קרב מסין (1917)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קרב מסין
מערכה: החזית המערבית במלחמת העולם הראשונה
מלחמה: מלחמת העולם הראשונה
Battle of Messines - Map.jpg
תאריך התחלה: 7 ביוני 1917
תאריך סיום: 14 ביוני 1917
משך הסכסוך: 8 ימים
קרב לפני: מתקפת ניוול
קרב אחרי: קרב איפר השלישי
מקום: פלנדריה, בלגיה
50°45′45″N 2°53′43″E / 50.7625°N 2.8952777777778°E / 50.7625; 2.8952777777778 
תוצאה: ניצחון טקטי למדינות ההסכמה
הצדדים הלוחמים

בריטניהבריטניה  בריטניה

הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית  הקיסרות הגרמנית

מפקדים

בריטניהבריטניה דאגלס הייג
בריטניהבריטניה הרברט פלומר

הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית רופרכט, נסיך הכתר מבוואריה
הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית פרידריך זיקסט פון ארמין

כוחות

הארמייה השנייה
9 דיוויזיות ועוד 3 דיוויזיות בעתודה

הקורפוס ה-19
5 דיוויזיות

אבדות

נפצעו, נשבו או נהרגו:
24,562

נפצעו, נשבו או נהרגו:
25,000

קרב מסין היה מתקפה בריטית גדולה, שנערכה על מנת לשפר את עמדות הפתיחה של קרב איפר השלישי במהלך מלחמת העולם הראשונה. הריכוך הארטילרי החל ב-21 במאי 1917 ליד מסן במערב פלנדריה, ואילו מתקפת החי"ר החלה ב-7 ביוני 1917, ונמשכה עד 14 ביוני.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרברט פלומר (משמאל) ודאגלס הייג (מימין) במהלך קרב פלנדריה

בתחילת 1917 שרר בעיקר שקט בחזית המזרחית לאחר שמעצמות המרכז הביאו את מתקפת ברוסילוב הרוסית לקיפאון וגם כבשו חלק גדול מרומניה. חולשתה הגוברת של האימפריה הרוסית הציבה בעיות חמורות עבור מדינות ההסכמה. מאמצי הבולשביקים להשתלט על השלטון במקום הממשלה הזמנית לאחר מהפכת פברואר קודמו באופן פעיל על ידי גרמניה.

במרץ 1917 הצליחו הכוחות הגרמנים באזור הסום, שם התרחש הקרב על הסום ההרסני בשנה הקודמת, לנהל נסיגה כמעט בלתי מופרעת לקו הינדנבורג, מה שהביא לקיצור החזית שהיה נחוץ בדחיפות לנוכח הכוחות המתדלדלים. יחסי הכוחות בחזית המערבית בכללותה, מבחינת מספרם וגודלם של הדיוויזיות, פנו בינתיים בבירור לטובת בעלות הברית, שהיו גם עדיפות בהרבה על האויב הגרמני מבחינת ציוד ארטילריה ותחמושת. הנסיגה הושלמה בחלקה, בשל העובדה כי צבאות גרמניה תפסו עמדות גבוהות דומיננטיות בנקודות רבות בחזית בתחילת המלחמה, מה שהקל על ההגנה הרבה יותר, כולל במבלט איפר.

באפריל 1917 השיקו בעלות הברית שתי מתקפות מתואמות בקנה מידה גדול בחזית המערבית כפי שהוסכם בוועידת שאנטילי בנובמבר 1916. ב-9 באפריל, הבריטים תקפו בארטואה, ואילו הצרפתים תקפו בשבוע מאוחר יותר בשמן-דה-דאם ובשמפאן. המפקד הצרפתי רובר ניוול, גיבור קרב ורדן הרחיק לכת עד שחזה את התמוטטות החזית המערבית הגרמנית תוך מספר ימים. האכזבה בקרב החיילים הייתה רבה יותר כשלא עמדו בציפיות אלה, ומאידך ספגו אבדות כבדות. זה הוביל למשבר קשה בצרפת ולמרידות שנמשכו מספר חודשים, עליהן הגיבה ההנהגה הצבאית הצרפתית בעונשים חמורים.

לאחר שהכריזה גרמניה על מלחמת צוללות בלתי מוגבלת ב-1 בפברואר 1917 ובכך להפעיל לחץ על הצי הבריטי, אך בעקבות כך ארצות הברית הכריזה מלחמה על גרמניה ב-6 באפריל 1917.

תוכניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגנרל הבריטי דאגלס הייג תכנן מתקפה חדשה באזור פלנדריה לאחר קרבות האביב. המטרה הייתה לכבוש את בסיסי הצוללות הגרמניות באוסטנד וזיברוחה, אשר הפכו לחשובים יותר אחרי שהקיסרות הגרמנית הכריזה מלחמת צוללות בלתי מוגבלת. בכדי להיות מסוגלים להשמיד נמלים אלו, בעלות הברית היו צריכות לכבוש תחילה את העמדות הגרמניות על רכס ההרים של ויטשאט, שממנו הגרמנים שלטו על העמדות הבריטיות התחתונות דרומית לאיפר.

הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוביצר במהלך קרב מסין
משאית אוסטרלית במהלך הפגזה על תותחי ANZAC במסין

בבוקר ה-21 במאי 1917, הבריטים, תחת פיקודו של גנרל הרברט פלומר, פתחו במתקפה נגד רכס ויטשאט עם 2,000 תותחים. העמדות הגרמניות הופגזו ברציפות עד לשעה 2:50 בבוקר ה-7 ביוני. מהמפקדות, הבונקרים וארטילריית השדה הגרמניים נהרסו במידה רבה. עם זאת, הגרמנים הוזהרו מההפגזה הארוכה והיה להם זמן להתכונן להגנה מפני המתקפה.

