המנזר הבנדיקטיני של יוחנן הקדוש במיסטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המנזר הבנדיקטיני של יוחנן הקדוש במיסטר
Benediktinerkloster St. Johann.JPG
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1983, לפי קריטריונים 3
שטח האתר 2,036 הקטאר עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
סוג כנסייה, מנזר, מנזר בנדיקטיני עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת Santa Maria Val Müstair עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום גראובינדן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה שווייץשווייץ  שווייץ
מידע על ההקמה
תקופת הבנייה עד המאה ה־8
מידות
שטח 2,036 הקטאר עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 46°37′45″N 10°26′52″E / 46.629166666667°N 10.447777777778°E / 46.629166666667; 10.447777777778
www.muestair.ch
(למפת שווייץ רגילה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

המנזר הבנדיקטיני של יוחנן הקדוש במיסטר (גרמנית Benediktinerkloster St. Johann; איטלקית Monastero di San Giovanni a Müstair; רומאנש Clostra Son Jon a Müstair) הוא מנזר בכפר מוסטר שבקנטון גראובינדן, בפינה הדרום-מזרחית של שווייץ. בהיותו דוגמה טובה לאדריכלות נוצרית מהתקופה הקרולינגית, הוכרז המנזר בשנת 1983 כאתר מורשת עולמית, והוא נחשב לאתר התיירותי החשוב ביותר במוסטר ובסביבותיה. כיום מתגוררות בקלויסטר של המנזר תשע נזירות, שעוסקות, בין היתר, בהארחה, בגידול הדרים וירקות, בהפעלת גן ילדים ובניהול מוזיאון וחנות המנזר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המנזר נוסד לאחר שנת 775 על ידי הבישוף של העיר כור, כיום בירת גראובינדן, בפקודתו של קרל הגדול. מאז תחילת המאה ה-9 נודע המקום שהוקדש ליוחנן המטביל כמנזר בנדיקטיני לגברים, ושימש כמעוז שלטוני של האימפריה הקרולינגית, כאחסניה לעוברי דרך, כמרכז מנהלי של הבישוף מכור וכמקום פולחן. המקום נקרא בפשטות "מונסטריום" (Monasterium - מנזר בלטינית), ומשם זה התפתח שמו של הכפר מיסטר (Müstair) שאימץ את המנזר כסמלו. בשנת 1163 הפך המקום למנזר נשים, ובמהלך שנות קיומו עוצב מחדש באופן מקיף לפחות שמונה פעמים - בניינים נהרסו ואחרים קמו תחתם.

ציורי הקיר בכנסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרת התקרה הגותית של הכנסייה בשנים 19081909 וקילוף הקירות בין 1947 ל-1951 חשפו פרסקאות מהתקופה הרומנסקית (בערך 1150-1170) וחשוב מכך, מתקופת קרל הגדול. זוהי סדרת הציורים החשובה ביותר המתוארכת לתחילת המאה ה-9, והיא עוסקת בסצינות מהתנ"ך ומהברית החדשה. ציורים אלה סייעו להבנת התפתחות תיאורם של נושאים דתיים נוצריים כמו הסעודה האחרונה. הציורים נאטמו מאחורי הקירות והתקרה במאה ה-15, התגלו במאה ה-19, ונחשפו, כאמור, במאה ה-20, כשחלק מהם הוסרו ממוקם והועברו לתצוגה במוזיאון הלאומי השווייצרי בציריך.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]