אלכסיי פיודורוביץ' אורלוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלכסיי פיודורוביץ' אורלוב
Алексей Фёдорович Орлов
Orlov A F-by Kruger.jpg
לידה 19 באוקטובר 1786 (יוליאני) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 במאי 1862 (יוליאני) (בגיל 75) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק דיפלומט, קצין, שר, פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת אורלוב
אב Fiodor Orlov עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Nikolay Alexeyevich Orlov עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש ממשלת רוסיה
18561861
(כ־5 שנים)
פרסים והוקרה
  • אביר במסדר אלכסנדר נבסקי
  • עיטור אנה הקדושה, דרגה ראשונה (1821)
  • מסדר סנטה אנה, דרגה 3 (1806)
  • עיטור ולדימיר הקדוש, דרגה 4 (1812)
  • מסדר ולדימיר הקדוש, דרגה 1
  • עיטור אנדריי הקדוש (1839)
  • חרב הזהב של גבורה (1808)
  • דרגה רביעית במסדר גאורגיוס הקדוש (1813)
  • מפקד במסדר הצבאי של וילם (11 ביוני 1844)
  • חרב הזהב של גבורה (1828)
  • Kulm Cross (1813)
  • מסדר לאופולד (1814)
  • המסדר הצבאי של מקס יוזף (1814)
  • פור לה מריט (1814)
  • אביר הצלב הגדול במסדר אישטוון הקדוש של הונגריה (1830)
  • הצלב הגדול של מסדר המושיע (1834)
  • מסדר העיט השחור (1835)
  • המסדר המלכותי של השרפים (12 ביוני 1838)
  • מסדר הוברטוס הקדוש (1838)
  • מסדר הכתר (1838)
  • Order of the Lion and the Sun First class (1838)
  • מסדר הבז הלבן (1838)
  • מסדר בית הנאמנות (1839)
  • מסדר אריה צרינגן (1839)
  • אביר הצלב הגדול של האריה ההולנדי (1839)
  • מסדר הכתר של סקסוניה (1840)
  • מסדר הבשורה הקדושה (1845)
  • אביר הצלב הגדול של מסדר פרננדו הקדוש וההצטיינות (1845)
  • Order of the Merit under the title of Saint Louis (1850)
  • צלב גדול של לגיון הכבוד (16 באפריל 1856)
  • מסדר העיט האדום, דרגה 1
  • מסדר גאורגיוס הקדוש
  • מסדר אלכסנדר נבסקי
  • מסדר אישטוון הקדוש של הונגריה
  • מסדר העיט האדום
  • המסדר הצבאי של וילם
  • מסדר האריה של הולנד
  • מסדר פרננדו הקדוש וההצטיינות
  • לגיון הכבוד
  • מסדר המושיע
  • עיטור אריה ושמש
  • בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אלכסיי פיודורוביץ' אורלוברוסית: Алексей Фёдорович Орлов) ‏(19 באוקטובר 1786 - 2 ביוני 1862) היה מדינאי רוסי, נסיך.

אלכסיי אורלוב היה בן מחוץ לנישואים של פיודור אורלוב, אחד מהאחים אורלוב שעזרו ליקטרינה הגדולה לתפוס את השלטון. בהתאם לצו קיסרי, "בני בית" של פיודור קיבלו מעמד אציל ואת שם המשפחה "אורלוב". כמו אביו, אלכסיי בחר בקריירה צבאית. הוא השתתף בכל המלחמות עם נפולאון כולל קרב אוסטרליץ וקרב בורודינו. במהלך הקריירה הצבאית הוא התקדם לדרגת אלוף. במהלך מרד הדקבריסטים הוא הוביל יחידת פרשים למתקפה נגד המורדים. כתוצאה מכך, כבר למחרת ניקולאי הראשון העניק לו תואר רוזן. בנוסף לכך, הקיסר הסכים לתת חנינה לאחיו של אלכסיי - דבר שהיה יוצא דופן במיוחד. הקיסר הסכים לתת לאח של אלכסיי עונש קל יחסית - גלות לאחוזה משפחתית.

פעילות דיפלומטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת הפעילות הדיפלומטית של אלכסיי אורלוב קשורה לחתימת הסכם אדריאנופול. המשא ומתן על החוזה התנהל בתנאים קשים. באירופה חששו שבמקום חתימת חוזה שלום, כוחות האימפריה הרוסית ימשיכו בתנועה לכיוון קונסטנטינופול והדבר עלול להביא לקריסה של האימפריה העות'מאנית. בסופו של דבר תומכי חתימת חוזה שלום בחצר הקיסר הרוסי שכנעו את הקיסר שלרוסיה אין יתרון בקריסת הטורקים ורצוי לסיים את המלחמה. אלכסיי אורלוב נשלח לאיוואן דיביץ' עם הנחיות לסכם את תנאי החוזה. לאחר משא ומתן קשה, ההסכם נחתם ב-2 בספטמבר 1823. במטרה לשפר את היחסים עם האימפריה העות'מאנית לקונסטנטינופול נשלחה משלחת נוספת בראשות אלכסיי אורלוב. במהלך השהות בעיר אורלוב הצליח להתקרב לסולטאן ולחמם את היחסים בין המדינות.

שליחות נוספת לאימפריה העות'מאנית התרחשה בשנת 1833. התוצאה של נסיעה זו הייתה חתימת הסכם נוסף. בהתאם לתנאי ההסכם הרוסים הבטיחו לעות'מאנים מתן עזרה צבאית במידת הצורך. הטורקים מצדם הבטיחו לסגור את המיצרים בזמן המלחמה. עבור התוצאות היפות של השליחות, אלכסיי אורלוב קודם לדרגת אלוף בחיל הפרשים.

בשנת 1844 הוא התמנה הן למפקד הז'נדרמריה הרוסית ולמנהל המחלקה השלישית בלשכת הוד מעלת הקיסר, מחלקה שהייתה אחראית על ענייני ביטחון המדינה. הקריירה של אורלוב בשנות ה-40 של המאה ה-19 הייתה בשיאה. הוא היה שותף לכל הוועדות החשובות שהוקמו על ידי הממשל. במשך כל תקופת שלטונו של אלכסנדר הראשון הוא היה מאוד מקורב לקיסר.

בתחילת שלטון של אלכסנדר השני נשלח אורלוב לפריז לסכם את התנאים לסיום מלחמת קרים. בשנת 1856 הוא התמנה לתפקיד יו"ר המועצה המדינית וראש הממשלה והיה בתפקידים אלו עד לשנת 1861.

בשנת 1857 הוא מונה לוועדה לבחינת ביטול מעמד הצמית ברוסיה. דעותיו היו נגד שחרור האיכרים והוא השתתף בפעילות הוועדה ללא התלהבות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]