פטר פיאלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פטר פיאלה
Petr Fiala
לידה 1 בספטמבר 1964 (בן 59)
ברנו, צ'כוסלובקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צ'כיה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
  • הפקולטה לאמנויות של אוניברסיטת מסריק (1988)
  • הפקולטה לאמנויות של אוניברסיטת מסריק (1996)
  • הפקולטה לאמנויות של אוניברסיטת מסריק (1989)
  • אוניברסיטת קארל בפראג עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה ODS (since 2013)
בן או בת זוג Jana Fialová עריכת הנתון בוויקינתונים
pfiala.cz
דקאן הפקולטה למדעי החברה של אוניברסיטת מסריק
2004
Ivo Možný
Ladislav Rabušic
יושב ראש Czech Rectors Conference
2009–2011
(כשנתיים)
Jan Hron
Václav Hampl
רקטור אוניברסיטת מסריק
1 בספטמבר 2004 – 31 באוגוסט 2011
(7 שנים)
Jiří Zlatuška
Mikuláš Bek
דירקטור המכון הבינלאומי למדעי המדינה של אוניברסיטת מסריק
1996–2004
(כ־8 שנים)
מנהיג מפלגה מפלגת האזרחים הדמוקרטית
18 בינואר 2014 – מכהן
(10 שנים)
סגן יושב ראש Chamber of Deputies Caucus of the Civic Democratic Party
6 בנובמבר 2013 – 9 בדצמבר 2014
(שנה ו־4 שבועות)
ראש ממשלת צ'כיה ה־13
17 בדצמבר 2021 – מכהן
(שנתיים ו־17 שבועות)
שר החינוך, הנוער והספורט
2 במאי 2012 – 10 ביולי 2013
(שנה ו־9 שבועות)
Josef Dobeš
Dalibor Štys
פרסים והוקרה
  • מדלית זהב מאוניברסיטת מסריק (2019)
  • מסדר הנסיך יארוסלאב הנבון, דרגה 1 (2022) עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פטר פיאלהצ'כית: Petr Fiala, ב-IPA‏: pɛtr̩ fɪjala; נולד ב-1 בספטמבר 1964) הוא פוליטיקאי וחוקר פוליטי אקדמי צ'כי המכהן כראש ממשלת צ'כיה מאז נובמבר 2021 ומנהיג המפלגה הדמוקרטית האזרחית (ODS) מאז 2014. בעבר כיהן כשר החינוך, הנוער והספורט בין השנים 2012–2013. לפני שנכנס לפוליטיקה, הוא היה הרקטור של אוניברסיטת מסריק.

פיאלה נבחר לראשונה לבית הנבחרים הצ'כי כנציג בלתי מפלגתי בבחירות ב-2013. הוא ניצח בבחירות לראשות המפלגה הדמוקרטית האזרחית ב-2014 סביב הבטחה לעשות רפורמה במפלגה ולהחזיר את אמון הציבור בה לאחר שערוריית השחיתות הפוליטית ב-2013 בה היה מעורב ראש הממשלה פטר נצ'אס. מפלגתו של פיאלה סיימה במקום השני בבחירות לבית הנבחרים הצ'כי ב-2017, ונותרה באופוזיציה למרות הצעות מרובות של ראש הממשלה הנכנס אנדריי באביש להיכנס לקואליציה.

בשנת 2020, פיאלה הוביל את היוזמה לברית מרכז-ימין עם מפלגות KDU-ČSL ו-TOP 09, המכונה Spolu. פיאלה נבחר למועמדה לראשות הממשלה בבחירות לבית המחוקקים בצ'כיה 2021, כשהוא מבטא פלטפורמת מרכז-ימין פרו-מערבית ופרו-אירופית, התמקדות באחריות פיסקלית וביחסים הדוקים יותר עם נאט"ו כחלק מתפיסת האטלנטיות.

בצעירותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיאלה גדל בברנו הוא גדל למשפחה קתולית שמרנית. אביו שהיה בן למשפחה יהודית, היה ניצול שואה.

הוא למד היסטוריה והשפה הצ'כית בפקולטה לספרות של אוניברסיטת מסריק בין השנים 1983 ו-1988 ולאחר שסיים את לימודיו עבד כהיסטוריון במוזיאון בקרומייז'יז' (אנ').

