לדלג לתוכן

אלטאי (רפובליקה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רפובליקת אלטאי (רפובליקה)
Республика Алтай
סמל אלטאי
סמל אלטאי
סמל אלטאי
דגל אלטאי
דגל אלטאי
דגל אלטאי
מדינה רוסיהרוסיה רוסיה
מחוז פדרלי המחוז הפדרלי של סיביר
מחוז כלכלי המחוז הכלכלי של מערב סיביר
מושל אנדריי טורצ'אק
רשות מחוקקת המועצה המדינית - אל קורולטאי של רפובליקת אלטאי
בירת הרפובליקה גורנו-אלטאיסק
שפה רשמית רוסית, אלטאית
תאריך ייסוד 1 ביוני 1922 הוקמה בשם "המחוז האוטונומי אוירוט" (רו')
7 בינואר 1948 – המחוז האוטונומי גורנו-אלטאיסק
7 במאי 1992‏/12 בדצמבר 1993 – רפובליקת אלטאי
שטח 92,903 קמ"ר (דירוג: 35)
אוכלוסייה
 ‑ ברפובליקה 210,765 (דירוג: 81, 2024)
 ‑ צפיפות 2.27 נפש לקמ"ר (2024)
קואורדינטות 50°51′N 86°54′E / 50.85°N 86.9°E / 50.85; 86.9 
אזור זמן UTC +7
www.altai-republic.ru

לחצו כדי להקטין חזרה

איראןטורקמניסטןהרפובליקה העממית של סיןקזחסטןאוזבקיסטןמונגוליהיפןקוריאה הצפוניתהרפובליקה העממית של סיןנורווגיהדנמרקגרמניהשוודיהארצות הבריתפינלנדקירגיזסטןגאורגיהטורקיהארמניהאזרבייג'ןאוקראינהפוליןליטאלטביהאסטוניהבלארוסנורווגיהמחוז סחליןמחוז קמצ'טקההמחוז היהודי האוטונומימחוז פרימוריהמחוז חברובסקטובה (רפובליקה)חקסיהמחוז קמרובואלטאי (רפובליקה)מחוז אלטאימחוז נובוסיבירסקמחוז אומסקמחוז טיומןמחוז טומסקבוריאטיהמחוז עבר הבאיקלמחוז אמורמחוז מגדןהמחוז האוטונומי צ'וקוטקהמחוז אירקוטסקרפובליקת סאחה-יקוטיהמחוז קרסנויארסקהמחוז האוטונומי של ימלו-ננץהמחוז האוטונומי חנטי ומנסי (יוגרה)מחוז סברדלובסקמחוז צ'ליאבינסקמחוז קורגןמחוז אורנבורגהמחוז האוטונומי של הניינץרפובליקת קומיבשקורטוסטןמחוז פרםמחוז וולוגדהקרליה (רפובליקה)מחוז מורמנסקמחוז ארכנגלסקמחוז קלינינגרדסנקט פטרבורגמחוז לנינגרדטטרסטןאודמורטיהמחוז קירובמחוז קוסטרומהמחוז סמרהמחוז פסקובמחוז טברמחוז נובגורודמחוז ירוסלבלמחוז סמולנסקמוסקבהמחוז מוסקבהמחוז ולדימירמחוז איוואנובומארי אלצ'ובשיהמורדוביהמחוז פנזהמחוז ניז'ני נובגורודאוליאנובסקמחוז סראטובמחוז בריאנסקמחוז קלוגהמחוז טולהמחוז ריאזאןמחוז אוריולמחוז ליפצקמחוז וורונז'מחוז בלגורודמחוז קורסקמחוז טמבובמחוז וולגוגרדמחוז רוסטובמחוז אסטרחןקלמיקיהדגסטןאדיגיהמחוז קרסנודארקאראצ'אי-צ'רקסיהקברדינו-בלקריהמחוז סטברופולאינגושטיהצפון אוסטיה - אלניהצ'צ'ניה
(למפת רפובליקת אלטאי רגילה)
 
מאימה
מאימה
קוש-אגאץ'
קוש-אגאץ'
טירוצ'אק
טירוצ'אק
אונגודאי
אונגודאי
שבאלינו
שבאלינו
אוסט-קוקסה
אוסט-קוקסה
אלטאי (רפובליקה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רפובליקת אלטאירוסית: Республика Алтай, באלטאי: Алтай Республика) היא רפובליקה בפדרציה הרוסית, בדרום סיביר, בגבול עם סין, מונגוליה וקזחסטן. נכון לשנת 2024 ברפובליקה מתגוררים כ-210 אלף תושבים.

