יצהר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יצהר
יצהר.jpg
מראה צפון היישוב, 2006
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית שומרון
גובה ממוצע ‎779‏ מטר
תאריך ייסוד 1983
תנועה מיישבת אמנה
סוג יישוב יישוב קהילתי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2016[1]
  - אוכלוסייה 1,468 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎6.4%‏ בשנה עד סוף 2016

קואורדינטות: 32°10′07″N 35°14′12″E / 32.1687123306554°N 35.23677953646°E / 32.1687123306554; 35.23677953646

יִצְהָר היא התנחלות דתית-חרדית לאומית בגב ההר בשומרון, מדרום לשכם. היישוב הוקם בכ"ב באב ה'תשמ"ג (1 באוגוסט 1983) כהיאחזות נח"ל שנקראה רוגן (מעין "מחווה" לרונלד רייגן שקרא יום קודם להקפאת ההתנחלויות)[2] ואוזרחה בי"ח בתמוז ה'תשמ"ד (18 ביולי 1984) על ידי גרעין משפחות שהקים במקום יישוב קהילתי. ביישוב מרוכזים רבים מנוער הגבעות בשומרון. הוא שוכן על פסגת רכס סלמאן אלפארסי, שגובהו 818 מטר, ומפסגתו נשקפת תצפית מחיפה שבצפון ועד אשקלון בדרום.

שם היישוב, שפירושו שמן, ובפרט שמן זית, רומז לעצירת שמן, בדומה לשם הכפר הסמוך עסירה אל-קבלייה.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית כנסת ביצהר
בית הכנסת הספרדי ביצהר

התושבים במקום משתייכים ברובם למגזר החרדי לאומי, ולחלקם קשר עם חסידות חב"ד. כל מבני הציבור במקום, כמו גם עבודות העפר, החקלאות וסלילת הכבישים הפנימיים, נבנים ומתבצעים מתוך עיקרון אך ורק בעבודה עברית[3]. תושבי המקום מעבדים מאות דונמים ממערב ומצפון ליישוב, ומגדלים בהם זיתים, גפנים ותבואה.

בעקבות פינויו של קבר יוסף בשכם עם תחילתה של האינתיפאדה השנייה עברה ישיבת עוד יוסף חי ששכנה בו ליצהר. בראשות הישיבה עומד הרב יצחק שפירא, ונשיא מוסדות הישיבה הוא הרב יצחק גינזבורג. באלול תשע"ד הוקמה ביישוב ישיבת "רועה ישראל", בראשות רב היישוב, הרב דוד דודקביץ'[4].

בשנת 2009 קיבל היישוב פרס מאת מועצה אזורית שומרון על הגידול במספר התושבים[5]. שבעה מתושבי היישוב תרמו כליה לאנשים שלא הכירו.

בתחומי יצהר נמצאים תשעה מאחזים: מצפה יצהר, גבעת להבה ("המזרחית"), תקומה (גבעה 725), מגד שמים, חוות השקד, הנחלה, שלהבת, שלהבת יה ו'קומי אורי' ("הכיפה הסרוגה").

פיגועי טרור[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים, הותקף היישוב פעמים רבות על ידי פלסטינים מכפרים שכנים; ואף היו קרבנות בנפש. לטענת תושבים מיצהר, מדי שנה בשנה פורצות שריפות כתוצאה מהצתות זדוניות, אשר גורמות לנזק רב[6].

  • ב-4 באוגוסט 1998 נורו ונרצחו שניים מתושבי היישוב במהלך סיור ביטחוני - שלמה ליבמן והראל בן נון[7]. שני הרוצחים, ניזאר רמדאן וחוילד רמדאן, מהכפר תל הסמוך נעצרו ונידונו למאסר עולם, אך שוחררו ב-2011 כחלק מההסכם לשחרור גלעד שליט. לזכרם של שני הנרצחים הוקמה במקום הרצח שכונת שלהבת (שלמה ליבמן הראל בן-נון תנצב"ה) שבה מתגוררות כ-30 משפחות.
  • במוצאי שבת, 8 ביוני 2002, חדר מחבל ליצהר וירה לכל עבר, עד שנורה ונהרג. במהלך חילופי האש עמו נפצעו ארבעה חיילים[8].
  • ב-13 בספטמבר 2008 חדר מחבל בן 17 מהכפר עסירה אל-קבלייה לשכונת שלהבת במערב היישוב, הצית בית גדול בו התגוררה משפחה עם כמה ילדים (משפחת בן שלמה) ודקר ילד בן 9 מספר פעמים[9].
  • בשבת, 20 בספטמבר 2008, חדר מחבל בשנית לשכונת שלהבת. לאחר שזוהה בידי כוחות הביטחון הוא השליך לכיוונם בקבוק תבערה, ומיד נורה ונהרג. מחבל זה היה אחיו של המחבל שחדר ליצהר שש שנים קודם לכן[10].
  • ב-9 באפריל 2011 זיהתה תצפית צבאית שתי דמויות חשודות עולות מהכפר עסירה אל-קבלייה לשכונת שלהבת במערב היישוב. סייר הביטחון וכוח צה"ל ניסו ללכוד את השניים, שחמקו לכפר. בבוקר השבת ירדו עשרות תושבים מיצהר והתעמתו עם תושבי הכפר.

