משתמש:אריה יונה/מצוות נטיעת אילנות בארץ ישראל
שגיאות פרמטריות בתבנית:סוגיה
פרמטרים [ 1, 2, 3 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| מצוות נטיעת אילנות בישוב יצהר | |
| מקרא | ויקרא, י"ט, כ"ג |
|---|---|
| תלמוד בבלי | מסכת בבא בתרא, דף י"ד, עמוד א' |
| תלמוד ירושלמי | מסכת סוטה, פרק ח', הלכה ד' |
| משנה תורה | משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמות, פרק ז', הלכה י' |
| שולחן ערוך | חושן משפט, סימן קס"ח, סעיף א' |
| מקורות נוספים | פניני הלכה |
מצווה לטעת עצי פרי בארץ ישראל. בנטיעה יש כמה וכמה מצוות, בנוסף למצוות ישוב ארץ ישראל. נטיעת חמשה אילנות מאכל בארץ ישראל פוטרת את החייל משירות צבאי, עד סוף השנה הרביעית. נטיעת עצים בארץ ישראל מהווים את אחד מסימני הגאולה.
מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפרשת קדושים (ויקרא יט, כג) נאמר ”וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל”. חז"ל במדרש דייקו מייתור המילה ונטעתם, ולא כתוב רק שלוש שנים יהיה לכם ערלים, ללמד שיש מצווה לטעם עצים בארץ ישראל[1].
במדרש מסופר שמשה רבינו ציווה את עם ישראל הנכנסים לארץ, לקחת מעדר ולטעת עצים. וז"ל ”כיון שנכנסו ישראל לארץ אמר להם משה כל אחד ואחד מכם יטעון מכושיה ויפוק וינצוב ליה נציבין הה"ד כי תבאו אל הארץ ונטעתם ”[2].
כל זה בנוסף למצוות יישוב ארץ ישראל שיש בזה, כמבואר בגמ' (ב"מ קא, ב) ונפסק בשו"ע (חו"מ קס"ח, א) שיש בנטיעת עצים מצוות ישוב ארץ ישראל.
כך גם נאמר במדרש שה' מצווה את יצחק אבינו להתיישב בארץ ולטעת בה עצים. על הפסוק "וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ... וַיֵּלֶךְ יִצְחָק אֶל אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים גְּרָרָה: וַיֵּרָא אֵלָיו יְיָ וַיֹּאמֶר אַל תֵּרֵד מִצְרָיְמָה שְׁכֹן בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ"[3]. אמרו במדרש שכן בארץ - עשה שכונה בארץ זרע ונטע אילנות[4]:
מעלת הנטיעה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במדרש אמרו שאם אדם נוטע נטיעה ובאו ואמרו לו משיח בא, יסיים את נטיעת העץ ורק אחר כך יצא להקביל את פני המשיח. וז"ל ”אם היתה נטיעה בתוך ידך ויאמרו לך הרי לך המשיח. בוא ונטע את הנטיעה ואח"כ צא והקבילו”[5].
במדרש נאמר שיש בנטיעת עצים מצוות והלכת בדרכיו ומצוות דבקות בה', וז"ל ”ר"י ב"ר סימון פתח (דברים יג) אחרי ה' אלהיכם תלכו... ובו תדבקון וכי אפשר לב"ו לעלות לשמים ולהדבק בשכינה... אלא מתחלת ברייתו של עולם לא נתעסק הקדוש ברוך הוא אלא במטע תחלה הה"ד (בראשית ב) ויטע ה' אלהים גן בעדן, אף אתם כשנכנסין לארץ לא תתעסקו אלא במטע תחלה הה"ד כי תבאו אל הארץ”[6].
כך גם אמרו במדרש[7] ” ונטעתים על אדמתם (עמוס ט' ט"ו) - ולמה? בזכות אברהם, שנאמר בו (בראשית כ"א ל"ג) "ויטע אשל בבאר שבע" (שעשה פרדס ונטע בו כל מיני מגדים)”. נטיעת האילנות בארץ ישראל של אברהם אבינו גרמה שגם הקב"ה יטע את עם ישראל בארץ ישראל. כך גם כל נטיעת אילנות מסייעת לחיבור של עם ישראל בארץ ובשכינה ובגן עדן[8].
בגמ' (ב"ב יד, א) ספרו בשבחו של האמורא ר' ינאי שנטע ארבע מאות כרמים קטנים בארץ ישראל בשביל לקיים את מצוות נטיעת אילנות ומחמת חיבת הארץ[9].
בגאולה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נבואות הגאולה מתאפיינות בנטיעת כרמים כנאמר (ירמיהו לא, ד) ”עוֹד תִּטְּעִי כְרָמִים בְּהָרֵי שֹׁמְרוֹן נָטְעוּ נֹטְעִים וְחִלֵּלוּ”. ייחד הכתוב את שומרון, משום שבמשך הגלות לא היו כרמים בשומרון רק זיתים, ורק בגאולה יצליחו לטעת כרמים שיתנו יין טוב.
