בוריס שטורמר

בוריס שטורמר
Борис Владимирович Штюрмер
לידה	15 ביולי 1848 (יוליאני); Baykovo, Tver Oblast, רוסיה
פטירה	20 באוגוסט 1917 (יוליאני) (בגיל 69); סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית
מדינה	האימפריה הרוסית
השכלה	הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת סנקט פטרבורג; אוניברסיטת סנט פטרסבורג האימפריאלית ;
מפלגה	Russian Assembly
השקפה דתית	נצרות אורתודוקסית
פרסים והוקרה	אביר במסדר אלכסנדר נבסקי; מסדר האוצר הקדוש, דרגה 1; מסדר השמש העולה, דרגה שלישית; מפקד במסדר שארל הקדוש; מפקד במסדר סנט מוריס ולזרוס; מפקד במסדר המושיע; הצלב הגדול במסדר איזבלה הקתולית; קצין במסדר לאופולד; מסדר סטניסלב הקדוש; עיטור אנה הקדושה, דרגה ראשונה; מפקד בלגיון הכבוד; אות מסדר העיט הלבן; מסדר ולדימיר הקדוש, דרגה 2; מסדר סטניסלב הקדוש, דרגה 1; אות מסדר כוכב הקוטב – מפקד הצלב הגדול ;
	2 בפברואר 1916 – 23 בנובמבר 1916; (9 חודשים ו־22 ימים)
תחת קיסר רוסיה	ניקולאי השני
	→ איוואן גורמיקין אלכסנדר טרפוב ←
	7 ביולי 1916 – 10 בנובמבר 1916; (4 חודשים ו־5 ימים)
	→ סרגיי סאזונוב ניקולאי פוקרובסקי ←
	3 במרץ 1916 – 7 ביולי 1916; (4 חודשים ו־5 ימים)
	→ אלכסיי חבוסטוב אלכסנדר חבוסטוב ←
	30 ביולי 1896 – 10 באוגוסט 1902; (6 שנים)
	→ אלכסיי פרייד אלכסיי רוגוביץ' ←
	14 באפריל 1894 – 30 ביולי 1896; (שנתיים ו־3 חודשים)
	→ אלכסנדר מולוסולוב אוטון מדם ←

בוריס שטורמר (ברוסית: Борис Владимирович Штюрмер;‏ 15 ביולי (27 ביולי) 1848 – 20 באוגוסט (2 בספטמבר) 1917) היה מדינאי רוסי, ראש הממשלה במהלך שנת 1916, במקביל היה שר הפנים ושר החוץ.

ביוגרפיה

שטורמר נולד ב-15 ביולי (לפי הלוח הישן) 1848 באחוזה משפחתית בקרבת עיר טבר למשפחת קצין בגמלאות ממוצא גרמני. בשנת 1872 הוא סיים את לימודיו בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת סנקט פטרבורג. לאחר הלימודים שטורמר שירת במסגרת משרד המשפטים.

בשנים 1879–1892 שטורמר היה מופקד על מחלקת הטקסים במשרד החצר הקיסרי. בשנת 1894 הוא מונה למושל נובגורוד ובשנת 1984 למושל ירוסלבל. הוא זכה למוניטין של מנהל מוצלח ובעל יכולת להגיע לפשרות בנושאים שונים. שטורמר התעניין בארכאולוגיה ומונה ליושב ראש כנסים בנושא.

בשנת 1902 שטורמר הוחזר לבירה ומונה למנהל המחלקה הכללית במשרד הפנים. שטורמר היה בין המקורבים לויאצ'סלב פלבה. בשנת 1904 הוא מונה למועצה מדינית. זה היה קידום מפתיע כי על פי הכללים המקובלים הוא לא עמד בתנאים המקדימים למינוי.

