משה זקס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־20:47, 20 ביולי 2021

משה זקס (נכתב גם זאקס, זאכס; בגרמנית: Moses Sachs;‏ 1800, דריסיקאקר, דוכסות סקסוניה-מיינינגן – 5 ביולי 1870, ירושלים) היה עסקן ירושלמי שד"ר.

ביוגרפיה

זקס נולד ב- 5 ביולי 1800 בעיירה דרייסיקאקר (גר') שבדוכסות סקסוניה-מיינינגן שבגרמניה. זקס היה תלמידם של גדולי הרבנים בשלהי המאה ה-19 בהם: הרב אברהם בנימין זאב המבורג ראש ישיבת פיורדה, הרב נחום טרייביטש, רבי עקיבא איגר, החת"ם סופר ועוד.

ב-1830 עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. זקס נחשב לראשון העולים מגרמניה במאה ה-19.^[1]

ב-1832 נשא לאישה את רחל בתו של הגביר הירושלמי רבי צדוק הלוי קרויז (שנחשב באותה עת על ידי תושבי העיר ל"רוטשילד" הירושלמי).

ב-1835 יצא לתוניסיה בה פעל כשד"ר. בעת שהותו בתוניס פגש את הנסיך פיקלאר פון מוסקאו שהתרשם ממנו ונתן לו המלצה לברון שלמה רוטשילד מווינה. זקס שכנע אותו וקבוצת עשירים יהודיים לעמוד מאחורי תוכנית ליישוב יהודים שיעסקו בחקלאות בארץ ישראל בחסות ממשלת אוסטריה. התוכנית הוגשה לממשלת אוסטריה בסיועו של נסיך הכתר יוהאן, ושר החוץ מטרניך וזו הגישה בקשה לממשלת האימפריה העות'מאנית על ידי הקונסול האוסטרי בקושטא הברון פון שטירמר. התוכנית נכשלה בגלל סירובה של הממשלה העות'מאנית.

זקס נשאר באירופה עד 1839, וביקר בקהילות רבות ברחבי אירופה לעשות נפשות לתוכנית הפרודוקטיביזציה (התיישבות יצרנית-חקלאית), וכן שהה ממרץ עד אוגוסט באוניברסיטת מינכן כתלמיד לרפואה ואסטרונומיה, משם המשיך לווינה שם למד רפואה באוניברסיטת וינה ועבד בבית החולים הכללי, עד חזרתו לירושלים.

זקס נרדף על ידי הבנקאים למשפחת להרן שניהלו את מערכת גיוס הכספים באירופה וחלוקתם לבני היישוב בארץ ישראל במסגרת ארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם (פקוא"מ), שהתנגדו לפרודוקטיבציה. לשיטתם, מטרת היישוב בארץ ישראל הייתה קירוב הגאולה על ידי תפילה ולימוד תורה והפרודוקטיבציה היוותה סכנה שהייתה עלולה לעכב את הגאולה.

בשנת 1854 היה שותף יחד עם פטר קלאסן, עזריאל זליג הויזדורף, בנימין לילינטל והרב יוחנן מרקוס הירש (אב"ד של קהילת לונדון) לייסוד החברה הראשונה ליישוב ארץ ישראל שנקראה בשם "חברה קדושה תפארת ישראל העוסקים להקים קרן עבודת הקרקעות."^[2]

ב-1860 יצא בשליחות כולל הו"ד למסע לגייס כספים לטובת בתי מחסה. בחמש שנות מסעו ביקר זקס ברחבי אירופה, גייס כספים ועשה רבות לעידוד הפרודוקטיביזציה.

ב-1865 חזר לירושלים עסק בענייני ציבור והמשיך לסקר את אירועי היישוב בעיתוני ארץ ישראל ואירופה.

זקס זכה לראות בייסוד מקוה ישראל ונפטר ב-1870.

צאצאיו

בנו אברהם אלקנה זקס - נולד ב-1844 נפטר ב-1903

בנו יצחק ישראל זקס - היה עו"ד באיסטמבול ופעל רבות למען הארץ.

בתו מרגלית זקס שלאנק אשת ר' גמליאל שלאנק, (1847) - הרוקח הראשון בירושלים.

בתו אסתר זקס קרויז אשת יוסף קרויז.

