יצהר

יצהר
מראה צפון היישוב, 2006
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית שומרון
גובה ממוצע[1] ‎779 מטר
תאריך ייסוד 1983
תנועה מיישבת אמנה
סוג יישוב יישוב קהילתי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אפריל 2023 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 2,100 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎4.0% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
2 מתוך 10

יִצְהָר היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי-תורני בגב ההר בשומרון, מדרום לשכם. היישוב הוקם בכ"ב באב ה'תשמ"ג (1 באוגוסט 1983) כהיאחזות נח"ל שנקראה רוגן (מעין "מחווה" צינית לרונלד רייגן שקרא יום קודם להקפאת ההתנחלויות)[3] ואוזרח בי"ח בתמוז ה'תשמ"ד (18 ביולי 1984) על ידי גרעין משפחות שהקים במקום יישוב קהילתי. ביישוב וסביבו ישנה כמות גדולה מנוער הגבעות בשומרון. הוא שוכן על פסגת רכס סלמאן אלפארסי, שגובהו 818 מטר, ומפסגתו נשקפת תצפית מחיפה שבצפון ועד אשקלון בדרום.

שם היישוב, שפירושו שמן, ובפרט שמן זית, רומז לעצירת שמן, בדומה לשם הכפר הסמוך עסירה אל-קבלייה[4].

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית כנסת ביצהר
שמחת בית השואבה ביצהר
בית הכנסת הספרדי ביצהר

התושבים במקום משתייכים ברובם למגזר החרדי לאומי, ולחלקם קשר עם חסידויות חב"ד וברסלב. כל עבודות הבניה במקום, כמו גם עבודות העפר, החקלאות וסלילת הכבישים הפנימיים, נבנים ומתבצעים מתוך עיקרון אך ורק בעבודה עברית[5]. תושבי המקום מעבדים מאות דונמים ממערב ומצפון ליישוב, ומגדלים בהם זיתים, גפנים ותבואה.

בעקבות פינויו של קבר יוסף בשכם עם תחילתה של האינתיפאדה השנייה עברה ישיבת עוד יוסף חי ששכנה בו ליצהר. בראשות הישיבה עומד הרב יצחק שפירא, ונשיא מוסדות הישיבה הוא הרב יצחק גינזבורג. באלול תשע"ד הוקמה ביישוב ישיבת "רועה ישראל", בראשות רב היישוב, הרב דוד דודקביץ'[6].

בשנת 2009 קיבל היישוב פרס מאת מועצה אזורית שומרון על הגידול במספר התושבים[7].

תורמי כליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים האחרונות התפרסם היישוב בזכות אחוז תורמי הכליה האלטרואיסטים שבו[8][9]. לדברי הרב אברהם ישעיהו הבר, יושב ראש עמותת מתנת חיים, ב-2016 כ-1.5% מתושבי היישוב תרמו כליה[10]. מרבית התרומות יועדו ליהודים בלבד[8].

מאחזים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחומי יצהר נמצאים תשעה מאחזים (אתר היישוב מגדיר אותם כ"שכונות נלוות"):

  • מצפה יצהר
  • גבעת להבה ("המזרחית")
  • תקומה (גבעה 725)
  • מגד שמיים
  • חוות שקד
  • נחלה
  • שלהבת
  • שלהבת יה
  • "קומי אורי" ("הכיפה הסרוגה")

אירועי אלימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיגועי טרור[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים, הותקף היישוב פעמים רבות על ידי מחבלים פלסטינים מכפרים שכנים; ואף היו קרבנות בנפש. לטענת תושבים מיצהר, מדי שנה בשנה פורצות שריפות כתוצאה מהצתות זדוניות בידי פלסטינים, אשר גורמות לנזק רב[11].

