פרנסיסקו דה אורייאנה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ Alon112 העביר את הדף פרנסיסקו דה אורלנה לשם פרנסיסקו דה אורייאנה: לפי דף השיחה
התאמה להעברה, עריכה מסיבית, הסרת פסקה שכולה כפילויות או דברים שלא רלוונטיים לאוריאנה
שורה 1: שורה 1:
'''פרנסיסקו דה אורלנה''' (ב[[ספרדית]]: '''Francisco de Orellana''';{{כ}} נפטר ב[[נובמבר]] [[1546]]) היה [[קונקיסטאדור]] ו[[מגלה ארצות]] [[ספרדים (עם)|ספרדי]]. הוא השלים את ה[[ניווט]] הידוע הראשון לכל אורכו של נהר ה[[אמזונאס]], אשר בתחילה נקרא "ריו דה אורלנה". הוא גם הקים את העיר [[גואיאקיל]] ב[[אקוודור]]. אורלנה נפטר במהלך משלחת שנייה באמזונאס.
'''פרנסיסקו דה אורייאנה''' (ב[[ספרדית]]: '''Francisco de Orellana''';{{כ}} נפטר ב[[נובמבר]] [[1546]]) היה [[קונקיסטאדור]] ו[[מגלה ארצות]] [[ספרדים (עם)|ספרדי]]. הוא השלים את ה[[ניווט]] הידוע הראשון לכל אורכו של נהר ה[[אמזונאס]], אשר בתחילה נקרא "ריו דה אורייאנה". הוא גם הקים את העיר [[גואיאקיל]] ב[[אקוודור]]. אורייאנה נפטר במהלך משלחת שנייה באמזונאס.


== רקע כללי ==
== רקע כללי ==
אורלנה, יליד טרוחיו (ישנם תאריכי לידה שונים, שנעים בין 1490 ל-1511). אורלנה היה ידיד קרוב, ואולי בקרבת משפחה עם [[פרנסיסקו פיסארו]], הכובש יליד טרוחיו של [[פרו]]. הוא נסע לעולם החדש (כנראה בשנת [[1527]]). אורלנה שירת ב[[ניקרגואה]] עד שהתגייס לצבא פיסארו בפרו בשנת [[1533]], שם תמך בפיסארו בעימותו עם [[דייגו דה אלמגרו]] ([[1538]]). לאחר הניצחון על אנשיו של דה אלמגרו, הוא מונה למושל לה קולטה והקים מחדש את העיירה גויאוויל, שהוקמה בעבר על ידי פיסארו ויושבה מחדש.
אורייאנה, יליד [[טרוחיו (ספרד)|טרוחיו]] (ישנם תאריכי לידה שונים, שנעים בין 1490 ל-1511), היה ידיד קרוב, ואולי גם קרוב משפחה של [[פרנסיסקו פיסארו]], הכובש יליד טרוחיו של [[פרו]]. הוא נסע לעולם החדש (כנראה בשנת [[1527]]). אורייאנה שירת ב[[ניקרגואה]] עד שהתגייס לצבא פיסארו בפרו בשנת [[1533]], שם תמך בפיסארו בעימותו עם [[דייגו דה אלמגרו]] ([[1538]]). לאחר הניצחון על אנשיו של דה אלמגרו, הוא מונה למושל אזור לה קולטה (שהורכב מחלקים משטחי אקוודור המודרנית) והקים מחדש את העיירה גואיאקיל, שהוקמה בעבר על ידי פיסארו.


