כריסטופר בראונינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כריסטופר בראונינג
אין תמונה חופשית
לידה 22 במאי 1944 (בן 75)
טורינו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון
אוברלין קולג' עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע היסטוריון עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

כריסטופר רוברט בראונינגאנגלית: Christopher Robert Browning; נולד ב-22 במאי 1944) הוא היסטוריון אמריקני, מחשובי ההיסטוריונים של השואה.

לימודים וקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראונינג קיבל את התואר הראשון שלו ממכללת אוברלין בשנת 1966 ואת הדוקטורט מאוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון ב-1975. הוא הורה באוניברסיטה הפציפו-לותרנית מ-1974 עד 1999, ונעשה לפרופסור בעל שם בעולם. ב-1999 הוא עבר לאוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל, על מנת לקבל שם את מינויו כפרופסור להיסטוריה ומחזיק הקתדרה על שם פרנק פורטר גרהאם.

מפעלו האקדמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו הנודע ביותר של בראונינג הוא "אנשים רגילים", שיצא לאור בשנת 1992. הספר הוא מחקר על גדוד המילואים 101 של משטרת הסדר (אורפ"ו), שטבח או גירש למחנות ההשמדה אלפי יהודים בפולין החל משנת 1942. המסקנה המובעת בספר, שהושפעה במידה רבה מניסוייו של הפסיכולוג סטנלי מילגרם, הייתה שחיילי גדוד 101 לא היו נאצים אידאולוגים, כי אם אנשים רגילים בני המעמד הבינוני ומרקע של מעמד הפועלים מהמבורג. הם גויסו לגדוד מילואים של האורפ"ו כי נמצאו בלתי-כשירים להישלח לחזית, בשל גילם שלרוב סבב סביב שנות הארבעים.

גברים אלו צוו לכנס יהודים ברכבות, ואף לירות באלפי אנשים מטווח אפס. הם היו מעורבים בטבח של 38,000 יהודים לפחות ובגירוש 45,000 יהודים נוספים. מפקד היחידה נתן לאנשיו את האפשרות לבחור שלא להשתתף, במידה שהדבר יציק להם יתר על המידה; הרוב בחר להשתתף. בראונינג טען כי חיילי גדוד 101 הרגו מתוך צייתנות בסיסית לסמכות ומתוך השפעת הלחץ החברתי של עמיתיהם, ולא מתוך תאוות דם או שנאה מובהקת. מסקנת הספר היא שרוב האנשים שישוייכו לקבוצה כלשהי, ושתעמוד בפניהם הברירה בין להרוג ולהשתייך לקבוצה או לא להרוג ולא להשתייך, יבחרו באפשרות הראשונה. בנוסף לכך מדגים הספר כי אנשים רגילים יבצעו קרוב לוודאי פקודות, אפילו אלו שהם עשויים להטיל בהן ספק, זאת אם הם תופשים את הפקודות כנובעות ממרות.

הספר "אנשים רגילים" קצר שבחים רבים בעולם המחקר, אולם ספג ביקורת קשה ביותר מצדו של חוקר אחר, דניאל יונה גולדהגן, שטען כי בראונינג התעלם ממרכזיותה של האנטישמיות הגרמנית בגרימת השואה. בביקורת ספר עוינת ביותר בניו רפובליק, כינה גולדהגן את "אנשים רגילים" כחסר ערך מחקרי והאשים את בראונינג בזיוף ראיותיו. ספרו רב המכר והשנוי במחלוקת של גולדהגן משנת 1996, "תליינים מרצון בשירות היטלר", נכתב במידה רבה על מנת להפריך את התיזה של בראונינג.

בשנת 2000, בזמן שדייוויד אירווינג תבע את דבורה ליפשטדט על הוצאת דיבה, היה בראונינג אחד מעדי ההגנה המובילים. הוא הפריך כליל את טענותיו של אירווינג שמספרי ההרוגים בלתי-אפשריים מבחינת הראיות הסטטיסטיות, או שדיווחים על חיילים ושוטרים שמדיהם נספגו בדם לאחר ירי ממושך מטווח אפס הם בדויים בהכרח.

פרשנות השואה של בראונינג[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראונינג משתייך לאסכולת השואה הפונקציונליסטית המתונה. שיטה זו מסיטה את מרכז הכובד מהיטלר והיא מתמקדת במבנה הרייך השלישי ובמוסדותיו. הפונקציונליסטים רואים את השמדת היהודים כתוצאת הקצנה הדרגתית. הפונקציונליסטים אינם מנקים את היטלר מאשמה, אולם הם סוברים כי גורמים רבים אחרים היו מעורבים ב"פתרון הסופי".

