חצר סרגיי

חצר סרגיי ב-1903

חזית חצר סרגיי, 2005

החצר הפנימית בחצר סרגיי, 2005

הבריכה בחצר הפנימית, 2007

חצר סרגיי היא מבנה במתחם מגרש הרוסים בירושלים, והיא נקראת על שם בנו של הצאר אלכסנדר השני, הנסיך סרגיי אלכסנדרוביץ, שהיה אחיו הצעיר של אלכסנדר השלישי קיסר רוסיה, ודודו של הצאר ניקולאי השני. חצר סרגיי שוכנת ברחוב הלני המלכה 13 פינת רחוב מונבז, מרחק פסיעות ספורות מרחוב יפו הסואן, והיא בבחינת נווה מדבר בהמולה של מרכז העיר.

היסטוריה

הבניין נבנה בשנת 1890 לרווחתם של צליינים ואורחים אחרים מהאימפריה הרוסית, הוא נקרא על שם הנסיך סרגיי, אחיו של הצאר אלכסנדר השלישי, שבעת ביקורו בארץ (שלו ושל אשתו) בשנת 1888, לרגל חנוכת כנסיית מריה מגדלנה שבהר הזיתים, ראה את הצפיפות באכסניות שבירושלים, והחליט לבנות את הבניין. הנסיך סרגיי היה באותו זמן נשיא החברה הארץ ישראלית הרוסית הפרבוסלבית הקיסרית. חצר סרגיי שימשה כאכסניה והייתה המרשימה והמפוארת בין אכסניות הצליינים במגרש הרוסים, ונועדה לשמש בעיקר את הצליינים בני האצולה. אדריכל הבניין היה פרנק גיה (Frank Gia). הוא נבנה בסגנון הרנסאנס.

בין האורחים המפורסמים שהתאכסנו בבניין היו הנזיר גריגורי רספוטין, הסופר המודרניסט אנדרי ביילי ואחרים.

עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה שימש הבניין בייעודו המקורי. בתקופת המנדט הבריטי שכנו בו משרדי ממשלה. כיום (2008) משמש הבניין את משרד החקלאות וכן את החברה להגנת הטבע. הבניין הוכרז כמבנה לשימור של המועצה לשימור אתרים ‏‏.

העברת חלק מהמתחם לבעלות רוסית

בשנת 2008, לאחר ששלטונות רוסיה ביקשו לקבל את הבעלות על כל מגרש הרוסים, העלה תחקיר עיתונאי בעיתון מקור ראשון‏‏, כי חצר סרגיי, שהייתה שייכת אישית למשפחתו של הנסיך, אמורה לעבור בירושה לנסיך פיליפ, בעלה של אליזבת מלכת בריטניה, שאימו, הנסיכה אליס הייתה אחייניתה של יליזבטה, אשתו של הנסיך סרגיי‏‏. על פי התחקיר דאגו מקורבי הנסיך לשלוח מכתב בעניין למשרד המשפטים‏‏ כבר בשנת 1994.

במקביל, התפרסם כי ראש ממשלת ישראל אריאל שרון הבטיח לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין כי מתחם סרגיי יועבר לידי ממשלת רוסיה, בתמורה לכך שרוסיה לא תמכור נשק למדינות במזרח התיכון‏‏.

מספר גופים משפטים בהם הפורום המשפטי למען ארץ ישראל וחבר הכנסת מיכאל איתן‏‏ פעלו למנוע את העברת המבנה לממשלת רוסיה, בטענה של פגיעה בריבונות ישראל על מרכז ירושלים. במקביל החברה להגנת הטבע הצטרפה להתנגדות בטענה שהעברה פוגעת בזכויותיה במקום.

למרות זאת, החליטה ממשלת המעבר בראשותו של אהוד אולמרט להעביר את חצר סרגיי לרוסיה. ההעברה התבצעה על ידי אולמרט כמחווה של רצון טוב לרגל ביקורו ברוסיה. אך התברר שאין להחלטה תוקף, בשל חוב של למעלה ממיליון ש"ח בתשלומי הארנונה על המקום, המונע את אפשרות העברת הבעלות[1].

ב-12 באוקטובר 2008 בוטלה העתירה לבג"ץ שהגיש הפורום המשפטי למען ארץ ישראל, לאחר ששופטי בג"ץ הפצירו בפורום למשוך את העתירה. פעולה יוצאת דופן זאת התרחשה, לאחר שנציג המדינה הציג לבית המשפט חומר חסוי שמעיד על הכרחיותה של ההחלטה ‏‏.

ב-4 בפברואר 2009, האגף בחצר סרגיי שהיה בשימוש ממשלת ברית המועצות לפני מלחמת ששת הימים, הועבר לבעלות ממשלת רוסיה.

בתרבות

בסרט "מישהו לרוץ איתו" שנכתב על פי ספרו של דויד גרוסמן נבחרה חצר סרגיי כמקום מגוריה של הנזירה תיאודורה.

קישורים חיצוניים

• חצר סרגיי באתר שבעת פלאי ישראל
• הבנייה האירופית ברחוב הנביאים באתר חברת "עץ הדעת".
• רון פלד, בחצר של סרגיי, ynet

הערות שוליים

• 
  שער הכניסה לחצר הפנימית, 2008
• 
  דגל החברה הארץ ישראלית הרוסית הפרבוסלבית הקיסרית מתנופף מעל חצר סרגיי, 2009