נכדו משה אליהו זקס (1870) - (1896), שהיה נשוי לחיה אסתר לבית צלניקר שהיא צאצאית של פני יהושע. בשנת 1899 יצא ספרו "מראה ארץ ישראל והמושבות", שנכתב וצויר במשותף עם ישעיהו רפאלוביץ.^[3]

נינו פישל זקס (1899) - (1986), פתח את סניף הדואר במאה שערים בשנת 1919 ונתמנה למנהלו, ב- 1921 הועבר לתל אביב כמנהל הדואר ובמשך השנים פתח סניפים בעיר ומשרדי דואר במושבות יהודה והשרון ועלה לדרגת מנהל ראשי אזורי לתל אביב. ב-1935 היה במשך כמה חדשים מ"מ סגן המנהל הכללי של שרות הדואר בארץ.^[4]
בן נינו הוא הרב עמרם זקס כיהן כראש ישיבת סלבודקה בבני ברק.
בן נינו הוא ד"ר משה חיים זקס, ד"ר לבוטניקה ואגרונום.

על שמו נקרא רחוב משה זקס, בירושלים.^[5]

לקריאה נוספת

מרדכי פרידמן, משה זאקס: יקה, חרדי, ציוני, הוצאת שפירא, תל אביב 2016
ד"ר נתן מיכאל גלבר, משה זאקס: אחד מאבות הרעיון של ההתיישבות החקלאית בארץ ישראל, סיני, כרך א, עמודים תקסח-תקפג.
שמואל הכהן וינגרטן, "חתם סופר ותלמידיו", בהוצאת המחלקה לענייני הנוער של ההסתדרות הציונית, ירושלים, תש"ה, עמודים 75-78.
דוד תדהר, אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, ערך : הרב משה זכס,(זאקס), כרך 3, עמוד 1108.

קישורים חיצוניים

זיכרון לראשונים, הר"ר משה זאכס זל"ה, בתוך פנקס ירושלים (פנחס גרייבסקי), באתר HebrewBooks

הערות שוליים

^ שלמה הרמתי, עברית חיה במרוצת הדורות: מרס"ג ועד טלר, ראשון לציון: מסדה, 1992, עמ' 120.
^ חנה רם, ‏התחלות של עבודת אדמה בידי יהודים באזור יפו, קתדרה 6, דצמבר 1977 עמ' 24.
^ "מראה ארץ ישראל והמושבות" - נכתב וצויר : ישעיהו רפאלוביטש, משה אליהו זאכס, מוציא לאור לא ידוע, ירושלים, 1899, אתר הספרייה הלאומית, ערך : משה אליהו זקס
^ ערך : פישל זקס, כרך 19, עמוד 856 דוד תדהר, אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו‎
^ 14 פצועים בפיגוע דריסה בירושלים, באתר ישראל היום, ‏5 בנוב׳ 2014

[1] שלמה הרמתי, עברית חיה במרוצת הדורות: מרס"ג ועד טלר, ראשון לציון: מסדה, 1992, עמ' 120.

[2] חנה רם, ‏התחלות של עבודת אדמה בידי יהודים באזור יפו, קתדרה 6, דצמבר 1977 עמ' 24.

[3] "מראה ארץ ישראל והמושבות" - נכתב וצויר : ישעיהו רפאלוביטש, משה אליהו זאכס, מוציא לאור לא ידוע, ירושלים, 1899, אתר הספרייה הלאומית, ערך : משה אליהו זקס

[4] ערך : פישל זקס, כרך 19, עמוד 856 דוד תדהר, אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו‎

[5] 14 פצועים בפיגוע דריסה בירושלים, באתר ישראל היום, ‏5 בנוב׳ 2014

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 '''משה זקס''' (נכתב גם '''זאקס''', '''זאכס'''; ב[[גרמנית]]: '''Moses Sachs''';{{כ}} [[1800]], דריסיקאקר, [[דוכסות סקסוניה-מיינינגן]] – [[5 ביולי]] [[1870]], [[ירושלים]]) היה עסקן ירושלמי [[שד"ר]].
+==ביוגרפיה==
-==קורות חיים==
 זקס נולד ב- [[5 ביולי]] [[1800]] בעיירה [[דרייסיקאקר]] {{גר|Dreißigacker}} שב[[דוכסות סקסוניה-מיינינגן]] שב[[גרמניה]]. זקס היה תלמידם של גדולי הרבנים בשלהי [[המאה ה-19]] בהם: הרב [[אברהם בנימין זאב המבורג]] ראש ישיבת [[פירט (עיר)|פיורדה]], הרב [[נחום טרייביטש]], רבי [[עקיבא איגר]], [[החת"ם סופר]] ועוד.