וכן נמצא בנבואת עמוס: ”הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְיָ וְנִגַּשׁ חוֹרֵשׁ בַּקֹּצֵר וְדֹרֵךְ עֲנָבִים בְּמֹשֵׁךְ הַזָּרַע וְהִטִּיפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְכָל הַגְּבָעוֹת תִּתְמוֹגַגְנָה: וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת וְיָשָׁבוּ וְנָטְעוּ כְרָמִים וְשָׁתוּ אֶת יֵינָם וְעָשׂוּ גַנּוֹת וְאָכְלוּ אֶת פְּרִיהֶם: וּנְטַעְתִּים עַל אַדְמָתָם וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד מֵעַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם אָמַר יְיָ אֱלֹהֶיךָ”[10] הרי שהצלחת הכרם מסימני הגאולה הוא.
גם בתהילים (קז, לה-לח) ”יָשֵׂם מִדְבָּר לַאֲגַם מַיִם וְאֶרֶץ צִיָּה לְמֹצָאֵי מָיִם: וַיּוֹשֶׁב שָׁם רְעֵבִים וַיְכוֹנְנוּ עִיר מוֹשָׁב: וַיִּזְרְעוּ שָׂדוֹת וַיִּטְּעוּ כְרָמִים וַיַּעֲשׂוּ פְּרִי תְבוּאָה”
לפי הספר קול התור[11] לא רק שנטיעת עצים היא סימן לגאולה, אלא בעצם נטיעת העצים מקרבים את הגאולה. וכך מובא על הגר"א שאמר "יזכני השי"ת לנטוע במו ידי עצי פרי בסביבות ירושלים לקיים כי תבואו"[12].
פטור משירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפרשת המלחמה (דברים כ, ו) נאמר ”וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם וְלֹא חִלְּלוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יְחַלְּלֶנּוּ”. חז"ל למדו שלא רק כרם, אלא כל הנוטע חמשה אילנות מאכל ועדין לא הגיעה השנה הרביעית, או שכבר הגיע השנה הרביעית והוא חילל אך עוד לא הסתיימה השנה הרביעית, והוא נקרא לשירות מילואים – פטרה אותו התורה משירות צבאי[13]. בירושלמי מבואר שדין זה נוהג רק בארץ ישראל ששם יש מצווה לטעת עצים, וכן נפסק להלכה ברמב"ם[14].
באורים רבים נאמרו במפרשים לטעם הפטור של נוטע עצים. יש מסבירים, שכשם שהלוחם עוזר ליישוב הארץ, כך הנוטע כרם עוזר ליישוב הארץ, לכן פטרה אותו התורה[15].
מנהגי נטיעה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – ט"ו בשבט (מועד)
החל משנת ה'תרמ"ד (1884) התחיל מנהג ישראלי לטעת נטיעות בט"ו בשבט. ישנם הטוענים שבעבר היו נוהגים לעשות כך בט"ו באב, היות שזה היום האחרון על פי ההלכה למניין שנות ערלה. והיום העבירו את המנהג לט"ו באב שהוא מקביל בלוח העברי והקשור בהופכיותו האסטרונומית לתאריך ט"ו בשבט.
לטעת בעצמו[עריכת קוד מקור | עריכה]
יש שכתבו שיש מצווה לאדם לטעת בעצמו עצים, ולא לעשות את כל המצווה על ידי שליח. כמו שמצאנו בגמ' (ב"ב יד, א), שספרו בשבחו של האמורא ר' ינאי שהתחיל את הנטיעה בארבע מאות כרמים בארץ ישראל. למרות שאת רוב הכרם נטעו הפועלים דאג הוא בעצמו לעשות גם חלק בכרם. משום שמלבד מצוות ישוב הארץ שיש בנטיעה, שזה יכול להתקיים על ידי שליח, יש בזה גם מצווה של חיבת הארץ שזה חייב האדם לעשות בעצמו[16].
החתם סופר סבר שגם תלמיד חכם יכול לבטל קצת מלימודו בשביל עבודת האדמה בארץ ישראל (עכ"פ באדמתו), היות שמצוות ישוב הארץ, היא מצווה המוטלת על האדם והיא כמו מצוות תפילין, שלא יכול האדם לומר, שמחמת שהוא עוסק בתורה הוא נפטר ממנה[17].
