ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־08:28, 21 באוקטובר 2021

ה' מֶלֶךְ ה' מָלָךְ ה' יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד הוא היגד דמוי פסוק, שמבטא את מלכותו של השם בשלושת הזמנים: הווה, עבר ועתיד.^[1] משפט זה מורכב מפסוק ושני חלקי פסוקים, אך אינו מופיע כצורתו במקרא. אף על פי כן, הוא משמש בהקשרים שונים בתפילה כאילו היה פסוק ומופיע בקטעים שונים המלקטים פסוקים. המשפט נמצא בשימוש לכל הפחות מתקופת הגאונים, והוא נאמר בכמה תפילות ובמועדים נוספים. מאיר בר-אילן כינה אותו "פסוק מלאכותי".^[2]

היגד זה בנוי מצירוף של הפסוק "ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד" מתוך שירת הים^[3] המבטא את מלכות ה' בעתיד, יחד עם שני חלקי פסוקים: "ה' מֶלֶךְ" מתוך הפסוק "ה' מֶלֶךְ עוֹלָם וָעֶד אָבְדוּ גוֹיִם מֵאַרְצוֹ",^[4] ו"ה' מָלָךְ" מתוך הפסוק "ה' מָלָךְ תָּגֵל הָאָרֶץ יִשְׂמְחוּ אִיִּים רַבִּים".^[5]

היגד זה הוא חלק מנוסח שנקרא "קבלת עול מלכות שמים" ולו לחנים מסורתיים בכמה עדות ישראל,^[6] וכן לחנים חדשים.^[7]

מקורות המשפט

בספרות ההיכלות, בספר היכלות רבתי, מופיעים חלקים של המשפט מפי הארץ כחלק מקדושה שנאמרת בידי דוד המלך, הרקיעים והארץ, ויש הרואים בכך את המקור למשפט זה.^[8] המשפט מופיע גם בחלק מנוסחאות ברייתא דרבי עקיבא, גם היא מספרות ההיכלות, כפתיחה לתפילת שחרית שברקיע: ”בכל שחר מלאך עומד לפניו ופותח ואומר: ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד”.^[9] ומכאן המנהג לומר משפט זה בעמידה לפני תחילת פסוקי דזמרא.^[10]

המשפט נזכר במסכת סופרים בסדר הוצאת ספר תורה: ”ואחר כך עומד המפטיר ואומר: אין כמוך באלים ה' מי כמוך נאדר בקדש נורא תהלות עושה פלא מלכותך מלכות כל עולמים וממשלתך בכל דור ודור ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד” (פרק י"ד הלכה ח). כמו כן מובא ההיגד בסדר רב עמרם גאון כחלק מפסוקי יהי כבוד.

שימושים במשפט זה

משפט זה נאמר בכמה הזדמנויות:

בתפילת שחרית – נאמר כאחד מפסוקי יהי כבוד, ולפי כמה נוסחים (נוסח הספרדים, נוסח ספרד) נאמר גם בחלק של פסוקי דזמרה המקדים את ברוך שאמר.
בברכת יראו עינינו, הנאמרת לפי כמה מנהגים בברכות קריאת שמע בתפילת ערבית, ולפי כמה מנהגים בנוסח יראו עינינו המקוצר שנאמר כחלק מסדר קריאת שמע על המיטה.
בהוצאת ספר תורה בשבת, לפי חלק מהמנהגים.^[11]
בפסוקי הפתיחה בהקפות בשמחת תורה.^[12]
בברית מילה בפסוקים שנאמרים לפני המילה.
בסליחות (למנהג הספרדים).

נוסף על כך, משמש המשפט כמוטיב מרכזי (ולעיתים רפרן) בפיוטים קדומים כמו אדירי איומה יאדירו בקול ובטרם שחקים וארקים נמתחו.

