סן ג'ורג'ו

סן ג'ורג'ו
Monte San Giorgio
הר סן ג'ורג'ו (משמאל) ואגם לוגאנו
הר סן ג'ורג'ו (משמאל) ואגם לוגאנו
הר סן ג'ורג'ו (משמאל) ואגם לוגאנו
אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית בשנת 2003, לפי קריטריונים 8
חלק מתוך גבול איטליה-שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
הערות הורחב ב-2010
מידע כללי
גובה 1,096
מדינה שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום טיצ'ינו, שווייץ
רכס הרים הרי האלפים
קואורדינטות 45°55′00″N 8°57′00″E / 45.916666666667°N 8.95°E / 45.916666666667; 8.95
מפת אזור סן ג'ורג'ו
מפת אזור סן ג'ורג'ו
חתך גאולוגי של הר סן ג'ורג'ו מהאגם בצפון לכיוון דרום - חמש השכבות בהן התגלו המאובנים בגווני ירוק וצהוב
חתך גאולוגי של הר סן ג'ורג'ו מהאגם בצפון לכיוון דרום - חמש השכבות בהן התגלו המאובנים בגווני ירוק וצהוב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מאובן של פכיפלאורוזאור (Pachypleurosaur) שנמצא בהר סן ג'ורג'ו

הר סן ג'ורג'ו (איטלקית Monte San Giorgio) הוא הר בצורת פירמידה מדרום לאגם לוגאנו בקנטון טיצ'ינו שבדרום שווייץ.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההר מיוער ומתנשא לגובה 1,096 מטר, היינו 825 מטר מעל האגם שגובהו 271 מטר. להר נודעת חשיבות רבה בשל מאובנים שהתגלו בו, המתוארכים לאמצע תור הטריאס, היינו לפני 245 עד 230 מיליוני שנים. ההר מוכרז כאזור נוף מוגן בשטח כולל של 22,380 דונם, ומאז שנת 2003 הוא מוכר כאתר מורשת עולמית.

הנוף צפונה לעבר לוגאנו מהמורדות המערביים של ההר

השכבה הגאולוגית של ההר מהטריאס האמצעי שוכנת מעל סלע געשי מתור הפרם ומכוסה במסלע מהטריאס המאוחר ומתור היורה. שכבה זו עשויה אבן גיר, דולומיט וסלעי משקע שנוצרו בסביבה הימית בשוליו של ים טתיס. שכבה זו מכילה חמש תצורות נבדלות של מאובנים המנציחים את החיים שהתקיימו במקום עת היה לגונה טרופית שנבדלה חלקית מהים הפתוח על ידי שונית. בחתך הגאולוגי של ההר מהאגם בצפון לכיוון דרום נראות חמש השכבות שבהן התגלו המאובנים בגווני ירוק וצהוב (ראו בתבנית משמאל למטה).

צורות חיים ימיות שגשגו בלגונה שהשתרעה במקום, ועם אלה נמנים זוחלים, דגים, צדפות, אמוניטים, קווצי עור וסרטנאים. התנאים בקרקעית הים היו יציבים וסיפקו את הדרוש לשימורם של בעלי חיים אלה לאחר מותם ושקיעתם אל הקרקע, ולהפיכתם למאובנים. בשל כך שהלגונה שכנה בקרבת החוף, כוללים המאובנים בסן ג'ורג'ו מספר צורות חיים יבשתיות כמו חרקים, זוחלים יבשתיים וצמחים. התוצר הוא מצבור מאובנים עשיר בצורה יוצאת דופן, שנמשך גם אל מדרום לגבול האיטלקי.

המאובנים בהר ובסביבותיו התגלו כבר במחצית המאה ה-19, וחלק מהם נחשפו בעת חציבת פחם במקום. חפירות למטרות מדעיות נערכו בצד האיטלקי של הגבול כבר בשנת 1863 וב-1924 גם בתחומי שווייץ. היקף הממצאים בהווה מגיע לכ-10,000 פריטים של 30 מיני זוחלים, 80 מיני דגים, כ-100 מיני חסרי חוליות גדולים ושלושה מיני צמחים. לאלה נוספים מאובנים של צורות חיים זעירות כמו נבגים, אבקת צמחים ומיקרואורגניזמים ימיים.

הממצאים כוללים שלדים שלמים באורך של עד שישה מטר, ובין אלה שלדים של איכתיוזאורים, נותוזאוראים, פלקדונטים, מאובני טניסטרופאוס (Tanystropheus) וטיצ'ינוזוכוס (Ticinosuchus). ייחודם של הממצאים בהר ג'ורג'ו הוא גם בכך שבמספר מאובנים השתמרו עוברים ותוכן הבטן של בעלי החיים, בכך שריבוי השכבות חשף ממצאים רבים מתקופות שונות ובאופן המאפשר תיארוך מדויק, ובכך שהמחקר במקום נמשך שנים רבות והניב עד כה חומר ממוין רב. ביישוב הסמוך מרידה (Meride) הוקם מוזיאון קטן המציג ממצאים מהמקום.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סן ג'ורג'ו בוויקישיתוף