עמים טורקיים
העמים הטורקיים או לחלופין העמים הטוראנים (באנגלית: Turkic peoples[1]) הם קבוצה אתנית-לשונית הנפוצה בעיקר בערבה האירואסייתית.
עמים טורקיים, בערך 40 במספרם – חיים במרכז אסיה, באיראן, בדרום מערב אסיה, אסיה הקטנה או אנטוליה, הקווקז, חצי האי קרים, קפריסין, תראקיה וסיביר.
השפות הטורקיות היא המאפיין של כל קבוצות אלה אך בעבר היה זה גם דת הטנגריזם והבודהיזם; כיום הטנגריים והבודאים הם מיעוט בקרב העמים הטורקיים ורוב בני העמים הטורקיים הם נוצרים או מוסלמים (בעיקר מסורתיים-חילונים) אך ישנה תנועה קלה, בעיקר של חילונים המאמצים מחדש את הדת הטנגרית והדת הבודהיסטית ופועלים לשימור אורחות חייהם של הטורקים הקדומים.
העמים הטורקיים מונים יחד כ-170 מיליון בני אדם שמחולקים כיום לישויות האתניות הבאות:
- אוזבקים
- אויגורים
- אזרים
- אלטאים
- בלקרים
- בשקירים
- גגאוזים
- טובנים
- טורקים
- טורקמַנים
- טורקמֶנים
- טטרים
- יקוטים
- צ'ובשים
- קומיקים
- קזחים
- קירגיזים
מקורם של העמים הטורקיים במרכז אסיה, וחלקם נדדו לאיראן, עיראק, לאסיה הקטנה ולקווקז. כיום הם צאצאים של השבטים הטורקים הקדומים שבאו מכיוון סיביר וצפון סין ומרכז אסיה וחלק לא מבוטל מאלה מהם החיים בקווקז ובאסיה הקטנה ובבלקן הם צאצאים של עמים ילידים שהתאסלמו והתבוללו במהלך הזמן בשפה והתרבות הטורקית.
השפות והניבים של הטורקיים קרובים זה לזה ומדוברים בפי כל העמים הטורקים. במהלך ההיסטוריה גם חלק מהעמים המונגוליים וההודו-איראניים אימצו ניבים טורקיים.
דת
[עריכת קוד מקור | עריכה]דתם של העמים הטורקיים היא בעיקר אסלאם סוני, מלבד האזרים, שהם ברובם מוסלמים שיעים. בתקופה שבה השבטים הטורקיים התפשטו בערבה האירו-אסייתית מערבה והקימו מדינות, הם באו במגע עם התרבות הערבית המוסלמית והתאסלמו. מקובל להניח שההתאסלמות החלה בכיבוש הערבי של טראנסאוקסאניה החל מהמאה ה-7 עד למאה ה-8. כיבוש זה היה חלק ממסעות הכיבוש המוסלמיים, שמטרתם הייתה הפצת האסלאם תחת שלטון ערבי. בתקופת השפל של הח'ליפות העבאסית, בעיקר מימי הח'ליפה אל-מעתצם באללה (833–842) ואילך, החלו הטורקים להשתלב באימפריה המוסלמית הערבית, בתחילה כעבדים (ממלוכּים) ומאוחר יותר בחדירת שבטים שלמים כגון הסלג'וקים. הטורקים תפסו עמדות בכירות בצבא עד שהח'ליפה כבר היה תלוי בהם, וכך נעשו הח'ליפים למושלים נומינליים, כאשר למעשה שלטו ראשי הצבא הטורקיים. סלג'וק היה מבין מנהיגי השבטים הראשונים שקיבלו עליהם את האסלאם כאשר התאסלם בשנת 985 לספירה יחד עם הקראח'אנים שהתאסלמו ככמה עשורים קודם לכן. כששבטים אלו הקימו ממלכות הייתה האסלאם לדת הממלכה. בשנת 960 חלה המרה המונית של דוברי שפות טורקיות לאסלאם, "200,000 אוהלים של טורקים", לפי דיווחו של אבן אל-אתיר (הנזכר גם אצל ההיסטוריון הפרסי, אבן מסכוויה). הראיות הנסיבתיות מעידות על-כך שהיו אלו טורקים מהח'קאנאת המזרחי.
כיום פרט לאסלאם המהווה הרוב, קיימים מיעוטים טורקיים או דוברי שפות טורקיות בני דתות אחרות.
- נצרות אורתודוקסית מזרחית – אצל גגאוזים, צ'ובשים, יאקוטים
- היהדות הקראית – אצל קראים כמו קראי מזרח אירופה
- בודהיזם – אצל טובאנים ואויגורים צהובים
- בורחניזם – אצל אלטאיים
- טנגריזם – אצל ח'קסים, שורטים, טלאוטים
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עמים טורקיים עתיקים
[עריכת קוד מקור | עריכה]האתניות המונגולית הייתה מעורבבת בהתחלה עם האתניות הטורקית הקדומה. המוצא האתני הטורקי-מונגולי הוא עתיק מאוד. עמים טורקיים קדומים נעלמו בצורתם המקורים והשתתפו באתנוגנזה של קבוצות טורקיות ולא-טורקיות הקיימות כיום.
- הונים (ישנן עדויות שמזהות אותם עם שבטי שיונגנו או שבטים מונגוליים קדומים)
- קומנים
- פצ'נגים
- בולגרים
- כוזרים
- קאבארים
- טורקים סלג'וקים
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עמים טורקיים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)