סרגיי סטפאשין

סרגיי סטפאשין
Серге́й Степа́шин
לידה	5 במרץ 1952 (בן 72); לו'שונקואו
מדינה	רוסיה
השכלה	האוניברסיטה לפיננסים של ממשלת הפדרציה הרוסית; האקדמיה הצבאית-פוליטית של ברית המועצות על שם ולדימיר איליץ' לנין ;
מפלגה	יאבלוקו
	האתר הרשמי
	19 במאי 1999 – 9 באוגוסט 1999; (11 שבועות ו־6 ימים)
	→ יבגני פרימקוב ולדימיר פוטין ←
	3 במרץ 1994 – 30 ביוני 1995; (שנה ו־17 שבועות)
	→ ניקולאי גולושקו מיכאיל ברסוקוב כראש פס"ב ←
פרסים והוקרה
	jubilee medal «1000th Anniversary of the Repose of Saint Prince Vladimir» (2017); מסדר ירושלים (2014); מדליה להנצחת 70 שנה לכוחות המזוינים של ברית המועצות; תעודת הוקרה נשיאותית של הפדרציה הרוסית; מדליה לציון 60 שנים לכוחות המזוינים של ברית המועצות; מדליה להנצחת 50 שנים לכוחות המזוינים של ברית המועצות; Stolypin Medal, 2nd class; תעודת ההערכה של ממשלת הפדרציה הרוסית; עיטור מסדר המולדת דרגה ראשונה; מפקד דרגה ראשונה במסדר כוכב הקוטב; מדליית השירות המצוין, דרגה 1; מדליית "200 שנה למשרד הבטחון"; עיטור אות הכבוד הארמני; מפקד במסדר כוכב הקוטב; מסדר הידידות; Medal "200 Years of the MIA of Russia"; מסדר ההצטיינות האוקראיני, דרגה 2; מדליה להנצחת 1000 שנים לייסוד קאזאן; מדליה להנצחת 300 שנים לייסוד סנקט פטרבורג; מסדר ניקולאוס הקדוש עושה הנפלאות; מדליית השירות המצוין, דרגה 2; מדליה להנצחת 850 שנים לייסוד מוסקבה; Medal "For Distinction in Military Service", 2nd class; מדליית הערכה על שמירת הסדר הציבורי; עיטור האומץ; מפקד בלגיון הכבוד; Medal "For Distinction in Military Service", 1st class; עיטור מסדר המולדת דרגה שלישית; עיטור ההצטיינות למען המולדת דרגה רביעית; העיטור על השירות למען המולדת דרגה שנייה; מדליית השירות המצוין, דרגה 3; עיטור אלכסנדר נבסקי; Stolypin Medal, 1st class; Order of St. Seraphim of Sarov, 1st class; Order of St. Seraphim of Sarov, 2nd class; מסדר "הקהילייה"; מסדר ההצטיינות האוקראיני, דרגה 2; מסדר התהילה והכבוד של הכנסייה האורתודוקסית הרוסית; עיטור אות הכבוד הארמני; תעודת ההערכה של ממשלת הפדרציה הרוסית; מסדר ההצטיינות בשירות הדיפלומטי של דרום קוריאה; מסדר לזכר אחמד קדירוב; בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה ;

גנרל פולקובניק בדימוס סרגיי ואדימוביץ' סטפאשין (ברוסית: Серге́й Вади́мович Степа́шин; נולד ב-5 במרץ 1952, בפורט ארתור, סין) הוא פוליטיקאי רוסי, לשעבר יו"ר לשכת מבקר המדינה הרוסי (Счётная палата Российской Федерации).

הוא כיהן כראש ממשלת רוסיה מספר חודשים בשנת 1999 לפני שהוחלף בולדימיר פוטין. ב-1994 הוא היה שר הביטחון ועמד בראש המשרד הממשלתי לענייני ביטחון פנים וכיהן כשר הפנים של רוסיה. מאפריל 2000 ועד ספטמבר 2013 כיהן כמבקר המדינה הרוסי ועמד בראש לשכת החשבון הרוסית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרגיי סטפשין נולד במשפחת קצין הצי הסובייטי במהלך שרותו בסין. בהיותו בן 3 המשפחה חזרה לברית המועצות. במסגרת השרות הצבאי, בשנת 1973 הוא סיים את מכון הפוליטי הגבוה של משרד הפנים בלנינגרד והמשיך את השרות. בשנות ה-80 החל ללמד במכון בו למד. עם תחילת הפרסטרויקה נכנס לפוליטיקה. התנגד לפוטש של אוגוסט והתמנה ליו"ר וועדה לחקר האירועים. תוצאה של פעילות הוועדה לא פורסמה מעולם. בשנת 1991 מונה לסגן שר הפנים האחראי על מרחב סנקט פטרבורג. בשנת 1992 עזב את משרד הפנים וחזר לפוליטיקה. באירועים של שנת 1993 תמך בנשיא בוריס ילצין. ב-24 בספטמבר 1993 מונה לסגן הראשון של שר הפנים. ב-3 במרץ 1994 מונה למנהל מודיעין נגדי. בשנת 1995 מונה למנהל שרות הביטחון הפדרלי. בשנת 1995, במהלך אירועים סביב מתקפת הטרור על בית החולים בעיר בודנובסק היה ראש המטה. מייד לאחר הפרשה פוטר מתפקיד.

