סמל מדינה

אין לבלבל ערך זה עם הערך "סמל לאומי".

סמל מדינה הוא סמל המציין מדינה עצמאית בצורה של שלט אצולה.^[1] בעוד שדגל לאומי משמש בדרך כלל את האוכלוסייה הכללית והוא מתנוסס על בניינים, ברחובות ועל אוניות, סמל לאומי נחשב בדרך כלל לסמל של הממשלה או, במיוחד במונרכיות, של ראש המדינה באופן אישי ונוטה לשמש בהדפס, על כלי שריון, וכקישוט קיר במבנים רשמיים.

שימוש חשוב בסמלים לאומיים הוא על כריכות דרכונים, המסמך המשמש בעולם להוכחת אזרחותו של אדם. שימוש נוסף לסמלים לאומיים הוא כסמל על מטבעות של המדינה.

סוגי סמלים לאומיים

סמלים הרלדיים

הסמלים הלאומיים המקוריים היו (וממשיכים להיות) שלטי אצולה הרלדיים, שיש להם מגן עליו סמלים (מטענים) ולעיתים קרובות סמלים אחרים כגון כתר ותומכים.

עד המאה ה-20, רוב המדינות העצמאיות בעולם המערבי היו מונרכיות ולכן השתמשו בסגנון המלוכני של הסמל. סגנון זה מומחש, למשל, על ידי סמל שוודיה וסמל הממלכה המאוחדת, שניהם עדיין בשימוש. מאפיינים של סגנון זה הם המגן של הממלכה, התומכים משני הצדדים (בדרך כלל חיות, אך עשויים להיות גם ציפורים, דגים, בני אדם או אפילו חפצים דוממים כמו בסמל ספרד) והכתר מעל הסמל. הכתר על סמל הממלכה המאוחדת, למשל, הוא ספציפית כתר אדוארד הקדוש. בשניהם מופיע גם סמל של מסדר האבירות של המונרך המקיף את המגן: שרשרת מסדר הסרפים על סמל שוודיה וחגורת מסדר הבירית על סמל בריטניה. מוטו מוצג לעיתים קרובות מעל או מתחת למגן.

האריה (המכונה לפעמים נמר כאשר הוא מתואר הולך), בהיותו סמל של כוח וריבונות, כמו גם של ישו (אריה יהודה), הוא מטען נפוץ על סמלי המונרכיות האירופיות כיום (בלגיה, דנמרק, לוקסמבורג, הולנד, נורווגיה, ספרד, שם האריה מייצג את לאון, שוודיה ובריטניה), כמו כמו גם כמה מונרכיות לשעבר.

יש מגוון רב בסמלים של הרפובליקות האירופיות. רבים בחרו להשתמש באותו סמל שבו השתמשו כמונרכיות (או כחלק ממונרכיות). פינלנד, למשל, משתמשת בסמל הקודם של הדוכס הגדול של פינלנד, תואר שהחזיק המונרך השוודי עד 1809 ולאחר מכן הקיסר הרוסי עד 1917. דוגמאות נוספות כוללות את סמלי בולגריה, צ'כיה ואסטוניה, שבכולם גם מופיעים אריות.

כמו אריות, עיטים היו מטענים נפוצים בסמלים רבות של מונרכיות אירופיות לשעבר (אם כי הם אינם מופיעים על אף סמל של מונרכיה אירופית עכשווית). עיטים דו-ראשיים היו קשורים גם לכוח האימפריאלי (במיוחד זה של האימפריות הביזנטית, הרומית הקדושה, האוסטרית, הסרבית והרוסית). כיום ניתן למצוא אותם על סמלי רוסיה, סרביה, מונטנגרו ואלבניה. עיטים חד-ראשיים מופיעים בסמלים של פולין, גרמניה ורומניה. אוסטריה משתמשת בעיט חד-ראשי כתומך לסמלה, אך רשמית הוא אינו קשור ונבדל מהעיט הדו-ראשי ששימש את האימפריה האוסטרית. עיטים מופיעים גם כתומכים בסמלי מדינות ערב, כהשראה מעיט צלאח א-דין. סמלים אלה כוללים את סמלי מצרים, עיראק והרשות הפלסטינית, ובעבר על סמלי לוב, תימן והרפובליקה הערבית המאוחדת.