באותה תקופה שטורמר ארגן חוג פוליטי בו השתתפו חברי המועצה המדינית ועובדי ממשל בכירים בעיקר ממשרד הפנים. החוג היה פופולרי מאוד בקרב בעלי דעות ימניות. מפגשי החוג נערכו בתדירות קבועה תוך פרסום סדר יום, דיונים על הרצאות וקבלת המלצות בסיכום. שטורמר היה מקורב מאוד לפובליציסט איליא גורלנד (ממוצא יהודי) שבמשך שנים רבות היה עוזרו האישי וכתב לו נאומים. שטורמר היה פעיל בארגוני המונארכיסטים ותמך בהם.

ב-20 בינואר 1916 מונה שטורמר לראש הממשלה. מ-3 במרץ ועד 7 ביולי היה גם שר הפנים ומ-20 ביולי גם שר החוץ. בקרב הציבור הרחב הייתה התנגדות רבה למינוי של שטורמר לראש הממשלה. המינוי של שטורמר בוצע בתמיכת גריגורי רספוטין. לאור כך שהוא היה בעל מוניטין להגיע לפשרות, היה צפוי שהוא יצליח לגשר על הפערים בין הממשל לבין הדומה הממלכתית של האימפריה הרוסית. שגרירי מדינות ההסכמה והאופוזיציה פעלו בגלוי לסיום כהונתו. ניסיון של ממשלת שטורמר לגייס לצבא אזרחים ממוצא אסיאתי הביא למהומות אתניות באזור אסיה המרכזית. לאחר שמתקפת ברוסילוב נעצרה נפוצו שמועות על כך ששטורמר מקדם שיחות עם גרמנים על הפסקת אש. בתחילת נובמבר פאבל מיליוקוב בישיבות הדומה האשים את הקיסרית אלכסנדרה, נסיכת הסה ושטורמר (שניהם ממוצא גרמני) בפעילות נגד המדינה לטובת הסכם עם האימפריה הגרמנית. ניקולאי השני הבין שלא ניתן להמשיך עם הממשלה בראשות שטורמר לאור ההתנגדות העזה בקרב הציבור הרחב. ב-20 בנובמבר שטורמר פוטר מכל תפקידיו בממשל.

במהלך מהפכת פברואר, ב-28 בפברואר 1917 שטורמר נעצר ונכלא במבצר פטרופבלובסקיה. במהלך החקירה לא התגלו שום קשרים של שטורמר עם הגרמנים. לאור מצבו הבריאותי היה לחץ לשחררו אך אלכסנדר קרנסקי אישית התערב ששטורמר לא ישוחרר. הוא נפטר בבית החולים של הכלא.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בוריס שטורמר בוויקישיתוף

בוריס שטורמר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
בוריס שטורמר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

ראשי ממשלת רוסיה
יושבי ראש ועדת השרים של האימפריה הרוסית	אלכסנדר וורונצב (1802–1809) • ניקולאי רומיאנצב (1809–1810) • ניקולאי סלטיקוב (1810–1812) • סרגיי ויאזמיטינוב (1812) • פיוטר לופוחין (1812–1827) • ויקטור קוצ'וביי (1827–1832) • ניקולאי נובוסילצב (1832–1838) • אילריון ואסילצ'יקוב (1838–1847) • וסילי לבאשוב (1847–1848) • אלכסנדר צ'רנישוב (1848–1856) • אלכסיי אורלוב (1856–1861) • דמיטרי בלודוב (1861–1864) • פאבל גגארין (1865–1872) • פאבל איגנאטייב (1872–1877) • פיוטר ואלוייב (1877–1881) • מיכאיל רייטרן (1881–1887) • ניקולאי בונגה (1887–1895) • איוואן דורנובו (1895–1903) • סרגיי ויטה (1903–1906) • איוואן גורמיקין (1906) • פיוטר סטוליפין (1906–1911) • ולדימיר קוקובצוב (1911–1914) • גורמיקין (1914–1916) • בוריס שטורמר (1916)• אלכסנדר טרפוב (1916) • ניקולאי גוליצין (1916–1917)
ממשלת המעבר הרוסית	גאורגי לבוב (1917) • אלכסנדר קרנסקי (1917)
יושבי ראש מועצת הקומיסרים העממיים	ולדימיר לנין (1917–1924) בין 1922 ל-1924 הלכה למעשה כיהן לב קמנייב כראש ממשלה • אלכסיי ריקוב (1924–1930) • ויאצ'סלב מולוטוב (1930–1941) • יוסיף סטלין (1941–1953) • גאורגי מלנקוב (1953–1955) • ניקולאי בולגנין (1955–1958) • ניקיטה חרושצ'וב (1958–1964) • אלכסיי קוסיגין (1964–1980) • ניקולאי טיחונוב (1980–1985) • ניקולאי ריז'קוב (1985–1991) • ולנטין פאבלוב (1991)
יושבי ראש ממשלת הפדרציה הרוסית	יגור גאידר (1992) • ויקטור צ'רנומירדין (1992–1998) • סרגיי קיריינקו (1998) • צ'רנומירדין (1998) • יבגני פרימקוב (1998–1999) • סרגיי סטפאשין (1999) • ולדימיר פוטין (1999) • מיכאיל קסיאנוב (2000–2004) • ויקטור כריסטנקו (2004) • מיכאיל פרדקוב (2004–2007) • ויקטור זובקוב (2007–2008) • ולדימיר פוטין (2008–2012) • דמיטרי מדבדב (2012–2020) • מיכאיל מישוסטין (2020) • אנדריי בלואוסוב (2020) • מיכאיל מישוסטין (2020–)