הלכות ומנהגים ביחס לאמירתו

הכפלה – על פי תיקוני הזוהר,^[13] כתב הבית יוסף שנוהגים לומר את המשפט פעמיים לפני פסוקי דזמרא.^[10] נוהגים כן גם בברית מילה, ולמנהג הספרדים גם בסליחות ובהקפות. אחד ההסברים לטעם ההכפלה הוא כדי להמליך את ה' על הגוף והנפש יחד.^[14]
עמידה – כבר במסכת סופרים מוזכר לגבי משפט זה "עומד... ואומר...". בשיבולי הלקט^[15] מביא שיש עניין לעמוד באמירה זו משום שמובא במדרש "מלאך אחד עומד ופותח ואומר ה' מלך", אלא שבימי חול טרודים וממהרים ולכן אומרים אותו בישיבה, ובשבת שאינם ממהרים אומרים בעמידה. גם בשער הכוונות^[16] כתב לומר משפט זה בעמידה מטעם על פי הסוד. בילקוט יוסף^[17] כתב שהעמידה הזו היא מידת חסידות, ולכן מי שהעמידה קשה לו יכול לכתחילה לשבת.
אמירה עם הציבור – בשער הכוונות^[18] כתב שאם אדם נמצא בבית הכנסת כשהציבור אומר את המשפט הזה והוא נמצא בשלב אחר בתפילה, עליו לעמוד עם הציבור, אך אינו צריך לומר עמם את המשפט, ויכול הוא להמשיך לומר את החלק בתפילה שבו הוא מצוי. הפרי חדש^[19] כתב שאם הוא אינו מכוון את כוונות התפילה לפי הסוד, יותר טוב שגם יאמר את הפסוקים הללו כדי לקבל עול מלכות שמים עם הציבור. וכך כתב הרב חיים פלאג'י.^[20] לעומת זאת הרב עובדיה יוסף ואחרים כותבים שכל אדם, גם אם אינו מכוון על פי הסוד, ינהג כמו שכתב האר"י.^[21] וכתב הבן איש חי שבתפילה ובסליחות צריך לעמוד בשעת אמירת ה' מלך, אך לא בהקפות.
הפסקה באמצע האמירה - כתב בספר אליה רבה, שאין להפסיק באמירתו, כשם שאסור להפסיק באמירת "ה' אלקיכם אמת" שבקריאת שמע.^[22]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד בוויקישיתוף

ה' מלך, מתוך שיחת השבוע
כתר שם טוב סימן שנד

הערות שוליים

^ בסדר הזמנים בהיגד זה ההווה קודם לעבר, לא כסדרם הכרונולוגי.
^ מאיר בר-אילן, "מפיוטי ההגדה – 'אדיר הוא' ו'אדיר במלוכה'", מסורת הפיוט ד (תשס"ח), עמ' 37–60.
^ ספר שמות, פרק ט"ו, פסוק י"ח.
^ ספר תהלים, פרק י', פסוק ט"ז.
^ ספר תהלים, פרק צ"א, פסוק א'.
^ ראו למשל לחן מרוקאי מסורתי כאן
^ למשל כאן, כאן בביצוע גד אלבז ובני אלבז, וכאן בביצוע יוסף קרדונר.
^ ראו למשל
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית רבי אלעזר מגרמייזא, פירושי סידור התפילה, סימן כו, עמוד קלא, באתר היברובוקס: "ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד אינו פסוק בכל הקריה, כי אם מספר המרכבה הועתק כי חיה אחת ששמה ישראל עומדת באמצע הרקיע וצועקת בקול [ואומרת בכל יום] ה' מלך ה' מלך". וכן
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית שלמה אהרן ורטהיימר, פרקי היכלות, בתוך בתי מדרשות א, מוסד הרב קוק, ירושלים תשי"ב, פרק ז', באתר אוצר החכמה; מאיר בר-אילן, "קווי יסוד להתפתחותה של הקדושה וגיבושה", דעת כה (תש"ן), עמ' 5–20.
^ כך למשל אצל
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית רבי אלעזר מגרמייזא, ספר הרוקח הגדול, סימן שסב, באתר היברובוקס, וכן בשיבולי הלקט, סימן עו. אמנם, לפנינו ב
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית פרקי היכלות, פרק ל"א נאמר רק שהמלאך אומר "ה' מלך".
^ ¹ ² בית יוסף, אורח חיים, סימן נ'.
^ ראו כאן.
^ ראו למשל כאן (בעמ' 20 ועוד).
^ תיקוני זהר, קלד, ב.
^ בן איש חי פרשת ויגש א, מובא במקור חיים השלום חלק א עמוד 163
^ סימן עו, מובא בבית יוסף שם.
^ דרושי תפילת השחר דרוש א עניין תפילת השחר.
^ אורח חיים סימן מח סעיף י.
^ דרושי תפילת השחר דרוש א דיבור המתחיל שני פסוקים.
^ אורח חיים סוף סימן נ.
^ כף החיים של הרב חיים פלאג'י, סימן יח סעיף ז.
^ יביע אומר חלק ט סימן פב ס"ק ה.
^ אליה רבה, אורח חיים נא, ס"ק ד על פי שיטת רבני צרפת שמובאת להלכה בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן ס"ו, סעיף ה' בעניין ה' אלקיכם אמת.