קולוניות אירופיות רבות לשעבר בחרו להשתמש בסמל הרלדי, אך ללא קשר לסמל ששימש את האימפריות שלהן. אוסטרליה וג'מייקה הן דוגמאות למדינות שיצרו סמל מודרני שכזה על פי עקרונות הרלדיים ישנים. שתי המדינות הללו גם בחרו שלא להשתמש בכתר על גבי הסמלים שלהן, אף על פי שבאופן רשמי הן מונרכיות (אוסטרליה משתמשת בכתר אדוארד הקדוש בתוך הסמל, בחלקים המייצגים את קווינסלנד ו-ויקטוריה). סמל אוגנדה הוא דוגמה טיפוסית לסמל אפריקאי, עם מגן שבטי הנתמך על ידי בעלי חיים מקומיים.

לעיתים קרובות מדינה תשתמש בגרסאות שונות של סמלה למטרות שונות. לדוגמה, למדינות רבות יש גרסה "פשוטה" של סמליהן, כאשר הגרסה המלאה מוגבלת לשימוש על ידי ראש המדינה או בנסיבות ספציפיות אחרות.

חותמים לאומיים

סמל ארצות הברית על הכריכה הקדמית של דרכון אמריקאי.

סוג נפוץ נוסף של סמל לאומי הוא חותם. במקור, חותם שימשה לאימות מסמכים על ידי הטבעה. חותמים אלה הכילו לעיתים סמלים. ארצות הברית אימצה חותם שעיצובו הגרפי ישמש גם כסמל המדינה ולא רק כחותם על מסמכי המדינה. סוג סמל זה נפוץ בעיקר ביבשת אמריקה אך גם ברחבי העולם. המאפיין העיקרי של החותם הוא צורתו העגולה והטקסט המתאר את תפקידו.

חותמים לאומיים רבים הם למעשה, במידה מסוימת, בחלקם הרלדיים ויכולים להיות להם אפילו צבעים קבועים, גם אם לחותם יש שימוש אחר במקור - כחותמת בשעווה - ובמובן זה אין לו צבעים.

סמלים לא-הרלדיים

סמלים שאינם עומדים בכללי ההרלדיקה משמשים לעיתים קרובות מדינות שהמשטרים שלהן מהפכניים, או שיש להם כללים מקומיים משלהם לגבי סמליות לאומית, ולכן לא השתמשו בהרלדיקה בסגנון אירופאי מסורתי.

סמלים לא-הרלדיים במזרח אסיה

החותם הקיסרי על הכריכה הקדמית של דרכון יפני.

המקבילה היפנית לסמל הרלדי היא המון (ביפנית: 紋, סימן או סמל), המשמש הן ביפן והן במזרח אסיה כמעין הרלדיקה אזורית.

סמלי מדינה סוציאליסטית

ערך מורחב – הרלדיקה סוציאליסטית

מדינות רבות שנכנסו תחת השפעת ברית המועצות במהלך המאה ה-20 עיצבו את סמלן ברוח סמל ברית המועצות, שנוצר בשנות ה-20. הצורות עקבו אחר דפוס נפוץ מאוד ומאחר שסמלים אלו שימשו באותו אופן כמו סמלים הרלדיים מסורתיים, גם אם לא פעלו לפי כללי ההרלדיקה, הם כונו "הרלדיקה סוציאליסטית". רבים מהם שילבו סמלים של תעשייה וחקלאות, כמו הפטיש והמגל, השמש העולה והכוכב האדום הקומוניסטי. כמו כן הופיעו בסמלים נופים וכלי נשק, כפי שניתן לראות בדוגמאות שלהלן. עם נפילת מסך הברזל עברו חלק ממדינות הגוש המזרחי להרדליקה אירופית מסורתית - ראו למשל את סמלי בולגריה, גאורגיה, הונגריה ורומניה.

עיצובי ההרלדיקה הסוציאליסטית השפיעו גם על כמה מדינות לא סוציאליסטיות, כמו איטליה.^[2]

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סמל מדינה בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ Oswald, Gert (1984). "Staatswappen". Lexikon der Heraldik (בגרמנית). Mannheim/Vienna/Zurich: Bibliographisches Institut. p. 375. ISBN 3-411-02149-7.
^ von Volborth, Carl-Alexander (1983). Heraldry: Customs, Rules and Styles. Ware, Hertfordshire: Omega Books Ltd. p. 11. ISBN 0-907853-47-1.

[1] Oswald, Gert (1984). "Staatswappen". Lexikon der Heraldik (בגרמנית). Mannheim/Vienna/Zurich: Bibliographisches Institut. p. 375. ISBN 3-411-02149-7.

[Volborthp11-2] von Volborth, Carl-Alexander (1983). Heraldry: Customs, Rules and Styles. Ware, Hertfordshire: Omega Books Ltd. p. 11. ISBN 0-907853-47-1.

[1]

[2]