גורן – הבדלי גרסאות
מ הרחבה שונה בעניין הגורן בימינו ומשמעותו המילולית, הקבלית וההסטורית. |
עריכת השינויים ומעט הוספות |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
ה'''גורן''' הוא מקום ששימש בעבר לריכוז ה[[חיטה]] על מנת לבצע בה [[דישה]]. בגורן היו מופרדים גרעיני החיטה, שמהם מכינים את ה[[לחם]], מהמוץ ומן התבן. כיום, עם ההתפתחות הטכנולוגית והמצאת ה[[קומביין]], נעלם הגורן, בדומה להיעלמות של מוסדות חקלאיים דומים כמו [[גת (בור)|גת]] דריכת ה[[ענב|ענבים]]. |
ה'''גורן''' הוא מקום ששימש בעבר לריכוז ה[[חיטה]] על מנת לבצע בה [[דישה]]. בגורן היו מופרדים גרעיני החיטה, שמהם מכינים את ה[[לחם]], מהמוץ ומן התבן. כיום, עם ההתפתחות הטכנולוגית והמצאת ה[[קומביין]], נעלם הגורן, בדומה להיעלמות של מוסדות חקלאיים דומים כמו [[גת (בור)|גת]] דריכת ה[[ענב|ענבים]]. |
||
| ⚫ | יש סבורים ש[[גדיש]] הינו ערימת החיטים שבגורן, ואילו הגורן הוא רק שם המקום<ref>משניות פאה (ה' ז') המעמר לגדיש יש לו שכחה ממנו ולגורן אין לו שכחה."</ref>, אך יש סוברים שהגורן משמעותו גם ערמת החיטים עצמה<ref> הרמב"ם מסביר את המשנה במסכת פאה: "הוא גדיש הוא גורן..."</ref>. בעברית העדכנית הגורן הוא ערימת החיטים, ומקומו הוא "מקום הגורן". |
||
| ⚫ | שרידים של גרנות עתיקים ניתן לראות במקומות שונים בארץ, אלו בולטים במיוחד בתמונות לווין, וכיום באתרי המפות המקוונים<ref>לדוגמא בכביש 40 החולף על פני הכניסה לרמלה מפתח תקווה לכיוון רחובות, ועוד רבים. בספרו של פרופ' בנימין זאב קידר "מבט ועוד מבט על ארץ ישראל, הגורן מודגש ברוב תמונות האויר שצולמו במלחמת העולם הראשונה, ומקומן ניכר בתמונות משנות ה-90.</ref>. |
||
| ⚫ | שרידים של גרנות עתיקים ניתן לראות במקומות שונים בארץ, אלו בולטים במיוחד בתמונות לווין, וכיום באתרי המפות המקוונים<ref>לדוגמא בכביש 40 החולף על פני הכניסה לרמלה מפתח תקווה לכיוון רחובות, בפארק בורות לוץ בנגב, בגן לאומי ציפורי, ביפו, ועוד רבים. בספרו של פרופ' בנימין זאב קידר "מבט ועוד מבט על ארץ ישראל, הגורן מודגש ברוב תמונות האויר שצולמו במלחמת העולם הראשונה, ומקומן ניכר בתמונות משנות ה-90.</ref>. גרנות שנבנו בינתיים הפכו פעמים רבות לרחובות עגולים המשמרים את שם המקום עליו הם נסללו<ref>לדוגמא רחוב הגורן בעתלית, בזכרון יעקב, בראש פינה, בבנימינה, בפרדס חנה, בקרית אתא, במזכרת בתיה ובגדרה (ישנן גם תמונות של גורן זה בגדרה, ותיעוד מדוייק על מיקומו ועל מיקום תבליט בתמונות, על פי כתובתם כיום (שנת 2010)).</ref>. |
||
הגורן הפך לסמל תרבותי המופיע בסיפורים רבים. בתרבות ה[[ישראל]]ית הוא קנה נופך רומנטי הנגזר מסיפורם של [[רות]] ו[[בעז]] ב[[מגילת רות]]. |
הגורן הפך לסמל תרבותי המופיע בסיפורים רבים. בתרבות ה[[ישראל]]ית הוא קנה נופך רומנטי הנגזר מסיפורם של [[רות]] ו[[בעז]] ב[[מגילת רות]]. |
||
| שורה 19: | שורה 21: | ||
כיום בישובים ביהודה ושומרון ישנן גרנות עתיקים המשמשים לכינוסים חגיגיים<ref>לדוגמא בישוב [[שדה בעז]] שב[[גוש עציון]] עושים כנס שנתי ובו משחזרים את סיפור מגילת רות. ב[[הנוקדים]] הגורן משמש לכינוסי הישיבה והמכינה הצבאית, בייחוד בל"ג כולל הופעות של נגנים ומרצים ומדריכי מחול. </ref>. |