== חקירה ראשונה של נהר האמזונס ==
== חקירה ראשונה של נהר האמזונס ==
[[קובץ:Voyage of Francisco de Orellana Map by António Pereira 1546.jpg|ממוזער|מפה המתארת את המסע הראשון של אורלנה, מיוחסת לאנטוניו פריירה, פורטוגזי]]
[[קובץ:Voyage of Francisco de Orellana Map by António Pereira 1546.jpg|ממוזער|מפה המתארת את המסע הראשון של אורייאנה, מיוחסת לאנטוניו פריירה, מלח פורטוגזי]]
בשנת [[1540]] הגיע גונזאלו פיסארו ל[[קיטו]] כמושל שהתמנה על ידי פרנסיסקו פיסארו. הוא יצא למשלחת לאתר את "ארץ ה[[קינמון]]", שלדעתם אמורה להיות במזרח.{{הערה|Dalby, A., "Christopher Columbus, Gonzalo Pizarro, and the search for cinnamon" in Gastronomica (Spring 2001)|כיוון=שמאל}} אורלנה היה אחד הסגנים של גונזאלו פיסארו במהלך משלחתו ב־[[1541]] ממזרח לקיטו, אל פנים דרום אמריקה.{{הערה|Smith, A. (1994). ''Explorers of the Amazon''. Chicago: University of Chicago Press|כיוון=שמאל}} בקיטו אסף גונזאלו פיסארו כוח של 220 ספרדים ו-4,000 ילידים, ואילו אורלנה, בתור השני בפיקוד, נשלח חזרה לגויאוויל כדי להביא עוד חיילים וסוסים. פיסארו עזב את קיטו בפברואר 1541 רגע לפני שהגיע אורלנה עם 23 אנשיו וסוסיו. אורלנה מיהר אחרי הכוח הראשי, ובסופו של דבר יצר איתם קשר במרץ. עם זאת, כאשר המשלחת עזבה את ההרים, 3000 ילידים ו-140 ספרדים מתו.
בשנת [[1540]] הגיע [[גונסאלו פיסארו]] ל[[קיטו]] כמושל שהתמנה על ידי פרנסיסקו פיסארו, אחיו מאב. הוא יצא למשלחת לאתר את "ארץ ה[[קינמון]]", שלדעתם אמורה להיות במזרח.{{הערה|Dalby, A., "Christopher Columbus, Gonzalo Pizarro, and the search for cinnamon" in Gastronomica (Spring 2001)|כיוון=שמאל}} אורייאנה היה אחד הסגנים של גונסאלו פיסארו במהלך משלחתו ב־[[1541]] ממזרח לקיטו, אל פנים דרום אמריקה.{{הערה|Smith, A. (1994). ''Explorers of the Amazon''. Chicago: University of Chicago Press|כיוון=שמאל}} בקיטו אסף גונסאלו פיסארו כוח של 220 ספרדים ו-4,000 ילידים, ואילו אורייאנה, בתור השני בפיקוד, נשלח חזרה לגואיאקיל כדי להביא עוד חיילים וסוסים. פיסארו עזב את קיטו בפברואר 1541 רגע לפני שהגיע אורייאנה עם 23 אנשיו וסוסיו. אורייאנה מיהר אחרי הכוח הראשי, ובסופו של דבר יצר איתם קשר במרץ. עם זאת, כאשר המשלחת עזבה את ההרים, 3000 ילידים ו-140 ספרדים מתו.


בהגיעו לנהר קוקה (יובל של נאפו), נבנו סירות גדולות, כדי להעביר את החולים והאספקה. גונזאלו פיסארו הורה לו לחקור את נהר קוקה ולחזור לאחר שימצא את קצה הנהר. כאשר הגיעו למפגש עם נהר נאפו, אנשיו איימו במרד אם הם לא ימשיכו. ב־[[26 בדצמבר]] 1541 הוא הסכים להיבחר לראש המשלחת החדשה ולכבוש אדמות חדשות על שמו של המלך. אורלנה (עם גספר דה קרוואג'ל הדומיניקני) ו-50 אנשים יצאו במורד הזרם כדי למצוא אוכל. הם לא הצליחו לחזור נגד הזרם.
בהגיעו לנהר קוקה (יובל של נאפו), נבנתה ספינת [[בריגנית]] בשם "סן פדרו", כדי להעביר את החולים והאספקה. גונסאלו פיסארו הורה לו לחקור את נהר קוקה ולחזור לאחר שימצא את קצה הנהר. כאשר הגיעו למפגש עם נהר נאפו, אנשיו איימו במרד אם הם לא ימשיכו. ב־[[26 בדצמבר]] 1541 הוא הסכים להיבחר לראש המשלחת החדשה ולכבוש אדמות חדשות על שמו של המלך. אורייאנה (עם [[גספר דה קרבחל]]) ו-50 אנשים יצאו במורד הזרם כדי למצוא אוכל. הם לא הצליחו לחזור נגד הזרם.


