בעז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "בועז" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו בועז (פירושונים).
וַיֹּאמֶר בֹּעַז אֶל רוּת: הֲלוֹא שָׁמַעַתְּ בִּתִּי, אַל תֵּלְכִי לִלְקֹט בְּשָׂדֶה אַחֵר וְגַם לֹא תַעֲבוּרִי מִזֶּה, וְכֹה תִדְבָּקִין עִם נַעֲרֹתָי.
בועז ורות בזמן הקציר. קזימיר אלכימוביץ', שלהי המאה ה-19

בֹּעַז (נהגה במלעיל) הוא דמות מקראית מתקופת השופטים, מגיבורי מגילת רות. נכדו של נחשון בן עמינדב, מצאצאי פרץ בן יהודה, בעלה של רות, אביו של עוֹבֵד, סבו של ישי ואבי-סבו של דוד המלך.

דמותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפגש בין רות לבועז, בשדה (למעלה) ובגורן (למטה). וויליאם דה ברייל, 1250

בעז היה בנו של שלמון, שהיה בנו של נחשון, נשיא שבט יהודה. מתואר כאיש עשיר וגיבור חיל, גר בבית לחם. בן אחיו של אלימלך, ובן דודה של נעמי.

בעז מתואר במקרא כאיש גומל חסד הרגיש למצוקת קרוביו, אף שהוא יודע שתיתכן לזות שפתיים על קשריו עם קרובתו האלמנה הצעירה והנאה. עם זאת הוא מקפיד שלא לתת לאיש סיבה להכפישו ולכן בצנעה הוא משלח את רות לאחר לינתה בלילה למרגלותיו, בגורן המבודד, ואומר – "אַל יִוָּדַע כִּי בָאָה הָאִשָּׁה הַגֹּרֶן".

בהתאם לרוח מצוות ייבום נשא לאישה את רות, כלתו של אלימלך, שנתאלמנה.

בעז ורות נפגשו לראשונה בשדה. היא לקטה בשדהו את השעורים שנפלו לקוצרים, המיועדות לעניים. בעז שמע שרות דבקה בחמותה גם לאחר מות בעלה והעריך את המעשה. כשאמרו לו הקוצרים כי רות היא המלקטת בשדהו הזמין אותה לשתות ולאכול עם הקוצרים, וציווה על הקוצרים לעזור לה ככל יכולתם. רות נשארה ללקוט בשדה בעז עד תום הקציר.

בעז למד שרות רוצה בו כבעל, כשבאה אליו לגורן השעורים, שישן בו, בלילה בזמן קציר שדהו. הוא ברך אותה על שלא התפתתה ללכת אחרי הנערים והביע הסכמה עקרונית לנישואין עמה, אך אמר שיש אדם קרוב ממנו למשפחה של אבימלך, ולפי רוח מצוות ייבום הקרוב קרוב קודם. בעז הבטיח לרות שאם הקרוב השני לא יסכים להינשא לה – הוא יעשה זאת. וכך היה – בעז ורות נישאו בשער העיר לעיני הזקנים ובברכתם.

רות ובעז ילדו את עובד, אבי ישי, אבי דוד המלך, כאמור בסופה של מגילת רות: "וּבֹעַז הוֹלִיד אֶת עוֹבֵד. וְעֹבֵד הוֹלִיד אֶת יִשָׁי וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת דָּוִד" (רות, ד', כ"א-כ"ב).

בעז במדרש[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדרש מזהה את בעז עם השופט אבצן המוזכר בספר שופטים. הזיהוי מבוסס על כך שמגילת רות התרחשה בימי שפוט השופטים, בבית לחם, שם גר אבצן ועל כך שנראה על פי המגילה שבעז הוא איש חשוב (נעמי יועצת לרות לשאול בעצתו) המקורב לזקנים בשער.

בעז היה בן 80 כשנשא לאישה את רות. הפרש הגילים (40 שנים) מנע ממנו להציע את עצמו לרות מלכתחילה.

ביום שהגיעה רות לבית לחם, מתה אשתו של בעז. מאחר ששמו של בעז לא נזכר במעמד הולדת בנו, המדרש מוסיף כי בעז נפטר בלילה שבו נשא לאישה את רות.[דרוש מקור]

בעז בברית החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לונטה שצייר מיכלאנג'לו בתקרת הקפלה הסיסטינית (1511–1512).
הכתובת: שלמון – בעז – עובד. בעז הוא כנראה האדם הקשיש (איט') (איט')

לפי הברית החדשה (הבשורה על פי מתי, פרק א'), בעז היה בנה של רחב.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]



 
 
 
 
בעז
 
 
 
רות המואביה
 
מחלון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עובד
 
 
 
עדאל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ישי
 
 
 
נצבת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דוד המלך
 
אליאב
 
צרויה
 
 
אביגיל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלמה המלך
דוד ציווה עליו
להרוג את יואב
 
אבשלום
נהרג בידי יואב
 
 
יואב
שר צבא דוד
 
 
עשהאל
מגיבורי דוד
 
עמשא
נהרג בידי יואב
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אבישי
מגיבורי דוד