כיום בישובים ביהודה ושומרון ישנן גרנות עתיקים המשמשים לכינוסים חגיגיים<ref>לדוגמא בישוב [[שדה בעז]] שב[[גוש עציון]] עושים כנס שנתי ובו משחזרים את סיפור מגילת רות. ב[[הנוקדים]] הגורן משמש לכינוסי הישיבה והמכינה הצבאית, בייחוד בל"ג כולל הופעות של נגנים ומרצים ומדריכי מחול. </ref>. |
||
ב[[תורת הקבלה]] הגורן שימש במשמעות של כינוסים ו[[ספר הזוהר]] מחולק לשלש גרנות (בארמית אידרות). הרב גורן הקים את [[ישיבת האידרה]] המרמזת הן על שמו של הרב (שעברת את שמו משם לועזי דומה), והן על מקום המקדש, שבמקורו היה "גורן ארוונה היבוסי" אשר נקנה בידי דוד. |
ב[[תורת הקבלה]] הגורן שימש במשמעות של כינוסים ו[[ספר הזוהר]] מחולק לשלש גרנות (בארמית אידרות). הרב [[שלמה גורן|גורן]] הקים את [[ישיבת האידרה]] המרמזת הן על שמו של הרב (שעברת את שמו משם לועזי דומה), והן על מקום המקדש, שבמקורו היה "גורן ארוונה היבוסי" אשר נקנה בידי דוד. |
||
ב[[חג הסוכות]] משתמשים ב"סכך" טבעי בלבד - על פי הפסוק "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים, בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ". |
|||
| ⚫ | |||
== הערות שוליים == |
== הערות שוליים == |
||
| שורה 28: | שורה 30: | ||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
* [http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=11532&kwd=767 גורן], באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מט"ח]] |
* [http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=11532&kwd=767 גורן], באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מט"ח]] |
||
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3253921,00.html טיולים בגרנות מחודשים או חדשים ברחבי הארץ] באתר ויי נט. |
|||
* [http://www.mapa.co.il/general/searchresult_locked.asp?textSearch=%F8%E7%E5%E1+%E4%E2%E5%F8%EF&first=1&MinX=0&MinY=0&MaxX=0&MaxY=0&MapEarthX=0&MapEarthY=0&MapZoom=0&CurrMapTab=1&CurrHeaderTab=1&MapType=&ImagesOption=&GeoSearchRadius=10000&CenterX=&CenterY=&GeoPOIName=&SourceX=&SourceY=&SourcePoint=&SourceAddInfo=&RSF_ViewState=&Filter=&FilterPath=&SubjectId=&textSearchWhere=%5B%E1%EB%EC+%E4%E0%F8%F5%5D&ResultsTargetOnMap=on רחובות המשמרים את מקום הגורן] |
|||
{{קצרמר|חקלאות}} |
{{קצרמר|חקלאות}} |
||
גרסה מ־00:16, 12 באוקטובר 2010
הגורן הוא מקום ששימש בעבר לריכוז החיטה על מנת לבצע בה דישה. בגורן היו מופרדים גרעיני החיטה, שמהם מכינים את הלחם, מהמוץ ומן התבן. כיום, עם ההתפתחות הטכנולוגית והמצאת הקומביין, נעלם הגורן, בדומה להיעלמות של מוסדות חקלאיים דומים כמו גת דריכת הענבים.
יש סבורים שגדיש הינו ערימת החיטים שבגורן, ואילו הגורן הוא רק שם המקום[1], אך יש סוברים שהגורן משמעותו גם ערמת החיטים עצמה[2]. בעברית העדכנית הגורן הוא ערימת החיטים, ומקומו הוא "מקום הגורן".
שרידים של גרנות עתיקים ניתן לראות במקומות שונים בארץ, אלו בולטים במיוחד בתמונות לווין, וכיום באתרי המפות המקוונים[3]. גרנות שנבנו בינתיים הפכו פעמים רבות לרחובות עגולים המשמרים את שם המקום עליו הם נסללו[4].
הגורן הפך לסמל תרבותי המופיע בסיפורים רבים. בתרבות הישראלית הוא קנה נופך רומנטי הנגזר מסיפורם של רות ובעז במגילת רות.