אורלנה חיכה לפיסארו, ובסוף החזיר שלושה אנשים עם מסר והחל בבניית סירה שנייה, "הוויקטוריה". פיסארו חזר בינתיים לקיטו בדרך צפונית יותר, עם 80 אנשים חיים.
אורייאנה חיכה לפיסארו, ובסוף החזיר שלושה אנשים עם מסר והחל בבניית בריגנית שנייה, "ויקטוריה". פיסארו חזר בינתיים לקיטו בדרך צפונית יותר, עם 80 אנשים חיים.


לאחר שעזב את הכפר בנפו המשיך אורלנה במורד הזרם לאמזונס. 49 האנשים החלו לבנות ספינה גדולה יותר לניווט בנהר. הם הגיעו ב־[[3 ביוני]] [[1542]] לבסוף לנהר האמזונס.
לאחר שעזב את אזור נאפו המשיך אורייאנה במורד הזרם לאמזונס. 49 האנשים החלו לבנות ספינה גדולה יותר לניווט בנהר. הם הגיעו ב־[[3 ביוני]] [[1542]] לבסוף לנהר האמזונס.


בקו אורך של כ-69 מעלות מערב, אורלנה ואנשיו היו מעורבים בהתכתשות עם ילידי מאצ'יפארו ונרדפו במורד הזרם. כשהם ממשיכים במורד הנהר הם עברו ברציפות עד [[קו אורך]] 57°. שם הם נכנסו לשטח הפירה-טפויה.
בקו אורך של כ-69 מעלות מערב, אורייאנה ואנשיו היו מעורבים בהתכתשות עם ילידי מאצ'יפארו ונרדפו במורד הזרם. כשהם ממשיכים במורד הנהר הם עברו ברציפות עד [[קו אורך]] 57°. שם הם נכנסו לשטח הפירה-טפויה.


אומרים שהשם 'אמזון' נובע מקרב שפרנסיסקו דה אורלנה לחם עם שבט תפויאס. נשות השבט נלחמו לצד הגברים, כמנהג השבט. אורלנה נתן את השם אמזונאס מ[[מיתולוגיה יוונית|המיתולוגיה היוונית]]. המאבק עם הנשים הלוחמות הדרום אמריקאיות{{הערה|Mann, Charles (2011). 1491: New Revelations of the Americas Before Columbus (Second ed.). Vintage. p. 324.|כיוון=שמאל}} התקיים כנראה ב־[[24 ביוני]] [[1542]] בזמן שאורלנה התקרב לנהר טרומבטוס, במפגש עם נהר מדיירה.
נטען שהשם 'אמזונאס' נובע מקרב שפרנסיסקו דה אורייאנה לחם עם בני טפויה. נשות השבט נלחמו לצד הגברים, כמנהג השבט. אורייאנה נתן את השם מה[[אמזונה|אמזונות]] שב[[מיתולוגיה יוונית|מיתולוגיה היוונית]]. המאבק עם הנשים הלוחמות הדרום אמריקאיות{{הערה|Mann, Charles (2011). 1491: New Revelations of the Americas Before Columbus (Second ed.). Vintage. p. 324.|כיוון=שמאל}} התקיים כנראה ב־[[24 ביוני]] [[1542]] בזמן שאורייאנה התקרב לנהר טרומבטס, במפגש עם נהר מדיירה.
[[קובץ:Francisco de Orellana Amazon River voyage (1541-1542).svg|ממוזער|435x435 פיקסלים|מפת המסלול של המסע הראשון באמזונס]]
[[קובץ:Francisco de Orellana Amazon River voyage (1541-1542).svg|ממוזער|435x435 פיקסלים|מפת המסלול של המסע הראשון באמזונס]]
בערך בקו אורך 54 מעלות הם עצרו במשך 18 יום כדי לתקן את הסירות, ולבסוף הגיעו לים הפתוח ב־[[26 באוגוסט]] 1542, ובדקו אם הסירות כשירות לשייט בים. תוך כדי שייט לעבר גיאנה הסירה "ויקטוריה", שנשאה את אורלנה וקרוואג'ל, עברה דרומה סביב האי [[טרינידד (אי)|טרינידד]] ועצרה במפרץ פריה במשך שבעה ימים, והגיעה לבסוף ל[[קובגואה]] ב־[[11 בספטמבר]] [[1542]]. הסירה הראשונה, "סן פדרו" הפליגה צפונית לטרינידד והגיע לקובגואה ב־9 בספטמבר.
בערך בקו אורך 54 מעלות הם עצרו במשך 18 יום כדי לתקן את הסירות, ולבסוף הגיעו לים הפתוח ב־[[26 באוגוסט]] 1542, ובדקו אם הסירות כשירות לשייט בים. תוך כדי שייט לעבר אזור [[גיאנה]] המודרנית הסירה "ויקטוריה", שנשאה את אורייאנה וקרבחל, עברה דרומה סביב האי [[טרינידד (אי)|טרינידד]] ועצרה ב[[מפרץ פריה]] במשך שבעה ימים, והגיעה לבסוף לאי [[קובגואה]] ב־[[11 בספטמבר]] [[1542]]. הסירה הראשונה, "סן פדרו" הפליגה צפונית לטרינידד והגיע לקובגואה ב־9 בספטמבר.