בראונינג טען כי "הפתרון הסופי" היה תוצאה של ה"רדיקליזציה מצטברת" (אם להשתמש במילותיו של הנס מומזן) של המדינה הגרמנית, במיוחד ברגע שהוטלה לפתחם בעיית שלושת מיליוני היהודים שצופפו בכפייה בגטאות בפולין בין 1939 ל-1941. הכוונה הבסיסית הייתה לגרש את המיליונים הללו מזרחה, למעמקי ברית המועצות, אך בהיעדר אפשרות זו הם היוו בעיה כלכלית, תברואתית וחברתית. בראונינג סובר כי המונח "פתרון סופי לשאלה היהודית", בו השתמשו לראשונה ב-1939, כוונתו הייתה עד לשנת 1941 פתרון טריטוריאלי כלשהו. בסוף 1941 ותחילת 1942, עקב כישלון התוכניות לכיבוש מהיר והתחוורות העובדה שהמלחמה נגד הסובייטים תהיה ארוכה וקשה, נגוזה האפשרות לגירוש והבירוקרטיה הגרמנית ניצבה בפני רצח-עם כולל כפתרון הקביל היחיד מבחינתה.

בראונינג מחלק את פקידי הממשל של הגנרלגוברנמן בפולין לשתי סיעות: האחת, תומכי הפרודוקטיביות, העדיפה להשתמש ביהודי הגטאות כמקור לעבודת עובדי-כפייה, על מנת לתמוך במאמצי המלחמה. הסיעה האחרת ביכרה לתת להם לגווע ברעב ולמות ממחלות. על רקע זה התחוללו מאבקים בין מנגנון האס אס של הימלר למושל הכללי הנס פרנק. האס אס העדיפו את תוכנית לובלין, שכיוונה להקים "שמורה יהודית" באזור לובלין, שאליה נועדו להיות מגורשים כל יהודי הרייך רבתי והפרוטקטורט של בוהמיה ומוראביה. פרנק התנגד לכך והתלונן שהאס אס מטילים את כל עומס היהודים לפתחו ויוצרים קשיים מנהליים גדולים בגנרלגוברנמן.

ספרים שכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זיכרון של הישרדות במחנה כפייה בוויז'בניק-סטרכוביצה/ כריסטופר ס' בראונינג. תרגמה מאנגלית: מיכל אלפון. הוצאת יד ושם, 2012.
  • אנשים רגילים: גדוד מילואים 101 של משטרת הסדר ו'הפתרון הסופי' בפולין/ כריסטופר בראונינג. מאנגלית: לי שיר. תל אביב: ספרי עליית הגג ידיעות אחרונות, 2004
  • הדרך אל הפתרון הסופי: התפתחות המדיניות הנאצית כלפי היהודים, ספטמבר 1939-מרס 1942/ כריסטופר ר' בראונינג, בהשתתפות יורגן מתאוס; תרגום: איה ברויר. ירושלים: יד ושם, תשס"ה, 2004.
  • The origins of the final Solution: the evolution of Nazi Jewish Policy, September 1939-March 1942/ Christopher Browning; with contributions by Jurgen Matthaus. Lincoln: University of Nebraska Press; Jerusalem: Yad Vashem, 2004
  • Collected memories: Holocaust history and postwar testimony/ Christopher R. Browning. Madison, Wisconsin: The

University of Wisconsin Press, 2003

  • Nazi policy, Jewish workers, German killers/ Christopher R. Browning. Cambridge University Press, 2000
  • Ordinary men: Reserve Police Battalion 101 and the final solution in Poland/ Christopher Browning. 1st HarperPerennial edition, Reissued with a new afterword. New York: HarperPerennial, 1998
  • The path to genocide: essays on launching the final solution/ Christopher R. Browning. New York: Cambridge University Press, 1992
  • Ordinary men: Reserve Police Battalion 101 and the final solution in Poland/ Christopher R. Browning. New York: Harper Collins, 1992
  • Fateful months: essays on the emergence of the final solution/ Christopher R. Browning Revised edition. New York: Holmes & Meier, 1991
  • The final solution and the German Foreign Office: a study of Referat D III of Abteilung Deutschland, 1940-43/ Christopher R. Browning. New York: Holmes & Meier, 1978
  • Unterstaatssekretar Martin Luther and the Ribbentrop Foreign Office/ Christopher R. Browning. London: Sage, 1977