החל מנובמבר 1995 עבד במנגנון הנשיאותי. ב -2 ביולי 1997 התמנה לשר המשפטים. ב-28 באפריל 1998 מונה לשר הפנים.

ב-12 במאי 1999 מונה לממלא מקום ראש הממשלה, עד 9 באוגוסט 1999 היה לראש ממשלת רוסיה. ממשלת סטפאשין לא התאפיינה בשינויים רבים, פיטוריו ב-9 באוגוסט 1999 באו כהחלטה אסטרטגית מצד מקורביו של בוריס ילצין שרצו להבטיח את קידומו של ולדימיר פוטין כיורש לילצין.

ב-19 בדצמבר 1999 - נבחר לדומה הממלכתית מטעם סנקט פטרבורג, הוא נתמך על ידי המפלגה הליברלית יאבלוקו.

מאז ה-19 באפריל 2000 היה יו"ר המשרד לביקורת המדינה. בעקבות המינוי התפטר מדומה. בשנת 2010 חודש המינוי לכהונה שלישית ובספטמבר 2013 הוחלף על ידי טטיאנה גוליקובה, שרת הבריאות לשעבר.

מאז 2007 הוא יו"ר החברה הארץ-ישראלית הקיסרית הפרבוסלבית, מהארגונים ההומניטריים והמדעיים הוותיקים ביותר ברוסיה. הוקם ב-21 במאי 1883 לעידוד שיתוף הפעולה בין עמי המזרח התיכון בתחומים הומניטריים ומדעיים.

במהלך שירותו בארגוני ביטחון המדינה הוענקו לו מספר עיטורים של רוסיה ומדינות אחרות כדוגמת מסדר כוכב הקוטב (שוודיה) ומסדר שיתוף הפעולה. בשנת 1994 סיים את עבודת הדוקטורט שלו.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רעייתו, תמרה ולדימירובנה היא כלכלנית בכירה, סגנית בכירה לנשיא הבנק לסחר חוץ (ונשטורגבנק). לזוג יש בן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא סרגיי סטפאשין בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של סרגיי סטפאשין
ביוגרפיה באתר לנטה-פדיה

הקודם: ניקולאי גולושקו	ראשי שירות הביטחון הפדרלי 3 במרץ 1994 - 30 ביוני 1995	הבא: מיכאיל ברסוקוב

הקודם: יבגני פרימקוב	ראש ממשלת רוסיה 12 במאי-9 באוגוסט 1999	הבא: ולדימיר פוטין

ראשי ממשלת רוסיה
יושבי ראש ועדת השרים של האימפריה הרוסית	אלכסנדר וורונצב (1802–1809) • ניקולאי רומיאנצב (1809–1810) • ניקולאי סלטיקוב (1810–1812) • סרגיי ויאזמיטינוב (1812) • פיוטר לופוחין (1812–1827) • ויקטור קוצ'וביי (1827–1832) • ניקולאי נובוסילצב (1832–1838) • אילריון ואסילצ'יקוב (1838–1847) • וסילי לבאשוב (1847–1848) • אלכסנדר צ'רנישוב (1848–1856) • אלכסיי אורלוב (1856–1861) • דמיטרי בלודוב (1861–1864) • פאבל גגארין (1865–1872) • פאבל איגנאטייב (1872–1877) • פיוטר ואלוייב (1877–1881) • מיכאיל רייטרן (1881–1887) • ניקולאי בונגה (1887–1895) • איוואן דורנובו (1895–1903) • סרגיי ויטה (1903–1906) • איוואן גורמיקין (1906) • פיוטר סטוליפין (1906–1911) • ולדימיר קוקובצוב (1911–1914) • גורמיקין (1914–1916) • בוריס שטורמר (1916)• אלכסנדר טרפוב (1916) • ניקולאי גוליצין (1916–1917)
ממשלת המעבר הרוסית	גאורגי לבוב (1917) • אלכסנדר קרנסקי (1917)
יושבי ראש מועצת הקומיסרים העממיים	ולדימיר לנין (1917–1924) בין 1922 ל-1924 הלכה למעשה כיהן לב קאמנב כראש ממשלה • אלכסיי ריקוב (1924–1930) • ויאצ'סלב מולוטוב (1930–1941) • יוסיף סטלין (1941–1953) • גאורגי מלנקוב (1953–1955) • ניקולאי בולגנין (1955–1958) • ניקיטה חרושצ'וב (1958–1964) • אלכסיי קוסיגין (1964–1980) • ניקולאי טיחונוב (1980–1985) • ניקולאי ריז'קוב (1985–1991) • ולנטין פאבלוב (1991)
יושבי ראש ממשלת הפדרציה הרוסית	יגור גאידר (1992) • ויקטור צ'רנומירדין (1992–1998) • סרגיי קיריינקו (1998) • צ'רנומירדין (1998) • יבגני פרימקוב (1998–1999) • סרגיי סטפאשין (1999) • ולדימיר פוטין (1999) • מיכאיל קסיאנוב (2000–2004) • ויקטור כריסטנקו (2004) • מיכאיל פרדקוב (2004–2007) • ויקטור זובקוב (2007–2008) • ולדימיר פוטין (2008–2012) • דמיטרי מדבדב (2012–2020) • מיכאיל מישוסטין (2020) • אנדריי בלואוסוב (2020) • מיכאיל מישוסטין (2020–)