אבי רן – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
צהוב עולה (שיחה | תרומות)
מ ←‏הנצחה לאבי רן: בעקבות דבריו של אביו לכלי התקשורת יש מקום לזה עכשיו, לא?
צהוב עולה (שיחה | תרומות)
מ ←‏בעקבות מותו: לבקשת קרמר
שורה 38: שורה 38:


== בעקבות מותו ==
== בעקבות מותו ==
=== הסכסוך עם מכבי חיפה ===
לאחר מותו של רן הסתכסכה משפחתו עם מכבי חיפה. האגודה נקלעה לגירעון תקציבי גדול, ואחד מראשיה, יצחק אביעד, העיד מספר פעמים בעיתונות כי אחת הסיבות המרכזיות לגרעון היא הפיצויים שעליו לשלם למשפחת רן. המשפחה, אשר נותרה שבר כלי לאחר האסון הכבד, יצאה במתקפת-נגד תקשורתית ומשפטית. אביעד תקף בחזרה את משפחת רן, טען שהיא מנסה לחלוב את מכבי חיפה והתנה את פיצויי המשפחה בחוות דעת פסיכולוגית. לאחר מכן ניתק הקשר בין האגודה למשפחת רן.

=== פעולות למען הנצחתו של רן ===
=== פעולות למען הנצחתו של רן ===
*הוקם מגרש כדורגל על שמו ליד מגרשי "קצף" בחיפה (סמוך למת"מ).
*הוקם מגרש כדורגל על שמו ליד מגרשי "קצף" בחיפה (סמוך למת"מ).

גרסה מ־22:39, 6 ביולי 2007

קובץ:Avi Ran2.jpg
אבי רן עם הכדור
קובץ:Avi Ran3.jpg
אבי רן
קובץ:Avi Ran1.jpg
אבי רן
קובץ:אבי רן והמנהלת רחל וולך זוכים באליפות בתי הספר.jpg
אבי רן (בשכיבה בצד שמאל) ומישלב אלופת בתי הספר
קובץ:Avi Ran.jpg
רן מזנק באימון מכבי
קובץ:גביע המדינה לנוער על שם אבי רן.jpg
גביע המדינה לנוער על שם אבי רן

אבי רן (25 באוגוסט 1963 - 11 ביולי 1987), שוער כדורגל בקבוצת מכבי חיפה ובנבחרת ישראל.

ביוגרפיה

ילדותו

בילדותו התגורר רן באיזור "גשר פז" בחיפה, הקרוב לשכונת קריית חיים, שבה שוכן מגרש האימונים של הפועל חיפה. עקב זאת, אביו של אבי, משה רן (שוער עבר בהפועל חיפה) רשם אותו לקבוצה, שם שיחק עד להגיעו לגיל 11. לאחר שעברו דירה לאזור כרמל מערבי בחיפה, העדיפו במשפחת רן להעביר את בנם למכבי חיפה, שהתאמנו במגרשי "קצף" הקרובים לביתם החדש.

רן למד בבית הספר "מישלב" וזכה במדיו באליפות בתי הספר בכדורגל. שיחק בקבוצת הנוער של מכבי חיפה והצטיין במדיה, ובשנת 1979 זכה עם קבוצת הנוער באליפות המדינה ובמקביל, זומן לשחק בקבוצת הנוער של נבחרת ישראל.

הקריירה המקצועית

בהגיעו לגיל 17 בעונת 1981/82 ערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצת הבוגרים של מכבי חיפה נגד מכבי תל אביב ושמר על שער נקי. רן המשיך לשחק רוב העונה, כאשר הוא מתחרה לסירוגין על אפוד השוער עם צדוק אברהמי. התחרות הייתה קשה, אולם רן היה ידוע בחריצותו באימונים והתמדתו, כמו גם נועם הליכותיו ואופיו החברתי אשר הקנתה לו מעמד חברתי רם ואהדה גם מחוץ למגרש. עונה לאחר מכן מצא עצמו רן שותף פחות, והתחרות עם אברהמי הייתה קשה יותר.