== הפלגה שנייה ==
== הפלגה שנייה ==
אורלנה החליט לחזור לספרד כדי להשיג מהכתר הספרדי את השלטון על האדמות שגילה, ואותן כינה "אנדלוסיה החדשה". לאחר ניווט קשה הוא הגיע תחילה לחופי [[פורטוגל]]. המלך קיבל אותו בצורה ידידותית והציע לו הצעה לחזור לאמזונס תחת דגל פורטוגזי. החקירה של אורלנה יצרה סוגיה בינלאומית. על פי [[חוזה טורדסיאס|חוזה טורדסילאס]], רוב נהר האמזונס צריך להיות שייך לספרד, אך פורטוגל תהיה השולטת בשפך הנהר. אורלנה סירב להצעה הפורטוגלית. אחרי תשעה חודשי משא ומתן, מינה אותו צ'ארלס הראשון כמושל מדינת אנדלוסיה החדשה ב־[[18 בפברואר]] [[1544]].
אורייאנה החליט לחזור לספרד כדי להשיג מהכתר הספרדי את השלטון על האדמות שגילה, ואותן כינה "אנדלוסיה החדשה". לאחר ניווט קשה הוא הגיע תחילה לחופי [[פורטוגל]]. המלך קיבל אותו בצורה ידידותית והציע לו הצעה לחזור לאמזונס תחת דגל פורטוגזי. הגילוי של אורייאנה יצרה סוגיה בינלאומית. על פי [[חוזה טורדסיאס]], רוב נהר האמזונס צריך להיות שייך לספרד, אך פורטוגל תהיה השולטת בשפך הנהר. אורייאנה סירב להצעה הפורטוגלית. אחרי תשעה חודשי משא ומתן, מינה אותו [[קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]] (שכיהן גם כמלך ספרד), כמושל אנדלוסיה החדשה ב־[[18 בפברואר]] [[1544]].


האמנה קבעה כי עליו לחקור וליישב את ארצות אמזונס עם פחות מ-300 איש ו-100 סוסים, ולהקים שתי ערים, אחת בשפך ועוד אחד באגן הנהר.{{הערה|Frank Jacobs (June 19, 2012). "Amazonia or Bust!". The New York Times. Retrieved June 20, 2012.|כיוון=שמאל}}
כתב המינוי קבע כי עליו לחקור וליישב את ארצות אמזונס עם פחות מ-300 איש ו-100 סוסים, ולהקים שתי ערים, אחת בשפך ועוד אחד באגן הנהר.{{הערה|Frank Jacobs (June 19, 2012). "Amazonia or Bust!". The New York Times. Retrieved June 20, 2012.|כיוון=שמאל}}


