בתי הכלונסאות הפרהיסטוריים בהרי האלפים
שחזור בית-מגורים פרהיסטורי ליד אגם קונסטנץ | |
מדינה |
![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() |
---|---|
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2011, לפי קריטריונים 2, 5 | |
שטח האתר |
274.2 הקטאר (אתר מורשת עולמית) ![]() |
קואורדינטות | 47°16′42″N 8°12′27″E / 47.278333°N 8.2075°E |
www | |
![]() ![]() |
בתי הכלונסאות הפרהיסטוריים בהרי האלפים (בגרמנית Prähistorische Pfahlbauten um die Alpen; צרפתית Sites palafittiques préhistoriques autour des Alpes; איטלקית Antichi insediamenti sulle Alpi) הם השם הקיבוצי שניתן לקבוצה של 111 אתרים ברחבי הרי האלפים, ואשר הוכרזו בשנת 2011 כאתר מורשת עולמית מטעם ארגון אונסק"ו.
מאפייני האתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
111 האתרים הכלולים בהכרזה נבחרו מבין 937 האתרים הידועים, בזכות איכויותיהם וכדי להימנע מחזרה על מאפיינים זהים. כמחצית מאתרי ההכרזה (56) שוכנים בשווייץ, 19 באיטליה, 18 בגרמניה, 11 בצרפת, 5 באוסטריה ו-2 אתרים בסלובניה. 937 האתרים מקובצים בשמונה מקבצים ששני הצפופים שבהם נמצאים באלפים הצפוניים - הראשון במרכזה ובמערבה של שווייץ, והשני בצפון-מזרח שווייץ ובדרום גרמניה. רוב האתרים משתרעים על-פני שטחים קטנים הנעים בין 0.08 ל-15 הקטר. כשליש מהאתרים שקועים במים בעומקים של חצי מטר עד עשרה מטרים, כשליש ניצבים על קרקע יבשה והיתר שקועים במים בחלקם.
בתי הכלונסאות מתוארכים לתקופה שבין 5000 ל-500 לפנה"ס, והם הוקמו על ידי כשלושים קבוצות אתניות שונות, החל בשלבים המוקדמים של התפתחותן החקלאית, במהלך תקופת האבן החדשה ותקופת הברונזה באירופה. בסביבות שנת 800 לפנה"ס, בד בבד עם תחילת תקופת הברזל באזור, חדלו יישובי הכלונסאות מלהתקיים.
המבנים הוקמו על כלונסאות עץ בשולי אגמים, נהרות וקרקע ביצתית; ורק לעיתים רחוקות באזורי חוף תלולים. הקרקע הוצפה עם השנים והיישובים ננטשו, ושרידי המבנים השתמרו מתחת לפני המים, לעיתים יחד עם חומרים אורגניים שונים דוגמת בדים, כלי עץ, שיירי מזון וצמחים. בחלק מהמקרים, כאשר המים נסוגו מהאתר המוצף, הוא יושב מחדש. מבנים אלה מוכרים ביבשת אירופה בלבד, אך ייתכן שרק בה התקיימו תנאים אופטימליים להשתמרותם. בחלק מהאתרים השתמרו גם שבילי הגישה וגדרות עשויות גזעי עצים מחודדים (palisade). בתיארוך באמצעות טבעות עצים הסתבר שיישובי הכלונסאות המוקדמים נבנו מחדש או העתיקו את מיקומם לאחר 5 עד 20 שנים מהקמתם. תקופות אלה התארכו עם הזמן, ולקראת סוף תקופת הברונזה נצבו הכפרים על תילם משך 50 עד 100 שנים. עוד נחשף קיומם של מעמדות חברתיים שבאו לידי ביטוי בדיאטה ובעיסוקים שונים באותו יישוב.
המחקר הארכאולוגי באתרים חשף מאפיינים תרבותיים שונים שאפיינו את הרי האלפים בתקופת האבן החדשה ובתקופת הברונזה:
- קיום חקלאות - נמצאו חיטה, שעורה ודוחן, עצמות חיות מתורבתות, דגים וחיות בר שנצודו, וכן דבש וביצי עופות;
- התפתחות טכנולוגית - נמצאו כלים דוגמת גרזנים, ומעבר הדרגתי שהתרחש לאורך 4000 שנים, משימוש באבן לנחושת, הלאה לברונזה ולבסוף, בחלק קטן מהאתרים, גם לברזל;
- באתרים באוסטריה נחשפה העדות המוקדמת ביותר לתרבות מטלורגית בדרום-מזרח אירופה, וזו מתוארכת לאלף ה-4 לפנה"ס;
- מסחר - סחר בצור, זהב, ענבר ובכלי קדרות התקיים ביבשת, ודרכי מסחר חצו אותה;
- אמצעי תחבורה - התגלו כ-30 סירות קאנו עשויות עץ, וכן גלגלי עץ של מרכבות דו-גלגליות שגילן מוארך ביותר מ-5000 שנים והן בין העתיקות בעולם;
- עדויות לשליטה בטכניקות בנייה מורכבות ולתכנון סביבתי של היישובים.
רשימת האתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של בתי הכלונסאות הפרהיסטוריים בהרי האלפים
- בתי כלונסאות בהרי האלפים (בגרמנית)
- אודות האתרים
- World Heritage nomination תקציר כולל מפות פריסת האתרים
אתרי מורשת עולמית באוסטריה | |
---|---|
|
אתרי מורשת עולמית בגרמניה | |
---|---|
|
אתרי מורשת עולמית באיטליה | |
---|---|
|
אתרי מורשת עולמית בשווייץ | |
---|---|
|
![]() | |
---|---|
|