בעונת 1983/84 הגיע שלמה שרף למכבי חיפה. המאמן חיפש שוער ותיק ומנוסה במקומו של רן בן ה-20, וביקש לשחרר את רן ולהביא במקומו את אריה חביב מהפועל יהוד. רן, שעדיין לא הקנה לעצמו מעמד בקבוצה, מצא עצמו עם אביו חסר אונים מול התעקשותו של שרף למצוא לו מחליף. רן, שהיה דמות חברתית אהודה בקבוצה, גרר גל של התנגדויות מצד מספר שחקנים דוגמת ברוך ממן ורוני רוזנטל, אשר ביקשו שישאר אך הוא סירב לשמוע להם. יוחנן וולך, "המוח המקצועי" של מכבי חיפה, חסיד מובהק של התבססות על שחקני בית, כבר מנע את שחרורם של שחקנים רבים, בהם רוני רוזנטל, רפי אוסמו, משה סלקטר ויוסי קרמר, טירפד את המהלך ולבסוף מנע את שחררו של רן. וולך האמין בשוער הבית הצעיר והכיר היטב את יכולתו עוד כשהיה ילד, הן כשחקן בילדים של מכבי חיפה וחבר של אביו, והן כתלמיד של אשתו רחל, מנהלת בית ספר מישלב, שבו זכה בתוארו הראשון בכדורגל.

רן לא איכזב, ובין הקורות של חיפה התגלה שוער מצוין, שעד מהרה הוכתר בעיתונים כיורשו של יעקב חודורוב. רן סייע לחיפה לזכות באליפות הראשונה בתולדותיה, תוך שהוא סופג 28 שערים.

עונתו השנייה של רן כבר ביססה אותו כאחד משחקני המפתח של מכבי חיפה, תוך שהוא שובר שיא מועדון וספג רק 18 שערים בעונה זו. באותה עונה הייתה חיפה קרובה לזכות בדאבל והגיעה לגמר גביע המדינה, שבו הפסידה לבית"ר ירושלים.

בשנת 1986 כשלה מכבי חיפה לזכות בתארים, אולם רן הצטיין ונבחר לשחקן העונה. באותה שנה זומן לראשונה לנבחרת ישראל, למשחק החוץ נגד סקוטלנד. אז גם הגיעו הצעות מקבוצות בכירות באירופה, ביניהן ליברפול, שבמשחק ראווה שערכה בישראל הציג רן את אחד ממשחקיו הטובים בקריירה. בליברפול התרשמו מאוד מהשוער הצעיר של חיפה ובקשו להחתימו.

רן שיחק תשעה משחקים בנבחרת, מתוכם שמונה מהם שהסתיימו בהפסד (ואף בתבוסות) ותוצאת תיקו אחת. עם זאת, רן לא נשא באשמה של אף שער, על אף התמודדתו נגד טובי הנבחרות בעולם, כגון ברזיל, ארגנטינה ונבחרת מערב גרמניה.

ב-1987 מכבי חיפה סיימה בירכתי הטבלה, במקום התשיעי, אולם רן שמר על מעמדו כשחקן מפתח במכבי חיפה, בעידן ששחקני מפתח רבים שוחררו במועדון.

התאונה בכנרת

ב-11 ביולי 1987, יצא רן עם כמה מחבריו לחוף "גיא" בטבריה. רן הוזמן בשבוע שלאחר מכן למשחק של "כוכבי העולם" וחש כי עליו לעסוק בפעולה מסיחת דעת.

רן יצא באופנוע ים לעבר מרכז הכנרת, ולפתע הגיחה סירת מירוץ ופגעה בו. הסירה הפוגעת חילצה את רן אל חוף מלון "גלי כנרת" ולמקום הוזעקה ניידת טיפול נמרץ, שהגיעה כעבור מספר דקות. הרופא שהיה בניידת קבע את מותו של רן.

אלפים השתתפו בהלוויתו של רן, שיצאה מאצטדיון קריית אליעזר. רן, ששיחק 146 משחקי ליגה במכבי חיפה, הותיר חלל לא רק בהגנת מכבי חיפה אלא בלבם של אלפי אוהדי כדורגל, המבכים את מותו עד היום.

11 שנים אחרי מותו, בשנת 1998 לכבוד היובל למדינת ישראל, נערך טכס בחירת 11 הגדולים של חיפה בכל הזמנים. רן שלט ללא עוררין בעמדתו וגרף את התואר שוער היובל של חיפה.

בעקבות מותו

פעולות למען הנצחתו של רן

  • הוקם מגרש כדורגל על שמו ליד מגרשי "קצף" בחיפה (סמוך למת"מ).
  • גביע המדינה לנוער נקרא על שם אבי רן.
  • פסל בדמותו של אבי רן הוצב באצטדיון רמת גן.
  • גן הפסלים - דרומית לחיפה, נקרא על שמו של רן, לציון 20 שנה למותו (2007).

קישורים חיצוניים