עמדת בית תורג'מן
 | |
| עמדת בית תורג'מן. כיום משמש המבנה את מוזיאון על התפר | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בניין  |
| מיקום |
ירושלים |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1932 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1932 |
| אדריכל | אנטוני ברמקי |
| קואורדינטות | 31°47′14″N 35°13′37″E / 31.7872082°N 35.226953°E |
|
(למפת ירושלים רגילה)   עמדת בית תורג'מן  | |
  | |
עמדת בית תורג'מן הוא מבנה הממוקם ברחוב חיל ההנדסה 4, במקום בו עבר "הקו העירוני", קו הגבול בין מדינת ישראל לבין ירדן עד מלחמת ששת הימים, המסמן עד היום את המעבר בין ירושלים המערבית לירושלים המזרחית. משמש כיום את מוזיאון על התפר. בחזית המבנה מבואת כניסה ובה אכסדרת עמודים בקומה הראשונה והשנייה של המבנה. בחלקו הצפוני של המבנה מגדל משושה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבית נבנה בשנת 1932 על פי תוכניות של האדריכל אנטוני ברמקי על קרקע שרכש ממשפחת חסן בי תורג'מן[1]. ברמקי עיצב ובנה בתים רבים בשכונה זו, ובירושלים בכלל. הוא התגורר בבית נוסף שבנה ממול בשם "בית טזיז"[2]. לבני משפחתו המורחבת היה עוד מבנים באזור ואחיו הארכאולוג דימיטרי ברמקי סיפר שלמד יידיש, מאחר שנהג לשחק עם ילדי שכונת מאה שערים הסמוכה, ואף היה משוחח עם מנהיג נטורי קרתא, עמרם בלוי, בישיבות של ועד השכונה ביידיש מאחר שלא ידע שפה אחרת[3]. את הבית השכיר ברמקי למשפחת הרוקח חלבי ולמשפחת טוקטליאן. ב-1948 ברחו הדיירים שלו לסוריה ולבנון[1]. בני משפחת ברמקי ברחו לעזה, ומשם לאלכסנדריה. ב־1953 שבה משפחת ברמקי לגדה המערבית והתיישבה בביר זית. בני משפחת תורג'מן התיישבו בבית חנינא. הבית עבר לרשות האפוטרופוס על נכסי נפקדים. אחרי מלחמת ששת הימים פנה אנטוני ברמקי וביקש להחזיר לו את הבניין, או לפחות לשלם לו שכר דירה. בקשתו נדחתה. הייתה נכונות לשלם לו פיצויים, אך על־פי שומת 1934[1]. ברמקי נפטר ב־1972. בנו גבי ברמקי, שהיה נשיא אוניברסיטת ביר זית, ביקש אחר כך שיקראו לו "בית ברמקי" ולא "עמדת בית תורג'מן"[4].
השם עמדת תורג'מן ניתן למבנה בטעות (הוא היה שייך למשפחת ברמקי, בית אחר בסמוך היה ידוע בשם בית "חסן ביי תורג'מן"[5]), בזמן מלחמת העצמאות, לאחר שכוחות צה"ל השתלטו עליו והוא היה בקו החזית, שמולו תפסו כוחות הלגיון הערבי את "בית טזיז". ב-19 ביולי 1948 הצליחה חוליה של הלגיון, שבאה מבית טזיז, להניח פצצה בחזית המבנה ונגרם לו נזק רב. אך זמן קצר לאחר הפיצוץ נבלמה התקדמות הלגיון הירדני לכיוון מערב העיר וצה"ל חזר לשלוט בעמדה[4].
לאחר הסכם שביתת הנשק עם ירדן בתום המלחמה, הקו העירוני שחצה את העיר השאיר את הבית בצד הישראלי, שבסמוך הוקם מעבר גבול, מעבר מנדלבאום, והבית הפך לעמדת שמירה. מעבר מנדלבאום היה המעבר היחיד בין שני חלקי העיר ירושלים, ובשל קרבתו אל המובלעת הישראלית בהר הצופים, עברה דרכו השיירה הדו שבועית אל ההר.