האשמות באירועי אלימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבר סלמאן הפרסי בשטח היישוב, 2006

שמו של היישוב עלה מספר פעמים בהקשר של סכסוכים אלימים של תושביו עם פלסטינים תושבי האזור ועם צה"ל ומשטרת ישראל. המעשים האלימים כונו בשם: "תג מחיר" או ערבות הדדית; כך בהודעות התושבים ושלוחיהם שנתקבלו באמצעי התקשורת.

  • לאחר הפיגוע בבית בשכונת שלהבת ירדו רבים מתושבי יצהר לכפר עסירה אל-קבלייה ממנו בא המחבל. לפי הנטען כנגדם הם השחיתו רכוש, תקפו תושבים ערבים ופצעו כמה מהם. ראש ממשלת ישראל, אהוד אולמרט, גינה את פעולת המתנחלים[11].
  • באוגוסט 2011 הוציא אלוף פיקוד המרכז אבי מזרחי צווי הרחקה ל-12 תושבי יצהר ותלמידי הישיבה בה, לאחר שעלו חשדות בדבר מעורבותם באירועי תג מחיר[12].
  • על פי רישומי המשרד לתיאום עניינים הומניטריים של האו"ם, ב-2011 ביצעו מתנחלי יצהר 70 התקפות על פלסטינים, הנתון הגבוה ביותר באותה שנה מהתנחלות אחת[13].
  • באפריל 2014 הרסו כוחות הביטחון בית קבע לא חוקי ביישוב. באותו יום נוקבו ביישוב צמיגי מכוניתו של מפקד חטיבת שומרון, אל"ם יואב ירום[14]. בתגובה פשטו כוחות הביטחון על היישוב, פינו ארבע משפחות שגרו בקרוואנים בלתי חוקיים והרסו את הקרוואנים על תכולתם. במקום התפתחו עימותים אלימים בין אנשי כוחות הביטחון ומתנגדי ההריסה. באותו לילה פשטה קבוצה על מוצב צבאי ארעי ביישוב וגרמה לו נזקים[15]. מעשה זה ספג גינויים רחבים[16], כולל מראשי מפלגות הימין[17], ואף ממזכירות יצהר[18]. בעקבות האירועים הוציא אלוף פיקוד המרכז, ניצן אלון, צו תפיסה לישיבת "עוד יוסף חי". הלימודים בישיבה הופסקו ובמקום הוצבה פלוגה של משמר הגבול[19].

תביעות דיבה מטעם תושבי יצהר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תושבי יצהר הגישו תביעת דיבה נגד השבועון "במחנה", בה טענו כי בכתבה מ-28 בינואר 2005 היו "עיוותים, סילופים, שקרים, והכפשות מכלילות, שהיו ללא כל בסיס". בכתבה התראיין מפקד פלוגה בחטיבת הצנחנים שפלוגתו הוצבה במקום[20]. לדברי בא כוח התושבים, עורך הדין יעקב מנקין, הכתבה הייתה מגמתית ותכליתה לפגוע בתובעים ובציבור המתנחלים. הוא הוסיף כי לאחר פרסום ההשמצה בשבועון התנער צה"ל ממפקד הפלוגה, ואלוף פיקוד המרכז, יאיר נוה, נתן לכך פומבי במכתב תמיכה ועידוד לתושבי יצהר. בפסק דין של בית משפט השלום נקבע כי לתביעה יש בסיס והצדדים הסכימו שהשבועון יפרסם התנצלות בפני תושבי יצהר. התביעה הכספית בתיק נדחתה.
  • במרץ 2010 פסק בית משפט השלום פיצוי של 50,000 ש"ח לארבעה חברי כיתת כוננות של יצהר, לאחר שקצין משטרה טען בשידור רדיו שהם "פורעי חוק רומסים ברגל גסה את החוק ומפריעים לעבודת המשטרה", ללא שסייג שמדובר בחשדות בלבד ולאחר שהחקירה נגדם הסתיימה בלא כלום[21].

הסברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות התדמית השלילית שיצאה ליישוב בתקשורת, מינה ועד היישוב את עזרי טובי לדובר שיפעל לשיפור תדמית זו. טובי פרסם סרטונים בתגובה לאירועים ולהתבטאויות נגד היישוב.[22]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יצהר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גודל האוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2016. צפיפות אוכלוסייה על פי גודל האוכלוסייה חלקי שטח שיפוט של הרשות המקומית.
  2. ^ עלון יש"ע שלנו
  3. ^ יהושע בריינר‏, בושה: תושבי יצהר מנעו כניסת דרוזים להתנחלות, באתר וואלה! NEWS‏, 29 באוגוסט 2013
  4. ^ שלמה פיוטרקובסקיישיבה חדשה ביצהר שבשומרון, באתר ערוץ 7, ב' באלול תשע"ד
  5. ^ אורנית עצר, תנופת קליטה ביישובי השומרון , באתר ערוץ 7
  6. ^ חוברת 25 שנה ליצהר - מאת יגאל אמיתי (לשעבר דובר היישוב) תמוז תשס"ט
  7. ^ הראל בן נון, אתר בנימין
  8. ^ תיאור הצל"ש שקיבל אחד הלוחמים בקרב, באתר הגבורה
  9. ^ חגית רוטנברג, ‏כבר לא מנסים להיות נחמדים, באתר בשבע - ערוץ 7
  10. ^ עוזי ברוך, נסיון פיגוע סוכל בישוב יצהר שבשומרון, באתר ערוץ 7
  11. ^ רוני סופר, אולמרט נגד המתנחלים: "פוגרום? לא בישראל", באתר ynet, 14 בספטמבר 2008
    אתר 'בצלם'
    עלי ואקד ואפרת וייס, נקמת המתנחלים: פלסטינים נפצעו בהתפרעות, באתר ynet, 13 בספטמבר 2008
  12. ^ חיים לוינסוןהורחקו מיצהר 12 מתנחלים שתיכננו "תג מחיר", באתר הארץ, 3 באוגוסט 2011
  13. ^ מפת כפרים פלסטיניים הנפגעים מאלימות יצהר באתר המשרד לתיאום עניינים הומניטריים של האו"ם, פברואר 2012
  14. ^ רועי שרון, נקמה על הרס המבנים? צמיגי הג'יפ של מח"ט שומרון שוב נוקבו ביצהר, באתר ערוץ עשר, 6 באפריל 2014 (במקור, מאתר "nana10")
  15. ^ יואב זיתון ואיתי בלומנטל, הריסה ועימות קשה ביצהר: שוטרים נפצעו, מוצב צה"ל הושחת, באתר ynet, 8 באפריל 2014
  16. ^ אריאלה רינגל הופמן, 6 ראשי השב"כ: "לטפל בהם כמו במחבלים", באתר ynet, 10 באפריל 2014
  17. ^ אמיר תיבון‏, נתניהו על יצהר: "לפעול נגד הבריונים בכל הכוח", באתר וואלה! NEWS‏, 8 באפריל 2014
    עדו בן פורת, יעלון: אלימים וקיצונים שמזיקים להתיישבות, באתר ערוץ 7, 8 באפריל 2014
    חזקי עזרא, ליברמן: למצות את הדין עם "החוליגנים מיצהר", באתר ערוץ 7, 8 באפריל 2014
    בנט למשחיתי רכב המח"ט ביצהר: "תתביישו", "חדשות 2", 8 באפריל 2014
  18. ^ שבתי בנדט‏, חברי מזכירות יצהר: אם לא תיפסק האלימות - נתפטר, באתר וואלה! NEWS‏, 10 באפריל 2014
  19. ^ יואב זיתון, צה"ל השתלט על הישיבה הקיצונית ביצהר, באתר ynet, 11 באפריל 2014
  20. ^ עמרי אסנהיים, אלוהים ישמור, באתר nrg‏, 4 במרץ 2005; אמיר בוחבוט, המ"פ זכה לעידוד מקפלינסקי, באתר nrg‏, 29 במרץ 2005
  21. ^ הילה רז, קצין משטרה התראיין ברדיו ותקף תושבי יצהר - המשטרה תשלם פיצוי של 50 אלף שקל, באתר TheMarker‏, 15 במרץ 2010
  22. ^ הסרטונים שפורסמו, באתר יוטיוב:
    יצהר משיבים ליאיר לפיד
    IMAGINE - The Israeli version
    Villagers talking to J street jews
    Villagers talking to Academic liars