[1] בסדר הזמנים בהיגד זה ההווה קודם לעבר, לא כסדרם הכרונולוגי.

[2] מאיר בר-אילן, "מפיוטי ההגדה – 'אדיר הוא' ו'אדיר במלוכה'", מסורת הפיוט ד (תשס"ח), עמ' 37–60.

[3] ספר שמות, פרק ט"ו, פסוק י"ח.

[4] ספר תהלים, פרק י', פסוק ט"ז.

[5] ספר תהלים, פרק צ"א, פסוק א'.

[6] ראו למשל לחן מרוקאי מסורתי כאן

[7] למשל כאן, כאן בביצוע גד אלבז ובני אלבז, וכאן בביצוע יוסף קרדונר.

[8] ראו למשל
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית רבי אלעזר מגרמייזא, פירושי סידור התפילה, סימן כו, עמוד קלא, באתר היברובוקס: "ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד אינו פסוק בכל הקריה, כי אם מספר המרכבה הועתק כי חיה אחת ששמה ישראל עומדת באמצע הרקיע וצועקת בקול [ואומרת בכל יום] ה' מלך ה' מלך". וכן
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית שלמה אהרן ורטהיימר, פרקי היכלות, בתוך בתי מדרשות א, מוסד הרב קוק, ירושלים תשי"ב, פרק ז', באתר אוצר החכמה; מאיר בר-אילן, "קווי יסוד להתפתחותה של הקדושה וגיבושה", דעת כה (תש"ן), עמ' 5–20.

[9] כך למשל אצל
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית רבי אלעזר מגרמייזא, ספר הרוקח הגדול, סימן שסב, באתר היברובוקס, וכן בשיבולי הלקט, סימן עו. אמנם, לפנינו ב
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית פרקי היכלות, פרק ל"א נאמר רק שהמלאך אומר "ה' מלך".

[בית_יוסף-10] ¹ ² בית יוסף, אורח חיים, סימן נ'.

[11] ראו כאן.

[12] ראו למשל כאן (בעמ' 20 ועוד).

[13] תיקוני זהר, קלד, ב.

[14] בן איש חי פרשת ויגש א, מובא במקור חיים השלום חלק א עמוד 163

[15] סימן עו, מובא בבית יוסף שם.

[16] דרושי תפילת השחר דרוש א עניין תפילת השחר.

[17] אורח חיים סימן מח סעיף י.

[18] דרושי תפילת השחר דרוש א דיבור המתחיל שני פסוקים.

[19] אורח חיים סוף סימן נ.

[20] כף החיים של הרב חיים פלאג'י, סימן יח סעיף ז.