בשנת 1996, הוא הפך למרצה באוניברסיטת קארל שבפראג. בשנת 2002 נבחר להיות הפרופסור הטוב ביותר של מדע המדינה בצ'כיה. בשנת 2004, הוא הפך לדיקן בפקולטה למדעי החברה ובאותה שנה נבחר לרקטור של אוניברסיטת מסריק.

בעוד פיאלה כיהן כרקטור, האוניברסיטה הגדילה את מספר הסטודנטים שלה לכ-45,000 סטודנטים, הפכה לאוניברסיטה הצ'כית הפופולרית ביותר מבחינת ניסיונות הרשמה, ויצרה מערכת ארצית לאיתור פלגיאט אקדמי.

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 2011 שימש פיאלה כעוזר הראשי לענייני מדע של ראש הממשלה פטר נצ'אס וב-2 במאי 2012 מונה לשר החינוך, הנוער והספורט בממשלתו של נצ'אס, ונשאר בתפקיד זה עד שנצ'אס התפטר ב-2013

בבחירות לפרלמנט הצ'כי ב-2013 התמודד פיאלה כעצמאי. המפלגה הדמוקרטית האזרחית (ODS) הובסה בבחירות ופיאלה הצטרף למפלגה בנובמבר 2013

ה-ODS השיגה הישגים גם במהלך הבחירות האזוריות ב-2020

לאחר מכן החלה פיאלה לנהל משא ומתן עם מפלגות KDU-ČSL ו-TOP 09 על יצירת ברית אלקטורלית לבחירות לרשות המחוקקת ב-2021. המפלגות הגיעו להסכמה ליצירת ברית בשם SPOLU ("ביחד"). פיאלה הפך למועמד של הברית לתפקיד ראש הממשלה.

ב-28 בנובמבר 2021 מינה הנשיא מילוש זמאן את פיאלה לראש ממשלת צ'כיה. לאחר מינויו, פיאלה אמר שהוא מאמין שממשלתו תביא לשינוי ותשפר את חייהם של האנשים בצ'כיה, אך השנה הבאה תהיה קשה לאזרחים רבים ולצ'כיה עצמה.

דעה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיאלה מחזיק בדעות שמרניות ואירוסקפטיות-מתונות, והוא מתנגד לקיצוניות פוליטית ולפופוליזם. הוא מתנגד לנישואים חד מיניים כפי שהצהיר בספרו.

באוגוסט 2016, פיאלה הצהיר כי "האסלאם הקיצוני נמצא במלחמה עם אירופה" וכי האיחוד האירופי לא צריך לקבל מהגרים המהווים סיכון. הוא התנגד לנסיגת החיילים הצ'כים מהמלחמה באפגניסטן. פיאלה הביע התנגדות למעורבות הרוסית והסינית בבניית היחידה החדשה של תחנת הכוח הגרעינית דוקובאני (אנ'). הוא גם טען שההשפעה האנושית על שינוי אקלים "לא לגמרי ברורה", ובעקבות זאת ספג ביקורת והאשמות בפופוליזם מצד מומחים לאיכות הסביבה.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיאלה נשוי לביולוגית יאנה פיאלובה, אותה הכיר כסטודנטית במהלך מהפכת הקטיפה. הם נישאו שנתיים לאחר מכן ויש להם שלושה ילדים. פיאלה הוא נוצרי, והוטבל בשנת 1986.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צ'כיהצ'כיה צ'כיה
  • 2010 : אוניברסיטת ברנו לטכנולוגיה העניקה לפיאלה את מדליית הזהב של VUT על שיתוף הפעולה שלו עם האוניברסיטה.
  • 26 באוגוסט 2011 : ואצלב קלאוס העניק לפיאלה את לוח הזהב של נשיא הרפובליקה על עבודתו כרקטור של אוניברסיטת מסריק. פיאלה היה הרקטור הראשון שקיבל את הפרס.
  • 28 בינואר 2011 : רקטור אוניברסיטת מסריק מיקולש בק העניק לפיאלה את מדליית הזהב של אוניברסיטת מסריק על עבודתו הקודמת של פיאלה כרקטור האוניברסיטה.
  • האיחוד האירופיהאיחוד האירופי האיחוד האירופי
  • 2002 : פיאלה זכה בפרס ז'אן מונה לאינטגרציה פוליטית באירופה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פטר פיאלה בוויקישיתוף