לאחר ששבה את חצר המלך הספרדי בסיפורים והגזמות על מסעו באמזונס, ולאחר תשעה חודשי התלבטות, השיג קבוצה שתצא איתו לכבוש את האזורים שגילה. המשלחת הזאת תאפשר לו לחקור וליישב את "נובה אנדלוסיה", עם לא פחות מ-200 חיילים, 100 פרשים וציוד לבניית שתי אוניות שתשוטנה בנהר.
לאחר ששבה את חצר המלך הספרדי בסיפורים והגזמות על מסעו באמזונס, ולאחר תשעה חודשי התלבטות, השיג קבוצה שתצא איתו לכבוש את האזורים שגילה. המשלחת הזאת אפשרה לו לחקור וליישב את האזור, עם לא פחות מ-200 חיילים, 100 פרשים וציוד לבניית שתי אוניות שתשוטנה בנהר.


בינתיים נוצרו בעיות שונות, חלקן קשורות במחסור בכספים למימון המשלחת, ולאחריהן בעיות באיוש הצוותים. לא היו לו מספיק אנשי צוות וחיילים ספרדיים. אף על פי שלא אשרו לו לצאת, הוא חמק עם ארבע אוניות ב-11 במאי והפליג לכיוון העולם החדש.
בינתיים נוצרו בעיות שונות, חלקן קשורות במחסור בכספים למימון המשלחת, ולאחריהן בעיות באיוש הצוותים. לא היו לו מספיק אנשי צוות וחיילים ספרדיים. אף על פי שלא אישרו לו לצאת, הוא חמק עם ארבע אוניות ב-11 במאי והפליג לכיוון העולם החדש.


הוא הפליג תחילה ל[[האיים הקנריים|איים הקנריים]], שם בילה שלושה חודשים בניסיון לצייד את ספינותיו מחדש, ואז חודשיים נוספים ב[[כף ורדה|איי כף ורדה]]. אז אבדה ספינה אחת, 98 אנשים מתו ממחלה ו-50 נטשו. ספינה נוספת אבדה באמצע [[האוקיינוס האטלנטי]], כשהיא נושאת עמה 77 אנשי צוות, 11 סוסים וסירה לשוט באמזונס. אורלנה הגיע לחוף הברזילאי מעט לפני חג המולד [[1545]] והמשיך לדלתת האמזונס.
הוא הפליג תחילה ל[[האיים הקנריים|איים הקנריים]], שם בילה שלושה חודשים בניסיון לצייד את ספינותיו מחדש, ואז חודשיים נוספים באיי [[כף ורדה]]. אז אבדה ספינה אחת, 98 אנשים מתו ממחלה ו-50 נטשו. ספינה נוספת אבדה באמצע [[האוקיינוס האטלנטי]], כשהיא נושאת עמה 77 אנשי צוות, 11 סוסים וסירה לשוט באמזונס. אורייאנה הגיע לחוף הברזילאי מעט לפני חג המולד [[1545]] והמשיך לדלתת האמזונס.


הוא בנה את כלי השיט לנהר, אך 57 אנשים מתו מרעב והכלי השייט נותר על החוף. האנשים שניצלו מצאו מקלט בקרב ילידים ידידותיים באי בדלתא, ואילו אורלנה וכמה אנשים נוספים יצאו לחפש אוכל ולאתר את הזרוע העיקרית של האמזונס. כשחזרו למחנה הספינה, הם מצאו שהוא שומם. האנשים שם בנו סירה נוספת ויצאו לאתר את אורלנה. הסירה השנייה ויתרה בסופו של דבר על החיפוש ועשתה את דרכה לאורך החוף לאי מרגריטה שליד חוף [[ונצואלה]].
הוא בנה את כלי השיט לנהר, אך 57 אנשים מתו מרעב והכלי השייט נותר על החוף. האנשים שניצלו מצאו מקלט בקרב ילידים ידידותיים באי בדלתא, ואילו אורייאנה וכמה אנשים נוספים יצאו לחפש אוכל ולאתר את הזרוע העיקרית של האמזונס. כשחזרו למחנה הספינה, הם מצאו שהוא שומם. האנשים שם בנו סירה נוספת ויצאו לאתר את אורייאנה. הסירה השנייה ויתרה בסופו של דבר על החיפוש ועשתה את דרכה לאורך החוף לאי [[מרגריטה (אי)|מרגריטה]] שליד חוף [[ונצואלה]] המודרנית.


