בעז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "בועז" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו בועז (פירושונים).
Cquote2.svg וּלְנָעֳמִי מוֹדָע לְאִישָׁהּ, אִישׁ גִּבּוֹר חַיִל מִמִּשְׁפַּחַת, אֱלִימֶלֶךְ: וּשְׁמוֹ, בֹּעַז Cquote3.svg
מגילת רות, פרק ב', פסוק א'
ציור מעשה ידי רמברנדט שמן על מהגוני משנת 1643

בֹּעַז הוא דמות מקראית מתקופת השופטים. אחד מגיבורי מגילת רות. הוא אביו של עובד (סבו של דוד המלך). על פי מגילת רות היה נכדו של נחשון בן עמינדב, מצאצאי פרץ בן יהודה, והסבא רבא של דוד המלך.

דמותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעז היה בנו של שלמון (גם שלמה), שהיה בנו של נחשון, נשיא שבט יהודה. מתואר כאיש עשיר וגיבור חיל, גר בבית לחם. בן אחיו של אלימלך, ובן דודה של נעמי.

בעז מתואר במקרא כאיש גומל חסד הרגיש למצוקת קרוביו, על אף שהוא יודע שתיתכן לזות שפתיים על קשריו עם קרובתו האלמנה הצעירה והנאה. עם זאת הוא מקפיד לא לתת לאיש סיבה להכפישו ולכן בצנעה הוא משלח את רות לאחר לינתה בלילה למרגלותיו, בגורן המבודד, ואומר – אַל-יִוָּדַע, כִּי-בָאָה הָאִשָּׁה, הַגֹּרֶן וגו'.

"רות בשדה בעז", ציור מאת יוליוס שנור פון קרולספלד (Julius Schnorr von Carolsfeld)

בהתאם לרוח מצוות ייבום נשא את רות, כלתו של אלימלך, שנתאלמנה, לאישה.

בעז ורות נפגשו לראשונה בשדה. היא לקטה בשדהו את השעורים שנפלו לקוצרים, המיועדות לעניים. בעז שמע על כך שרות דבקה בחמותה גם לאחר מות בעלה והעריך את המעשה. כשאמרו לו הקוצרים כי רות היא המלקטת בשדהו הזמין אותה לשתות ולאכול עם הקוצרים, וצווה על הקוצרים לעזור לה ככל יכולתם. רות נשארה ללקוט בשדה בעז עד תום הקציר.

בעז למד על כך שרות רוצה בו כבעל, כשבאה אליו לגורן השעורים, בו ישן, בלילה בזמן קציר שדהו. הוא ברך אותה על כך שלא התפתתה ללכת אחרי הנערים והביע הסכמה עקרונית לנישואין עמה, אך אמר שיש אדם קרוב יותר למשפחה של אבימלך ממנו, ולפי רוח מצוות ייבום הקרוב קרוב קודם. בעז הבטיח לרות שאם הקרוב השני לא יסכים להינשא לה – הוא יעשה זאת. וכך היה – בעז ורות נישאו בשער העיר לעיני הזקנים ובברכתם.

רות ובעז ילדו את עובד, אבי ישי, אבי דוד המלך, כאמור בסופה של מגילת רות: "וּבֹעַז הוֹלִיד אֶת עוֹבֵד. וְעֹבֵד הוֹלִיד אֶת יִשָׁי וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת דָּוִד" (רות, ד', כ"א-כ"ב).

לונטה שצייר מיכלאנג'לו בתקרת הקפלה הסיסטינית, (1511–1512)).
הכתובת: שלמון – בעז – עובד. בעז הוא ככל הנראה האדם הקשיש (איט') (איט')

בעז במדרש[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדרש מזהה את בעז עם השופט אבצן המוזכר בספר שופטים. הזיהוי מבוסס על כך שמגילת רות התרחשה בימי שפוט השופטים, בבית לחם, שם גר אבצן ועל כך שנראה על פי המגילה שבעז הוא איש חשוב (נעמי יועצת לרות לשאול בעצתו) המקורב לזקנים בשער.

בעז היה בן 80 כשנשא לאישה את רות. הפרש הגילים (40 שנים) מנע ממנו להציע את עצמו לרות מלכתחילה.

ביום בו הגיעה רות לבית לחם, מתה אשתו של בעז. מאחר ששמו של בעז לא נזכר במעמד הולדת בנו, המדרש מוסיף כי בעז נפטר בלילה בו נשא לאישה את רות.

בעז בברית החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי הברית החדשה[1], בעז היה בנה של רחב הזונה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]




 
 
 
 
בעז
 
 
 
רות המואביה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עובד
 
 
 
עדאל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ישי
 
 
 
נצבת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דוד המלך
 
אליאב
 
צרויה
 
 
אביגיל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלמה המלך
דוד ציווה עליו
להרוג את יואב
 
אבשלום
נהרג בידי יואב
 
 
יואב
שר צבא דוד
 
 
עשהאל
מגיבורי דוד
 
עמשא
נהרג בידי יואב
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אבישי
מגיבורי דוד