  • ב-4 באוגוסט 1998 נורו ונרצחו שניים מתושבי היישוב במהלך סיור ביטחוני - שלמה ליבמן והראל בן נון[12]. שני המחבלים, ניזאר רמדאן וחוילד רמדאן, מהכפר תל הסמוך נעצרו ונידונו למאסר עולם, אך שוחררו ב-2011 כחלק מההסכם לשחרור גלעד שליט. לזכרם של שני הנרצחים הוקמה במקום הרצח שכונת שלהבת (שלמה ליבמן הראל בן-נון תנצב"ה) שבה מתגוררות כ-30 משפחות.
  • במוצאי שבת, 8 ביוני 2002, חדר מחבל ליצהר וירה לכל עבר, עד שנורה ונהרג. במהלך חילופי האש עמו נפצעו ארבעה חיילים[13].
  • ב-13 בספטמבר 2008 חדר מחבל בן 17 מהכפר עסירה אל-קבלייה לשכונת שלהבת במערב היישוב, הצית בית גדול בו התגוררה משפחה עם כמה ילדים (משפחת בן שלמה) ודקר ילד בן 9 מספר פעמים[14]. בבוקר השבת ירדו עשרות תושבים מיצהר והתעמתו עם תושבי הכפר.
  • בשבת, 20 בספטמבר 2008, חדר מחבל בשנית לשכונת שלהבת. לאחר שזוהה בידי כוחות הביטחון הוא השליך לכיוונם בקבוק תבערה, ומיד נורה ונהרג. מחבל זה היה אחיו של המחבל שחדר ליצהר שש שנים קודם לכן[15].
  • ב-25 ביוני 2021 מחבל פלסטיני חדר לשכונת "מצפה יצהר" ותכנן לבצע פיגוע דקירה. רכז הביטחון של היישוב נטרל את המחבל.[16]
  • ב-9 באוגוסט 2021 מחבלת ניסתה לבצע פיגוע דקירה בכניסה ליישוב ונוטרלה.[17]

אירועי אלימות ו"תג מחיר"[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבר סלמאן הפרסי בשטח היישוב, 2006

שמו של היישוב עולה לעיתים קרובות בהקשר של סכסוכים אלימים של תושביו עם פלסטינים תושבי האזור ועם צה"ל ומשטרת ישראל. המעשים האלימים כונו בשם: "תג מחיר" או ערבות הדדית; כך בהודעות התושבים ושלוחיהם שנתקבלו באמצעי התקשורת.

  • בספטמבר 2008 לאחר הפיגוע בבית בשכונת שלהבת ירדו רבים מתושבי יצהר לכפר עסירה אל-קבלייה ממנו בא המחבל. לפי הנטען הם השחיתו רכוש, תקפו תושבים ערבים ופצעו כמה מהם. ראש ממשלת ישראל, אהוד אולמרט, גינה את האירוע[18].
  • באוגוסט 2011 הוציא אלוף פיקוד המרכז אבי מזרחי צווי הרחקה ל-12 תושבי יצהר ותלמידי הישיבה בה, לאחר שעלו חשדות בדבר מעורבותם באירועי תג מחיר[19].
  • על פי רישומי המשרד לתיאום עניינים הומניטריים של האו"ם, ב-2011 ביצעו תושבי יצהר 70 התקפות על פלסטינים, הנתון הגבוה ביותר באותה שנה מהתנחלות אחת[20].
  • באפריל 2014 הרסו כוחות הביטחון בית קבע לא חוקי ביישוב. באותו יום נוקבו ביישוב צמיגי מכוניתו של מפקד חטיבת שומרון, אל"ם יואב ירום[21]. בתגובה פשטו כוחות הביטחון על היישוב, והרסו ארבעה קרוואנים בלתי חוקיים. במקום התפתחו עימותים אלימים בין אנשי כוחות הביטחון ומתנגדי ההריסה. באותו לילה פשטה קבוצה מתושבי יצהר על מוצב צבאי ארעי ביישוב וגרמה לו נזקים[22]. מעשה זה ספג גינויים רחבים[23], כולל מראשי מפלגות הימין[24], ואף ממזכירות יצהר[25]. בעקבות האירועים הוציא אלוף פיקוד המרכז, ניצן אלון, צו תפיסה לישיבת עוד יוסף חי שביישוב, הלימודים במבנה הישיבה הופסקו והועברו למבנה זמני במרחק כמה מאות מטרים. במקום הוצבה פלוגה של משמר הגבול[26]. בשנת 2021 העביר משרד הביטחון כ-400,000 ש"ח התמורה על השימוש במבנה[27].
  • במרץ 2020 נזרקו בקבוקי תבערה על רכב של מג"ב ביישוב. לפי החשד, האירוע התרחש עקב עימותים על רקע פעילות מג"ב כנגד הקמת בית כנסת בשטח צבאי סגור[28].
  • בין תחילת 2020 לאוגוסט באותה שנה נרשמו למעלה מ-40 אירועי אלימות של נערי גבעות באזור יצהר, יותר ממחציתם כנגד כוחות הביטחון.[29]