המתקפה הבריטית הגדולה שלאחר מכן החלה בשעה 03:10 בבוקר עם פיצוץ קבוצת מוקשים. הפיצוצים יצרו 19 מכתשי ענק. הדיוויזיה הבווארית השלישית ספגה הפסדים כבדים במיוחד מצד הכוחות הגרמנים; עד 10,000 חיילים נהרגו. ההגנה הגרמנית על קטע חזית זה קרסה.

חופרים בריטים, קנדים, ניו זילנדים ואוסטרלים חפרו מנהרות תחת עמדות גרמניות תוך 15 חודשים בעומק של 15 עד 30 מטר והציבו שם בסך הכל 26 מוקשים. כל מכרה כלל בממוצע 21 טון חומר נפץ, כאשר המכרה הגדול ביותר בסנט אלואי כלל 42 טונות. פיצוץ המכרות במסין היה הרעש הכי גדול מעשה ידי אדם עד אז, והוא נשמע גם בלונדון ובדבלין. הפיצוץ נחשב לאחד הפיצוצים הגדולים ביותר שאינו גרעיני שהתרחש אי פעם. מכרה אחד התגלה ופורק על ידי הגרמנים, שני מוקשים לא התפוצצו. אורך המנהרות מתחת לשדה הקרב היה בערך 8,000 מ'.

הבריטים ירו אז מטח של כ-2,250 תותחים לעבר עמדות גרמניות. תשע דיוויזיות של בעלות הברית של הארמייה השנייה הבריטית תקפו, ושלוש דיוויזיות נוספות היו זמינות בעתודה. השימוש בגז רעיל ו-72 טנקים תמך בגישתו של פלומר. בחלק הצפוני תקף הקורפוס ה-10 תחת פיקודו של גנרל תומאס מורלנד עם הדיוויזיות ה-23, ה-41 וה-47, ומאחוריהם הדיוויזיה ה-24 בעתודה. במרכז תקף הקורפוס ה-9 בראשות הגנרל אלכסנדר המילטון-גורדון עם הדיוויזיות ה-16, ה-19 וה-36, כאשר הדיוויזיה ה-11 נותרה בעתודה מאחור. בדרום התקיף קורפוס אנזא"ק ה-2 תחת פיקודו של גנרל גודלי עם הדיוויזיה הבריטית ה-25 משמאל, דיוויזיית ניו זילנד באמצע והדיוויזיה האוסטרלית ה-3 מימין, בעוד הדיוויזיה האוסטרלית ה-4 נותרה כעתודה מאחור.

ההגנה הגרמנית על החלק הקדמי שהותקף התמוטטה במהירות, וקו ההגנה הקדמי נלכד תוך שלוש שעות. קבוצת ויטשאט תחת פיקודו של גנרל מקסימיליאן פון לאפרט הופתעה לחלוטין, 7,500 חיילים נלקחו בשבי, בעוד שאר הצוותים נאלצו לסגת מהלחימה. התערבות דיוויזיות עתודה (הדיוויזיה ה-7 ודיוויזיית המילואים של המשמר ה-1) לא הצליחו להתערב במהירות מספקת. גם מתקפות הנגד הגרמניות שממערב לקומין, שהחלו בימים שלאחר מכן, לא צלחו. הקו הקדמי נפל לידי בריטניה לחלוטין לאחר פריסת דיוויזייות העתודה שנפרסו בלחימה קשה עד 14 ביוני.

לאחר אובדן הקשת הקדמית של ויטשאט, הקורפוס ה-19 הוחלף, וקורפוס המילואים ה-9 תחת פיקודו של גנרל קרל דיפנבאך נאבק מספר חודשים בכדי לשמור על קו החזית החדש מערבית לוורנטון - הוליבקה - זנדווורדה. ב-26 ביוני כבשה הדיוויזיה הבווארית ה-10 את העמדות בין קליין זילבק, הוליבקה וגרנה לינד. מימין לכך, דיוויזיית המילואים הפרוסית ה-22 ודיוויזיית המילואים הבווארית ה-6 הגנו על השטח, ומשמאל קבוצת ליל ביססה את עצמה כאשר הדיוויזיה ההסיאנית ה-25 פרוסה מימין.

תוצאות הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרב מסין נחשב למתקפה של בעלות הברית המצליחה ביותר במלחמת העולם הראשונה וחיזק את מורל חיילי בעלות הברית. פלומר רצה להמשיך במתקפה, אך נבלם על ידי הייג, שהתכונן לקרב איפר השלישי בפלנדריה.

לא כל המוקשים התפוצצו במהלך הקרב מסיבות שונות (נפצים פגועים, שינו פרופילים קדמיים וכו'). ב-17 ביוני 1955, החשמל הסטטי מסופת רעמים עורר את התפוצצות מוקש מתחת לשדה. זה יצר מכתש בקוטר 60 מ' ובעומק 20 מ'. מלבד פרה שנהרגה ופגיעה בבתים, לא היה כל הרס נוסף. ישנם עוד אזורים החשודים במוקשים, אחד מהם ישירות מתחת לחווה. עם זאת, מכיוון שהתעלות קרסו או התמלאו במים, כבר לא ניתן להגיע לחומר הנפץ כדי לפרק אותם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קרב מסין בוויקישיתוף