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


השואה
מושגים מרכזיים
מונחוןכרונולוגיה של השואהאנטישמיותרצח עםמלחמת העולם השנייהנאציזםהגזע האריגרמניה הנאציתהמפלגה הנאציתאדולף היטלרהטלאי הצהובפרטיזןחסיד אומות העולם
Yellow star Jude Jew.svg
עד המלחמה
יהדות אירופהאמנציפציה ליהודיםיהדות אשכנזיהדות מזרח אירופה: יהדות פולין, יהדות אוקראינה, יהדות ליטא, יהדות בלארוסיידיששטעטלהבונדיהדות צ'כיהיהדות גרמניהליל הבדולחהסכם העברה
ההשמדה
איגרת הבזק של היידריךבורות הריגה ומשאיות גז: טבח פונאר, באבי יאר ומעשי טבח נוספיםהפתרון הסופיועידת ואנזהמחנה ריכוזמחנה עבודהמחנות השמדה: חלמנו, מבצע ריינהרד (בלז'ץ, טרבלינקה וסוביבור), אושוויץ-בירקנאו, מיידנק‎צעדות המוותניסויים רפואיים בבני אדם בתקופת השואהתא גזיםקאפוזונדרקומנדומבצע 1005
העם היהודי בשואה
יהודי גרמניה הנאצית והיהודים בפולין הכבושהיודנראטתנועות נוער יהודיות בשואהגטאות: ורשה, וילנה, לודז', טרזיינשטט וגטאות נוספיםנשים יהודיות בשואהילדים בשואההתנגדות יהודית בשואה: מרד גטו ורשה, הארגון היהודי הלוחם, ארגון צבאי יהודי, המחתרת בגטו קרקובמורדים יהודים בשואה
השואה לפי מדינות
אירופה אוסטריהאיטליהאלבניהאסטוניהבלגיהברית המועצותגרמניההולנדהונגריה‏יוגוסלביהיווןלטביה‏ליטאנורווגיה‏פולין‏צ'כוסלובקיהצפון טרנסילבניהצרפתקרואטיהרומניה
אפריקה ואחרות אלג'יריהאתיופיהלובמרוקותוניסיהיהודי המזרח הרחוקיהודים מחוץ לאירופה תחת כיבוש נאצי
מודעות ותגובות לשואה
הצלה בשואהחסידי אומות העולםמברק ריגנרקבוצת העבודה, רודולף ורבה והפרוטוקולים של אושוויץאל נלך כצאן לטבח!ספר עדותתגובת העולם לשואהועידת ברמודהסחורה תמורת דםתגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואההבריגדה היהודית
בעקבות השואה
הניצולים לאחר השואה ומדינת ישראל הפליטיםשירות האיתור הבינלאומיפוגרום קיילצהתנועת הבריחהועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראלגיוס חוץ לארץהסכם השילומיםועדת התביעותהשפעות השואההשפעת השואה על גיבוש הזהות הישראליתהדור השני לשואההרשות לזכויות ניצולי השואההחברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה
זיכרון השואה זיכרון השואה בישראל, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, יד ושם, בית לוחמי הגטאות ו"מורשת"מוזיאון השואה האמריקני ומוזיאונים נוספיםאנדרטאות להנצחת השואהמצעד החיים ומסע בני נוער לפוליןפרח לניצולזיכרון בסלוןדף עדהכחשת השואה
רדיפת הנאצים ועוזריהם משפטי נירנברגחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהםפריץ באוארמשפט אייכמןהנוקמים וציידי נאצים נוספים
השואה באמנות
ספרות השואה "באבי יאר" • "עיין ערך: אהבה" ו"מומיק" • "שואה שלנו" • "הזהו אדם?" • "הלילה" • "השמיים שבתוכי" • "פוגת מוות" • "המחזה גטו" • "אדם בן כלב" • "מאוס: סיפורו של ניצול" • "בנגאזי-ברגן־בלזן"
מוזיקה ומחול "הניצול מוורשה" • "צחוק של עכברוש" • "אפר ואבק" • "חלומות"
השואה בקולנוע "אירופה אירופה" • "הבריחה מסוביבור" • "שואה" • "הפסנתרן" • "רשימת שינדלר"
יוצרים יחיאל די-נור (ק. צטניק)שמואל ניסנבאוםאלי ויזלאידה פינקפאול צלאןז'אן אמרי‎אהרן אפלפלד
תיעוד וחקר השואה
תיעוד ספר קהילההאנציקלופדיה של השואהארכיון "עונג שבת"מגילת החורבן של יהודי רומניה ושאר מגילות השואההנצחת זכר השואה
מחקר פונקציונליזם ואינטנציונליזם • "הדרך הגרמנית המיוחדת" • יצחק ארדחנה ארנדטיהודה באוארכריסטופר בראונינגישראל גוטמןדניאל גולדהגןראול הילברגדב לויןדן מכמןדינה פורתשאול פרידלנדראיאן קרשוחוקרי שואה נוספים
פורטל השואהגרמניה הנאציתהיסטוריה של עם ישראל