מיד לאחר מלחמת ששת הימים נהרס מעבר מנדלבאום וגדר הגבול שהוקמה במקום. הדחפורים היו בדרכם להרס גם את מבנה עמדת בית תורג'מן, שהיה במצב רעוע, אך מירון בנבנשתי שהיה ממונה על מזרח העיר בעיריית ירושלים, ביקש להשאיר אותו במקומו כאתר הנצחה[6]. אולם חוסר תקציב וויכוח על מהות אתר ההנצחה השאיר את הבניין נטוש. לאחר שהקרן לירושלים גייסה תורם גרמני, שביקש להקים מרכז לשיתוף פעולה יהודי־ערבי, כניגוד לברלין החצויה באותה עת, הוחל בתכנון המוזיאון[6]. עלתה התנגדות להקים במקום מרכז לשיתוף פעולה יהודי־ערבי, ולבסוף צוות שכלל את יוסי כץ, יוסי פישר ונתנאל לורך הציעה פשרה של שילוב אתר הנצחה עם פעילות לסובלנות, הבנה ודו-קיום בין העמים[6]. שיפוץ המבנה הושלם בשנת 1981 והמוזיאון במקום נפתח ב-1983[6].
באוקטובר 1987 הוצת חדר במוזיאון, ואחר כך אלמוני התקשר למשטרה ולגל״ץ והודיע שהארגון החרדי קש"ת ביצע את ההצתה, עקב חילול שבת במקום[7].
מוזיאון על התפר
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מוזיאון על התפר
בשנת 1999, הוחלט לשנות את שם האתר ל"מוזיאון על התפר", בעקבות תרומה של משפחת גאורג פון-הולצברינק מגרמניה והקרן לירושלים[8]. ביוזמתו של אוצר המוזיאון רפי אתגר, שונה המוזיאון והפך ממוזיאון היסטורי למוזיאון חברתי-פוליטי לאמנות עכשווית, המבקש להציג באמצעות אמנות עמדות בסוגיות פוליטיות וחברתיות, במטרה להשפיע על השיח הציבורי הישראלי. מרבית התערוכות המוצגות במבנה הם בנושאי זכויות אדם ודו-קיום ויוצאות כנגד אלימות. במוקד התערוכות עומדים תפרים לאומיים, מעמדיים, אתניים ודתיים בהקשריהם המקומיים והאוניברסליים[8].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוד קרויאנקר, ירושלים, מבט ארכיטקטוני, מכון ירושלים לחקר ישראל, כתר הוצאה לאור, 1996
- רפי אתגר, זכות המחאה: ספר התערוכה, הוצאת מוזיאון על התפר, 2011
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר מוזיאון על התפר
- יובל אלבשן, "זכות המחאה: ספר התערוכה" מאת רפי אתגר, מה אתה צועק, באתר הארץ, 6 באפריל 2011
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 קסם האבן הוורודה, כל העיר, 11 במרץ 1983
- ^ ספי בן-יוסף, טיול - חגיגות סוף העונה, כל העיר, 26 במאי 1989
- ^ הארכיאולוג, מעריב, 1 בדצמבר 1957
- ^ 1 2 צבי בראל, הגלגול האחרון של בית ברמקי, כל העיר, 6 במרץ 1981
- ^ אספה בבית חסן בק תורגמן' ברחוב סייט ג'ורג'. ירושלים, דואר היום, 31 באוקטובר 1932
- ^ 1 2 3 4 יגאל סרנה, עמדת תורג'מן - מה שהיה פעם בית הפך לעמדה ועכשיו למוזיאון, שמנסה להביא סיפור חינוכי על המלחמה, החלוקה והאיחוד, כל העיר, 11 במרץ 1983
- ^ יאיר פידל, רן לוי, ארגון ק.ש.ת מחדש פעילותו – טוען להצתת חדר במוזיאון בירושלים, חדשות, 20 באוקטובר 1987
- ^ 1 2 דנה גילרמן, החיילים לא מתרגשים, הפלשתינאים לא באים, באתר הארץ, 22 בספטמבר 2004