משה זקס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
משה זקס

משה זקס (נכתב גם זאקס, זאכס; בגרמנית: Moses Sachs;‏ 1800, דריסיקאקר, דוכסות סקסוניה-מיינינגן5 ביולי 1870, ירושלים) היה עסקן ירושלמי שד"ר.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זקס נולד ב- 5 ביולי 1800 בעיירה דריסיקאקר שבדוכסות סקסוניה-מיינינגן שבגרמניה. זקס היה תלמידם של גדולי הרבנים בשלהי המאה ה-19 בהם: הרב המבורג ראש ישיבת פיורדה, הרב נחום טרייבטיש, רבי עקיבא איגר, החת"ם סופר ועוד.

ב-1830 עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. זקס נחשב לראשון העולים מגרמניה במאה ה-19.[1]

ב-1832 נשא לאישה את רחל בתו של הגביר הירושלמי רבי צדוק הלוי קרויז (שנחשב באותה עת על ידי תושבי העיר ל"רוטשילד" הירושלמי).

ב-1835 יצא לתוניס בה פעל כשד"ר. בעת שהותו בתוניס פגש את הנסיך פיקלאר פון מוסקאו שהתרשם ממנו ונתן לו המלצה לברון שלמה רוטשילד מווינה. זקס שכנע אותו וקבוצת עשירים יהודיים לעמוד מאחורי תוכנית ליישוב יהודים שיעסקו בחקלאות בארץ ישראל בחסות ממשלת אוסטריה. התוכנית הוגשה לממשלת אוסטריה בסיועו של נסיך הכתר יוהאן, ושר החוץ מטרניך וזו הגישה בקשה לממשלת האימפריה העות'מאנית על ידי הקונסול האוסטרי בקושטא הברון פון שטירמר, התוכנית נכשלה בגלל סירובה של הממשלה העות'מאנית.

זקס נשאר באירופה עד 1839 ביקר בקהילות רבות ברחבי אירופה לעשות נפשות לתוכנית הפרודוקטיבציה (מטרה להתיישב ולעבוד בחקלאות), וכן שהה ממרץ עד אוגוסט באוניברסיטת מינכן כתלמיד לרפואה ואסטרונומיה, משם המשיך לווינה שם למד רפואה באוניברסיטה ועבד בבית החולים הכללי עד חזרתו לירושלים.

זקס נרדף על ידי הבנקאים למשפחת לערן שניהלו את מערכת גיוס הכספים באירופה במסגרת ארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם, הפקוא"מ, וחלוקתם לבני היישוב בארץ ישראל שהתנגדו לפרודוקטיבציה. לשיטתם, מטרת היישוב בארץ ישראל הייתה קירוב הגאולה על ידי תפילה ולימוד תורה והפרודוקטיבציה היוותה סכנה שהייתה עלולה לעכב את הגאולה.

בשנת 1854 היה שותף לייסוד החברה הראשונה ליישוב ארץ ישראל.

ב-1860 יצא בשליחות כולל הו"ד למסע לגייס כספים לטובת בתי מחסה. בחמש שנות מסעו ביקר זקס ברחבי אירופה, גייס כספים ועשה רבות לעידוד הפרודוקטיבציה.

ב-1865 חזר לירושלים עסק בענייני ציבור והמשיך לסקר את אירועי היישוב בעיתוני ארץ ישראל ואירופה.

זקס זכה לראות בייסוד מקוה ישראל ונפטר ב-1870.

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנו אברהם אלקנה זקס - נולד ב-1844 נפטר ב-1903
  • בנו יצחק ישראל זקס - היה עו"ד באיסטמבול ופעל רבות למען הארץ.
  • בתו אסתר זקס קרויז אשת יוסף קרויז.
  • נכדו משה אליהו זקס (1870) - (1896), שהיה נשוי לחיה אסתר לבית צלניקר שהיא צאצאית של פני יהושע. בשנת 1899 יצא ספרו "מראה ארץ ישראל והמושבות", שנכתב וצויר במשותף עם ישעיהו רפאלוביטש.[2]
  • נינו פישל זקס (1895) - (1986), פתח את סניף הדואר במאה שערים בשנת 1919 ונתמנה למנהלו, ב- 1921 הועבר לתל אביב כמנהל הדואר ובמשך השנים פתח סניפים בעיר ומשרדי דואר במושבות יהודה והשרון ועלה לדרגת מנהל ראשי אזורי לתל אביב. ב-1935 היה במשך כמה חדשים מ"מ סגן המנהל הכללי של שרות הדואר בארץ.[3].

על שמו נקרא רחוב משה זקס, בירושלים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שלמה הרמתי, עברית חיה במרוצת הדורות: מרס"ג ועד טלר, ראשון לציון: מסדה, 1992, עמ' 120.
  2. ^ "מראה ארץ ישראל והמושבות" - נכתב וצויר : ישעיהו רפאלוביטש, משה אליהו זאכס, מוציא לאור לא ידוע, ירושלים, 1899, אתר הספרייה הלאומית,ערך : משה אליהו זקס
  3. ^ דוד תדהר, אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, ערך : פישל זקס, כרך 19, עמוד 856