על הפסוק ”זָמְמָה שָׂדֶה וַתִּקָּחֵהוּ מִפְּרִי כַפֶּיהָ נטע נָטְעָה כָּרֶם”[18]. יש מסבירים שלגבי שדה האשת חיל קונה ממקום אחר, ואילו לגבי כרם היא נוטעת בעצמה, היות שיש מצוות עשה לטעת עצים של מאכל בארץ ישראל, אבל לגבי תבואה לא מצאנו מצווה לזרוע, לכן לגבי שדה קנתה מוכן אבל כרם נטעה בעצמה[19].
תפילת הנוטע[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב בן ציון חי עוזיאל חיבר תפילה לומר לפני הנטיעה: ”אבינו שבשמים, בונה ציון וירושלים ומכונן מלכות ישראל, השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך ישראל ואת האדמה אשר נתת לנו כאשר נשבעת לאבותינו. רצה ה' ארצך והשפע עליה מטוב חסדך. תן טל לברכה וגשמי רצון הורד בעתם לרוות הרי ישראל ועמקיה ולהשקות בהם כל צמח ועץ. ונטיעות אלה אשר אנחנו נוטעים לפניך היום העמק שרשיהם וגדל פארם למען יפרחו לרצון בתוך שאר עצי ישראל לברכה ולתפארה. וחזק ידי כל אחינו העמלים בעבודת אדמת הקודש ובהפרחת שממתה. ברך ה' חילם ופעל ידם תרצה. השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל ואת האדמה אשר נתת לנו כאשר נשבעת לאבותינו. אמן”[20].
מנין המצוות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לסיכום: בנטיעת עצים בארץ ישראל מקיימים חמש מצוות: א. דבקות בה'. ב. ישוב ארץ ישראל. ג. כי תבואו אל הארץ ונטעתם. ד. חיבת הארץ. ה. וי"א קירוב הגאולה.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ספר נטיעות הארץ, הוצאת מכון התורה והארץ.
- נחלת ה' (עלון) גיליון 39 - מעלת נטיעת אילנות בארץ ישראל.
- נטיעה הרב יהודה שביב
- נטיעת כרמים כמצוות ישוב ארץ ישראל.
- נטיעת אילנות - כאתחלתא דגאולה
- מעלת הנטיעה - הרב חיים דרוקמן
- הלכות נטיעת עצים - באתר ישיבה
- מאמר על תפילת הנוטע
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מדרש רבה פרשה כה, ג ובתנחומא קדושים ח, ואור החיים שם ו
- ^ ויקרא רבה פרשת קדושים פרשה כה סימן ה
- ^ בראשית פרק כו, א-ב
- ^ פסיקתא זוטרתא בראשית פרשת תולדות פרק כו
- ^ מסכת אבות דרבי נתן פרק לא
- ^ ויקרא רבה פרשת קדושים פרשה כה סימן ג
- ^ מדרש אגדה שמות פרשת שמות פרק א, וגמ' סוטה י, א
- ^ ראה באריכות בגליון נחלת ה' מס' 39
- ^ ראה ריטב"א ומאירי בסוגיה שם
- ^ עמוס פרק ט, יג-טו
- ^ פרק א' אות ט' ובמבוא לספר קול התור נאמר: ואציע כאן מה שפירש רבנו הגר"א במאמר זה, כפי שנעתק אלינו ע"י תלמידו הגאון רבי הלל בספרו זה, הנה היות ארץ ישראל נותנת פריה בעין יפה לבניה – לישראל היושבים עליה ועובדים אדמתה, לאו סימן גרידא הוא לקירוב קץ הפלאות, אלא פעולה גדולה וחזקה המסורה בידי ישראל לעשות, שסגולתה היא קירוב הקץ, שככל שישראל מרבים לעלות ולהתקבץ לארצם, ועובדים אדמתה ובונים חרבותיה ומיישבים שממונה, כן הקץ האחרון מתקרב ובא לקראתם
- ^ חזון ציון עמ' 139
- ^ גמרא סוטה מ"ג, ב
- ^ משנה סוטה ח, ד. רמב"ם מלכים ז, י
- ^ ספר נטיעות הארץ עמ' 280
- ^ אמונת עיתיך תש"ע עמוד 86 מאמרו של הרב אברהם סוחובולסקי
- ^ חת"ס מסכת סוכה דף לו עמוד א
- ^ משלי פרק לא, טז
- ^ ר' חיים קניבסקי (מובא במתוק האור - שבת קודש)
- ^ ספר מכמני עוזיאל – מכתבי הרב עוזיאל, עמ' 484
| חיבת הארץ | ||
|---|---|---|
| בניין הארץ | ירושה • יישוב • נטיעה | |
| יישוב הארץ | הליכה • קבורה • יציאה | |
| שבח הארץ | ארץ ישראל ביהדות • אהבתה • קדושתה • שירי ארץ ישראל • דיבתה | |
| מתנות הארץ | שבעת המינים • עפרה • פירותיה | |