מתקפת ניוול
 | ||||||||||||||||||
| מערכה: החזית המערבית במלחמת העולם הראשונה | ||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת העולם הראשונה | ||||||||||||||||||
| תאריכים | 16 באפריל 1917 – 9 במאי 1917 (24 ימים) | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | צפון צרפת | |||||||||||||||||
| קואורדינטות |
49°30′N 3°30′E / 49.5°N 3.5°E | |||||||||||||||||
| תוצאה | כישלון המתקפה הצרפתית | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
 החזית המערבית בשנת 1917 | ||||||||||||||||||
  | ||||||||||||||||||
מתקפת נִיוול (Nivelle) הייתה מתקפה צרפתית שנפתחה ב-16 באפריל 1917 כחלק מקרבות החזית המערבית במלחמת העולם הראשונה. המתקפה, שנהגתה על ידי ראש המטה הכללי הצרפתי, רובר ניוול, תוכננה להתבצע בשלושה שלבים: תקיפה מקדימה בריטית באראס במטרה לתפוס נקודות שליטה גבוהות, מתקפה צרפתית ברכס שמן דה דאם, ובסופו של דבר, חבירה של הכוחות הבריטיים והצרפתיים לאחר שבירתם של קווי הגרמנים. אלא שהמתקפה לא צלחה, הגם שהבריטים השיגו התקדמות מסוימת מצדם, והצרפתים ספגו אבדות כבדות שעוררו מרידות בצבא הצרפתי וגרמו להחלפת הפיקוד הצרפתי.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאשר החליף רובר ניוול את ז'וזף ז'ופר כראש המטה הכללי הצרפתי בדצמבר 1916, לאחר הקרבות העקובים מדם בוורדן ועל הסום, הוא גרס כי הפגזה נרחבת של הקווים הגרמניים תוביל לניצחון צרפתי תוך 48 שעות. תוכניתו הוצאה לפועל ב-16 באפריל 1917 לאחר שקיבלה את תמיכתו של ראש ממשלת צרפת ולמרות התנגדותם של קצינים בכירים אחרים. לצורך המתקפה הנרחבת הופנו 1.2 מיליון חיילים ו-7,000 כלי ארטילריה לגזרה בין רואה לריימס. אלא שמראשיתה סבלה התוכנית מעיכובים ומהדלפות, כך שעד אשר הוצאה לפועל, ידעו הגרמנים את פרטי התוכנית והתגוננו בהתאם.
מהלך הקרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]המתקפה נפתחה עם הרעשה ארטילרית כבדה. לאחר ההרעשה התקדמו רגלים וטנקים צרפתיים לעבר קווי ההגנה הגרמניים. הרגלים שהיו ללא חיפוי ספגו אבדות כבדות והטנקים הצרפתיים נורו ויצאו מכלל שימוש עוד בטרם נכנסו לפעולה. הרגלים הצרפתים הצליחו להתגבר על קו ההגנה הראשון של החפירות בלחימה עיקשת, אולם כאשר הגיעו לשטח המישורי הם נבלמו באש כבדה שנורתה ממקלעי MG 08. למרות האבדות הרבות, הצליחו הצרפתים להשיג התקדמות מועטה, בעיקר בגזרת הארמייה השישית בפיקודו של הגנרל שרל מנז'ן, ואלה נמחקו במהלך השבועיים העוקבים. ב-5 במאי הצליחו הצרפתים לכבוש רצועה של 4 ק"מ מקווי ההגנה הגרמניים. יוזמה נוספת לאחר מכן נכשלה לאחר ארבעה ימים של לחימה ללא הכרעה, דבר שהביא לזניחת המשך המתקפה.
תוצאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]המתקפה השיגה הישגים טריטוריאליים מועטים ונמשכה הרבה מעבר ל-48 השעות שהוקצו לה בתחילה. הצרפתים הודו כי ספגו במתקפה כ-96,000 אבדות, אולם ייתכן כי המספר אף גבוה מכך. לאחר המתקפה קרסו מתקני הרפואה שלהם תחת העומס עקב הצפי הראשוני של הצרפתים כי מספר האבדות יגיע לכל היותר ל-10,000. כמו כן, הטנקים הצרפתיים החדשים מדגם שניידר CA1 נהרסו באש הארטילריה. מנגד, דיווחו הגרמנים על 163,000 אבדות, לרבות כ-21,000 שבויי מלחמה. הכוחות הבריטיים והרוסיים שתוכננו לחבור אל הצרפתים ספגו גם כן אבדות כבדות: 160,000 ו-5,183 בהתאמה.
האבדות הרבות בזירה עוררו מרידות בצבא הצרפתי, לרבות מקרה שבו הגיעו חיילים מן הדיוויזיה השנייה לחזית שיכורים וללא נשק. לאחר המתקפה הוחלף רובר ניוול בראשות המטה הכללי על ידי פיליפ פטן ונשלח לאלג'יריה אל המערכה בצפון אפריקה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
יובל מלחי, פרק 61: המלחמה הגדולה - 1917 ארה"ב והחזית המערבית, באתר "קטעים בהיסטוריה", 29 באוקטובר 2012 - הפרק עוסק גם במתקפת ניוול