אורלנה וצוות הסירה שלו יצאו שוב לאיתור הערוץ הראשי, ואז הותקפו על ידי הילידים. 17 נהרגו על ידי חצים מורעלים, ואילו אורלנה עצמו מת ממחלה וצער, בנובמבר [[1546]].
אורייאנה וצוות הסירה שלו יצאו שוב לאיתור הערוץ הראשי, ואז הותקפו על ידי הילידים. 17 נהרגו על ידי חצים מורעלים, ואילו אורייאנה עצמו מת ממחלה וצער, בנובמבר [[1546]].

== חשיבות המסע הראשון ==
הילידים שלטו באזור קרוב לנהר האמזונס. כאשר אורלנה ירד במורד הנהר בחיפוש אחר זהב, בירידה מ[[הרי האנדים]] בשנת 1541, הנהר נקרא עדיין ריו גרנדה, או ריו דה קנלה (קינמון), מכיוון שבעבר חשבו שהוא מקור לעצי הקינמון. בהשראת האגדה היוונית של האמזונות כינו את הנהר האמזונס.{{הערה|Warêgne, Jean-Marie (2014); "Francisco de Orellana découvreur de l'Amazone"; Paris:L'Harmattan|כיוון=שמאל}}

באחד המסעות המוצלחים בצורה לא סבירה, אורלנה הצליח להפליג לאורך האמזונס, והגיע לשפך הנהר ב־24 באוגוסט 1542. הוא ומשלחתו הפליגו לאורך החוף האטלנטי עד שהגיעו לאי קובגואה, בסמוך לחוף הים של ונצואלה.{{הערה|Levy, Buddy (2011). "River of Darkness: Francisco Orellana's Legendary Voyage of Death and Discovery Down the Amazon." New York: Bantam Books|כיוון=שמאל}}

ההערכה היא כי התרבויות שהיו לאורך הנהר ובהן פגש אורלנה, נהרסו מאוחר יותר על ידי התפשטות מחלות מאירופה, כמו [[אבעבועות שחורות]].{{הערה|Unnatural Histories - Amazon". BBC Four|כיוון=שמאל}} כחמישה מיליון תושבים עשויים היו להתגורר באזור האמזונס בשנת 1500, כשהם מחולקים בין יישובים חופיים צפופים, לבין תושבי היבשה.{{הערה|Simon Romero (January 14, 2012). "Once Hidden by Forest, Carvings in Land Attest to Amazon's Lost World". The New York Times.|כיוון=שמאל}} עד שנת 1900 האוכלוסייה הצטמצמה למיליון נפש ועד תחילת שנות השמונים היא הייתה פחות מ-200,000.{{הערה|Chris C. Park (2003). Tropical Rainforests. Routledge. p. 108.|כיוון=שמאל}}


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==

גרסה מ־22:07, 12 בפברואר 2022

פרנסיסקו דה אורייאנהספרדית: Francisco de Orellana;‏ נפטר בנובמבר 1546) היה קונקיסטאדור ומגלה ארצות ספרדי. הוא השלים את הניווט הידוע הראשון לכל אורכו של נהר האמזונאס, אשר בתחילה נקרא "ריו דה אורייאנה". הוא גם הקים את העיר גואיאקיל באקוודור. אורייאנה נפטר במהלך משלחת שנייה באמזונאס.

רקע כללי

אורייאנה, יליד טרוחיו (ישנם תאריכי לידה שונים, שנעים בין 1490 ל-1511), היה ידיד קרוב, ואולי גם קרוב משפחה של פרנסיסקו פיסארו, הכובש יליד טרוחיו של פרו. הוא נסע לעולם החדש (כנראה בשנת 1527). אורייאנה שירת בניקרגואה עד שהתגייס לצבא פיסארו בפרו בשנת 1533, שם תמך בפיסארו בעימותו עם דייגו דה אלמגרו (1538). לאחר הניצחון על אנשיו של דה אלמגרו, הוא מונה למושל אזור לה קולטה (שהורכב מחלקים משטחי אקוודור המודרנית) והקים מחדש את העיירה גואיאקיל, שהוקמה בעבר על ידי פיסארו.