תביעות דיבה מטעם תושבי יצהר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תושבי יצהר הגישו תביעת דיבה נגד השבועון "במחנה", בה טענו כי בכתבה מ-28 בינואר 2005 היו "עיוותים, סילופים, שקרים, והכפשות מכלילות, שהיו ללא כל בסיס". בכתבה התראיין מפקד פלוגה בחטיבת הצנחנים שפלוגתו הוצבה במקום[30]. לדברי בא כוח התושבים, עורך הדין יעקב מנקין, הכתבה הייתה מגמתית ותכליתה לפגוע בתובעים ובציבור המתנחלים. הוא הוסיף כי לאחר פרסום ההשמצה בשבועון התנער צה"ל ממפקד הפלוגה, ואלוף פיקוד המרכז, יאיר נוה, נתן לכך פומבי במכתב תמיכה ועידוד לתושבי יצהר. בפסק דין של בית משפט השלום נקבע כי לתביעה יש בסיס והצדדים הסכימו שהשבועון יפרסם התנצלות בפני תושבי יצהר. התביעה הכספית בתיק נדחתה.
  • במרץ 2010 פסק בית משפט השלום פיצוי של 50,000 ש"ח לארבעה חברי כיתת כוננות של יצהר, לאחר שקצין משטרה טען בשידור רדיו שהם "פורעי חוק רומסים ברגל גסה את החוק ומפריעים לעבודת המשטרה", ללא שסייג שמדובר בחשדות בלבד ולאחר שהחקירה נגדם הסתיימה בלא כלום[31].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יצהר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אפריל 2023 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2021.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ עלון יש"ע שלנו
  4. ^ ילקוט הפרסומים 3165 (עמ' 1493)
  5. ^ יהושע בריינר‏, בושה: תושבי יצהר מנעו כניסת דרוזים להתנחלות, באתר וואלה!‏, 29 באוגוסט 2013
  6. ^ שלמה פיוטרקובסקיישיבה חדשה ביצהר שבשומרון, באתר ערוץ 7, ב' באלול תשע"ד
  7. ^ אורנית עצר, תנופת קליטה ביישובי השומרון , באתר ערוץ 7
  8. ^ 1 2 יעל געתון, תחרות בין ההתנחלויות: מי יתרום יותר איברים לזרים גמורים?, באתר וואלה, ‏02 בפברואר 2017
  9. ^ שירלי פרקש, ישראל ראשונה בעולם בתרומות אלטרואיסטיות - ואיך כל זה קשור לדת?, באתר ynet, 23 במרץ, 2021
  10. ^ יפעת ארליך, מוסרי כליות, באתר ידיעות אחרונות, ‏27 באפריל, 2016
  11. ^ חוברת 25 שנה ליצהר - מאת יגאל אמיתי (לשעבר דובר היישוב) תמוז תשס"ט
  12. ^ הראל בן נון, אתר בנימין
  13. ^ תיאור הצל"ש שקיבל אחד הלוחמים בקרב, באתר הגבורה
  14. ^ חגית רוטנברג, כבר לא מנסים להיות נחמדים, באתר ערוץ 7
  15. ^ עוזי ברוך, נסיון פיגוע סוכל בישוב יצהר שבשומרון, באתר ערוץ 7