היא הוקמה ב-1 ביוני 1922 בשם "המחוז האוטונומי אוירוט" שפוצל מפלך אלטאי (רו'). בהמשך, לאחר מספר שינויים, ב-12 בדצמבר 1993, הוקמה רפובליקת אלטאי כחלק מן הפדרציה הרוסית.

מבחינה אדמיניסטרטיבית, הרפובליקה מחולקת ל-11 אזורים.

במאה ה-2 לפני הספירה התגוררו באזור זה סקיתים. החל מהמאה ה-6 נכלל האזור בממלכת הטורקים. בהמשך הוא היה חלק מממלכת דז'ונגר, שהשתרעה על שטחים שעתה שייכים לרוסיה, לקזחסטן, למונגוליה ולסין. עם נפילת הממלכה בשנת 1756, חלקה הצפוני סופח לאימפריה הרוסית. עד לשנת 1917 האזור היה חלק של גוברניית טומסק. בתקופת ברית המועצות השטח פוציל ליחידה מנהלית עצמאית-אוטונומית. לאחר התפרקות ברית המועצות מעמדו שודרג לרפובליקה בתוך הפדרציה הרוסית.

שטח המחוז הררי, כשמרביתו הוא הרי אלטאי (החלק הרוסי). בשטח המחוז נמצא הר בלוחה (גובה של 4500 מטר) - הנקודה הגבוהה בסיביר. בשטח יש מקורות מים רבים - כ-7000 אגמים ותחילת נהר אוב.

הרשות המחוקקת היא "המועצה המדינית - אל קורולטאי של רפובליקת אלטאי" שכוללת 41 חברים. בבחירות שנערכו בשנת 2024 נציגי רוסיה המאוחדת זכו ב-37 מושבים.

חוקת הרפובליקה התקבלה בשנת 1994. מאז היו כמה תיקונים.

בראש המחוז עומד ראש הרפובליקה (עד לשנת 2011 נשיא) שנבחר לכהונה של 5 שנים בבחירות ישירות. בשנת 2024 לתפקיד נבחר אנדריי טורצ'אק.

מבחינה מנהלית הרפולביקה כוללת 10 ראיונים ועיר בעל חשיבות.

כלכלת הרפובליקה מבוססת על חקלאות. אין בה מפעלי תעשייה משמעותיים.

האזור מהווה אטרקציה תיירותית. כול שנה מגיעים לאזור כמיליון תיירים. תיירים רבים מבקרים באזור הרי הזהב של אלטאי שקיבל מעמד של אתר מורשת עולמית.

בשלבי תכנון נמצא צינור גז טבעי "כוח סיביר 2" שצריך לאפשר להגדיל העברת גז טבעי מסיביר לסין. הוא צפוי לעבור לסין דרך שטחי הרפובליקה.

הכביש הראשי של האזור - R-256 חוצה את השטח מצפון לדרום ומקשר נובוסיבירסק למונגוליה.

בעיר גורנו-אלטאיסק פועל נמל תעופה לטיסות פנים. במספר יישבובים מופעל מנחת מסוקים.

מבחינה אדמיניסטרטיבית הרפובליקה מחולקת ל-11 אזורים.
רק -26% מאוכלוסיית המחוז מתגוררת בערים. בעיר הגדולה - גורנו-אלטאיסק מתגוררים כ-50 אלף תושבים.

בהתאם לנתוני המפקד של שנת 2021, הרוסים מהווים כ-106 אלף (51%) מאוכלוסיית הרפובליקה, האלטאים - כ-73 אלף (כ-35%), הקזחים כ-6%[1].

האוכלוסייה הרוסית מרוכזת בעיקר בחלק בצפון מזרחי של הרפובליקה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלטאי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]