יוזפוב (מחוז בילגוריי) – הבדלי גרסאות
עדכון {{עיר}}: מפה; התכנון: גיל כהנא וחגי אדלר |
מ בוט מסיר: uk:Юзефув |
||
| שורה 60: | שורה 60: | ||
[[ru:Юзефув (Отвоцкий повят)]] |
[[ru:Юзефув (Отвоцкий повят)]] |
||
[[sr:Јозефов]] |
[[sr:Јозефов]] |
||
[[uk:Юзефув]] |
|||
גרסה מ־17:30, 6 בינואר 2010
שגיאות פרמטריות בתבנית:עיר
פרמטרים [ שנת אוכלוסייה, קידומת, מיקוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ מחוז, נפה, כתובית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
| |||
 | |||
| מדינה / טריטוריה | פולין | ||
|---|---|---|---|
| תאריך ייסוד |
1725  | ||
| שטח | 23.92 קמ"ר | ||
| גובה | 94 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 18,353 (31 במרץ 2021) | ||
| קואורדינטות | 52°08′N 21°14′E / 52.133°N 21.233°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| http://jozefow.pl | |||
  | |||
יוּזֶפּוֹב היא עיר השוכנת ליד בילגוריי, במחוז לובלין שבמזרח פולין.
היסטוריה
העיירה יוזפוב נוסדה בשנת 1715, ובשנת 1725 קיבלה מעמד של עיר. במאה ה-19 הלך והצטמצם מספר תושביה. רוב תושבי יוזפוב באותה תקופה עסקו במסחר זעיר ובמלאכה. בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 עסקו תושבי המקום בסחר עצים מהיערות שסבבו את העיר.
יהודים
היהודים הראשונים הגיעו ליוזפוב כנראה בסוף המאה ה-17 או בתחילת המאה ה-18. בית הכנסת הראשון הוקם כנראה בשנת 1735. לפי הידוע, בית הכנסת הנוכחי נבנה בשנת 1768, נשרף בחלקו בשנת 1830 ונבנה מחדש בסוף אותה המאה, בעזרת כספים שניתנו על ידי הרשויות.
במאה ה-19 הפכה יוזפוב מרכז להדפסת ספרים עבריים. בשנת 1824 נוסד בית הדפוס הראשון בשפה העברית להדפסת סידורי תפילה וספרים ביידיש. בית הדפוס פעל כ-35 שנים ונחשב לגדול ביותר במזרח אירופה באותה התקופה. ספרים מבית הדפוס הגיעו עד טורקיה. בשנת 1860 נסגר בית הדפוס ובשנת 1865 הוקם בית דפוס נוסף על ידי האחים ברוך ושלמה זצר. בשלב מסוים העבירו את בית הדפוס ללובלין, עיר המחוז. בתי הדפוס של יוזפוב מוזכרים ברומן של יצחק בשביס זינגר "העבד".
יהודי יוזפוב היו ברובם דתיים שומרי מסורת. קבוצת החסידים הגדולה ובעלת ההשפעה הרבה ביותר הייתה של חסידי גור. עד שנת 1929 ישב על כס הרבנות הרב שלום יוסף הרצשטארק. לאחר פטירתו נבחר הרב שמעון פרזנצ'בסקי, שכיהן בתפקיד עד מותו במלחמת העולם השנייה.
בשואה
בתחילת ספטמבר 1939 הופצצה יוזפוב על ידי מטוסים גרמניים ורוב בתי העיירה עלו באש. רוב היהודים נמלטו מהעיר לעיירות סמוכות ולאחר שבוע חזרו לעיירה. היהודים השתכנו במספר בתים ששרדו את ההפצצות. באמצע ספטמבר כבשו הגרמנים את העיירה, אבל ב-29 בספטמבר נסוגו ואת מקומם תפסו הסובייטים. בתקופה הקצרה שהגרמנים שהו בעיירה, נחטפו יהודים לעבודות כפייה והועסקו בפינוי ההריסות שנגרמו על ידי ההפצצות. באוקטובר 1939 נסוגו הכוחות הרוסיים. משאיות רוסיות הגיעו לכיכר העיירה והעמיסו את אלו שרצו לעזוב אתם. משפחות רבות ניצלו את ההצעה הרוסית. בתקופה זו הובאו יהודים רבים מהאזור כולו לגור ביוזפוב, בהם יהודים מאוסטריה, מצ'כיה ומגרמניה.
ההשמדה הסופית של יהודי העיירה הייתה בשנת 1942. ביום שני, 13 ביולי 1942 (כ"ח בתמוז ה'תש"ב) רוכזו כ-1,800 מתושבי העיירה בכיכר השוק. חלקם הובלו למחנות עבודה באזור לובלין והיתר, ובהם נשים, זקנים וילדים, הוצאו להורג בתוך העיירה, בבתיהם, בבית החולים המקומי ובבית הזקנים, וחלקם הוסעו מהעיירה ליער הנמצא כ-2.5 ק"מ מערבית לעיירה בדרך לאלכסנדרוב ושם נורו על ידי הגרמנים.
בספרו של כריסטופר בראונינג, "אנשים רגילים", מצוין הרצח ההמוני שבוצע ביוזפוב על ידי יחידת גדוד השיטור 101, כראשון מעשרות מעשי רצח המוניים נוספים שאירעו במשך תקופת הנאצים באזור הגנרלגוברנמן. בבית הקברות, שנמצא בצדה הדרומי של העיירה, נמצאות כ-500 מצבות שחלקן שבורות, אך רבות מהן נמצאות במקומן המקורי. האותיות החקוקות במצבות מעידות על השנים 1762-1943. אנדרטה לזכר יהודי העיירה הוקמה בשנת 1975 על הכביש הראשי ממערב ליוזפוב.