חקירה ראשונה של נהר האמזונס

מפה המתארת את המסע הראשון של אורייאנה, מיוחסת לאנטוניו פריירה, מלח פורטוגזי

בשנת 1540 הגיע גונסאלו פיסארו לקיטו כמושל שהתמנה על ידי פרנסיסקו פיסארו, אחיו מאב. הוא יצא למשלחת לאתר את "ארץ הקינמון", שלדעתם אמורה להיות במזרח.[1] אורייאנה היה אחד הסגנים של גונסאלו פיסארו במהלך משלחתו ב־1541 ממזרח לקיטו, אל פנים דרום אמריקה.[2] בקיטו אסף גונסאלו פיסארו כוח של 220 ספרדים ו-4,000 ילידים, ואילו אורייאנה, בתור השני בפיקוד, נשלח חזרה לגואיאקיל כדי להביא עוד חיילים וסוסים. פיסארו עזב את קיטו בפברואר 1541 רגע לפני שהגיע אורייאנה עם 23 אנשיו וסוסיו. אורייאנה מיהר אחרי הכוח הראשי, ובסופו של דבר יצר איתם קשר במרץ. עם זאת, כאשר המשלחת עזבה את ההרים, 3000 ילידים ו-140 ספרדים מתו.

בהגיעו לנהר קוקה (יובל של נאפו), נבנתה ספינת בריגנית בשם "סן פדרו", כדי להעביר את החולים והאספקה. גונסאלו פיסארו הורה לו לחקור את נהר קוקה ולחזור לאחר שימצא את קצה הנהר. כאשר הגיעו למפגש עם נהר נאפו, אנשיו איימו במרד אם הם לא ימשיכו. ב־26 בדצמבר 1541 הוא הסכים להיבחר לראש המשלחת החדשה ולכבוש אדמות חדשות על שמו של המלך. אורייאנה (עם גספר דה קרבחל) ו-50 אנשים יצאו במורד הזרם כדי למצוא אוכל. הם לא הצליחו לחזור נגד הזרם.

אורייאנה חיכה לפיסארו, ובסוף החזיר שלושה אנשים עם מסר והחל בבניית בריגנית שנייה, "ויקטוריה". פיסארו חזר בינתיים לקיטו בדרך צפונית יותר, עם 80 אנשים חיים.

לאחר שעזב את אזור נאפו המשיך אורייאנה במורד הזרם לאמזונס. 49 האנשים החלו לבנות ספינה גדולה יותר לניווט בנהר. הם הגיעו ב־3 ביוני 1542 לבסוף לנהר האמזונס.

בקו אורך של כ-69 מעלות מערב, אורייאנה ואנשיו היו מעורבים בהתכתשות עם ילידי מאצ'יפארו ונרדפו במורד הזרם. כשהם ממשיכים במורד הנהר הם עברו ברציפות עד קו אורך 57°. שם הם נכנסו לשטח הפירה-טפויה.

נטען שהשם 'אמזונאס' נובע מקרב שפרנסיסקו דה אורייאנה לחם עם בני טפויה. נשות השבט נלחמו לצד הגברים, כמנהג השבט. אורייאנה נתן את השם מהאמזונות שבמיתולוגיה היוונית. המאבק עם הנשים הלוחמות הדרום אמריקאיות[3] התקיים כנראה ב־24 ביוני 1542 בזמן שאורייאנה התקרב לנהר טרומבטס, במפגש עם נהר מדיירה.

מפת המסלול של המסע הראשון באמזונס

בערך בקו אורך 54 מעלות הם עצרו במשך 18 יום כדי לתקן את הסירות, ולבסוף הגיעו לים הפתוח ב־26 באוגוסט 1542, ובדקו אם הסירות כשירות לשייט בים. תוך כדי שייט לעבר אזור גיאנה המודרנית הסירה "ויקטוריה", שנשאה את אורייאנה וקרבחל, עברה דרומה סביב האי טרינידד ועצרה במפרץ פריה במשך שבעה ימים, והגיעה לבסוף לאי קובגואה ב־11 בספטמבר 1542. הסירה הראשונה, "סן פדרו" הפליגה צפונית לטרינידד והגיע לקובגואה ב־9 בספטמבר.