  16. ^ אלישע בן קימון, חיים גולדיטש, פלסטיני חמוש בסכין חדר למצפה יצהר ונורה על-ידי רכז הביטחון, באתר ynet, 25 ביוני 2021
  17. ^ נועם אמיר, ‏כוחות צה״ל סכלו הלילה פיגוע דקירה של מחבלת בשומרון, בעיתון מקור ראשון, 10 באוגוסט 2021
  18. ^ רוני סופר, אולמרט נגד המתנחלים: "פוגרום? לא בישראל", באתר ynet, 14 בספטמבר 2008
    אתר 'בצלם'
    עלי ואקד ואפרת וייס, נקמת המתנחלים: פלסטינים נפצעו בהתפרעות, באתר ynet, 13 בספטמבר 2008
  19. ^ חיים לוינסון, הורחקו מיצהר 12 מתנחלים שתיכננו "תג מחיר", באתר הארץ, 3 באוגוסט 2011
  20. ^ מפת כפרים פלסטיניים הנפגעים מאלימות יצהר באתר המשרד לתיאום עניינים הומניטריים של האו"ם, פברואר 2012
  21. ^ רועי שרון, נקמה על הרס המבנים? צמיגי הג'יפ של מח"ט שומרון שוב נוקבו ביצהר, באתר של "רשת 13", 6 באפריל 2014 (במקור, מאתר "nana10")
  22. ^ יואב זיתון ואיתי בלומנטל, הריסה ועימות קשה ביצהר: שוטרים נפצעו, מוצב צה"ל הושחת, באתר ynet, 8 באפריל 2014
  23. ^ אריאלה רינגל הופמן, 6 ראשי השב"כ: "לטפל בהם כמו במחבלים", באתר ynet, 10 באפריל 2014
  24. ^ אמיר תיבון‏, נתניהו על יצהר: "לפעול נגד הבריונים בכל הכוח", באתר וואלה!‏, 8 באפריל 2014
    עדו בן פורת, יעלון: אלימים וקיצונים שמזיקים להתיישבות, באתר ערוץ 7, 8 באפריל 2014
    חזקי עזרא, ליברמן: למצות את הדין עם "החוליגנים מיצהר", באתר ערוץ 7, 8 באפריל 2014
    בנט למשחיתי רכב המח"ט ביצהר: "תתביישו", "חדשות 2", 8 באפריל 2014
  25. ^ שבתי בנדט‏, חברי מזכירות יצהר: אם לא תיפסק האלימות - נתפטר, באתר וואלה!‏, 10 באפריל 2014
  26. ^ יואב זיתון, צה"ל השתלט על הישיבה הקיצונית ביצהר, באתר ynet, 11 באפריל 2014
  27. ^ אלישע בן קימון, המדינה תפצה את הישיבה מיצהר ב-400 אלף שקל, באתר ynet, 16 בנובמבר 2020
  28. ^ כרמל דנגור, חשיפת כאן חדשות: נערי גבעות השליכו בקבוקי תבערה על רכבי מג"ב ביצהר, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 26 במרץ 2020
  29. ^ מתחילת השנה: למעלה מ-40 אירועי אלימות של נערי גבעות באזור יצהר, באתר כיפה
  30. ^ עמרי אסנהיים, אלוהים ישמור, באתר nrg‏, 4 במרץ 2005; אמיר בוחבוט, המ"פ זכה לעידוד מקפלינסקי, באתר nrg‏, 29 במרץ 2005
  31. ^ הילה רז, קצין משטרה התראיין ברדיו ותקף תושבי יצהר - המשטרה תשלם פיצוי של 50 אלף שקל, באתר TheMarker‏, 15 במרץ 2010