במושבות ובקבוצות הראשונות הייתה הגורן "מוסד" - מקום מפגש. הישיבה "על הגורן" שימשה להתכנסות של שומרים, לשם שיחות ושירה בלילות החמים וגם לאוהבים. בשנת 1921, במנחמיה חובר על ידי ירמיהו רוזנצויג (מילים ולחן) שיר שנקרא "על הגורן בליל לבנה" המתחיל כך: "שמעתי מעשיה בליל לבנה, סיפר על הגורן בחור לבחורה, לאור הכוכבים התלחשו הצעירים, על הגורן בליל לבנה"[5].
על ישיבה "על הגורן" בחוות כנרת כותב ביומנו תנחום תנפילוב ממקימי דגניה א':
- והנה פעם אחת, בשנת 1909, ישבנו על הגורן אחרי עמל העונה בקציר ובגורן ונתפתחה שיחה על עתידנו. באותה שיחה צץ לראשונה הרעיון של משק עצמי. חיי חברה עצמיים והשם "קבוצה" נשמע לראשונה בחלל העולם. יוסף בוסל היה הראשון שהעז ופרש לפנינו יריעה שלמה על חיינו בעתיד. הישיבה הזאת על הגורן בכנרת הייתה קובעת גורל. החלטנו: אנו נקים משק עצמי, שיתופי, על אחריותנו. בלי מנהלים"[6].
רחל המשוררת (תנחום תנפילוב היה אחד מאהבותיה הנכזבות) כתבה שיר בשם "על הגורן"[7].
כיום בישובים ביהודה ושומרון ישנן גרנות עתיקים המשמשים לכינוסים חגיגיים[8].
בתורת הקבלה הגורן שימש במשמעות של כינוסים וספר הזוהר מחולק לשלש גרנות (בארמית אידרות). הרב גורן הקים את ישיבת האידרה המרמזת הן על שמו של הרב (שעברת את שמו משם לועזי דומה), והן על מקום המקדש, שבמקורו היה "גורן ארוונה היבוסי" אשר נקנה בידי דוד.
בחג הסוכות משתמשים ב"סכך" טבעי בלבד - על פי הפסוק "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים, בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ".
הערות שוליים
- ^ משניות פאה (ה' ז') המעמר לגדיש יש לו שכחה ממנו ולגורן אין לו שכחה."
- ^ הרמב"ם מסביר את המשנה במסכת פאה: "הוא גדיש הוא גורן..."
- ^ לדוגמא בכביש 40 החולף על פני הכניסה לרמלה מפתח תקווה לכיוון רחובות, בפארק בורות לוץ בנגב, בגן לאומי ציפורי, ביפו, ועוד רבים. בספרו של פרופ' בנימין זאב קידר "מבט ועוד מבט על ארץ ישראל, הגורן מודגש ברוב תמונות האויר שצולמו במלחמת העולם הראשונה, ומקומן ניכר בתמונות משנות ה-90.
- ^ לדוגמא רחוב הגורן בעתלית, בזכרון יעקב, בראש פינה, בבנימינה, בפרדס חנה, בקרית אתא, במזכרת בתיה ובגדרה (ישנן גם תמונות של גורן זה בגדרה, ותיעוד מדוייק על מיקומו ועל מיקום תבליט בתמונות, על פי כתובתם כיום (שנת 2010)).
- ^ יעקב מזור, הלילות בכנען, המרכז לחקר המוזיקה היהודית, ירושלים, תשנ"ט (מתוך חוברת המלווה תקליטור)
- ^ כאן על פני האדמה. עורכים: מוקי צור, תאיר זבולון, חנינא פורת. הוצאת הקיבוץ המאוחד וספרית פועלים, תשמ"א. עמוד 24
- ^ ארכיון מפלגת העבודה שירי רחל מאוסף הארכיון http://www.archavoda.org.il/avodaarch/VirtualMuseum/index.asp?u=rachel.asp
- ^ לדוגמא בישוב שדה בעז שבגוש עציון עושים כנס שנתי ובו משחזרים את סיפור מגילת רות. בהנוקדים הגורן משמש לכינוסי הישיבה והמכינה הצבאית, בייחוד בל"ג כולל הופעות של נגנים ומרצים ומדריכי מחול.
קישורים חיצוניים
- גורן, באתר מט"ח
- טיולים בגרנות מחודשים או חדשים ברחבי הארץ באתר ויי נט.
- רחובות המשמרים את מקום הגורן