[21] יביע אומר חלק ט סימן פב ס"ק ה.

[22] אליה רבה, אורח חיים נא, ס"ק ד על פי שיטת רבני צרפת שמובאת להלכה בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן ס"ו, סעיף ה' בעניין ה' אלקיכם אמת.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

@@ שורה 22: / שורה 22: @@
 ==הלכות ומנהגים ביחס לאמירתו==
-*'''הכפלה''' – על פי [[תיקוני הזוהר]],{{הערה|תיקוני זהר, [[s:תיקוני_זהר_קלד_ב|קלד, ב]].}} כתב ה[[בית יוסף]] שנוהגים לומר את המשפט פעמיים לפני פסוקי דזמרא.{{הערה|שם=בית יוסף}} נוהגים כן גם בברית מילה, ולמנהג הספרדים גם בסליחות ובהקפות.
+*'''הכפלה''' – על פי [[תיקוני הזוהר]],{{הערה|תיקוני זהר, [[s:תיקוני_זהר_קלד_ב|קלד, ב]].}} כתב ה[[בית יוסף]] שנוהגים לומר את המשפט פעמיים לפני פסוקי דזמרא.{{הערה|שם=בית יוסף}} נוהגים כן גם בברית מילה, ולמנהג הספרדים גם בסליחות ובהקפות. אחד ההסברים לטעם ההכפלה הוא כדי להמליך את ה' על הגוף והנפש יחד.{{הערה|בן איש חי פרשת ויגש א, מובא ב[[מקור חיים השלום]] חלק א עמוד 163}}
 *'''עמידה''' – כבר במסכת סופרים מוזכר לגבי משפט זה "'''עומד'''... ואומר...". ב[[שיבולי הלקט]]{{הערה|סימן עו, מובא בבית יוסף שם.}} מביא שיש עניין לעמוד באמירה זו משום שמובא במדרש "מלאך אחד '''עומד''' ופותח ואומר ה' מלך", אלא שבימי חול טרודים וממהרים ולכן אומרים אותו בישיבה, ובשבת שאינם ממהרים אומרים בעמידה. גם ב[[שער הכוונות]]{{הערה|דרושי תפילת השחר דרוש א עניין תפילת השחר.}} כתב לומר משפט זה בעמידה מטעם על פי [[קבלה|הסוד]]. ב[[ילקוט יוסף]]{{הערה|אורח חיים סימן מח סעיף י.}} כתב שהעמידה הזו היא [[מידת חסידות]], ולכן מי שהעמידה קשה לו יכול לכתחילה לשבת.
 *'''אמירה עם הציבור''' – בשער הכוונות{{הערה|דרושי תפילת השחר דרוש א דיבור המתחיל שני פסוקים.}} כתב שאם אדם נמצא בבית הכנסת כשהציבור אומר את המשפט הזה והוא נמצא בשלב אחר בתפילה, עליו לעמוד עם הציבור, אך אינו צריך לומר עמם את המשפט, ויכול הוא להמשיך לומר את החלק בתפילה שבו הוא מצוי. ה[[פרי חדש]]{{הערה|אורח חיים סוף סימן נ.}} כתב שאם הוא אינו מכוון את כוונות התפילה לפי הסוד, יותר טוב שגם יאמר את הפסוקים הללו כדי לקבל עול מלכות שמים עם הציבור. וכך כתב הרב [[חיים פלאג'י]].{{הערה|כף החיים של הרב חיים פלאג'י, סימן יח סעיף ז.}} לעומת זאת הרב [[עובדיה יוסף]] ואחרים כותבים שכל אדם, גם אם אינו מכוון על פי הסוד, ינהג כמו שכתב האר"י.{{הערה|[[יביע אומר]] חלק ט סימן פב ס"ק ה.}} וכתב ה[[בן איש חי]] שבתפילה ובסליחות צריך לעמוד בשעת אמירת ה' מלך, אך לא בהקפות.