שרי החוץ של רוסיה וברית המועצות
שרי החוץ של רוסיה הצארית	איוואן ויסקוואטי • וסילי ואנדריי שצ'לקאלוב • איוואן גרמוטקין • פיוטר טרטיאקוב • אלמז איוואנוב • אפנאסי אורדין-נאשצ'וקין • ארטמון מאטבייב • וסילי גוליצין • ימליאן אוקראינצב • לב נארישקין • פיודור גולובין • פיוטר שפירוב
שרי החוץ של האימפריה הרוסית/ קנצלר האימפריה הרוסית	גבריאיל גולובקין • אנדריי אוסטרמן • אלכסיי צ'רקסי • אלכסיי בסטוז'ב-ריומין • מיכאילו וורונצוב • ניקיטה פנין • איוואן אוסטרמן • אלכסנדר בזבורודקו • פיודור רוסטופצ'ין • ניקיטה פנין • ויקטור קוצ'וביי • אלכסנדר וורונצוב • אדם ייז'י צ'ארטוריסקי • אנדריי בודברג • ניקולאי רומיאנצב • יוהאניס קאפודיסטריאס • קארל רוברט נסלרוד • אלכסנדר גורצ'קוב • ניקולאי גירס • אלכסיי לובאנוב-רוסטובסקי • ניקולאי שישקין • מיכאיל מוראביוב • ולדימיר לאמבסדורף • אלכסנדר איזבולסקי • סרגיי סאזונוב • בוריס שטורמר • ניקולאי פוקרובסקי
שרי החוץ של הממשלה הזמנית הרוסית	פאבל מיליוקוב • מיכאיל טרשצ'נקו
שרי החוץ של רוסיה הסובייטית וברית המועצות	לב טרוצקי • גיאורגי צ'יצ'רין • מקסים ליטבינוב • ויאצ'סלב מולוטוב • אנדריי וישינסקי • דמיטרי שפילוב • אנדריי גרומיקו • אדוארד שווארדנדזה • אלכסנדר בסמרטניך • בוריס פנקין • א. שווארדנדזה
שרי החוץ של הפדרציה הרוסית	אנדריי קוזירב • יבגני פרימקוב • איגור איוואנוב • סרגיי לברוב

אנציקלופדיות	האנציקלופדיה הקטלאנית הגדולה
בקרת זהויות	BnF: cb161942952 (data) DtBio: 1049358791 GND: 1049358791 ISNI: 0000 0001 2358 2814 LCCN: no2011116505 SUDOC: 176962832 VIAF: 173471015 WorldCat (עם VIAF): 173471015