הפלגה שנייה

אורייאנה החליט לחזור לספרד כדי להשיג מהכתר הספרדי את השלטון על האדמות שגילה, ואותן כינה "אנדלוסיה החדשה". לאחר ניווט קשה הוא הגיע תחילה לחופי פורטוגל. המלך קיבל אותו בצורה ידידותית והציע לו הצעה לחזור לאמזונס תחת דגל פורטוגזי. הגילוי של אורייאנה יצרה סוגיה בינלאומית. על פי חוזה טורדסיאס, רוב נהר האמזונס צריך להיות שייך לספרד, אך פורטוגל תהיה השולטת בשפך הנהר. אורייאנה סירב להצעה הפורטוגלית. אחרי תשעה חודשי משא ומתן, מינה אותו קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה (שכיהן גם כמלך ספרד), כמושל אנדלוסיה החדשה ב־18 בפברואר 1544.

כתב המינוי קבע כי עליו לחקור וליישב את ארצות אמזונס עם פחות מ-300 איש ו-100 סוסים, ולהקים שתי ערים, אחת בשפך ועוד אחד באגן הנהר.[4]

לאחר ששבה את חצר המלך הספרדי בסיפורים והגזמות על מסעו באמזונס, ולאחר תשעה חודשי התלבטות, השיג קבוצה שתצא איתו לכבוש את האזורים שגילה. המשלחת הזאת אפשרה לו לחקור וליישב את האזור, עם לא פחות מ-200 חיילים, 100 פרשים וציוד לבניית שתי אוניות שתשוטנה בנהר.

בינתיים נוצרו בעיות שונות, חלקן קשורות במחסור בכספים למימון המשלחת, ולאחריהן בעיות באיוש הצוותים. לא היו לו מספיק אנשי צוות וחיילים ספרדיים. אף על פי שלא אישרו לו לצאת, הוא חמק עם ארבע אוניות ב-11 במאי והפליג לכיוון העולם החדש.

הוא הפליג תחילה לאיים הקנריים, שם בילה שלושה חודשים בניסיון לצייד את ספינותיו מחדש, ואז חודשיים נוספים באיי כף ורדה. אז אבדה ספינה אחת, 98 אנשים מתו ממחלה ו-50 נטשו. ספינה נוספת אבדה באמצע האוקיינוס האטלנטי, כשהיא נושאת עמה 77 אנשי צוות, 11 סוסים וסירה לשוט באמזונס. אורייאנה הגיע לחוף הברזילאי מעט לפני חג המולד 1545 והמשיך לדלתת האמזונס.

הוא בנה את כלי השיט לנהר, אך 57 אנשים מתו מרעב והכלי השייט נותר על החוף. האנשים שניצלו מצאו מקלט בקרב ילידים ידידותיים באי בדלתא, ואילו אורייאנה וכמה אנשים נוספים יצאו לחפש אוכל ולאתר את הזרוע העיקרית של האמזונס. כשחזרו למחנה הספינה, הם מצאו שהוא שומם. האנשים שם בנו סירה נוספת ויצאו לאתר את אורייאנה. הסירה השנייה ויתרה בסופו של דבר על החיפוש ועשתה את דרכה לאורך החוף לאי מרגריטה שליד חוף ונצואלה המודרנית.

אורייאנה וצוות הסירה שלו יצאו שוב לאיתור הערוץ הראשי, ואז הותקפו על ידי הילידים. 17 נהרגו על ידי חצים מורעלים, ואילו אורייאנה עצמו מת ממחלה וצער, בנובמבר 1546.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Dalby, A., "Christopher Columbus, Gonzalo Pizarro, and the search for cinnamon" in Gastronomica (Spring 2001)
  2. ^ Smith, A. (1994). Explorers of the Amazon. Chicago: University of Chicago Press
  3. ^ Mann, Charles (2011). 1491: New Revelations of the Americas Before Columbus (Second ed.). Vintage. p. 324.
  4. ^ Frank Jacobs (June 19, 2012). "Amazonia or Bust!". The New York Times. Retrieved June 20, 2012.