יהודה זאב ליבוביץ – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 29: שורה 29:
{{בקרת זהויות}}
{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל:ליבוביץ, יהודה זאב}}
{{מיון רגיל:ליבוביץ, יהודה זאב}}

==לקריאה נוספת==
*יהודה אפשטיין, '''בסתר עליון''' : מסכת חייו ופעליו של רבינו הקדוש והטהור רבי יהודה זאב ליבוביץ, בני ברק תש"פ.


[[קטגוריה:רבנים מקובלים ישראלים]]
[[קטגוריה:רבנים מקובלים ישראלים]]

גרסה מ־14:37, 27 ביולי 2021

יהודה זאב ליבוביץ
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 8 באוקטובר 1921
ו' בתשרי תרפ"ב
פטירה 6 בספטמבר 2010 (בגיל 88)
כ"ז באלול תש"ע עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות תל אביב, בני ברק
תקופת הפעילות ? – 6 בספטמבר 2010 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו הרב מרדכי עזריאל וינברג, אב"ד מרגרטן, הרב יהודה גרינוולד אב"ד סקלהיד ורבי יואל טייטלבוים מסאטמר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מצבת הרב יהודה זאב ליבוביץ

הרב יהודה זאב ליבוביץ (בכתב יידי: לעבאוויטש ; ו' בתשרי תרפ"ב; 8 באוקטובר 1921 - כ"ז באלול תש"ע; 6 בספטמבר 2010) היה מקובל שהתגורר בתל אביב ובסוף ימיו עבר לבני ברק.

תולדותיו

נולד בכפר ליד העיר סאטמר שבטרנסילבניה לר' יחיאל צבי ליבוביץ, שהיה מלמד. בצעירותו למד אצל הרב מרדכי עזריאל ויינברגר, אב"ד מרגרטן, ואצל הרב יהודה סגל רוזנר אב"ד סקלהיד ורבי יואל טייטלבוים מסאטמר. במלחמת העולם השנייה איבד את כל משפחתו, והוא עצמו שהה במחנות עבודה. לאחר המלחמה עלה בגפו לישראל, נשלח על ידי הבריטים לקפריסין ולאחר קום המדינה התיישב בתל אביב.

הרב ליבוביץ התקרב לרב יהודה צבי ברנדויין וצורף לחבורת המקובלים שעמה נמנו הרב משה יאיר וינשטוק ואחיו הרב יוסף וינשטוק. בניגוד להם, הרב ליבוביץ נותר באלמוניותו ורק מעטים עמדו על גדלותו בתורת הנגלה והנסתר. לפני מלחמת העולם השנייה היה מאורס, אולם לאחר שכלתו נספתה בשואה לא נישא עוד. במשך עשרות שנים התגורר בגפו בחדר בודד ברחוב חברון, בצמוד לבית הקברות טרומפלדור בתל אביב, ולמחייתו עבד כמודד כבישים מטעם עיריית תל אביב.

הרב ליבוביץ שמר על קשר הדוק עם רבי אהרון רוקח, האדמו"ר מבלז שהתגורר גם הוא בתל אביב. התכתב עם האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטם מצאנז, שאף הכליל בספריו דברים משמו של הרב ליבוביץ. היה מקורב גם לאדמו"רי רוז'ין שהתגוררו בת אביב - סדיגורה, בוהוש, הוסיאטין ווסלוי.

בתחילת שנות התשעים, עבר לגור בבני ברק, אצל נכדו של המקובל הרב חיים משה מנדל. הרב שמואל וואזנר, הרב מרדכי גרוס ואחרים נהגו לבקרו ולשוחח עמו בענייני הלכה וקבלה.

נקבר בבית הקברות של נציבי ישיבת פוניבז' בבני ברק.

בשנים האחרונות[דרושה הבהרה] הוקמו בקריית הרצוג בבני ברק, שטיבלך ובית מדרש לזכרו בשם "זיו יהודה".

ספריו

  • תורת יהודה זאב
  • אור לוי
  • זיו יהודה
  • יזל מים מדליו


לקריאה נוספת

  • יהודה אפשטיין, בסתר עליון : מסכת חייו ופעליו של רבינו הקדוש והטהור רבי יהודה זאב ליבוביץ, בני ברק תש"פ.