה המערבית]] בחודשים יולי–אוקטובר 1979, ובביולוגיה ב[[תחנת מקמרדו|תחנת המחקר מקמרדו]] שב[[אנטארקטיקה]] בחודשים נובמבר–דצמבר אותה שנה. בשובו לישראל שימש כחוקר במחלקה ל[[בוטניקה]] ובמכון לחקר [[שמירת טבע|שמירת הטבע]] (INCR) באוניברסיטת תל אביב מ-1980 עד [[1984]]. באפריל 1984 התמנה ל[[מרצה בכיר]], וביולי [[1988]] קיבל [[קביעות]]. בנובמבר [[1993]] קודם לדרגת פרופסור חבר, ובספטמבר [[2005]] התמנה ל[[פרופסור מן המניין]]. פרש לגמלאות כ[[פרופסור אמריטוס]].
 גרטי חבר האגודה הבינלאומית לחקר החזזיות (International Association for Lichenology,{{כ}} IAL) מ-[[1973]], [[האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה]] (1973), האגודה הישראלית למדעי הצמח ([[1986]]), האגודה הישראלית לחקר חמצן ורדיקלים חופשיים ([[2000]]), וחבר כבוד של האגודה האיטלקית לחקר החזזיות (Societa Lichenologica Italiana) מ-[[2002]].