יגור גאידר
| צילום מ-2008 | |||||||||
| לידה |
19 במרץ 1956 מוסקבה, ברית המועצות | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
16 בדצמבר 2009 (בגיל 53) אודינצובו, רוסיה | ||||||||
| מקום קבורה |
בית הקברות נובודוויצ'יה | ||||||||
| מדינה |
רוסיה, ברית המועצות | ||||||||
| השכלה |
הפקולטה לכלכלה אוניברסיטת מוסקבה | ||||||||
| תארים |
דוקטור נאוק לכלכלה | ||||||||
| מפלגה |
המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות, הבחירה הדמוקרטית של רוסיה, ברית כוחות הימין | ||||||||
| השקפה דתית |
אגנוסטיות | ||||||||
| בנות זוג | |||||||||
| ילדים |
מריה גאידר, Pyotr Gaidar, Pavel Gaidar | ||||||||
| פרסים והוקרה | |||||||||
| חתימה |
| ||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
יגור טימורוביץ' גאידר (ברוסית: Его́р Тиму́рович Гайда́р; 19 במרץ 1956 - 16 בדצמבר 2009) היה כלכלן ומדינאי[1] רוסי, ראש ממשלת רוסיה בפועל בין 15 ביוני 1992 ל-14 בדצמבר באותה שנה. נכדם של הסופרים הרוסים המפורסמים ארקדי גאידר (מצד אביו) ופאבל באז'וב (מצד אמו).
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר סיום בית הספר, בשנים 1973–1978 למד באוניברסיטת מוסקבה. בשנת 1980 סיים את עבודת הדוקטורט והחל לעבוד באחד ממכוני המחקר הכלכלי במוסקבה. בשנת 1983 הכיר את אנטולי צ'ובאיס, ובמשך מספר שנים נפגשו בפורומים כלכליים שונים ודנו במשבר הכלכלי בברית המועצות ובדרכים לסיומו.
מונה על ידי נשיא רוסיה בוריס ילצין לשמש כראש הממשלה בפועל בין 15 ביוני 1992 ל-14 בדצמבר באותה שנה.
גאידר הוא אחד המעצבים של כלכלת רוסיה בשנים הראשונות לאחר התפרקותה של ברית המועצות ב-1991, האחראי בין היתר לרפורמות השוק הליברליות וההפרטה המהירה של מפעלים ממשלתיים, באמצעות תפקידו כשר הכלכלה. רבים הטיחו בו ביקורת על כך שהרפורמות שלו לא התאימו לרוסיה ויצרו את מעמד האוליגרכים.
היה חבר הדומה מטעם מפלגת האופוזיציה הליברלית "הבחירה הדמוקרטית של רוסיה". בבחירות לדומה בשנת 2003 המפלגה לא עברה את אחוז החסימה וגאידר פרש מהחיים הפוליטיים.
ב-16 בדצמבר 2009 בבוקר נמצא יגור גאידר בביתו ללא רוח חיים. סיבת המוות שנקבעה הייתה בצקת ריאות כתוצאה מהתקף לב.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דייוויד א. הופמן, האוליגרכים - המיליארדרים החדשים של רוסיה, ספריית מעריב, 2005. לפי אינדקס בעמ' 526
- נעמי קליין, דוקטרינת ההלם, הוצאת אנדלוס, 2009. פרק 11: דמוקרטיה צעירה על המוקד
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יגור גאידר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
יגור גאידר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ הודעת האבל של הקונגרס היהודי האירו-אסיאני, 16 בדצמבר 2009
| הקודם: בוריס ילצין |
ראש ממשלת רוסיה יוני-דצמבר 1992 |
הבא: ויקטור צ'רנומירדין |